תפריט עמוד

סין – נישואי רוחות

סין – נישואי רוחות

כדי לפייס את המתים הרווקים, הסינים דואגים להם לשידעך ראוי. דינה היימן מדווחת מאיזור הדמדומים

הוריהם של ג'או שיליאן ושל יאו מיצ'יונג לא זכו להשתתף בחתונתם. ב-15 באוגוסט 2006 עשו בני הזוג, שניהם בני 28, את דרכם אל ביתה של יאו מייצ'יונג שבמחוז גואנשי הדרומי. הם הכירו במכללה למורים ולימדו באותו בית ספר. הוריה של יאו מייצ'יונג לא התלהבו מן השידוך, שכן היא באה ממשפחה מכובדת בעוד שבן זוגה הגיע ממשפחה כפרית לא מוכרת.

הורי הכלה הביעו בסופו של דבר את הסכמתם והזוג עשה את דרכו לביתה כדי להתחיל בהליך רישום הנישואין. במחוז גואיי פינג בו עברו את נהר דא פן , הוא "נהר הציפור הגדולה", נאלץ האוטובוס בו נסעו לעצור בסמוך לנהר. שיטפון איים לשטוף את הגדה, והילדים ששהו על שפת הנהר היו בסכנה. זוג המורים, שחייהם הוקדשו לילדים, קפץ להציל אותם. אחד אחד הם משו את הילדים מן המים והעלו אותם למקום מבטחים.

אלא שעוצמת המאבק במים הביאה את בני הזוג לאפיסת כוחות ושניהם נסחפו אל מותם. תושבי הכפר התייחסו לבני הזוג שהצילו את הילדים כאל בודהיסטוות – ישויות שמימיות אשר זכאיות להגיע לנירוואנה, אולם בוחרות לשוב אל עולם החיים על מנת להציל בני אדם. מששמעו התושבים שבני הזוג היו בדרכם להינשא, החליטו לקיים עבורם מינגהון – טקס נישואי רוחות.

מסורת עתיקה או מנהג חולני?
מאז ומתמיד היו נישואי רוחות היו מקובלים בסין. במסגרת האמונה בפולחן האבות ובפולחן המתים, נתפסות הרוחות כמי שזקוקות לסיפוק צרכיהן. על החיים לדאוג לכך שהרוחות יהיו שבעות רצון מחייהן שלאחר המוות. כחלק מפולחן זה מכינים עבורן חפצים מנייר ושורפים אותם, כדי שישמשו אותן בחייהן שבשאול.

מכינים עבורן מכוניות, טלוויזיות, מחשבים ואפילו טלפונים ניידים כדי שיוכלו להתקשר. אבל עיקר הפולחן מתרכז בכסף למתים, אותו שורפים כדי שישמש אותם בחיים שמעבר. על שטרות הכסף כתוב 10,000 דולר, מספר שמשמעו  – בתרבות הסינית – נצח. בנוסף, על השטר כתוב "שטר כסף של השאול". הכסף והחפצים משמשים את הרוחות גם כדי לשחד את השופטים האחראים על השחרור המוקדם מן השאול.

מתים שמתו לפני שהספיקו להנשא נחשבים לרוחות לא שקטות, שעשויות להזיק לנותרים בעולם החיים. הכבוד שרוחשים למתים והחובה לדאוג לרווחתם לאחר מותם כוללים את סיפוק הצורך בבת או בבן זוג. במהלך הטקס נקראים בני הזוג לשוב מן השאול, והפעולות הנדרשות לשם כך כוללות מעבר מעל גשר המחבר בין עולם המתים לעולם החיים. שתי בובות שמייצגות את בני הזוג מובלות אחר כבוד והן עוברות טקסי טיהור כדי להשתתף שוב בתחום עולם החיים. הכוהנים הדאואיסטים מזמינים אותן להשתתף בארוחת החתונה, ויחד איתן משתתפים גם בני המשפחה. מזון רב מוגש כדי להשביע את רצון הרוחות וכדי להציג בפניהן את הכבוד והחשיבות שבני המשפחות עדיין רוחשים להן.

אחר כך מתקיים טקס נישואין ובו ברכות לכל אלי הכיוונים ולאבות המשפחות אשר כבר אינם בין החיים. בסיום הטקס שורפים את הבובות יחד עם חפצים רבים מנייר וכן שטרות כסף של השאול. משפחות הנישאים חשות הקלה גדולה אחרי שהן מקיימות חובה זו עבור בן המשפחה, והן חדלות לחשוש מן הרוחות.

