תפריט עמוד

סקוטלנד – החוף המערבי

סקוטלנד – החוף המערבי

חלקה המערבי של סקוטלנד מזמן מפגשים רבים עם שלושה מאפיינים נופיים יפהפיים - לוך, בן וגלן. או במילים אחרות: אגם, הר ועמק. יפי הדרך יגרום גם לכם לזמזם בלדות גאליות מלאות רגש

"קחי את הדרך הגבוהה ואני את הנמוכה,

אקדימך ואגיע לסקוטלנד,

אך אני ואהובתי שוב לעולם לא ניפגש

על חופו היפהפה של לוך לומונד…"

שורות אלה הן תרגום חופשי שלי לפזמון של אחת מהבלדות הסקוטיות הידועות, שנעימתה מתנגנת בראשי בכל פעם שאני נוהג בדרכי ההיילנדס במערב סקוטלנד. הבלדה הזאת – שחוברה כנראה בידי חייל סקוטי שנשבה לאחר דיכוי המרד הסקוטי בשלטון האנגלי ב־1746 – ממצה את יפי הטבע סביב לוך לומונד (Loch Lomond). היא מזכירה, בגֵאלית כמובן (שפתם של הקלטים הסקוטים), את יסודות הנוף האופייניים לסקוטלנד ההררית: לוֹך (Loch, אגם), בֵּן (Ben, הר) וגְלֶן (Glen, עמק צר וארוך שנוצר על ידי קרחונים בגלישתם).

שלושת אלה הם שדרתו של המסלול המוצע כאן, שמיועד בעיקר ל"מתקדמים" ולא למי שמגיע לביקור קצר. כדי לעבור את כולו אפשר להסתפק בשבוע, אך אז הטיול יהיה אינטנסיבי. אם זמנכם בידכם, כדאי להקדיש לו עשרה ימים של טיול נינוח, שמאפשר לספוג את המראות ואת האווירה לעומק. שכן השתלבותם הדרמטית וההרמונית של האגמים, ההרים והעמקים בהיילנדס המערביים של סקוטלנד יוצרת חוויה מרגשת באמת.

מגדל מקייג בעיירה אובּן. חיקוי לקולוסיאום ברומא | צילום: אהוד גבריאלי

מלכת האגמים
את הדרך לחלקה ההררי של המדינה נתחיל בבירה. מאדינבורו נוסעים בכביש המהיר M9 לעבר העיר סטרלינג (Stirling). הכביש העוקף את העיר מאפשר לצפות בטירת סטרלינג, החולשת על צירי המעבר מהשפלה הנמוכה (Lowlands) לאזור ההררי (Highlands).

ממשיכים בכביש הנופי A84 לעיירה קלנדר (Callander) ופונים לכביש הצר A821, המוביל לאזור הטרוזאכס (Trossachs) הייחודי בנופיו. משמאל נראים האגמים הקטנים הראשונים במסלול, לוך ונאכאר (Loch Venachar) ולוך אכראי (Loch Achray). השתקפויות הצמחייה, ההרים והעננים במים שצבעם כחול עמוק הן מקסימות.

סטייה של קילומטר וחצי מהדרך מובילה ללוך קטרין (Loch Katrine), שאסור להחמיצו. כדי להגיע אליו ממשיכים ישר בכביש קטן בדיוק במקום שבו כביש A821 פונה בחדות דרומה. המלצתי – לחנות ליד המזח ולטייל ברגל בשביל המקסים על הגדה הצפונית של האגם. אפשר להצטרף לשיט מהנה על ספינת קיטור עתיקה, הנושאת את שמו של הסופר הלאומי של סקוטלנד, סר וולטר סקוט. הרבה לפני שהגעתי בפעם הראשונה לסקוטלנד כבר נשביתי בקסמיה בזכות ספריו של סקוט; אחד מהם עוסק באזור הזה ובעלילותיו של הגיבור המקומי רוב רוי מקגרגור – מורד, שודד בקר ומנהיג שבטי.

