תפריט עמוד

סין – יהודי קאיפנג

סין – יהודי קאיפנג

לפי ההלכה, יהודי העיר קאיפנג שבסין אינם יהודים כלל, אלא צאצאים לאבות יהודים שהגיעו לקאיפנג כבר בימי הביניים. לחברי הקהילה יש ידע מועט על יהדות, אבל זה לא מפריע להם להזדהות כיהודים ולראות את ישראל כביתם הלאומי. דביר בר־גל יצא לפגוש בקהילה הייחודית

בקצה גרם המדרגות המוביל אל הקומה החמישית במוזיאון העירוני הגדול של העיר קאיפנג (Kaifeng) בסין ניצבת דלת סורגים מחלידה, נעולה. כדי לפתוח אותה ולהיכנס לחלל התצוגה היחידי של ההיסטוריה של יהודי העיר, צריך לקבל אישור מיוחד ממנהל המוזיאון. "אתה מוזמן להיכנס", אמר השומר שבדק ושב ובדק עם המנהל שאכן מותר לי לחזות בתצוגה. "אבל אסור לצלם", הוא הוסיף נחרצות.

בזמן שהשומר עמל למצוא את המפתח הנכון בצרור הגדול, תמהתי מה הם מחביאים שם, מאחורי דלת הסורגים. היה זה שעות מעטות לאחר שהגעתי אל העיר בתקווה למצוא את שרידיה של קהילה יהודית ששגשגה בה לפני שנים רבות. מיד כשהודלקו האורות נמלא החדר באבק סמיך. השומר עשה כמיטב יכולתו להסיר את האבק מעל ארונות הזכוכית, שבהם נמצאים שניים מהפריטים החשובים ביותר במוזיאון: טבלאות אבן בנות 500 שנה שבהן נחרטה בסינית ההיסטוריה של קהילת יהודי קאיפנג.

משה ז'אנג מחזיק כיפות משי בסגנון סיני מסורתי

יהודים לא יהודים
על קהילת הסינים נצר ליהודים בעיר קאיפנג שבפרובינציה חנן (Henan), שמעתי כאשר חקרתי את סיפור מצבות יהודי שנחאי האבודות. ככל שקראתי עליה יותר גברה סקרנותי. בתמונות ובאיורים בודדים בספרים אפשר לראות את אנשיה – סינים בתלבושות סיניות מסורתיות ועם כסות ראש, מן הסתם כיפות. "קבוצה של אנשים, נצר ליהודים שחיו בקאיפנג, עדיין רואה את עצמה כיהודית ושומרת על זהות אתנית חזקה", כתב באחד ממאמריו פרופ' שו שין מאוניברסיטת ננג'ינג, מתרגם האנציקלופדיה יודאיקה לסינית וחוקר חשוב של תולדות יהודי סין. לדבריו, מדובר בכ־600 בני אדם, ורובם חיים בקאיפנג עד היום.

לפי ההלכה, יהודי קאיפנג אינם יהודים כלל, שכן הם שמרו על הזהות הדתית של השושלת המשפחתית לפי האבות, לא לפי האמהות. גם השלטון הסיני מעולם לא הכיר בהם כמיעוט אתני יהודי. אנשי הקבוצה נראים סינים לכל דבר, שפתם  אינה שונה מהסינית המקובלת במקום, והם שמרו על מעט מאוד מסורות יהודיות.

קבוצה של יהודים סינים בחצר קתדרלת השילוש הקדוש בקאיפנג, 1932 | צילום: דוד בראון, ארכיון בית התפוצות

למעשה, היהדות אינה ברשימת הדתות הרשמיות המוכרות בסין מאז המהפכה של 1949. לכן אם ירצו צאצאי יהודי קאיפנג להתגייר כהלכה, הם לא יוכלו לעשות זאת, כי השלטונות בסין אוסרים על גיור. לקראת חג הפסח המתקרב החלטתי לצאת לקאיפנג בתקווה לחגוג עם הקהילה את ליל הסדר ולבדוק כמה מהמסורות היהודיות הם שומרים.

תזכורת לעבר מפואר
ז'אנג שיאנג וואנג, שקורא לעצמו משה ז'אנג, פגש אותי בשעת בוקר מוקדמת ביציאה מתחנת הרכבת של קאיפנג. משה ז'אנג מזוקן וחבוש כיפה – מראה יוצא דופן בסין. "אנחנו מאוד שמחים לארח אותך אצלנו", הוא אמר לפני שיצאנו לתור את העיר. "תהיה לנו ארוחת סדר גדולה בעוד כמה ימים".

קאיפנג נחשבת אחת הערים העתיקות במרכז סין. היא שוכנת בגדתו הדרומית של הנהר הצהוב, קרוב לנקודת המפגש של הנהר עם התעלה הגדולה. נסיעה ברכבת לעיר משנחאי  (Shanghai) או בייג'ינג (Beijing) אורכת יותר מ־12 שעות. בימי שלטונה של שושלת סונג הצפונית, בשנים 960־1126 לספירה, היתה קאיפנג עיר הבירה של סין ואחת הערים הגדולות בעולם. באותה תקופה היא נקראה ביאנליאנג והיתה מרכז מסחרי חשוב לאסיה המרכזית והמזרחית, עם קשרים מסחריים רבים עם מדינות אחרות ממערב לסין. כיום קאיפנג היא עיר אפורה, ובדומה לערים סיניות אחרות, נמצאת בתהליך של פיתוח. במבט ראשון קשה למצוא בה שרידים לאותם ימי זוהר.

דגם בית הכנסת היהודי בקאפינג, שנבנה ב-1163 | צילום: ארכיון בית התפוצות

בניגוד לרושם הראשוני, בהדרכתו האדיבה של משה ז'אנג למדתי שמתחת לשכבת האפרוריות אפשר למצוא בקאיפנג הרבה פנינים היסטוריות ותרבותיות. מקדשים מרהיבים, בודהיסטיים ומוסלמיים, חלקם מהיפים שראיתי בסין עד כה, נחבאים בין סמטאותיה של העיר העתיקה. יש בה מבנים היסטוריים רבים וגנים סיניים לצד פארקים מודרניים יותר.

עם רדת החשכה מתקיים בה אחד משוקי הלילה המרשימים והאקזוטיים בסין. ערב רב של דוכני מזון מציעים שילוב בין מאכלים סיניים למאכלים מוסלמיים. המולה גדולה, להבות אש כחולות, אדים מהבילים ואטריות טריות שנוצרות במקום. כל אלה הם תזכורת חיה לימים שבהם היתה העיר מרכז מסחרי חשוב.

הקהילה הראשונה בסין
קהילת יהודי קאיפנג נוסדה כבר במאה ה־11, תקופת שלטונה של שושלת סונג הצפונית, על ידי סוחרים יהודים, שעשו את דרכם מהודו מזרחה בדרך המשי על גבי גמלים. יש עדויות לקיומן של קבוצות יהודיות בסין בתקופות מוקדמות יותר לקהילת קאיפנג, אך אלה היו בעיקר סוחרים שנסעו הלוך ושוב למטרות מסחריות. לעומת זאת, הסוחרים היהודים שהתיישבו בקאיפנג הגיעו עם משפחותיהם כדי להשתקע. בשל כך הם נחשבים לקהילה היהודית הראשונה בסין.

אם ובת ממשפת איי, אוחזות תמונה של הסב, בעבר ראש הקהילה

יהודי קאיפנג בנו את בית הכנסת הראשון שלהם בשנת 1163. במהלך השנים הם הפכו למעורבים מאוד בחיי הקהילה והכלכלה בעיר. בשיאה מנתה הקהילה כ־5,000 איש. לפי הסיפור המקובל, אחד מקיסרי שושלת מינג העניק שבעה שמות משפחה סיניים ליהודי קאיפנג: ז'אנג, גאו, שי, איי, ז'או, ג'ין ולי. כולם קיימים עד היום.

במהלך המאה ה־19 פקדו את הקהילה אסונות גדולים. הרב החשוב האחרון הלך לעולמו בלי להותיר יורש, והקהילה נשארה ללא מנהיג רוחני. בית הכנסת התרוקן ממתפללים ומאוחר יותר נהרס כליל בשיטפון, כשהנהר הצהוב עלה על גדותיו והחריב חלקים רבים בעיר. בית הכנסת המיוחד והמפואר מעולם לא נבנה שוב. מאותם ימים החל מצבה של הקהילה להידרדר במהירות.

יהודים ומוסלמים יחד
ז'אנג הוביל אותי אל שרידי המורשת היהודית של העיר. במקום שפעם עמד בו בית הכנסת עומד כיום בית החולים העירוני מספר ארבע. חוקרים מצאו שהיה זה בית כנסת מיוחד, שנבנה כמקדש סיני והוקף בחומה ובגנים. אגב, דגם של בית הכנסת העתיק של קאיפנג מצוי בבית התפוצות (ראו תמונה למעלה).
העדות היחידה שנותרה לקיומו של בית הכנסת היא באר המים שהיתה פעם בחצרו. היום היא נמצאת בתוך חדר מכונות מפויח בחלקו האחורי של בית החולים. "עדיין אפשר לשמוע את המים שם למטה", אמר ז'אנג וזרק אבן לתוך הבאר.

אין כמעט סימנים ועדויות לחיים יהודיים במה שהיה פעם הרובע היהודי. חוטונג פירושו בסינית שכונת מגורים דלה וצפופה. בשביל ז'אנג ובשביל חברים אחרים בקהילה החוטונג היהודי הוא המקום שגדלו בו. כמעט כולם עזבו את החוטונג הזה ועברו לגור בחוטונגים אחרים בעיר. כמה דיירים זקנים בחוטונג היהודי שנחו בסמטאות בשמש האביבית נזכרו ביהודים שחיו פה בעבר והצביעו לכיוונים שונים. "עכשיו לא נותר פה אף אחד", אמרו.

 

פרט מתוך הציור "צ'ינג מינג על גדות הנהר", המתאר חגיגות בקאיפנג לפני כאלף שנה, בתקופת שושלת סונג הצפונית. יתכן שהדמויות הן של סוחרים יהודים

"הרובע הזה היה תמיד חצי יהודי וחצי מוסלמי", הסביר ז'אנג. "אנחנו, היהודים והמוסלמים, תמיד חיינו בשלווה ובחברות זה עם זה", הוא הוסיף בשעה שנכנסנו לאחת החצרות שבה ניצב מסגד מוסלמי קטן. זו היתה שעת אחר הצהריים, ומוסלמים אחדים התקבצו לתפילה, חלקם מכרים וחברים של ז'אנג, ששמח להציג בפניהם את האורח מישראל.

ז'אנג קנה חברים גם בקרב הנזירים והנזירות הבודהיסטים בעיר. הוא הוביל אותי למקדש בודהיסטי לנשים, מקדש קטן, צבעוני ומטופח. הנזירה הראשית, ידידתו, הזמינה אותנו להצטרף אליה לארוחת צהריים. כשסיימנו שמחה על בקשתי לצלם אותה יחד עם ז'אנג ועם שאר הנזירות.

כמעט כל המשפחות היהודיות שביקרנו אצלן גרו בחוטונגים ישנים בתנאים דלים מאוד. בריאותו של זקן אנשי הקהילה, שי שאוו־אי בן ה־86, אינה טובה והוא מתקשה לדבר. שתיים מתוך ארבע בנותיו היו בביתו ושמחו להצטלם איתו למזכרת. שאלתי את הבנות מה הן יודעות על חג הפסח המתקרב, והן הביאו מהחדר השני את האנציקלופדיה יודאיקה, מתנתו של פרופ' שו שין, וקראו לי על החג מתוך הערך "פסח".

רחובות קאיפנג. מתחת לאפרוריות אפשר למצוא כאן פנינים היסטוריות ותרבותיות

נראה כי איסור אכילת החזיר הוא המסורת היהודית העיקרית שיהודי קאיפנג זוכרים ומשתדלים לשמור. דומה שקל לממש חוק תנ"כי זה דווקא כאן, בעיר שבה יש מיעוט מוסלמי גדול. חברי הקהילה, מתברר, מכירים מעט מאוד מסורות יהודיות, ויש להם ידע מועט על יהדות, על העולם היהודי ועל ישראל. כששאלתי אחדים מהם על חגי ישראל ומנהגי השבת, נאלץ ז'אנג להזכיר להם את התשובות.

אבל לשאלה מהו הבית הלאומי שלהם הם עונים "ארץ ישראל", ומסבירים שלמדו על כך מאבותיהם. בכל זאת לכולם יש רק ידע מצומצם על ישראל "ארץ אבותיהם", ומה שידוע להם נרכש בעיקר מדיווחים  בחדשות, כלומר ענייני הסכסוך הישראלי־פלסטיני. רובם שמעו על ירושלים ותל אביב, אך העיר הישראלית הנוספת שחלקם מכירים היא דווקא קריית מוצקין. ראש עיריית קאיפנג הוזמן לביקור בישראל וזכה לאירוח בקריית מוצקין, שהיא עיר אחות לקאיפנג.

אין כמעט סימנים לחיים יהודיים במה שהיה פעם הרובע היהודי

מצות בפעם הראשונה
הגיע ערב החג, ושעות אחדות לפני הסדר הזמין אותי ז'אנג לביתו כדי לצלם את אשתו מכינה את הגרסה המקומית למצה ומרור. ארוחת הסדר התקיימה בבית מלון מודרני במרכז העיר. כל האירוע יצא לפועל תודות לתרומתו הנדיבה של מר הו, פנסיונר קנדי ממוצא סיני ששם לו למטרה לתמוך במיעוטים סינים. בעזרת אותה תרומה הכיל האירוע כשמונים איש מאנשי הקהילה, זקנים וצעירים.

הארוחה היתה רחוקה מכל מה שאנו רגילים לקרוא לו ליל סדר. אני וידידתי עדי, שהגיעה מבייג'ין, הבאנו מצות, ולרבים מהנוכחים, אם לא לכולם, היתה זו הפעם הראשונה שראו מצות אמיתיות. ההגדה לא נקראה. מלבד המצות, היתה זו ארוחת ערב סינית רגילה נטולת כל סממני סדר וכשרות.

משפחה יהודית בקאיפנג, 1910 | צילום: אדגר גייל, ארכיון בית התפוצות

למרות זאת סופר באותו ערב ביציאת מצרים. מר הו התגלה כבקי בכמה ממהלכי הסדר. הוא ועדי סיפרו את תמצית ההגדה ומילאו בכך את המצווה החשובה ביותר של הסדר: "והגדת לבנך ביום ההוא…". משה ז'אנג ניצל את ההזדמנות וסיפר שבחר בשם משה על שמו של המנהיג היהודי החשוב שעמד בראש יציאת מצרים.

באתי לחפש את ליל הסדר של יהודי קאיפנג וגיליתי שללא נוכחותנו, כנראה, כלל לא היה מקיימים סדר. רוב אנשי הקהילה לא חוגגים את ליל הסדר באופן קבוע ולא יודעים מה משמעותו; חלק מהמשפחות נוהגות לציין את החג בארוחת ערב משפחתית, חגיגית יותר מהרגיל אך בלי כל אזכור לסיפור ההגדה. "זו היתה כנראה ארוחת החג הגדולה ביותר שידעה הקהילה שלנו", סיכם משה ז'אנג בהתרגשות, "במאה השנים האחרונות".

 

 

הונג קונג: הצד הפראי

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

code