תפריט עמוד

נמיביה: אפריקה שונה לגמרי

נמיביה: אפריקה שונה לגמרי

בעוד שלמזרח אפריקה מגיעים מטיילים בעיקר בשל עולם החי העשיר והמגוון, נמיביה מושכת מסיבות אחרות. המדינה הענקית מזמנת מפגשים מדהימים עם נופים מדבריים ועם תרבויות אפריקאיות ייחודיות. מהדיונות של מדבר נמיב ועד למפגש עם שבטים כמו הימבה והררו - נמביה לא מפסיקה להדהים ולרגש

 
שנים רבות אני מטייל במזרח אפריקה – במדינות כמו קניה, טנזניה ואוגנדה, מקומות שהתיירות בהם נשענת בעיקר על עולם החי העשיר והמגוון. נמיביה, השוכנת בחלקה הדרום מערבי של היבשת, היא אפריקה שונה לגמרי – אפריקה של אתרים, תרבויות ונופים.


נמל התעופה הבינלאומי של וינדהוק (Windhoek), בירתה המקסימה של נמיביה, נמצא כ-45 קילומטר ממזרח לעיר, במרכזו של מישור ענקי בגווני צהוב וירוק המשתרע מאופק לאופק. רק טיסות מעטות נוחתות בו מדי יום, בעיקר כאלה המגיעות מדרום אפריקה השכנה. 
כבר ממבט ראשון בולטים הסדר והניקיון המופתיים במדינה הענקית. אולי זה בגלל מספרם המועט יחסית של תושביה, אולי בגלל המודעות לסביבה המדברית והמיוחדת או אולי בגלל מורשת הגרמנים, ששלטו באזור החל מ-1884 ועד לתקופת מלחמת העולם הראשונה, והשאירו את חותמם הייקי במקום. כנראה זהו שילוב של כל הסיבות יחדיו.
 

דיונות אדומות במדבר נמיב

מבעד לחלון הטרמינל הקטן אני רואה את רכב הספארי שממתין לי למסע הארוך. במבט קרוב יותר אני מגלה סימן נוסף לאותו חותם גרמני-ייקי: הכל כבר מוכן וארוז למופת – שני כסאות, שולחן מתקפל, ערכת גז, שני צמיגים נוספים, אוהל מתקפל על הגג, סולם קטן וכלי מטבח. דרך ארוכה לפני, כמעט 900 קילומטר של נסיעה צפונה לעבר עיר המחוז אופובו (Opuwo), הסמוכה לגבול עם אנגולה. אני יוצא לדרך. הכביש מצוין, אין כמעט מכוניות ואני מתקדם במהירות ממוצעת של 130 קמ"ש. הנסיעה היא בצידו השמאלי של הכביש – עוד מורשת מימים עברו, הפעם של המנדט הבריטי ששלט באזור עד 1966 והשפעתו ניכרת עד היום, דרך השכנה הגדולה והחזקה בדרום ובמזרח – דרום אפריקה. 


הנוף משתנה בהדרגה מכתמים גדולים של ירוק עם קצת חום ואדום, לכתמים גדולים של חום ואדום – עם קצת ירוק. נמיביה היא ארץ מדברית בעיקרה. האוקיינוס האטלנטי הנושק לחופיה המערביים קר, וכמות המים המתאדה ממנו נמוכה יחסית. בעלי החיים, הצמחים ובני האדם נאלצו להסתגל כבר לפני דורות רבים ליובש, לחום ולכמויות מצומצמות של מים. בני שבט ההימבה, המתגוררים זה מאות בשנים במדבר עצמו ובשוליו הצפוניים, מוצאים את המים בשלוליות מזדמנות, בהצפות נקודתיות של נחלים ונהרות או באחת ממאות הבארות שקדחה עבורם הממשלה. אמנם עד היום נחשבו בני הימבה כנודדים למחצה, אבל אט אט הם נאחזים בקרקע בזכות אותן בארות מים מתוקים שהממשלה חופרת במרחבים הענקיים.


בת שבט ההימבה עם תינוק. נשות השבט מושכות את עורן ושערן באדמה אדומה

עיירת המסחר אופובו רחוקה כשבעים קילומטר מהגבול עם אנגולה, השכנה מצפון. אוכלוסיית העיירה מבוססת ברובה על בני שבט הררו, שנשותיו בולטות בלבושן הססגוני. תייר מזדמן יחשוב כי הנה, בעוד כשעה, הולכות כל בנות היישוב לחתונה או לאירוע מכובד אחר; הנשים עטופות מכף רגל ועד ראש בשמלות מפוארות בצבעי כחול, צהוב, אדום וזהב. לראשן כובע מיוחד המגולגל על כל הראש ובחזיתו שתי בליטות, מעין קרניים מחודדות המשוות לו מראה מוזר ומשעשע. קשה לי להבין כיצד אפשר להסתובב בחופשיות בתלבושת שכזו בחום אפריקני של 42 מעלות צלזיוס בצהרי היום.

ארבעת אלפים וקצת תושבי המקום הקבועים עובדים וסוחרים בכל הבא ליד. הנשים עוסקות בעיקר במסחר קבוע – בחנויות המכולת הקטנות, בתחנת הדלק או באתר הקמפינג המקומי; ואילו עיסוקם העיקרי של הגברים הוא במוסכים המקומיים, תחנות הדלק, חנויות הגז והנפט ותיקון הדרכים והכבישים.



נוף בנמיביה. גם כאן יש שמורות טבע עם בעלי חיים, אבל עיקר המשיכה הוא הנופים המפעימים והמפגש עם התושבים

באופובו גם נערך המפגש הראשון שלי, פנים אל פנים, עם בנות שבט הימבה. אני רואה אותן לראשונה בפתח מלון הדרכים המטופח והנקי שבעיירה – קבוצה של שש או שבע בנות הימבה, גופן המבריק משוח באדמה אדומה מכף רגל ועד ראש, לראשן, זרועותיהן ורגליהן קישוטים שונים, פלג גופן העליון חשוף כולו ורק פיסת בד צרה מכסה אותו מהמותניים ומטה. הן קמות באחת ומציעות למכירה מחרוזות שונות, בובות מעשי ידיהן, נוצות, קישוטים שונים ועוד. 


למרות מגבלת השפה אני מנסה להבין את פשר המנהג של משיחת הגוף באדמה, שמגיעה מאזורים הרריים שונים הרחוקים עשרות קילומטרים מאופובו. נהג מקומי דובר אנגלית רהוטה נחלץ לעזרתי ומסביר לי בתרגום חופשי כי הסיבה לכך היא כנראה הגנה על הגוף החשוף מטפילים שונים, יתושים וזבובים, וגם מקרינת השמש החזקה. במהלך השנים הפכה משיחת הגוף בבוץ למנהג של קבע בקרב בנות הימבה. הגברים, לעומתן, מתלבשים "כרגיל" – חולצות טריקו, ג'ינס, סנדלים וכובע רחב שוליים, ורק שיערם האסוף בתסרוקת מיוחדת עשוי להסגיר את שיוכם השבטי.


אישה משבט הררו. בנות השבט מתלבשות כאילו הן בדרכן לחתונה או אירוע חגיגי אחר


אופובו איננה מקום המחייה הקבוע של הבנות. הן עושות את דרכן לעיירה ברגל מדי בוקר מן הכפר הקטן בו הן מתגוררות, מרחק של למעלה מחמישה עשר קילומטר, כדי לנסות ולמכור את הסחורה הדלה, ומדי ערב חוזרות אל ביתן. אני מגלה קבוצות נוספות של בנות הימבה – אחת ליד תחנת הדלק, אחרת בפאתי אתר הקמפינג הסמוך ועוד קבוצה בפתח הסופרמרקט. מאות בשנים התקיימו בני שבט הימבה מעדרי הבקר, העזים והחמורים שברשותם. בשנים האחרונות, עם הגעת יותר ויותר תיירים לבנים, הבינו בני השבט את הפוטנציאל הגלום במכירת חפצים ומזכרות שונות. הוסיפו לכך את מראן המיוחד של הנשים ומכאן קצרה הדרך להימצאותן בעיירות השונות.

זוהי נמיביה, לא "עוד ארץ", אלא מדינה קסומה עם תרבות מרתקת, הנותנת למבקריה את ההרגשה של "תם ולא נשלם", וכל מי שמבקר בה גומר אומר בליבו לחזור – ובהקדם.

הפארק הלאומי אטושה במרכז נמיביה. אתר חובה לכל חובבי הספארי

נמיביה – כמה אתרים שלא כדאי להחמיץ

מדבר נמיב והדיונות האדומות

מדבר נמיב, אשר משתרע לאורך רצועת החוף במערב נמיביה ובדרום-מערב אנגולה, הוא אחד המדבריות העתיקים בעולם. פירוש שמו בשפת אנשי המקום, בני הנאמה, הוא "המדבר הרחב", או "המדבר המתגלגל ללא סוף", וכשרואים את דיונות החול האדומות העצומות שהפכו לסמל של נמיביה, לא קשה להבין מדוע. הדיונות של מדבר נמיב הן מהגבוהות בעולם, ודיונות יפות ופוטוגניות במיוחד אפשר לראות באזור סאסוסוואלי. מלבד דיונות, יש במדבר נמיב גם קניונים, עמקים, מערות והרים קרסטיים. מוקדי עניין נוספים במדבר נמיב הם קניון ססריאם שבו תצורות גיאולוגיות מרהיבות ועמק המוות – מישור מדברי שבו מאות עצים מתים הניצבים זקורים בלב המדבר.

פארק אטושה
הפארק, שנמצא בצפון נמיביה, הוא אתר חובה לכל חובבי הספארי. זהו פארק מרשים ועצום בגודלו, הגדול ממדינת ישראל. במרכז הפארק יש בריכת מלח ענקית אשר מושכת חיות רבות, ובהן אלפי ציפורים. מסביב לבריכת המלח יש שטחי סוואנה שבהם אפשר לראות קרנפים, גי'רפות, פילים, זברות, אריות, נמרים, ברדלסים, קודו ועוד מינים רבים של בעלי חיים שהופכים את הפארק לאחת מהשמורות המגוונות באפריקה.

מפרץ וולביס
במפרץ, אשר משמעות שמו היא מפרץ הלווייתנים, נפגשות דיונות החול עם האוקיינוס. במקום אפשר לראות לא רק לווייתנים, אלא גם דולפינים, צבים וכלבי ים וכן מינים רבים של ציפורים נודדות ועופות מים.

טוולפונטיין
זהו אתר עתיק אשר שוכן באזור דמרלנד שבצפון-מרכז המדינה. המקום מפורסם בתצורות הסלע המרהיבות שבו שעליהן חרטו הבושמנים ציורי קיר מרהיבים.

שמורת ווטרברג
שמורת טבע פרטית ששוכנת על רמת אבן קדומה בצפון-מרכז המדינה, ובה מעיינות מים רבים וצמחייה מגוונת. בשמורה יש סיכוי גבוה במיוחד לצפות בקרנפים ובג'ירפות, ובנוסף, אפשר לצפות בה במינים רבים של ציפורים.

טעימה מהמראות של נמיביה:


צילום: אייל ברטוב

מידע מעשי

מתי לנסוע? העונה הטובה ביותר לטייל בנמיביה היא בחודשים מרץ-מאי, מיד אחרי עונת הגשמים. אפשר לנסוע גם בחודשים אוקטובר ונובמבר.

לינה בקמפינג מומלץ ללון באתרי קמפינג, שהנם בדרגה גבוהה ביותר כמעט בכל רחבי נמיביה. ברובם ככולם סידורי לינה נוחים, מים זורמים, מתקני כביסה ושטיפת כלים, מקלחות ושירותים מסודרים (כולל מים חמים) ובחלקם אף חנויות מכולת קטנות, בר ושירותי המרת כסף. אל תחששו לטייל בצורה כזאת, בעיקר אם אתם שוכרים רכב שטח המצויד בכל אביזרי הקמפינג – אוהלים, מזרונים, מצעים, גזיות, כלי אוכל, סכו"ם, פנסים ועוד.

רכב במידת האפשר השתדלו לנסוע ברכב דיזל. ברכב דיזל אין רכיבי הצתה חשמליים ומערכת הדלק היא אטומה לחלוטין, לכן הרכב אינו רגיש למים ומאפשר לחצות מעברי מים בקלות רבה יותר מרכב סולר.

 

 

האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 2

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

המעיין הספקן בנמיביה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות