תפריט עמוד

משמעות הירח בתרבות ובטבע

משמעות הירח בתרבות ובטבע

אין ספק, הירח משפיע על התנהגותם של בעלי חיים. אורו קובע מתי ייצאו לציד, מתי יזדווגו ומתי יברחו מטורפיהם. כוח המשיכה שלו יוצר את הגאות והשפל, המשפיעים על פעילות הרבייה של מינים רבים החיים בים או על החוף

"חולה ירח", כך מכונה אחד החלקים ב"כאוס", סרטם הנפלא של האחים טביאני, המספר על גבר שמדי חודש, בליל ירח מלא, מנענע את ענפיו של עץ ומיילל. "בהיותי תינוק היתה אמי מלקטת שיבולים בשדה, ואותי הותירה לבדי בחשכה", הוא מסביר לאשתו. "בליל ירח מלא אחד היא התאחרה לשוב, והירח ששעשע והקסים אותי, גם כישף אותי. מאז אני 'חולה ירח', בלילות של ירח מלא".
בדרך כלל, איננו נוטים ליילל מול ירח מלא, אך אין ספק כי הוא תופס מקום מרכזי במיתוסים תרבותיים שונים: לפעמים הוא אל גיבור, ולפעמים שד נפשע. לפי חלק מהמיתוסים, נוטים זאבים ותנים ליילל מול ירח מלא ממש כמו גיבור סרטם של טביאני. אך במציאות לא נמצא שום קשר בין היללות לבין מידת מלאותו של הירח. בתפיסתנו את הירח וגבולות השפעתו יש נטייה לערבב בין אגדה לבין ממצאים מדעיים, וכדאי לברר היכן נגמרות המעשיות ומתחילות העובדות.

נסיך הגאות והשפל
לפי אחת התיאוריות הפופולריות, נוצר המאור הקטן במקביל לכדור הארץ, בעקבות התנגשות בין כוכב ארץ בראשיתי (פלאנטיסימל) לבין אסטרואיד ענק. במהלך ההתנגשות, שאירעה לפני כ־4.6 מיליארדי שנה, ניתקה פיסה מכדור הארץ ונותרה לכודה בכוח הכבידה שלו, ומאז היא מסתובבת סביבו במסלול אליפטי. בתצפיות של חוקרים התברר שהמרחק בין הירח לכדור הארץ הוא כיום כ־384,000 קילומטרים, אך המרחק הזה גדל בחמישה סנטימטרים מדי שנה. לכן מניחים החוקרים כי פעם היה הירח קרוב יותר אלינו, וכי בעוד כמה מאות אלפי שנים, כשיהיה רחוק יותר, הוא ייראה לתושבי הארץ קטן יותר.
מסתו של הירח היא בערך אחד חלקי 81 ממסת כדור הארץ, וזו מסה גדולה יחסית ללוויין של כוכב בגודלו של כדור הארץ. אבל גם יחסית לגודלם של ירחים במערכת השמש, הירח הוא אחד הלוויינים הגדולים ביותר. משום כך, יש המכנים את כדור הארץ והירח "כוכב לכת כפול".
תנועת הירח סביב צירו נמשכת 27.3 ימים, ובמהלך אותו זמן הוא משלים הקפה אחת של כדור הארץ; בשל כך פונה אותו צד תמיד כלפי כדור הארץ, מה שמטעה לחשוב כי הירח אינו מסתובב סביב צירו. הארץ והירח מקיפים יחד את השמש. לעומת משך ההקפה של כדור הארץ, מתרחש מולד הירח מדי 29.5 ימים. הסיבה להפרש זה של יותר משתי יממות נעוצה בכברת הדרך שהירח עושה כדי להדביק את מסלולו של הארץ סביב השמש.
הירח משפיע על הגאות והשפל בימים ובאוקיינוסים, ובעקיפין – על בעלי חיים שתהליכים אלה הם חלק בלתי נפרד מחייהם. מה לירח ולתופעות הגאות והשפל? כבידת הירח (וגם זו של השמש) גורמת להיווצרות מחזורי הגאות והשפל. בצידו של כדור הארץ הפונה אל הירח מתרומם נד של מים, ונשאר שם. בשל סיבובו של כדור הארץ על צירו, נראה לנו כאילו הגאות נעה ממזרח למערב. אילו היה רק נד אחד כזה, היתה הגאות מתרחשת אחת ליממה. אבל יש שני נדים, הגורמים לשני מחזורי גאות – אחת ל־12 שעות ו־25 דקות. בין שני המחזורים מפריד שפל. מה גורם לנד הגאות השני? כוח הכבידה של הירח הולך ונחלש ככל שגדל המרחק ממנו. לכן המשיכה העזה ביותר היא בצידו של כדור הארץ הפונה אל הירח, והעוצמה פוחתת במרכזו. בצידו המרוחק ביותר המשיכה כמובן חלשה ביותר, אך מכיוון שכאן המשיכה כלפי חוץ של הכוח הצנטריפוגלי חזקה יותר ממשיכת הירח כלפי פנים, נוצר נד נוסף של מים – הגאות השנייה. מדי יום מתאחרת הגאות בכחמישים דקות בהשוואה ללילה הקודם. הסיבה לאיחור זה פשוטה: כדור הארץ מצוי בתנועה מתמדת, והירח תופס את מקומו הקודם ביחס אליו כל 24 שעות וחמישים דקות.
אבל הירח אינו רק מגורמי הגאות והשפל. יש מחקרים המוכיחים כי יש לו תפקיד חשוב בהיווצרותן של סופות רעמים ורעידות אדמה. לפני כמה שנים נכתב בכתב־העת המדעי האמריקאי GEOPHYSICAL RESEARCH LETTERS, כי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אריזונה מצאה כי בקטבים של כדור הארץ משתנה הטמפרטורה בכחצי מעלת צלזיוס במחזור חודשי של 29.5 ימים – ממולד ירח אחד לבא אחריו. במולד הירח – הזמן בו הירח אינו נראה לעין – הטמפרטורה נמוכה יותר, ואילו בלילות שבהם הוא מלא היא גבוהה יותר. אמנם נמדדו תנודות בטמפרטורות ביחס למצב הירח גם באזורים אחרים בעולם, אך הן זניחות ביחס להבדל שהתגלה בקטבים.
יש כמה הסברים לשאלה מדוע תנודות הטמפרטורה מובהקות יותר דווקא בקטבים. אחד המעניינים יותר מדבר על כך שהדבר נובע מהשינויים במיקומם של הירח, כדור הארץ והשמש. שינוי זה משפיע על כוחות המשיכה שמפעילים גרמי השמים הללו זה על זה. בזמן מולד הירח, כשהירח נמצא בין השמש לכדור הארץ, שונים כוחות המשיכה בין השלושה מאלה הפועלים בזמן שהארץ נמצא בין הירח לשמש. מצבים מעין אלה משפיעים לא רק על תנודות הגאות והשפל, אלא יוצרים גם זרמי אוויר באטמוספירה. מסיבות שונות, מכוונים זרמים אלה לעבר הקטבים, ומשפיעים כנראה על מידת חומם. ומה שחשוב לענייננו הוא, שאם לירח יש השפעה כלשהי על הטמפרטורה, פירושו של דבר שיש לו השפעה על מזג האוויר, וזה, כידוע, משפיע בתורו על התנהגותם של בעלי החיים.