נגן חמת חלילים. ליד מצפי הנוף יימצא כמעט תמיד סקוטי בחצאית משובצת שיפצח בנגינה | צילום: אהוד גבריאלי

מלוך קטרין ממשיכים לדרום מערב דרך יער המלכה אליזבת (Queen Elizabeth Forest Park). מנסיוני, ליד אחד ממצפי הנוף המרהיבים יימצא כמעט תמיד סקוטי בחצאית טארטן משובצת, שיפצח בנגינה חורקת מעט בחמת חלילים. עוברים דרך הכפר אברפויל (Aberfoyle) והלאה, לקצה הדרומי של "מלכת האגמים" – לוך לומונד.

זהו האגם הגדול ביותר בבריטניה, דמוי משולש צר שבסיסו בדרום וקודקודו בצפון. אורכו 38 קילומטר ושטחו הכולל כ־150 קילומטר רבוע (כמעט כשטחה של הכנרת). בדרום האגם זרועים איים ירוקים, תופעה נדירה בלוכים (חלקם אכן הוכרזו שמורות טבע), ואפשר להגיע אליהם בסירות מכפרי החוף.

ליד עיירת הקיט באלוך (Baloch) פונים בחדות ימינה ומצפינים בכביש הנופי הנהדר A82, החצוב כמדרגה במדרון ההרים. משמאל – מצוקים תלולים מכוסי צמחייה סבוכה של שרכים ענקיים, שיחים קוצניים צהובי פריחה, אורנים עתיקים, אשוחים ועצים רחבי עלים. הרצף הירוק מבותר מדי פעם במפלים שוצפים. מימין – הכחול העמוק של האגם עם יאכטות העוגנות במרינות הקטנות.

סטייה קטנה מהדרך, שחביבה עלי במיוחד, היא לכפר לאס (Luss), ובו בתים מיניאטוריים עתיקים, גינות מקסימות וכנסייה מעניינת שבחצרה מצבות קדומות. מקצה מזח הסירות של הכפר יש פנורמה מופלאה של המים, החופים החוליים, האיים הירוקים והפסגה המרשימה של בן לומונד, ההר החולש על האגם ממזרח. מקום מומלץ לתפוס בו שלווה.

תנוח ותגיד תודה
לאחר המנוחה הקצרה חוזרים לכביש A82 וממשיכים להצפין עד כפר טארבט (Tarbet), שבו נפרדים מלוך לומונד. שם פונים מערבה על A83, המתפתל בשמורת יער טבעי וחולף דרך העמקים הקרחוניים גלן קרו (Glen Croe) וגלן קינגלאס (Glen Kinglas). פסגת המעבר ההררי בין הגלנים מכונה בשם המקורי "תנוח ותגיד תודה" (Rest and be thankful).

האי סקאי. נופים פראיים וקשוחים ואוכלוסייה דלילה, שברובה עדיין דוברת גאלית
| צילום: דורון הורוביץ

עד לעיירה אינברארי (Inveraray) נוסעים לאורך לוכים נוספים, שאינם אגמי מים מתוקים אלא מפרצי ים צרים שנוצרו על ידי קרחונים בגלישתם אל הים הפתוח – לוך לונג (Loch Long) ולוך פיין (Loch Fyne). באינברארי שוב פונים צפונה, ובדרך מקשרת צרה – כביש A819 – מגיעים אל A85.

מטירת קילכרן (Kilchurn) העתיקה שבצומת, בעלת הקסם הסקוטי הרומנטי, מתחילה ירידה מערבה אל עיירת הנמל הנאה אובן (Oban). נוסעים במעבר בראנדר (Pass of Brander), כשמימין מתנשאת פסגתו האיתנה של בן קרואכן (Ben Cruachan) לגובה 1,126 מטר מעל פני הים, ולאחריו נפרש צפונה לוך אטיב (Loch Etive).

באובן כדאי להסתובב בנמל ומול החזיתות הוויקטוריאניות של המבנים סביב המפרץ, ובמיוחד לטפס לגבעה שבראשה ניצב מגדל מקייג (McCaig’s Tower) – חיקוי של הקולוסיאום ברומא. את המגדל בנה לפני יותר ממאה שנה בנקאי שרצה לספק תעסוקה למובטלי המקום; כיום משקיפים על הנוף דרך פתחי המגדל הקמורים.

מכאן ממשיכים צפונה בכביש היפה A828, שמתפתל לאורך מפרץ הים לוך לינהי (Loch Linhe).לפני שחוצים את גשר הברזל על לוך ליבן (Loch Leven) פונים ימינה (מזרחה) במעלה כביש A82 לסטיית חובה קצרה: ביקור בקניון ומפל המים של גלנקו (Glencoe), שמשמעות שמו בגֵאלית – עמק הדמעות. קדרותו הפראית של הקניון הולמת את האירוע הידוע לשמצה בהיסטוריה הסקוטית, שהתרחש ממש כאן בשנת 1692: הטבח הבוגדני של גלנקו, כאשר בני קלאן (שבט) קמפבל טבחו את בני קלאן מקדונלד, מארחיהם, בשנתם ושרפו את כפרם. וגם על זה יש בלדה סקוטית מרגשת.

בקצה הקניון נחשפת הרמה השוממה של ביצות הכבול, ראנוך מור (Rannoch Moor), שאפילו הכבשים הסקוטיות הקשוחות מתרחקות ממנה. כשחוזרים במורד הגלן דמוי האות U, הנוף דרמטי אף יותר. חוצים את גשר הברזל וממשיכים בכביש A82 לעיירת הקיט הנעימה פורט וויליאם (Fort William), שלמרגלות בן נביס (Ben Nevis) – ההר הגבוה ביותר בבריטניה (1,344 מטר מעל פני הים).

ביציאה הצפונית מהעיירה פונים מערבה בכביש A830, כדי לצפות ב"מדרגות של נפטון" (Neptune’s Staircase), תחילתה של התעלה הקַלֶדוֹנית החוצה את סקוטלנד ומאפשרת לכלי שיט להגיע מהחוף המערבי לאינברנס, שבצפון מזרח סקוטלנד.

לאורך התעלה, שנחפרה בראשית המאה ה־19, נבנו 29 תאי שיט (Locks), המאפשרים לספינות להתגבר על הבדלי הגובה הטופוגרפי בנתיבה. המדרגות של נפטון הן הסדרה הראשונה, והמרשימה ביותר, של שמונה תאי שיט, שבמעבר דרכם עולות הספינות עשרים מטר לאורך חצי קילומטר.

יותר כבשים מאנשים
כביש A830, המכונה "הדרך לאיים" (The Road to the Isles), הוא מהיפים בסקוטלנד. עוברים ליד מצבת הזיכרון למרד הסקוטי האחרון בגלנפינן (Glenfinnan) וחולפים בנופים מרהיבים של אגמים ומפרצי ים עד נמל הדיג מאלאיג (Mallaig) בסוף הדרך. כאן עושים הפוגה קצרה בנהיגה ועולים, עם הרכב, על המעבורת שמפליגה לכפר ארדוואסר (Ardvaser) שבאי סקאי (Skye), מהגדולים בקבוצת איי ההברידים.

נופו של האי פראי וקשוח, כמעט ללא עצים. המדרונות מכוסים בשיחי אברש שפורחים בסגול, הרי גרניט ובזלת תלולים וחשופים שולטים על חלקו הדרומי, ושפע נחלים, מפלים וביצות כבול משלים את התמונה. תושבי האי, שמתגוררים בכפרים קטנטנים ובחוות מבודדות, עדיין דוברים גֵאלית ברובם. האוכלוסייה כל כך דלילה, עד שמספר הכבשים באי גדול ממספר האנשים.

דייג באלפול    
צילום: דורון הורוביץ
    

עולים צפונה ב־A851, כביש צר להבהיל, אל ברודפורד (Broadford), וממשיכים בכביש A87 לפורטרי
(Portree), העיירה הגדולה באי. בנסיעה אטית בשתי לולאות של כבישים צרים מקיפים את צפון האי ואת מערבו, בין מצוקים ומפרצים נידחים. בדרך עוברים ליד טירת דונבגן (Dunvegan) שבצפון מערב האי. חוזרים לברודפורד ומשם מזרחה עד קיילקין (Kyleakin) וחוצים, בגשר אגרה, את מיצר המים המפריד בין האי סקאי ליבשת.

בהמשך העלייה צפונה, כשהדרכים משנות כיוון לימין ולשמאל לפי האילוצים הגיאוגרפיים, חודרים אל ההיילנדס המערביים במיטבם. בלב הטבע הפראי נוהגים עשרות קילומטרים בין כפר קטנטן לחווה מבודדת. בצדי הדרך נתקלים בעיקר בכבשים, ופה ושם גם בכמה צבאים על שפת אגם. עולים בכביש A890 לכיוון צפון מזרח, לאורך גלן קארון (Glen Carron), ופונים בחדות לצפון מערב בכביש A832 עד לוך מארי (Loch Maree) היפהפה, שמפל ויקטוריה צונח למימיו והוא עטור חופים חוליים ולבנים ואיים קטנים. מכאן קצרה הדרך לגני אינבריו (Inverewe Gardens).

קצה העולם זה כאן
ממשיכים להצפין בזיגזגים, ובפנייה שמאלה בכביש A835 מגיעים לאתר טבע מופלא – קניון קורישלוך (Corrieshalloch Gorge) העמוק. שביל יער מוביל אל גשר תלוי, שממנו יש תצפית מצוינת על מפלי מזאך (Measach Falls).

בהמשך הנסיעה המתפתלת עוברים דרך עיירות דייגים ציוריות וצבעוניות, כמו אלפול (Ullapool) ולוכינבר (Lochinver), ובכבישים המשנים את מספרם מדי כמה קילומטרים (A837, B869 הצר והתלול במיוחד, A894 ו־A838), עד שמגיעים אל קצה הצפון – העיירה דורנס (Durness), יותר מאלף קילומטר צפונית ללונדון.

הנועזים יכולים בשלב זה להשאיר את רכבם בדורנס, ולהגיע – במעבורת להולכי רגל ומשם ברכב מיוחד הממתין מצדו השני של המפרץ – אל המגדלור של כף ראת' (Cape Wrath), שניצב בראש מצוק תלול, 150 מטר מעל פני האוקיינוס האטלנטי, בפינה הצפון מערבית של בריטניה. תחושה של קצה העולם.

ממשיכים בכביש A838לאורך החוף הצפוני דרך מפרץ אריבול (Eriboll), הנראה כפיורד, עד לכפר הקטן טאנג (Tongue). על הנוף שולטות פסגותיהם המרשימות של בן הופ (Ben Hope) ובן לויאל (Ben Loyal). בטאנג מתחילים לרדת דרומה בכביש A836, דרך נופית צרה ופראית ההופכת בהמשך לכביש A9, עד לעיר הגדולה אינברנס (Inverness), בירת צפון סקוטלנד.

כדי לחזור לנקודת המוצא, פונים מאינברנס דרומה בכביש A82, נתיב תיירות מרהיב ביופיו אך מוכר הרבה יותר. הדרך המיוערת לאורכו של השבר הגיאולוגי הקַלֶדוני הקדום – אשר נקרא גם העמק הגדול (The Great Glen) – משיקה לשלושה אגמים יפהפיים, שהגדול בהם הוא לוך נס (Loch Ness), משכנה של המפלצת המפורסמת. עוברים בכפר ספין ברידג' (Spean Bridge) ופונים מזרחה בכביש A86. פונים דרומה בכביש האורך הראשי של מרכז סקוטלנד, A9, ונוסעים עד פרת', ומשם ממשיכים ב־M90 ישירות לבירה. כאן נסגר מעגל הלוך, הבן והגלן.

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 4

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

כנסיית רוסלין, סקוטלנד

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות