תפריט עמוד

במה ידועה ארגנטינה בעולם? יש שיגידו ריקוד הטנגו, אחרים יזכירו את משחק הכדורגל, וחובבי הבשר יציינו את בשר הבקר הטעים שנצלה במטבח הארגנטינאי. ספק אם מישהו ידבר על הנציגה הבולטת ביותר של ארגנטינה כיום ברחבי העולם: הנמלה הארגנטינאית
(Linepithema humile). אולי לא רבים יודעים, אבל הנמלה הזעירה הזאת מאכלסת כיום את רוב חלקי כדור הארץ.
הפלישה המסיבית של הנמלים הארגנטינאיות לשאר מדינות העולם התרחשה במהלך המאה העשרים באמצעות מטוסים ואוניות, במיוחד אלה שהובילו צמחים למיניהם. הנמלה הארגנטינאית – שניזונה ממגוון רחב של חרקים, פגרים, זרעים וצוף צמחים – היא מין אגרסיבי ופולשני במיוחד. בהגיעה למקומות חדשים היא נוהגת לדחוק לא רק נמלים מקומיות, אלא גם עכבישים, לטאות וחרקים שונים, וכן להשמיד נבטים ומיני צמחים שונים.
נוקבים ואכזריים ככל שיהיו, עימותים בין בעלי חיים, במיוחד בממדים הזעירים הללו, לרוב נעלמים מעינינו. לא כך במקרה של הנמלה: כמה גילויים חדשים ומפתיעים של השנים האחרונות הביאו את הנמלים הארגנטינאיות לתודעת הציבור. מתברר כי בעולם יש ריכוזים צפופים של מאות מיליארדי נמלים ארגנטינאיות, החיות במעין מושבות־על ומתפרשות על שטחים עצומים, גם במושגים של בני אדם. החברוּת במושבה, אם לנקוט לשון אנושית, מתאפיינת בכך שהנמלים מקבלות אחת את רעותה וחיות בשלום, כתוצאה ממבנה גנטי דומה.

6,000 קילומטר של נמלים
לפני כשנתיים וחצי גילה צוות חוקרים מעורב, שווייצרי, צרפתי ודני, מושבה של נמלים

הנמלים הארגנטיאיות הקימו מושבות ענק ברחבי העולם. הגדולה בהן משתרעת על פני 6,000 קילומטר מאיטליה, דרך צרפת וספרד ועד פורטוגל

ארגנטינאיות, שממדיה הדהימו את החוקרים: היא השתרעה מצפונה של איטליה, לאורך חופי הים התיכון, דרך צרפת וספרד ועד לפורטוגל, כשהיא מתעקלת סביב חצי האי האיברי. המרחק מקצה לקצה הוא כ־6,000 קילומטר! החוקרים הופתעו במיוחד כאשר גילו שנמלים מפורטוגל, מאיטליה ומצרפת לא גילו שום תוקפנות זו כלפי זו, אלא הסתדרו מצוין אחת עם רעותה. "לוקחים נמלה תיירת איטלקייה ומניחים אותה בקן של נמלים צרפתיות, והן מתייחסות אליה כאילו היתה מקומית", אמר אחד החוקרים בראיון לעיתון מדעי.
במהלך המחקר נבדקו 5,000 נמלים מ־33 קנים נפרדים – מאיטליה, מצרפת, מספרד ומפורטוגל. במשך שנה קוימו 1,100 "עימותים" בין נמלים מקנים שונים, ומהם הסיקו החוקרים שהנמלים חברות באחת משתי מושבות ענק. נמצא שנמלים משלושים קנים היו שייכות למושבת־העל העיקרית, והאחרות למושבה באזור קטלוניה בספרד.
חוקרי הנמלים הארגנטינאיות הופתעו מהממדים של המושבה, גם משום שבארגנטינה, ארץ המקור, הנמלים הללו מתנהגות אחרת. דווקא שם מושבות הנמלים הן קטנות יחסית, וכל אחת מהן מכילה רק מאות אלפי פרטים. הסיבה לכך קשורה כנראה למגוון הגנטי העצום של הנמלים הללו, שגורם לאגרסיביות רבה ולעימותים קשים בין נמלים מקן אחד למשנהו.
מה מביא את הנמלים הארגנטינאיות ליצור מושבות ענק מהסוג הזה בארצות אחרות? אחת ההשערות שמעלים חוקרי הנמלים קשורה למושגי ההסתגלות והתאימות הגנטית. בסביבות 1920, כאשר הגיעו הנמלים הארגנטינאיות לאירופה, הן נכנסו לאזורי מחיה עשירים במזון טבעי. בגלל שפע המזון ותנאי המחיה הנוחים יחסית הן לא נכנסו לעימותים

חוקרת הנמלים אליזה סור, שגילתה מושבת-על של נמלים בעיר מלבורן וסביבתה
צילום: באדיבות
Monash University

ולקרבות הישרדות עם נמלים מקומיות. עם הזמן, הגנים הקשורים לזיהוי – אלה המאפשרים לנמלה לזהות אם הנמלה הניצבת מולה היא ידידותית ("משלנו") – הפכו להיות חשובים פחות ואולי אף נעלמו.
אם התיאוריה הזו נכונה, אומר ראש קבוצת החוקרים שזיהתה את המושבה האירופאית, המשמעות היא שארגון חברתי של מינים שלמים יכול להשתנות עם שינוי הסביבה שבה הם חיים.

ובינתיים, באוסטרליה
מושבת־על של נמלים ארגנטינאיות, המשתרעת לאורך 3,000 קילומטר, נתגלתה לפני כמה שנים בקליפורניה. הנמלים גרמו שם לנזקים לא מעטים, החל בגירוש נמלים מקומיות והקטנת מגוון החרקים המקומיים, וכלה בהשפעה על אופן פיזור הזרעים ואפילו בהפחתת כמות הלטאות.
אולם הסיפור החם ביותר בתחום הוא מחקרה של חוקרת אוסטרלית בשם אליזה סור, שהתפרסם לפני כמה חודשים וחשף את קיומה של מושבת־על של נמלים ארגנטינאיות בעיר מלבורן וסביבתה. סור מספרת כי כאשר הגיעו הנמלים הללו ליבשת האוסטרלית בסביבות 1939, חל בהן שינוי גנטי שהביא להורדת האגרסיביות שלהן ומתוך כך להיווצרות המושבה הענקית.
ממדי המושבה מגיעים כיום לכמאה קילומטר רבוע בלבד, אולם בדיקות הנעשות במקומות שונים ברחבי אוסטרליה עשויות לגלות כי המושבה גדולה הרבה יותר, ואולי זאת המושבה הארגנטינאית הגדולה בעולם.
ומה אצלנו? לדברי ד"ר דני סימון מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הנמלה טרם נמצאה בארץ. אך בשל קצב התפשטותה, חוקרים חוששים שלא ירחק היום שבו תגיע גם אלינו.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.