תפריט עמוד

סלאר דה אויוני – האוצר של בוליביה

כאשר עומדים בלב סלאר דה אויוני – מדבר המלח העצום של בוליביה – התחושה היא שריקנות גדולה שולטת סביב. באופן מפתיע טוענים עכשיו המדענים שכאן טמון עתיד האנושות במאה ה-21. איך זה קרה?

מישור המלח העצום של בוליביה באמריקה הדרומית נחשב לנוף "הריק" ביותר בעולם. האנושות לא הותירה כאן כמעט שום רושם במהלך אלפי שנים. אלא שמסתבר שדווקא הנוף הזה מכיל אוצר. חפירות לא עמוקות במישור המלח מעלות שהקרקע מכילה מים ומלח ושניהם עשירים מאוד בליתיום – המתכת הקלה ביותר שהאנושות מכירה.
מכאן קצרה הדרך להשוואה שערך השבוע העיתון "גארדיאן" – כמו שהמצאת הצמיג המתנפח במאה ה-19 הפכה את הגומי לסחורה יקרת ערך כך תהפוך המכונית החשמלית הירוקה את הליתיום למטמון שכולם יחשקו בו במהלך המאה ה-21.
עד כה נעשה שימוש רק בכמויות קטנות של ליתיום בסוללות ששימשו מחשבים נישאים, ציוד אלקטרוני רגיש ומצלמות. זה עומד להשתנות כי לכולם כבר ברור שהעתיד טמון במכוניות חשמליות ואלה, בדרך זו או אחרת, יעשו שימוש בסוללות ליתיום. אם הליתיום אמור להחליף את הנפט כמקור האנרגיה החשוב והמרכזי של האנושות קל להבין עד להיכן ימריאו המחירים שלו.
בבוליביה חושבים שאלה חדשות מצוינות. ההערכה היא שבמדינה, בעיקר באזור סלאר דה אויוני, יש עתודות של 5.5 מיליון טונות ליתיום. כמות זו היא כמחצית מן האספקה של העולם כולו.
שר האנרגיה של בוליביה הצהיר לאחרונה שארצו מתכננת להפיק 1200 טונות ליתיום בשנה הקרובה וזו רק ההתחלה. בהמשך מתכננות רשויות בוליביה להכפיל כמות זו פי עשר או יותר.
בימים אלה מופעלות ארבע בארות לשאיבת ליתיום באזור סאלאר דה אויוני. מפעל עיבוד הליתיום מוקם עכשיו בעיירה ריו גרנדה הסמוכה למדבר המלח.
הנושא שמדאיג בהקשר זה רבים במערב הוא ממשלתה הגחמנית של בוליביה. ממשלה זו מרתיעה משקיעים זרים שדרושים לפיתוח ייצור הליתיום. אלה חוששים מפני הלאמת הציוד ומפני החלטות לא צפויות של הממשלה. בשנת 2006 הלאימה ממשלת בוליביה את תעשיית הגז והנפט. התקדים הזה לא מעודד השקעות.
בוליביה יא מדינה ענייה מאוד והחשש הגדול של רבים מתושביה הוא שבגלל הרתיעה מפני הממשלה יחמיצו הזדמנות פז לרווחים כלכליים משמעותיים.
הממשלה מצהירה שתחבור לחברות שיעזרו לפתח את המדינה ולא יחשקו רק בהפקת הליתיום. הכוונה המרכזית היא לעבד את הליתיום קרוב למקום הכרייה ולא למוכרו בצורתו הגולמית. לאחר העיבוד טמונים במתכת רווחים גדולים פי כמה. ההערכה הנוכחית היא שמחסור חמור בליתיום צפוי בעולם כבר בשנת 2015. זה מרווח הזמן שנותר לבוליביה כדי להתארגן.

ייצור מסחרי של סוללות ליתיום החל רק בתחילת שנות התשעים. כיום רואים בו רבים את האפשרות הזמינה ביותר לייצור אנרגיה יעיל ונקי מזיהום. יתרונו הגדול של הליתיום טמון בכך שאפשר בעזרתו לייצר סוללות קלות פי כמה מן המקבילות שלהם שעשויות רובן מניקל וממתכות אחרות. כדי שיתאימו למכוניות על סוללות הליתיום להיות חזקות יותר, קטנות יותר ובעיקר זולות יותר.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.