תפריט עמוד

ניו אמסטרדם: מנהטן מההתחלה

ניו אמסטרדם: מנהטן מההתחלה

זו היתה כנראה העסקה הכדאית ביותר שנעשתה בתולדות האנושות: תמורת 24 דולר קנו המתיישבים הלבנים את האי מנהטן מידי האינדיאנים המקומיים, והפכו את שטחי הציד ואת שדות התירס והשעועית לכרך של בטון וזכוכית. כך היתה ניו יורק מתחנת סחר זניחה בשולי האימפריה ההולנדית לבירת העולם המערבי

מנהטן, ניו יורק סיטי. אי קטן ומוארך שכל סודות הדנ"א של הציוויליזציה דחוסים בתוכו. לוח משובץ של רחובות ארוכים, ישרים ומקבילים. לב ליבָּתוֹ הגועשת של העולם המערבי. מרכז העשייה

העיתון הכי חשוב, מחזות הזמר הכי ראוותניים, האמנות הכי נועזת, הפשעים הכי מכוערים, הבניינים הכי גבוהים, הכי מתכתיים. עיר שכולה הכי – וכולה מעשה ידי אדם

הפוליטית, הכלכלית, התרבותית: האו"ם, הבורסה של וול סטריט, העיתון הכי חשוב, מחזות הזמר הכי ראוותניים, האמנות הכי נועזת, הפשעים הכי מכוערים, פולחן האוכל והעיקר – הבניינים הכי גבוהים, הכי מתכתיים, עם הכי הרבה בטון. עולם שכולו הכי, וכולו מעשה ידי אדם. אפילו המלבן המדויק שבו ממוקם סנטרל פארק, הכתם הירוק של האי הזה, אינו שמורת טבע, אלא יצירה ציוויליזציונית לא פחות – שטח שאדריכלי נוף עיצבו, בנו בו הרים וגבעות וחצבו גאיות, מילאו אותו באגמים ובפלגים, נטעו עצים לרוב והצמיחו דשא עשב. 

עיר החטאים הזאת קוראת לעצמה "התפוח הגדול" ומציעה לכל דורש את מנעמי הגיהנום. איך הכל התחיל? בגן עדן, כמובן. סיפורנו מתחיל במלים אלו ממש. "הו, זה גן עדן", קרא נרגש המשורר ההולנדי ג'ייקוב סטינדם (Steendam), כשהגיע בראשית המאה ה־17 לעמק נהר ההדסון ולאי הפראי מנא־האטה שבעולם החדש. המסאי האנגלי דניאל דנטון (Danton) המשיך וכינה את המקום "ארץ זבת חלב ודבש", לא פחות.

כבר במאה ה־16 הגיעו האירופאים הראשונים לאיזור שלימים ייקרא ניו יורק. תחילה הספן האיטלקי ג'ובאני דה וֶרַצאנו, אחריו הפורטוגלי אסטבן גומז,

מפת ניו אמסטרדם, 1664. פני השטח של האי לא היו מישוריים, היו כאן גבעות, ביצות ואגמים. אז גילחו גבעות, סתמו את האגמים בעפר והקימו גורדי שחקים

ובתחילת המאה ה־17 השיט האנגלי הנרי הדסון (Hudson) את ספינתו בנהר שלימים ייקרא על שמו, נהר הדסון. יופיו הבלתי רגיל של הטבע באיזור כישף את המהגרים: עצי אגוז וערמונים ומייפל שגשגו שם וגם אלונים וארזים, ביניהם פרחו ורדים מכל צבע, שניחוחם הגיע עד לאוקיינוס, וביערות שוטטו זאבים ודובים ודביבונים וגם איילות ולוטרות. תרנגולי הודו פראיים התרוצצו על הקרקע ומעליהם עופפו שׂלווים. בונים הקימו סכרים על הפלגים שזרמו שם, וציפורים מילאו את האוויר בשירתן. את הספינות המתקרבות ליוו לוויתנים ודולפינים.
 
כך התחיל הרומן של האדם הלבן ומנהטן, וכך גם נפתח הספר "גותהאם: היסטוריה של ניו יורק סיטי עד 1898", אשר זיכה את צמד מחבריו, הפרופסורים להיסטוריה אדווין ג'י בורוז ומייק וולאס, בפרס פוליצר לשנת 1999.

"למען האמת, זה אכן היה מקום יפהפה, אבל התיאורים האידיליים האלה הרחיקו לכת", אומר בראיון מיוחד ל"מסע אחר" פרופ' מייק וולאס. "כל אותם פייטנים עבדו בשירותה של חברה מסחרית – חברת הודו המערבית ההולנדית, שניסתה לפתות הולנדים צעירים וחדורי שאפתנות להגר לפינה הנידחת הזו של העולם, למושבה שההולנדים הכתירו תחילה בשם 'ניו נדרלנד' [הולנד החדשה]. הולנד היתה באותם ימים אימפריה כלכלית חשובה, והמושבות האחרות שלה היו הרבה יותר אטרקטיביות: התבלינים שבסרי לנקה, העבדים שבאפריקה, הסוכר שבברזיל. בהולנד החדשה היתה בסך הכל תחנת מעבר למשלוח פרוות של בונים מאמריקה הצפונית לאירופה".

בני הלנאפה, האינדיאנים המקומיים, חיו בקבוצות קטנות כנוודים. בשטח שעליו יושבת היום העיר ניו יורק גילו ארכיאולוגים כ־80 מקומות יישוב של בני

ב-1811, עם קבלת תוכנית המתאר של העיר, אשר התוותה רשת של רחובות ישרים לאורך ולרוחב, הוברר חזון העתיד. בטון, פלדה ולבנים
צילום: אסנת קרסננסקי

הלנאפה, שכללו שטחי מגורים, שבילי עפר ושדות. כ־15 אלף מהם שוטטו אז בין לינקולן סנטר לווילג' של היום, בין הארלם לצ'לסי, וכאן גם גידלו את שבעת המינים: חמנית ושעועית ותירס, קישוא ודלעת, מלון וטבק. כאן הם זרעו שדה ונדדו הלאה על מנת לשוב בעת הקציר; כאן דגו בעונת הדגה או נטו אוהלם כשהגיעה עת הציד ולכאן עקרו לימי אסיף הגרגרים והתותים, וחוזר חלילה. 

המתיישבים ההולנדים, שניסו לקנות את ליבם של בני המקום במחרוזות, מראות ומתנות אחרות, גילו לתדהמתם שהאינדיאנים אינם מעוניינים בסירי הברזל שהאדם הלבן רצה להעניק להם; הם אולי יקלו על הבישול, אבל יכבידו על הנדודים בחיק הטבע.
בתמורה לכל אותן חבילות שי, אגב, התירו האינדיאנים לאדם הלבן לשבת בצידם. הלבנים, שלא בדיוק התעניינו בהשקפתם של המקומיים, אשר על פיה העולם אינו שייך לאנשים, ודאי שלא על פי חלוקה למגרשים, שילמו לאינדיאנים סכום מגוחך ופסקו כי מעתה האי הוא רכושם הבלעדי. בעסקה הכדאית ביותר שנעשתה כנראה אי פעם בתולדות האנושות, קנה ב־1626 פיטר מינואיט, מנהל המושבה, את האי מתושביו המקוריים, תמורת מיני סדקית בערך כולל של 60 גילדר (כ־24 דולר), סכום השווה היום ל־669.42 דולר.

עיר העיזים של באטמן
ב־1653 הוכרזה ניו אמסטרדם (אמסטרדם החדשה) כעיר, ובהוראת מושל המושבה ההולנדי, העריץ בעל הרגל התותבת פיטר סטייבסאנט, נבנתה בה חומה להגנה מפני פולשים, במקום שבו עובר כיום רחוב החומה (wall), הוא וול סטריט. החומה לא עזרה, ובשנת 1664 הצליחו הבריטים לפלוש למושבה ההולנדית ונתנו לעיר את

במסיבה שנערכה בניו יורק ב־1850, לבשה אחת הנשים שמלה מאבני חן בשווי 30 אלף דולר. משכורת של פועל באותם הימים היתה כשני דולרים ליום. גם היום, הפער בין עשירים לעניים מזעזע. "מחריד לחשוב שבזמן שכל ארצות הברית משגשגת בבום כלכלי, העוני בניו יורק רק מעמיק

שמה החדש – ניו יורק, על שם הדוכס מיורק, אחיו של צ'רלס השני, מלך אנגליה. 

תחת ידיים בריטיות התחיל המקום להתפתח לעיירה ואחר כך לעיר קטנה. ב־1725 נוסד העיתון הראשון, "ניו יורק גאזט", ב־1754 הוקמה המכללה הראשונה, קינגס קולג' (שתהפוך מאוחר יותר לאוניברסיטת קולומביה), ואט אט התפתח בניו יורק, כמו במושבות אחרות בחוף המזרחי, סוג חדש של מתיישב, ולו זהות חדשה, שהתגבשה לזהות אמריקאית במרד המתיישבים בכתר הבריטי. לאחר מלחמת העצמאות האמריקאית והשחרור מעול האנגלים, הפכה ניו יורק, לתקופה קצרה, לבירה הזמנית של ארצות הברית הצעירה.

מכאן ועד לימינו הדרך ארוכה ומפותלת: החל בהקמת הבורסה ב־1792, קבלת "תוכנית רנדל" לחלוקת העיר לשדרות ולרחובות ממוספרים הערוכים בצורת שתי וערב, הכנסת ספינות הקיטור וצמיחת ניו יורק למרכז ימי משגשג ולעיר הגדולה ביותר בארצות הברית בראשית המאה ה־19, דרך תחילת השימוש בתאורת גז ב־1827, התפתחות התעשייה בעיר והפריחה התרבותית של מחצית המאה – הקונצרט הראשון של הפילהרמונית של ניו יורק ב־1842 וגליון הבכורה של ה"ניו יורק טיימס" ב־1851 – וכלה בשגשוג הכלכלי של העיר במהלך מלחמת האזרחים ואחריה, ביטול העבדות, חנוכת הסנטרל פארק, המוזיאונים הגדולים ובית האופרה המטרופוליטנית והקמת הגשרים הגדולים, כמו גשר ברוקלין בשנת 1883.

הספר "גותהאם" מכסה את ההיסטוריה של העיר עד שנת 1898, אז הגיעו

לפני 300 שנה היו כאן עצי אגוז, ערמונים ומייפל, אלונים וארזים, וגם זאבים ודובים, דביבונים, איילות ולוטרות
צילום: דובי טל

לשיאם גלי ההגירה לעיר – יהודים, אירים, איטלקים וסינים – ואז גם אוחדה ניו יורק עם העיר השכנה ברוקלין וחולקה כניו יורק רבתי לחמישה מחוזות. לזכותם של המחברים ייאמר שהם הקפידו לשזור אלה בצד אלה ציוני דרך היסטוריים ואנקדוטות חביבות, למשל, כינויים שהעיר זכתה בהם. הכינוי שהעניק את שמו לספר הוא גם שמה של העיר הדמיונית, בת דמותה של ניו יורק, שבה מתגורר באטמן: גותהאם. Gotham הוא שיבוש של "עיר העיזים" (goat), שמו של כפר באנגליה, המקביל לחלם (וחכמיה) בפולקלור ובסיפורי הילדים. 

"היום חוקרים את ההיסטוריה במבט רחב יותר, שכולל גם את ההיסטוריה של הנשים, של השחורים, של קבוצות אתניות, היסטוריה סקסואלית", אומר וולאס. "זה כבר לא רק פוליטיקה וכלכלה, אלא נושאים שפעם פשוט התעלמו מקיומם ומחשיבותם". כך זוכים קוראי הספר לביקורים בבתי זונות לפועלים ולהצצה בחצר האחורית של העשירים ובנשפיות שלהם, למשל במסיבה שנערכה ב־1850, שבה לבשה אחת הנשים שמלה מאבני חן בשווי 30 אלף דולר של אז. משכורת של פועל באותם הימים היתה פחות משני דולרים ליום. אגב, אם יש משהו שוולאס שונא בניו יורק של היום זה את הפער המזעזע בין עשירים לעניים. "מחריד לחשוב שבזמן שכל ארצות הברית משגשגת בבום כלכלי, העוני בניו יורק רק מעמיק", הוא קובל.

מפנינת טבע לקינג קונג
כשמסתכלים על ניו יורק של היום, קשה לדמיין שהכל התחיל מפנינת טבע. קשה עוד יותר, אני משער, למצוא נקודה ספציפית בהיסטוריה שבה חל המהפך והיה ברור שגן העדן עלי אדמות עומד להפוך למקום שמצמח גידולי בטון. "תתפלא", אומר וולאס, "אבל לזה יש דווקא תשובה פשוטה בתכלית: השנה שבה הוברר חזון העתיד היא 1811, כאשר אושרה בעיריית ניו יורק תוכנית המתאר שהתוותה מבנה של רשת רחובות ישרים: רחובות לרוחב ושדרות לאורך. כך קבעו באותה שנה שרחוב מספר 1 יהיה האוסטון בדרום. הם החליטו שלא ייתנו לטבע לעמוד בדרכם ונתנו את האות ליצירת עיר שכולה מעשה ידי אדם. 

"אבל היתה בעיה: פני השטח של האי מנהטן לא היו מישוריים. היו גבעות וביצות ואגמים ומה לא. אז גילחו גבעות וסתמו את האגמים בעפר. כשהתוכנית הוגשה, רבים חשבו שזה מטורף לתכנן עיר שייקח מאות שנים עד שיצליחו לאכלס אותה; שעיר צפופה כזו תוכל לאכלס את כל תושבי סין פחות או יותר. 