במחוז שאנשי שבמרכז סין, בו גדלות מעט מאוד בנות, מקובל לארגן נישואי רפאים לבנים רווקים. בנים לא נשואים הם עניין שבשגרה, כמו גם נשים חטופות אשר נמכרות למשפחות הרווקים כדי להמשיך את השושלת. כאשר נפטר רווק, מתווכי גופות מציעים למשפחתו לקנות גופה או עצמות אישה, כדי להשלים את חובת המשפחה כלפיו. סחר מעין זה אמנם לא חוקי, אולם עלויות הוצאת גופה מן הקבר והעברתה ראויות לפיצוי, מה גם שאיש לא ימנע את המשך קיומו של מנהג עתיק יומין. הסינים לא רואים במנהג מקאברי או חולני. להיפך, הם רואים בו הזדמנות למלא את מחויבותם כלפי הנפטר.

הסעודה של וו יונשן
הוזמנתי על ידי משפחתו של חברי הטוב ג'אנג להשתתף בטקס זיכרון לגיסו. וו יונשן נפטר לפני שהספיק להינשא, ולצידו נקברו עצמות נערה, כדי שלא יחשב כמי שלא זכה לחיים שלמים.

הפיקניק שערכה משפחתו של וו יונשן התקיים לרגל העברת מקום קבורתו ומקום קבורתה של אשת הרפאים שלו, שאיש מבני משפחתו לא זכר את שמה. בשל בניית כביש מהיר בין טאי יואן ללינג פן חויבו בני המשפחה להעביר את קברי המשפחה. בדרך כלל מתכנסת המשפחה לקראת חג צ'ינג מינג שחל באביב ולקראת "חג הרוחות הרעבות" שחל באוגוסט. בחגים אלו נהוג להכין ארוחות ראוותניות. לפי המסורת, הרוחות יוצאות מן השאול כדי לחגוג עם המשפחות שלהן, ואוי למי שלא יכין עבורן שולחן עמוס בכל טוב.

תקופה זו נחשבת למסוכנת, ובמיוחד נזהרים ממקורות מים. יש האומרים שהאסון שאירע לשני המורים ממחוז גואנשי ג'או שיליאן ויאו מיצ'יונג קרה בשל הסמיכות לחג הרוחות הרעבות. הכל יודעים שבתקופה זו יש להיזהר מרוחות של אנשים שטבעו, אשר נוהגות למשוך את החיים אל תוך המים.

לאחר הקינות, בהן התלוננו על כך שוו יונשן נפטר ולא יוכל עוד לדאוג למשפחתו שנותרה מאחור, החלה חגיגת המשתה. מעט גשם ליווה את החגיגה, אולם החום הרב שבו עטפו בני המשפחה זה את זה השכיח את הטפטוף מן השמיים. את ההתכנסות, בה נכחו גם בני משפחה משנחאי הרחוקה, ליוותה אוירה של שמחה, כשהנוכחים מאיצים זה בזה לאכול, משתובבים ושמחים בחיים.

להינשא ללוח זיכרון
ג'אנג סיפר לי שבכפר הולדתו הייתה אישה ענייה, אשר נקנתה כדי לשמש כאשתו של רוח, מושג המוכר כגווי ג'אנג פו (GUI ZHANG FU). בכפר ידעו שאסור לה להינשא ושעליה לבלות את ימיה במחיצת לוח הזיכרון. זהו לא

החתן חי, הכלה לא. צולם ב-1922 בבית משפחת הכלה

מקרה בודד. בארכיון של האוניברסיטה הטכנולוגית נאניאנג בסינגפור מצויה תמונה שגורמת לאנשים רבים צמרמורת. התמונה צולמה ב-1922 בבית משפחה אמידה מאד.

הכלה המופיעה בתמונה היא בת לאותה משפחה, אשר הייתה מאורסת לבחיר ליבה ומתה בטרם נישאו. הארוס לא רצה לעבור את טקס הנישואין לרוח וברח, אולם ידה הארוכה של המשפחה בעלת ההשפעה הצליחה לאתרו וחייבה אותו לעבור את טקס הנישואין. הטקס נערך שישה ימים לאחר מותה, כשגופתה נתמכת במוטות עץ.

בתמונה רואים שרגליה, הכפותות כמנהג הזמן, לא ממש נשענות על הרצפה, ולא ברור כיצד הותירו את עיניה פקוחות. לבושים בבגדי חתונה, פרח המשי האדום קשור סביב מותנם, הם הועמדו לתיעוד האירוע במצלמה.

במקרה הזה גורלו של הבעל אינו גרוע כמו זה של האישה הענייה עליה נכפה להינשא ללוח זיכרון – לגברים סינים מותר להינשא מספר פעמים רב, ועל הבעל לא נגזר לחיות עם מצבת הזיכרון של כלתו, אלא רק למלא את מבוקשה האחרון ולהינשא לזה אשר חפץ בו ליבה.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *