תפריט עמוד

ניתוחים פלסטיים: על הסכין

ניתוחים פלסטיים: על הסכין

עם העלייה בתוחלת החיים והדגש על איכות החיים, ועם התפתחות המדע, תרבות הצריכה ותקשורת ההמונים - נמצאת היום תעשיית הניתוחים הפלסטיים בשיא של כל הזמנים. בשנה שעברה נערכו בארצות הברית כשישה מיליון טיפולים כאלה, בישראל - כרבבה. יעל בדרשי מציגה את התעשייה שמאמינה שהיופי הוא חיצוני

מתיחה, שאיבה, קילוף, צריבה, ניסור, הזרקה, השתלה – אלו רק כמה מהפעולות שעוברים מדי שנה מיליוני אנשים בעולם, רובם נשים, כדי להיות יפים יותר, אם לא בעיני אחרים, לפחות בעיני עצמם.
אם יופי הוא כוח, אידיאלים של יופי משקפים את נטיותיהם של בעלי הכוח. ארצות הברית מובילה את העולם בפופולריות של ניתוחים פלסטיים: רק בשנה שעברה נערכו בה יותר משישה מיליון טיפולים קוסמטיים, כירורגיים ולא כירורגיים, בעלות של 7,681,501,771 דולר. כדי להמחיש את היקף התופעה, די אם נאמר שאזרחיות ואזרחים אמריקאים הוציאו בשנה שעברה כמעט 35 מיליארד שקל – יותר מאשר כפליים תקציב הבריאות של מדינת ישראל כולה – כדי לשפר את יופיים.
"בקליפורניה יש עכשיו ביקוש לשפתיים גדולות, כי להרבה דוגמניות ושחקניות יש שפתיים מלאות באופן טבעי", אומר ד"ר סטיבן מ. הופלין, מנתח פלסטי נודע מלוס אנג'לס, שרשימת הלקוחות שלו כוללת לא מעט כוכבות מהוליווד. "נשים לא באות אלי ורוצות להיראות כמו שחקניות מסוימות, אבל יש ביקוש לאיבר מסוים בגוף שמוצא חן בעיניהן.
"יש נשים שמבקשות אף כמו של מישל פייפר, שפתיים כמו של קים בסינג'ר או עיניים של אנג'לינה ג'ולי. גברים רוצים בעיקר שאיבת שומן וניתוחי אף, ובגיל מבוגר יותר – מתיחת פנים. לגברים אכפת מהצוואר יותר מאשר מהפנים. הם שמים לב לצוואר שלהם כשהם לובשים עניבה או טוקסידו". האופנה האחרונה בתחום היא החדרת שתלים לישבן כדי לעשותו בולט יותר, בדומה לישבנה של ג'ניפר לופז.

גרייס קלי היא עשר
באופן אירוני, חקר אידיאל היופי האנושי והפרופורציות המושלמות, שהיה בעבר תחום המחקר של האמנות הקלאסית, הפך בעת האחרונה לעניינם של מנתחים פלסטיים, בתיווך שחקניות ודוגמניות.
כך, למשל, אידיאל היופי של ד"ר הופלין היא השחקנית גרייס קלי. לפי דמותה הוא פיתח תיאוריה של יופי, הפך אותה לנוסחה ועיבד אותה לתוכנת מחשב שאותה הוא מיישם על לקוחותיו. בסרט שנעשה עליו מופיעות שלוש ממנותחותיו: כולן בלונדיניות, מוגבהות עצמות לחיים, תפוחות שפתיים, נראות כאילו יש ביניהן קרבת דם.

השחקנית גרייס קלי היא אידאל היופי על פי ד"ר הופלין. לפי דמותה הוא פיתח תאוריה של יופי, המבוססת על זוויות הגבה, העין, השפתיים והלסת ועל מדידות של רקמות שומן שמתחת לאור. "מודדים את הזוויות ואת הנפחים, מזינים אותם לנוסחה ורואים מה צריך לשפר, ובכמה מעלות"  צילום: אימג'בנק ישראל

הופלין טוען שמידותיהן של כל הנשים היפות בעולם מתאימות לנוסחה, והוא מפרש: "בפנים יפים יש שני מרכיבים, זוויות 
(Angles) והדגשים 
(Highlights). הזוויות הן זווית הגבה, העין, השפתיים והלסת. ההדגשים הם רקמות השומן שמתחת לעור, שצורתן צורת ביצה, הנמצאות מתחת לגבה, על עצמות הלחיים, בזווית הלסת, ושתיים בשפה התחתונה. כשמזדקנים, או בפנים לא יפים, הזוויות הופכות קהות, ורקמות השומן מאבדות מנפחן.
"לטענתי, אפשר לתאר פנים יפים באמצעות מספרים. הנוסחה שפיתחתי מגדירה אם מישהו מתאים לפרמטרים של יופי, בטווח של 1 עד 10. מודדים את הזוויות ואת הנפחים, מזינים אותם לנוסחה ורואים מה צריך לשפר, ובכמה מעלות".
מלבד גרייס קלי אפשר למצוא ברשימת הנשים היפות של הופלין את קים בסינג'ר, ג'ולי כריסטי, בו דרק, מישל פייפר, סופיה לורן, פארה פוסט, מרילין מונרו, וכמובן — את רעייתו, פמלה. לשאלה אם מידותיה האידיאליות הן נכס טבעי או פרי התערבותו, הוא משיב: "לכל אשה יפה יש הזכות לשמור על סודותיה".

לפי הדוגמאות, מודל הפנים היפים של הופלין נוטה לטיפוס אירופי־נורדי: עצמות לחיים גבוהות, אף קטן, עיני שקד חתוליות. "סטנדרט היופי בעולם נוטה למודל האמריקאי", הוא אומר. "שחקניות השפיעו על עיצוב סטנדרט היופי בין השאר באמצעות המדיה – הטלוויזיה, המגזינים, האינטרנט. כמובן שיש סטנדרטים של יופי גם בגזעים אחרים. כמה מהנשים הישראליות, למשל, הן מהיפות בעולם. אבל מודל היופי שלי הוא גרייס קלי. היא 10 בסולם המדידות שלי".
יש אנשים שהייחוד שלהם הוא חלק מיופיים. נוסחה ליופי לא ממש מסתדרת עם מקוריות.
"נכון שיש אנשים עם יופי מיוחד, אבל לכל הפנים היפים יש זוויות דומות. לחלופין, אצל אנשים מאוד לא מושכים, רואים שהזוויות קהות יותר וההדגשים שטוחים יותר".
ראית מישהו עם זוויות והדגשים מושלמים, שבכל זאת לא היה יפה בעיניך?
"לא ממש. אני לא יכול לחשוב על מישהו כזה. זה כמו גזרה. נשים עם מידות חזה או מותניים גדולים מאוד – רק מלשמוע את המספרים אפשר לדמיין שהן לא יהיו מאוד מושכות. אולי במאה ה־14 הן משכו גברים בגלל שהן היו יותר אמהיות או פוריות או פעילות בהקמת המשפחה, בעוד שנשים אתלטיות הן יותר עצמאיות", סח הדוקטור ברצינות. האם זה מקרה שגברים עסוקים, יותר מנשים, בשאלת היופי הנשי, שבסופו של תהליך מביאה נשים לחדרי הניתוח? כנראה שלא. 

המסיכה הגיאומטרית
לשאיפה להבין את סוד הפנים היפים שותף גבר נוסף, ד"ר סטיבן מארקארט. גם הוא מנתח פלסטי, גם הוא פועל בקליפורניה, מקום בו היופי חשוב לפחות כמו סוג המכונית. מארקארט עזב את הפרקטיקה ומקדיש את זמנו למחקר, שבמסגרתו הוא פיתח את "המסיכה הגיאומטרית", המגדירה מהם פנים יפים. באמצעות המסיכה הוא מדגים את טענתו כי לפנים שנחשבים יפים בתרבויות השונות, בכל תקופה בהיסטוריה ומכל אזור בעולם, יש פרופורציות סימטריות זהות.
המודל של מארקארט מבוסס על חתך הזהב – עיקרון מתמטי, שכבר באמנות הקלאסית ייחסו לו תכונות של יופי, איזון והרמוניה. חתך הזהב מגדיר למעשה סוג של יחסי פרופורציה, המופיעים גם בטבע, שאותם חקרו ובהם נעזרו מתכנני הפירמידות במצרים העתיקה, אדריכלי יוון העתיקה ואמני רנסנס רבים, ביניהם ליאונרדו דה וינצ'י.
מארקארט השתמש בחתך הזהב כדי להגדיר את הפרופורציות של הפנים האנושיים האידיאליים ורשם את "מסיכת היופי" כפטנט בארצות הברית, בין השאר כדי לסייע למנתחים פלסטיים. לדבריו, "הפנים היפים" הם למעשה ארכיטיפ קדום, שאנו נושאים בתת ההכרה או בגנים. ארכיטיפ זה, לדבריו, עוזר לנו לזהות את בני מיננו, ומה שאנו תופסים כ"יופי" אינו אלא סימן זיהוי בסיסי לאנושיות.

אבל לא כל הגברים העוסקים בניתוחים פלסטיים מתלהבים מהנסיונות של הופלין ומארקארט להגדיר יופי. "מאז ומתמיד חשבתי שהזמן שמושקע על ידי הרבה אנשים חכמים בניסיון למצוא נוסחאות למשהו שהוא יפה באמצעות ניתוח תרשימי של תווי פנים של דוגמניות אין לו משמעות", אומר ד"ר מיכאל שפלן, לשעבר יושב ראש החברה הישראלית לכירורגיה פלסטית, נשיא החברה הים תיכונית לכירורגיה אסתטית  ומנהל מרכז רפואי עתידים לכירורגיה פלסטית.
"כאדם, הנושא הזה זר לי. אני לא מתחבר לקונספט הזה. אני מאמין שיופי זה משהו שבא מבפנים. יש אנשים שלפי נוסחאות של יופי בכל תקופה נחשבים לאנשים מכוערים, ועדיין הם יפים, נחשקים, חכמים. אנשים שמקרינים יופי פנימי הם יפים, בלי קשר לנוסחאות מתמטיות של מה צריך להיות שיעשה אותם יפה. אם מסתכלים על תמונות, שאין מאחוריהן אישיות או נפש, אפשר לנתח אותן בצורה קרה ולומר, לזה יש את הנתונים הנדרשים להיקרא יפה ולזה לא. אבל ברגע שזה אדם, שקורן חום, אושר, תרבות, כריזמה, שביעות רצון וכן הלאה, קל מאוד להתאהב בו, גם אם יש לו אף נורא ארוך. אלה בעיני אנשים יפים".

ובכל זאת, הרבה אנשים, במיוחד נשים, אינם מרוצים ממה שהטבע העניק להם, והם לא מתביישים להודות בכך ולפעול לשינוי המצב. בעבר הלא רחוק היו ניתוחים פלסטיים עניין מוצנע, אפילו בהוליווד. כיום, לפי ממצאי סקר עדכני, ארבע מתוך חמש נשים אמריקאיות טוענות כי לא היתה נגרמת להן מבוכה אילו נודע בציבור שהן עברו ניתוח פלסטי. 

מנותחת של הופלין לפני ואחרי | צילומים: Steven Hoefflin ©

הגלובליזציה של הציצי הגדול
ראשיתה של תעשיית הניתוחים הפלסטיים לצרכים אסתטיים, מספר ד"ר שפלן, קשורה בפריצות דרך בתחום הכירורגיה השחזורית והפלסטית, שבאו בעקבות מלחמות העולם הראשונה והשנייה שהותירו אחריהן מיליוני פצועים. ממחצית המאה העשרים חלו התפתחויות רבות בתחום, ובשני העשורים האחרונים תפסה התעשייה תאוצה.
עם העלייה בתוחלת החיים והדגש על איכות החיים, התפתחות המדע והבנת תפקודי גוף האדם, פיתוח שיטות עבודה וחומרים חדשים, התפשטותה של תרבות הצריכה ותקשורת ההמונים, שמפיצה דימויים של יופי ומצביעה על אפשרויות לעיצוב עצמי —נמצאת היום התעשייה בשיא של כל הזמנים. על פי נתוני איגוד המנתחים הפלסטיים האמריקאי (ASAPS), בשנה שעברה עברו 6,081,857 נשים אמריקאיות הליכים קוסמטיים שונים. 1,407,655 מהם כללו ניתוח. המנתחים הפלסטיים סבורים שהמהפכה רק התחילה.

"בקליפורניה כבר מקבלים את העובדה שאם למישהו אין צורה מושכת, אפשר לשנות אותה", אומר ד"ר הופלין. "באחד המחקרים, 85 אחוזים מהגברים ו־92 אחוזים מהנשים אמרו שאילו היה להם איבר לא יפה בגוף, הם היו מסכימים לעבור ניתוח כדי לשנות אותו".
גם בישראל הביקוש לניתוחים קוסמטיים נמצא בעלייה מתמדת, אם כי לא חדה. כ־10,000 ישראלים עוברים ניתוחים קוסמטיים מדי שנה. הפופולריים ביותר הם ניתוחים לשאיבת שומן ולהגדלת חזה, אחריהם ניתוחי אף, מתיחת פנים ועפעפיים, עיצוב בטן ופיסול הגוף וניתוחי אוזניים.
בדומה למקדונלד'ס ולקוקה קולה, גם הציצי הגדול נהנה מהגלובליזציה. "בעשור האחרון יש עלייה מאסיבית בנפחי החזה", אומר ד"ר שפלן. "אם בשנות השמונים הנפח הרצוי של כל שד היה 225־250 סמ"ק, היום נשים מבקשות 330־360 סמ"ק, מה שמקביל ל־Cup C. זה התחיל בקליפורניה ובטקסס לפני עשרים שנה, והגיע אלינו באיחור. אבל יותר תמוה מה שקורה בברזיל, אימפריה של ניתוחים פלסטיים בזכות עצמה. זה כמעט כורח חברתי שם. במשך שנים סגדו שם לחזה הקטן והיו גאים בו. הניתוחים השכיחים היו הקטנת שדיים. בחמש השנים האחרונות יש בברזיל שינוי קונספטואלי דרמטי, ותעשיית השתלים פורחת".

ברבי והמצח של המונה ליזה
מי שהביאה את מגמת העיצוב העצמי באמצעות ניתוחים פלסטיים לאחד משיאיה היא סינדי ג'קסון (שום קשר משפחתי למייקל, מנותח סדרתי בזכות עצמו), שחלמה מאז ילדותה להיראות כמו הבובה ברבי שקיבלה מהוריה ליום הולדתה השישי. ג'קסון, כיום בת 48, מספרת כי בילדותה דמיינה כי לבובה שלה חיים שמחים וזוהרים. באמצעותה יכלה אף היא לגעת בזוהר, למרות שחיה בקהילה חקלאית קטנה ושכוחת אל באוהיו, ארצות הברית.
כדי להגשים את החלום עברה ג'קסון 47 טיפולים והליכים קוסמטיים שונים,

טיפים לשיפור הפרופיל והאף מתוך ספר על ניתוחים מ-1597

מהם תשעה ניתוחים בהרדמה מלאה, שכללו ניסור לסת וסנטר, הצרת ירכיים וברכיים, הגדלת עיניים, השתלת לחיים, שיפור האף ועוד.
ג'קסון הפכה את עצמה למוצר המקדם ניתוחים פלסטיים, והיא משווקת את עצמה כיועצת באמצעות ספרים, קלטות ואתר אינטרנט מרשים. באחד הראיונות אמרה ג'קסון כי כאשר לא תוכל עוד לעשות ניתוחים פלסטיים כדי לעצור את הזדקנותה, היא תתאבד. באתר האינטרנט שלה, לעומת זאת, היא אומרת כי סיימה כבר עם הניתוחים הגדולים ששינו את פניה ואת גופה, אך מבטיחה להמשיך בהליכים קוסמטיים שיבטיחו לה מראה צעיר לנצח. "אנשים מסוג זה הם יוצאים מן הכלל", טוען ד"ר שפלן. "במהלך קריירה של 25 שנה טיפלתי באלפי נשים וגברים, זכורות לי שתיים בלבד שתואמות התנהלות כמו זו".
אשה אחרת שממציאה את עצמה מחדש באמצעות ניתוחים פלסטיים, אבל למטרות שונות לחלוטין, היא אמנית הגוף הצרפתייה אורלן. תחת המוטו "הגוף שלי הוא האמנות שלי", הפכה אורלן את פניה מאז 1990 למיצג של ניתוחים פלסטיים, שבאמצעותו היא שואלת שאלות על זהות, אותנטיות ואמנות, ומסיבה את תשומת הלב לשאלות על ידי מי נקבע מהו יופיה של אשה ואיך קובעים את קאנון היופי.
אורלן יצרה תמונת מחשב אידיאלית, שיש הרואים בה פרודיה על נוסחאות יופי מקובלות בתרבות המערב: הכלאה של איברים נחשקים מתוך דימויים של נשים יפות מתולדות האמנות. למשל, הסנטר של ונוס מהציור של בוטיצ'לי והמצח של המונה ליזה. את פני ההכלאה הזאת היא הזמינה ממנתחיה.
ניתוחיה הם ספקטקל תיאטרלי: הם משודרים לרוב בשידור חי ומתועדים עד הפרט האחרון. היא עוברת אותם כאשר היא בהכרה מלאה, עונה במהלכם לשאלות באינטרנט ובטלפון ומצטטת טקסטים של תיאורטיקנים. רקמות עור מגופה ותחבושות ספוגות בדם נמכרות לאחר הניתוח במכירה פומבית כפריטי אמנות.
אורלן רואה את פניה כמסיכה, כדימוי שעובר טרנספורמציה מתמדת, ועבודתה נמצאת על הגבול בין ביקורת על מנגנון עינויי הבשר שעוברות נשים כדי להתאים עצמן לאידיאל של הדימוי הנשי הנחשק, ובין התפעמות ממנו.

הדבר הבא: הנדסה גנטית
"כשמישהי רוצה להיראות אחרת לגמרי, זה מדליק אצלי נורה אדומה, אבל זו תופעה חריגה", אומר ד"ר שפלן. "רוב הנשים עוברות שינוי קטן ומתון, רק כדי 'להרגיש טוב יותר עם עצמן'. רובן פשוט רוצות להיראות צעירות יותר".
האם זה עובד?
"מתיחת פנים מחזיקה עשר שנים. השעון הביולוגי אמנם ממשיך לתקתק באותו קצב, אבל גם כעבור עשר שנים אותה אשה תיראה צעירה יותר". שפלן סבור שהסטריאוטיפ הפתטי של פנים מעוותים ומתוחים יתר על המידה יחלוף מהעולם. "בשנים עברו, ההבנה של מה צריך לעשות ואיך היתה לקויה. נשים שנותחו בעבר, למשל בטי דייוויס, נראו כמו מומיות מתוחות, אבל לא צעירות יותר ולא רעננות. זה נבע מחוסר ההבנה שלנו את תהליך ההזדקנות, איך מעכבים או עוצרים אותו. היום מקבלים תוצאות הרבה יותר טבעיות ומרעננות, וסוף־סוף אפשר לספק את הסחורה".
ומה מבטיח העתיד?
"אני חושב שהפופולריות של הניתוחים רק תלך ותעלה, תגיע לעוד ועוד שכבות של אוכלוסייה, והם יהיו חלק מהוויית החיים היומיומית. מה שעתיד להשתנות בצורה קיצונית אינו קשור לטכניקה של הכירורגיה, אלא להבנה של גוף האדם, של עצירת תהליכי ההזדקנות. בעשור הקרוב הדברים ישתנו ברמת ההנדסה הגנטית: יצירת תרביות של תאים מסוימים, שאפשר יהיה לעשות מהן רקמות חדשות, כפי שנחפוץ. אלו שינויים דרמטיים, שישפיעו על כל הרפואה ומערכות החיים בכדור הארץ".

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

code