"אצל ההולנדים היתה ניו אמסטרדם זניחה, תחנת מעבר לפרוות ותו לא", מסביר וולאס. "גם אצל הבריטים, במושבה, ניו יורק היתה בסך הכל נמל פרובינציאלי של האימפריה. הבריטים החזיקו במושבות חשובות הרבה יותר באיים הקריביים, שם היו להם מטעי קנה סוכר, ואליהם הביאו עבדים

פרסומת בטיימס סקוור. בראשית המאה ה-19 כבר החליטו אנשי ניו יורק שהם לא ייתנו לטבע לעמוד בדרכם, ונתנו את האות ליצירת עיר שכולה מעשה ידי אדם | צילום: דובי טל

מאפריקה. באמריקה הצפונית הם השתמשו לגידול מזון לעבדים, זה הכל".

אבל בהמשך הפכה ניו יורק לעיר המתווכת בין העולם הישן לעולם החדש. "מבחינת האמריקאים, ניו יורק אכן היתה המלה האחרונה, המקום הכי מדהים בארצות הברית: שם הודפסה העיתונות, כלומר ממנה הגיעו החדשות. הרחובות הרחבים והישרים והקהל הרב שמטייל בהם, לבוש במיטב האופנה מפריז. הבידור והתרבות, וכל הכסף שהתגלגל בה. וגם העוני. כבר אז התלוננו התושבים על צפיפות בלתי נסבלת, על שכר דירה בשמים ועל פשע ששורץ בכל פינה. 

"אבל האירופאים שהתלהבו ממנה, למשל צ'רלס דיקנס, אהבו דווקא את הפרימיטיביות שלה. ניו יורק נראתה להם אקזוטית. וולט וויטמן, המשורר הלאומי האמריקאי, היה מבעלי החזון הראשונים לגבי עתידה ומרכזיותה של ניו יורק כבר ב־1840". ובאמת, איך זה שדווקא על אי קטן ומפרצון צמחו מרכזי התרבות השוקקים?

"זה ממש לא מקרי", טוען וולאס. "דווקא בגלל הצפיפות נדחסת למקומות האלה אנרגיה עצומה. נוצרים גם מפגשים מרתקים והתנגשויות בין התרבויות של הקבוצות האתניות השונות שמגיעות לשם, ומדובר בעיר נמל, שער הכניסה לעולם". 

כל כך הרבה סמלים וקלישאות נדחסו לתוך האי הקטן הזה – האמפייר סטייט בילדינג, מגדלי התאומים, פסל החירות, ברודוויי ורחוב 42, הקיטור העולה ממנהרות הסאבוויי ופחי האשפה, מנהרות הביוב ונתיבי המאפיה, המוניות הצהובות שנהגיהן לעולם אינם מדברים אנגלית וגיבורי הקומיקס והקולנוע – סופרמן, ספיידרמן, באטמן או קינג קונג. כולם בחרו דווקא בה. רובם נולדו במאה ה־20, אחרי הדף האחרון בספר. אפילו הכינוי "התפוח הגדול" התפתח רק בשנות העשרים של המאה שלנו. ובכל זאת, אגדת ניו יורק, כך נראה, היתה קיימת הרבה לפני שנולדו מרכיביה. השלם עמד על מכונו הרבה לפני חלקיו.

האם היית ביעד הזה?

  • 3

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

לאן נעלמו הכוכבים?

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מניו יורק

בתי הקפה הכי שווים בניו יורק
בתי הקפה הכי שווים בניו יורק

תשכחו מהדימוי המוכר של קפה אמריקאי דלוח, תתעלמו ממאות סניפי סטארבקס הפזורים ברחבי ניו יורק. במקום זה, קבלו המלצות לבתי קפה ניו יורקים נהדרים, שבכל אחד מהם תיהנו מחוויית קפה איכותית במיוחד

המסעדות הכי משתלמות בניו יורק
המסעדות הכי משתלמות בניו יורק

ניו יורק מציעה מבחר כמעט אינסופי של מסעדות, ממסעדות אתניות מכל סוגי המטבחים ועד מסעדות ביסטרו טרנדיות. חלקן זולות ולא בהכרח איכותיות, באחרות תשלמו הון עתק. כדי שלא תיפלו בסעיף האיכות או המחיר, קבלו המלצות למסעדות ניו יורקיות ...

ניו יורק: טיול במנהטן בעקבות תולדות העיר
ניו יורק: טיול במנהטן בעקבות תולדות העיר

טיול רגלי לאורכה של מנהטן, מבאטרי פארק ועד הארלם, חושף כמה מהסיפורים ההיסטוריים המרתקים בתולדות ניו יורק. טל רשף מציע מסלול טיול שמחזיר לימים בהם היתה חומה אמיתית בוול סטריט, תעלת מים זרמה בקנאל סטריט וגריניץ' וילג' היה ...