לפני כחודש נחשף סיפורם של רופאי מילואים בצה"ל, שדרגות הקצונה נשללו מהם משום שסירבו להשתתף בנתיחת כלבים. מטרת הניסוי היתה להכשיר אותם לטפל בנפגעי טראומה, ובסופו הומתו הכלבים. במוסדות רבים בעולם המערבי, כמו בבריטניה ובאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית, הוחלף השימוש בבעלי חיים בקורסי טראומה באמצעים חלופיים, כמו בובות מיוחדות ותוכנות הדמיה. אמצעים אלה אושרו על ידי איגוד המנתחים האמריקאי, המפקח על קורסי טראומה בארצות הברית. אבל בארץ, חיל הרפואה ממשיך להמית בכל שנה מאות כלבים. לאחר שמצוקתם של רופאי המילואים יצאה לאור, הופיעה במקומון "העיר" כתבה על אורי ינון, חוקר מאוניברסיטת תל אביב, שבמשך כ־20 שנה ביצע ניסויים בחתולים. בין השאר, ינון עקר עיני חתולים ותפר את עפעפיהם. זאת על אף שמומחים ברפואת העין קבעו שאין בניסויים אלה כדי לקדם את הטיפול באדם. שני המקרים הללו הם דוגמאות בודדות לתופעה נרחבת, הנסתרת ברובה מעיני הציבור. בכל שנה מתים במעבדות בישראל מאות אלפי בעלי חיים, ובהם כלבים, חתולים, ארנבות, קופים ומכרסמים. חלק לא מבוטל מהניסויים כרוך בסבל רב, ובמהלכם נחשפים בעלי החיים למכות חשמל, הם מולעטים במינונים רעילים של כימיקלים ותרופות, נגרמות להם כוויות קשות והם מודבקים במחלות שונות, כמו סרטן ומחלות זיהומיות. רוב הניסויים בישראל מבוצעים בתחום המחקר הבסיסי. מדובר במחקרים שאין להם מטרה יישומית ברפואה, ומטרתם העיקרית היא לספק סקרנות מדעית. בנוסף לכך נערכים בישראל גם מחקרים רפואיים בבעלי חיים שמטרתם פיתוח שיטות ואמצעי טיפול, ניסויים במערכת הביטחון, ניסויים למטרות הוראה באוניברסיטאות וכן בדיקות רעילות של כימיקלים (למשל, חומרי הדברה) ותרופות. על אף שאין נתונים רשמיים בנושא, החוק בישראל מאפשר, במגבלות מסוימות, גם בדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי בבעלי חיים. הגוף המפקח על הנושא בישראל הוא המועצה לניסויים בבעלי חיים, שהוקמה מתוקף חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) התשנ"ד, 1994. לפי החוק, המועצה מחויבת למנוע ניסויים שיש להם "חלופה סבירה", ולדאוג למזעור סבלם של בעלי חיים העוברים ניסויים. המועצה כוללת 23 חברים, שיותר ממחציתם מייצגים גופים העורכים ניסויים בבעלי חיים. רק שלושה מחברי המועצה הם נציגים של ארגונים להגנה על בעלי חיים. כתוצאה מכך, יש במועצה רוב אוטומטי להגנת האינטרסים של מוסדות המחקר, הנמנעים לעיתים קרובות מדי מלאשר את השימוש בחלופות. רק באחרונה התפרסם כי המועצה טרפדה כנס מדעי בנושא החלופות, שעמד להתקיים באוניברסיטת תל אביב. ברוב מוסדות המחקר בארץ פועלות ועדות פנימיות, שבהן חברים רק אנשי המוסד עצמו. המועצה בעצם מקנה לוועדות האלה – שאין בהן נציגות של הציבור – את הסמכות לאשר ניסויים באותו מוסד. במלים אחרות, החתול שומר על השמנת. כך הפכה המועצה למעין חותמת גומי, הנותנת גיבוי לניסויים בבעלי חיים. לאמיתו של
דבר, מאז שנכנס החוק לתוקף ב־1995, לא נפסלה ולו בקשה אחת לניסוי בבעלי חיים בישראל. יתר על כן, המועצה גם לא אישרה עד כה אף חלופה לניסויים בבעלי חיים, אף שכמה חלופות אושרו באירופה ובארצות הברית.
|
ניסויים בבעלי חיים: מאחורי דלת המעבדה
עיניהם נעקרות, תאים סרטניים מוזרקים לגופם, הם גוססים לאט, בסבל רב, ולבסוף מתים. יום יום, שעה שעה, נערכים בחשאי ניסויים בבעלי חיים - לשירות המדע, המחקר הרפואי ותעשיית הקוסמטיקה. האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים קוראת לעבור לשיטות חלופיות |
Array
(
)