תפריט עמוד

סיור בירושלים בעקבות יוסי בנאי

"היינו ילדים וזה היה מזמן, אני וסימון ומואיז הקטן" - סיור בירושלים בעקבות תחנות בילדותו של יוסי בנאי, מבית הספר אליאנס בו למד, דרך רחוב האגס, שם התגוררה המשפחה, ועד עץ התות משכונת אוהל משה. טיול מלא זיכרונות וגעגועים

את יוסי בנאי – שחקן, זמר, במאי, שנסיונר וחתן פרס ישראל, אין צורך להציג. הוא מוכר ואהוב על כולם. יוסי, שנפטר לפני עשר שנים, הותיר אחריו חלל עצום וגעגועים שאיש לא יכול למלא. יוסי בנאי נולד בירושלים ב-1932, ולמרות שעזב את העיר עם התגייסותו ללהקת הנח"ל ב-1950, בלבבות כולנו נשאר ירושלמי והרבה מיצירותיו קשורות לעיר.

יוסי היה איש של זיכרונות: "אדם ללא זיכרונות הוא עני מרוד", לדבריו. מקומות ואירועים רבים בירושלים מוזכרים בסיפוריו ובשיריו של יוסי בנאי, בהם קולנוע רקס – "אני זוכר קולנוע רקס ביומיות / ומרחוק פעמונים של כנסיות / ואיך רדפנו על גגות אחרי יונים / לעוף איתן רצינו עד לעננים", כך שר יוסי בשיר המפורסם "אני וסימון ומואיז הקטן". כפי שיוסי שר בהמשך "קולנוע רקס כבר לא קיים", והיום עומד ברחוב שלומציון המלכה בניין מסחרי – בניין האחים ישראל. יוסי סיפר לא פעם על אהבתו הרבה לסרטים, שאיפשרו לילד הקטן להימלט מחיי היום יום הקשים ו"לעוף דרך המסך על כנפי הדמיון" למחוזות רחוקים ויפים.

כמו קולנוע רקס, גם בתי קולנוע רבים אחרים שנזכרים בשיריו נהרסו: במקום בו עמד קולנוע ציון עומד היום מבנה גדול ולא מרשים, רק שם הכיכר מזכיר את בית הקולנוע מימים עברו. במתחם של קולנוע אדיסון נבנתה קרייה חרדית על שם הרב יואל טייטלבוים וקולנוע עדן, מנוחתו עדן, יהיה בקרוב קניון בצורת פירמידה.

יוסי בנאי (עם רבקה גור) בהצגה "מראה מעל הגשר" בתיאטרון הבימה

אחד האנשים האהובים על יוסי בנאי היה אברהם סוראמלו. בתכנית "אני וסימון ומואיז הקטן" שר יוסי את השיר "אברם אברם" על האיש האהוב. כמה שנים מאוחר יותר העלה ערב שלם בשם "שובו של הסוראמלו". בערב זה הוא סיפר על הגרוזיני הראשון המפורסם בירושלים, שהסתובב ברחובות העיר עם חליפה מפוספסת, בכיס אחד שקדים ובאחר מלח. לכל מכר שנקרה בדרכו היה הציע כיבוד ואגב כך סיפר לו סיפור.

מרתף סוראמלו היה מקום עבודתו של סוראמלו. היה זה שילוב של בר, מועדון קלפים ומקום שהופיעו בו אמנים צעירים, גם בני משפחת בנאי המוכשרים הופיעו לא פעם במקום. המרתף נהרס ובמקומו צמח מבנה חדש, ורק הסיפורים של יוסי בנאי נותרו.

ברחוב יפו, במקום שניצב בו היום בניין כלל, היה בית הספר לתורה ולמלאכה מיסודה של חברת אליאנס – "כל ישראל חברים". בבית ספר זה בילה יוסי את שנות הלימודים הפורמליות: "עם ילקוט מרופט, הולך לבית ספר שנוא" – העיד על עצמו. קשה להאמין שיוסי בנאי, היוצר הגדול, למד רק שש שנים לימודים פורמליים, אולם העובדה היא שלאחר שש שנות לימוד, החל יוסי לעבוד באחד מבתי הדפוס ברחוב אגריפס. הוא לא אהב את העבודה, אך היה צריך לעזור בפרנסת המשפחה הגדולה.

בשיר "אני וסימון ומואיז הקטן" מספר יוסי שלאחר שבגר ועזב את העיר היה חוזר מידי פעם "אל השכונה, אל עץ התות". בשכונת אוהל משה, הידועה מהמחזה המצליח "בוסתן ספרדי", שכתב הנשיא החמישי יצחק נבון, יש גינה עם עצי תות, כמו בהרבה משכונות ירושלים. אל גינה זו נקשר עץ התות עליו שר יוסי בנאי ורבים באים לפקוד את הגינה בגלל השיר ובגלל המחזה של יצחק נבון. העץ עליו שר יוסי עמד למעשה במורד רחוב אגריפס, אך גם הוא נכרת מזמן ולא קיים היום. ראוי להזכיר שיוסי בנאי השתתף במחזה "בוסתן ספרדי", ושאחיו, יעקב היה חבר ילדות של הנשיא יצחק נבון שגר בשכונת אוהל משה, קרוב לבית משפחת בנאי.

רחוב האגס 1, המקום בו היתה חנות הירקות של משפחת בנאי וכיום מסעדה צמחונית

המקום שיוסי בנאי הרגיש בו מלך היה אזור שוק מחנה יהודה. ברחובות השוק העמיד בילדותו לא פעם ארגז עץ וחבריו – סימון, מואיז, רחמים טייארה ואחרים ישבו מסביב ושתו בצמא את מילות ההצגות שאחיו חיברו בבית ושהוא הציג לילדים. אותם ילדים היו הראשונים שהכירו בכישרונו המבורך של יוסי. יוסי כתב על הרבה מטיפוסי השוק, על עזורה שבישל על פתיליות ועל עזורה מוכר המיצים, על הגמד מהשוק העיראקי, על שועה שמכר ביסקוויטים שבורים ועל אחרים.

בתוך השוק, ברחוב האגס, הקרוי היום על שם סבו, אליהו בנאי, הייתה חנות הירקות של הסב ושל האב. שם גם היה בית המשפחה. בית קטן ודל, אך מלא חום, אהבה וסיפורים. בית המוכיח פעם נוספת, שאין צורך בעושר כדי לגדל ילדים מוצלחים ומוכשרים.

הסיפורים והשירים של יוסי בנאי, היוצר הגדול, מחיים את העבר ונותנים לו תכנים, צבע וצורה.

ואיך אפשר בלי שיר של יוסי לקינוח? הנה "אני וסימון ומואיז הקטן":

נורית בזל – מתמחה בסיורים בירושלים, בהם סיורים בעקבות יוצרים וסיורי אווירה בשוק ובשכונות העיר

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.