עדויות לנפשו הסוערת והמיוסרת של הצייר וינסנט ואן גוך אפשר למצוא ברבים מציוריו. גם את האירוע הקשה שבו חתך לעצמו את האוזן הונצח במכחול וצבע. לכן איש לא פקפק בעובדה כי ואן גוך סיים את חייו הקצרים במו ידיו ביולי 1890. אולם כעת טוענים סטיבן נאיפה וגרגורי וייט סמית, מחברי הביוגרפיה החדשה "ואן גוך: החיים", כי הצייר לא ירה בעצמו כי אם נהרג כתוצאה מפליטת כדור מאקדח שבו שיחקו שני נערים. הנערים, כך נטען בספר, השתכרו ויצאו עם אקדח טעון לשדה הסמוך לכפרם אובר, שם ואן גוך חי וצייר בחודשים האחרונים לחייו. במהלך משחק נפלט כדור ופגע בוואן גוך, שהיה עסוק באותה עת בציור בשדה. הצייר נפצע אנושות אולם הצליח להגיע בכוחותיו האחרונים לכפר, שם גסס במשך יומיים לפני שמת מפצעיו. לשאלת מכריו כיצד נפצע ענה ואן גוך כי הוא ירה בעצמו. נאיפה וסמית טוענים כי רבים בכפר הקטן, הסמוך לפריז, ידעו את האמת, אולם העדיפו לשמור אותה לעצמם כדי להגן על הנערים. באשר לשאלה מדוע ואן גוך הסתיר את האמת, המחברים אומרים כי למרות שלא לחץ על ההדק בעצמו, ואן גוך קיבל את המוות בברכה שכן היה נתון בדיכאון וחשש שהוא מהווה נטל על אחיו האהוב, תיאו. לאחר מותו ואן גוך נקבר באובר, ולצדו קבור אחיו תיאו. על החודשים האחרונים בחייו בכפר אובר, בכתבה הבאה:
|
ספר חדש: ואן גוך לא התאבד, נורה בידי ילדים
מחברי ביוגרפיה חדשה על וינסנט ואן גוך טוענים כי הצייר הנודע לא ירה בעצמו אלא נהרג מפליטת כדור מאקדח שהיה בידי שני ילדים |
Array
(
)