תפריט עמוד

ניו יורק – סנטרל פארק: החצר האחורית היפה בעולם

ניו יורק – סנטרל פארק: החצר האחורית היפה בעולם

באמצע המאה ה־19 שכנעו כמה אישים את עיריית ניו יורק לרכוש את "הישימון המכוער והדוחה" שמעבר לרחוב 42, הידוע כיום בשם סנטרל פארק - השטח העירוני היקר ביותר בעולם. בקתות העץ, החזירים והעיזים פינו את מקומם למשטחי ירק, חורשות ואגמים, פסלים, מזרקות וגשרי עץ, גנים בסגנון צרפתי, מדשאות בהשראה אנגלית ופעילות אורבנית תוססת

הדשא השנה היה ירוק יותר מתמיד ב־"Great Lawn" (המדשאה הגדולה), חלקת הדשא הענקית במרכז סנטרל פארק. המדשאה, המשתרעת ממזרח למוזיאון המטרופוליטן, בין מאגר המים הגדול (Reservoir) לאגם (The Lake), עברה בשנתיים האחרונות פרויקט שיפוצים מקיף, שבמסגרתו נעקרה הצמחייה כליל והאדמה החרבה נחצבה כדי לאפשר חלחול טוב יותר של מים. 

עד לפני כמה שבועות שימשה המדשאה משטח שיזוף ענקי, אבל עכשיו מכוסה הדשא הטרי במצע רך של עלי שלכת באינספור גוונים,

על המדשאה הגדולה התקיימו בקיץ מסיבות דאנס ענקיות באור יום –  מאות אלפים מבוגרי שיטת "12 הצעדים" רקדו כאן במשך שעות ללא אקסטזי או אלכוהול

מצהוב חלבי לארגמן בוער. הסתיו איחר להגיע השנה לניו יורק, אך הסנטרל פארק היה ונשאר המקום המרגש ביותר להיות בו בהתחלפות העונות.

במפות העירוניות נראה הסנטרל פארק כמו מגרש פוטבול ענקי. במציאות הוא ג'ונגל מטופח, כולו מעשה ידי אדם, ובו משולבים טבע פראי ומלאכותי ופעילות אורבנית מגוונת. יש בו ארבעה מאגרי מים נפרדים, סלעים, משטחי ירק, חורשות עצים ומגרשי משחקים וספורט, גנים בסגנון צרפתי ומדשאות בהשראה אנגלית, פסלים ואובליסקים, מזרקות, גשרי עץ, מבני אבן, שבילי חצץ להולכי רגל ושבילים מיוחדים לרכיבה על אופניים, וגם גן חיות קטן, משטח החלקה, בית סירות, מסעדות ואמפיתיאטרון.

הפארק משתרע לאורך כארבעה קילומטרים – מרחוב 59 לרחוב 110, ורוחבו 800 מטרים – מהשדרה החמישית לשמינית. בחומת האבן הנמוכה, התוחמת כמעט את כולו, מותקנים שערי כניסה במרחק של כמה מאות מטרים זה מזה. שדרות נסיעה מאפשרות לכלי רכב לעבור מצד לצד. 840 האקרים שלו (כ־3,400 דונם) הם, מן הסתם, השטח האורבני היקר ביותר בעולם. הפארק, שמפריד בין רצועת המוזיאונים של השדרה החמישית למגדלי הדירות המפוארים של הסנטרל פארק ווסט, נתפס לפעמים כחצר האחורית של ניו יורקים עשירים ועתירי פריבילגיות. 

חוק עירוני מבטיח ששום שליט מוניציפלי לא יוכל, יום אחד, למכור את השטח ליזמים פרטיים. חוק לא כתוב מגן אפילו על האור בפארק. באמצע שנות השמונים הציע איש העסקים מורטימר צוקרמן תוכנית לבניית המבנה הגבוה בעולם – שני מגדלים בקולומבוס סירקל. דעת הקהל בניו יורק ובית המשפט עצרו את התוכנית בגלל הצל הכבד, פשוטו כמשמעו, שיטילו הבניינים על הפארק.

מישימון מכוער לשדות התות
המיקום, העיצוב והנוף של הפארק הם תוצאה של יותר מ־80 שנות מאמץ ותכנון. סיפור הקמתו מתחיל כבר בשנות הארבעים של המאה ה־19, במערכה ציבורית ממושכת שניהלו אישים בעלי חוש אזרחי מפותח. האדריכל אנדרו ג'קסון דאונינג, הסופר וושינגטון אירווינג ועורך ה"ניו יורק איוונינג פוסט" וויליאם קלן בריאנט שכנעו בסופו של דבר את העירייה לרכוש ב־1856 את "הישימון המכוער והדוחה" שמעבר לרחוב 42, אשר סימן את גבולה הצפוני של ניו יורק. לפני 150 שנה היה האיזור ארץ לא נודעת, שהפרידה בין העיר ניו יורק לבין

3,000 פועלים ו־400 סוסים הכשירו את השטח המיועד לפארק הענק. יישובים הועברו ממקומם, אדמה הובאה מהמישור של ניו ג'רזי ויותר מארבעה מיליון עצים ושיחים נשלחו מרחבי העולם

הכפר המרוחק הארלם. עצים ושיחים כיסו בדלילות את השטח הבוצי, איכרים עניים נטולי זכויות קניין התגוררו בבקתות עץ, ובין הסלעים טיילו חזירים ועיזים.

הפארק תוכנן על ידי האדריכל האנגלי קלוורט ווֹ והאדריכל המפקח על הפרויקט לאו אולמסטד, וב־1857 התחילו 3,000 פועלים ו־400 סוסים בניקוי השטח. במהלך ההקמה הועברו ממקומם כמה יישובים של קבוצות אתניות – כמו סֶנֶקָה וילג', שבו התגוררו כ־300 שחורים. רבים מהסלעים שהיו באיזור הושארו במקומם, אדמת חול הובאה מהמישור של ניו ג'רזי ויותר מארבעה מיליון עצים ושיחים נשלחו מכל רחבי אמריקה והעולם. עבודות ההקמה נועדו, בין היתר, לספק תעסוקה לאוכלוסיה הענייה שסבלה מהמשבר הכלכלי של 1857. הפארק נפתח רשמית ב־1876, ובעשרות השנים שעברו מאז נמשכה בנייתו לפי התוכנית המקורית פחות או יותר. המראה הסופי הושג בשנות השלושים של המאה ה־20, תחת הנהגתו של ראש עיריית ניו יורק, פיורליו דה לה גארדיה.

כבר בתחילת דרכו היה הסנטרל פארק שדה קרב להתנגחות פוליטית. האדריכל אולמסטד, שאף מונה לנציב הפארק, התפטר כמה פעמים בעקבות מחלוקות באשר לאופן השימוש בפארק. אולמסטד רצה להגבילו להנאה פסיבית מהנוי ומהנוף הפסטורלי; הציבור רצה פעילות אקטיבית ואתר לחילוץ עצמות. מגרשי משחקים, זירת בייסבול וגן חיות הוקמו בסופו של דבר עוד לפני הפתיחה הרשמית.

המחלוקות נמשכו עם חלוף העיתים, משקפות את השינויים ההיסטוריים ואת התהליכים התרבותיים שעברה החברה הניו יורקית. כך, למשל, בסיומה של

סתיו בסנטרל פארק, המקום המרגש ביותר להיות בו בהתחלפות העונות – דשא מכוסה בעלי שלכת באינספור גוונים ואזורים עם פריחה בוורוד ולבן 
צילום: אלון לויטה

מערכה ציבורית אגרסיבית הותרה גישת מכוניות ב־1899, ועשרות שנים מאוחר יותר, הפעילו תושבי השדרה החמישית לחץ על השלטון העירוני, והצליחו להביא לקיצוץ העצים שעלוותם פגעה במראה שנשקף ממרפסות דירותיהם היקרות.

בשנות השישים והשבעים, עם העלייה בשיעורי הפשיעה האלימה והשימוש בסמים, ניקז הגן פאניקה ציבורית. עבור בני המעמד הבינוני, שעזבו את העיר לטובת הפרברים, הפך הסנטרל פארק לסמל המרכזי של המצוקה האורבנית. כמה מפרשות הרצח הידועות ביותר בהיסטוריה הפלילית של ניו יורק אירעו כאן, ומדריכי התיירים הזהירו מפני ביקור במקום לאחר רדת החשכה. בין שאר הישגיו מעוררי המחלוקת, הצליח ראש העיר הנוכחי, רודולף ג'וליאני, לשנות את תדמיתו של הפארק, אבל גם במהלך הקדנציה שלו התגלו בו מספיק גופות מדממות.

מהשנים האחרונות זכור בעיקר הרצח המוזר של מייקל אוסאליבן, חסר בית טוב מזג, אשר נהג לבלות בחברת תלמידי תיכון, שראו בפארק מקום אידיאלי לשתות בירה ולצרוך סמים. גופו רוטש בידי דפנה אבדלה, בת להורים עשירים ממוצא ישראלי, וחברה, נער מקהלה היספני מוושינגטון הייטס, שניהם בני 15 (הפרקליטים שלה הצליחו להפיל את כל האשמה עליו). 

ב־16 ביולי השנה, בערב שבו צלל מטוסו של ג'ון קנדי ג'וניור לים, נשמעו בפארק במשך כשעה צעקותיה הנואשות של צעירה הקוראת לעזרה. תושבי הסביבה העדיפו להגביר את קול המקלטים המחוברים ל־CNN. גופתה המחוללת התגלתה למחרת בחלקת גן קטנה, ובה צמחים שהובאו מיותר ממאה מדינות, הנקראת "שדות תות לנצח" – אתר ההנצחה הרשמי לג'ון לנון, שנרצח אף הוא לא הרחק מכאן, מעבר לרחוב, בחזית בניין דָקוֹטה שבסנטרל פארק ווסט.

ברווזים, ברבורים ומחט קליאופטרה
לפארק יחסים מורכבים עם השכונות שסביבו. קטע ארוך מהשדרה החמישית, הצלע המזרחית של הסנטרל פארק, נקרא שדרת המוזיאונים. המטרופוליטן, גוגנהיים, המוזיאון היהודי, אוסף פריק, מוזיאון העיר ניו יורק ואחרים נמצאים כאן, חלקם ממש בשטח

תושבי השדרה החמישית הפעילו לחץ על השלטון העירוני והצליחו להביא לקיצוץ העצים שעלוותם פגעה במראה שנשקף ממרפסות דירותיהם היקרות

הפארק. האגף לאמנות מצרית עתיקה של המטרופוליטן, למשל, פולש ללא בושה למרחק של כמה עשרות מטרים בתוך המדשאה הגדולה. 

הכניסה הדרום־מזרחית, בפינת השדרה החמישית ורחוב 59, היא מול "פלאזה", המלון המפואר ביותר בניו יורק. ביקור בפארק הוא דרך מצוינת לסיים את הסיור בחנויות המפוארות של השדרה. בצד המערבי מקדם את פני הבאים הפסל המפואר של קולומבוס סירקל, ובין שני הקודקודים, לאורך הצלע הדרומית, שנקראת סנטרל פארק סאות', חונות מרכבות סוסים בנוסח הרחוב הראשי של נהריה.

פסלים ומזרקות הופכים חלקים מהסנטרל פארק למוזיאון פתוח. הידועים ביותר הם פסלי הברונזה שמתארים את עלילת "עליסה בארץ הפלאות" בקצה הזרוע המזרחית של האגם, פסל "הנס כריסטיאן אנדרסן" של ג'ורג' לובר בגדה המערבית של האגם, מדרום לו נמצאת מזרקת בֶּתֶסְדָה, המעוטרת בפסלים של אמה סטבין, והאובליסק "מחט קליאופטרה", הסמוך למוזיאון המטרופוליטן. את האובליסק, שגילו מוערך ב־3,500 שנים, העניק כמתנה לעיר בסוף המאה שעברה האמיר איסמעיל פאשה.

בצלע המערבית פינת רחוב 67 נמצא "on the Green Tavern", אחד ממוסדות האכילה המפוארים ביותר בעיר (וגם הרווחיים ביותר: 32 מיליון דולר בשנה). המסעדה, שנבנתה על חורבותיו של מבנה היסטורי בשם Green, שימרה את המרפסת הרחבה, ובקיץ נפרשים בה שולחנות ושמשיות. ארוחת ערב קלה תעלה 80 דולר ליחיד. עדיף אולי להמתין להזמנה לבר מצווה או

חורף בסנטרל פארק. עם העצים העירומים והשלג הלבן, נראה המקום כמו טונדרה ארקטית, מנוקדת בסנאים המסתובבים חופשי בכל מקום. הדובים הלבנים נמצאים רק בגן החיות שבפארק | צילום: ברק אוסרוביץ

לחגיגת פתיחה של סרט חדש. אגב, חבר מושבעים עירוני חייב לא מזמן את הבעלים, המיליונר וורנר לה רוי, לשלם לגרושתו תשעה מיליון דולר, לאחר שזו מצאה אותו בחברתה של דוגמנית בת 19, שהגיעה לעיר מאחת ממדינות מזרח אירופה.

בכל ביקור בסנטרל פארק אפשר לגלות שכיית חמדה חדשה. The Pond, האגם הקטן, הסמוך לפינה הדרום־מזרחית, הוא מקום מצוין להירגע בו על ספסל בצהרי יום קיץ חם, מול השקנאים והברבורים החגים בו להנאתם.  The Mallהיא שדרה יפהפייה של עצי בוקיצה – מהבודדים שלא סבלו ממחלת הבוקיצה ההולנדית, שהמיתה את רוב הבוקיצות בארצות הברית. בקצה השדרה ניצבים פסלים של שייקספיר, כריסטופר קולומבוס וסר וולטר סקוט, ובסמוך להם נערכים בקיץ קונצרטים פתוחים של מוסיקה קלאסית.

כמה מאות מטרים משם, מול טמפל עמנואל, בית הכנסת היוקרתי ביותר בניו יורק, נמצא גן החיות, שחומתו והמבנים בתוכו עשויים לבנים שחורות, ובשטחו יכולים ילדים לדהור על סוסי פוני. מחלקת הפארקים העירונית שוכנת לא רחוק מכאן, בבניין ניאו־גותי בן 150 שנה, אשר שימש בעבר כתחנת משטרה. באותה סביבה נמצא גם משטח ההחלקה על הקרח על שם וולמן. בשבועות שלפני חג המולד צריך לעמוד שעות בתור עבור הזכות ליפול על הישבן.

הלאה משם, לכיוון צפון־מערב, נמצא האגם המרכזי, שלאורך גדותיו שתולה צמחייה עבותה של שיחי דפנה, קנים וסוף. אפשר לשכור שם סירות ולשייט בין הברווזים – אותם ברווזים אלמותיים שהולדן קולפילד, גיבור "התפסן בשדה השיפון" של הסופר ג'. ד. סאלינג'ר, התעניין כל כך בגורלם בחורף (ראו "מסע אחר" 52). בית הסירות שוכן בחלק הדרום־מזרחי, ובסמוך אליו – "טירת בלוודר", הנקודה הגבוהה ביותר בפארק. בבניין, שנראה כמו טירה אירופית עתיקה, שוכן עכשיו מכון המחקר הפדרלי למזג האוויר. ממרפסת הכניסה אפשר להשקיף צפונה, וביום בהיר אפשר לראות מכאן את השיכונים המפויחים של הארלם.

מצודות צלבניות וטונדרה במנהטן
למרגלות הטירה, מצפון־מזרח לאגם, משתרע ה־Ramble, מתחם של שיחים ועצים, שכותבי מדריכי התיירים אינם חובבים במיוחד. זהו איזור הומה ושוקק פעילות של האוכלוסיה ההומוסקסואלית. בימי הקיץ נמשכת כאן החגיגה עד השעות הקטנות של הלילה. מי שמתכנן ביקור במקום, כדאי שיזכור שהמשטרה של רודולף ג'וליאני טומנת פתיונות בדמות שוטרים טובי מראה. התפשטות חלקית או תנועת פיתוי מיותרת עלולות להסתיים בלילה בבית מעצר. 

הגבעות סבוכות השיחים של ה־Ramble הן אולי המקום היחיד בניו יורק שבו יכולים ללכת לאיבוד. במובן זה, דווקא כאן מגשים הפארק את כוונתו של האדריכל אולמסטד ומאפשר לתושבי העיר מנוסה מושלמת משלמת הבטון והמלט. לאחר רבע שעה של שיטוט אקראי במקום מוצא עצמו המבקר תוהה

אביב בסנטרל פארק. למרות התנגדות הנציב הראשון של הפארק, הציבור רצה אתר לחילוץ עצמות ולפעילות אקטיבית. באביב מתמלא הפארק בהמוני אדם, הבאים לתפוס שמש ולעסוק בכל ספורט אפשרי | צילום: שחר עזרן

מהיכן נכנס ואיפה לעזאזל היציאה. בשקיעה הכתומה־אפורה של סוף הקיץ נראים הבניינים הגבוהים של הסנטרל פארק ווסט כמו מצודות צלבניות באופק. בסתיו יש כאן פריחה מופלאה בצבעי ורוד ולבן. בחורף, עם העצים העירומים והשלג הלבן, נראה המקום כמו טונדרה ארקטית.

החלק המערבי של המדשאה הגדולה נקרא "גני שייקספיר". הגרסה התיירותית הרשמית טוענת ששליטי הפארק הביאו לכאן כמה עצי אלון מסטרטפורד שבאנגליה, עירו של שייקספיר, ושתלו שיחים ופרחים שמוזכרים במחזותיו. בסמוך לגנים אלה נמצא התיאטרון הפתוח דֶלקוֹרטֶה (Delacorte), המארח מדי קיץ, בחינם, את פסטיבל התיאטרון של שייקספיר. 

בקיץ הומה הפארק פעילות תרבותית ערה. "בימת הקיץ", בצד המערבי, מארחת הופעות שונות, מרוק ועד קומדיה. לפני כמה שנים השיקה כאן פטי סמית' את הקאמבק הניו יורקי שלה, ובמהלך השנים התקיימו בפארק הופעות ענק רבות, ממופע האיחוד של סיימון וגרפונקל, דרך הקרנת הבכורה של הסרט המצויר "פוקהונטס" ועד להרצאה של הדלאי לאמה שניתנה לפני כמה שבועות (ריצ'רד גיר הזמין לבמה את אורח הכבוד). על המדשאה התקיימו בקיץ מסיבות דאנס ענקיות באור יום, תחת הכותרת "Body and Soul" – מאות אלפים מבוגרי שיטת "12 הצעדים" בכרך רקדו כאן במשך שעות ללא אקסטזי או אלכוהול.

מי שעשה את כל הדרך צפונה, שלא יחמיץ טיול מסביב ל־Resevoir. יש להיזהר רק שלא להיתקל בג'וגרים. החלק הצפוני של הפארק, שהוא היפה ביותר והמתויר פחות, שייך להארלם. בין היתר, נמצאים כאן גנים בוטניים בסגנון צרפתי וה־Harlem Mear – תעלת מים שאפשר לשוט בה בסירות. זהו מקום אידיאלי לכמה שעות שיזוף ללא חולצה, למשחק פריזבי או להתייחדות רומנטית עם מי שנורא אוהבים.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

טרק בשביל האפלצ'ים

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

code

− 2 = 5