לנצל את הגאות
רבים מהאורגניזמים הימיים מארגנים את חייהם במחזוריות קבועה של 12 שעות וחצי, בהתאם להופעת הגאות והשפל. אחת הדוגמאות המרשימות לכך היא האצה הזעירה (Hantzschia virgata), הנמצאת בחופי כף קוד (CAPE COD) שבמזרח ארצות־הברית. האצה חיה באיזור הגאות והשפל, וקוברת את עצמה בחול כל אימת שהמים מציפים את מקום החיוּת שלה, וכך אינה נשטפת לים. כשנעשו נסיונות לגדל אצות זעירות במעבדה בתנאים מבוקרים, הן המשיכו להתנהג באותו אופן ובאותה מחזוריות.
גם הצדפות נסגרות ונפתחות בהתאם למחזוריות הגאות והשפל. בשנות השלושים פיתח סטודנט בשם פראנק בראון תיאוריה חדשה על צדפות. הוא נהג לצאת עם סירת מנוע לאגם בניו־הייבן שבמזרח ארצות־הברית, לשלות צדפות מן המים ולבדוק במקום אחר את מועדי הפתיחה והסגירה שלהן. בשנת 1953, כשהיה לפרופסור באוניברסיטת הרווארד, המשיך את הניסוי. הוא העביר את צדפותיו לאבנסטון, כ־1,600 קילומטרים ממערב לחוף. במשך כעשרה ימים הן המשיכו להיפתח ולהיסגר בהתאם למחזוריות של הגאות והשפל שבמקום הקודם. לאחר מכן הקצב השתנה בהדרגה. השאלה שהטרידה את בראון היתה מה שלט בתנועותיהן אחרי המעבר? הוא חישב ומצא שאם המחצית המזרחית של ארצות־הברית היתה שוקעת, היה קו החוף החדש עובר באבנסטון. הצדפות, כך גילה, נפתחו בהתאמה מדויקת להתרחשות הגאות והשפל במקרה שתנאי זה היה מתקיים. כלומר, כוח המשיכה של הירח פעל גם הרחק מחוף הים.
גם הדג הקליפורני הקטנטן גרוניון (Leurefthef tenuif) מנצל את הגאות והשפל. הוא מתרבה ב"חוף הגבוה" (איזור של מים רדודים) בתחילת האביב, שלושה־ארבעה ימים לאחר מופע הירח המלא. הדגים שוחים קרוב ככל האפשר אל החוף, עד שהם מתקרבים לקו המים שממנו חוזרים הגלים. הם מזדווגים בפאתי החוף החולי הגבוה, המכונה גם איזור השטיפה. הנקבה מטמינה את ביציה בעומק של כחמישה סנטימטרים בחול, ואז היא מתפתלת על החול בדרכה חזרה למים. הביצים בוקעות בלעדיה לאחר שחוממו על ידי החול הלח. משום שהמחזור הבא של הגאות והשפל אינו זהה לקודמו, טורפים ימיים אינם יכולים להגיע לאיזור שבו הוטמנו הביצים להדגרה ואינם יכולים לחסלן. כשבועיים לאחר ההטלה שוטף הים את פאתי החוף הגבוה, והדגיגים שבקעו יוצאים לים הפתוח.
מעניין ביותר הוא סיפורם של זַנבוֹת החרב. בחוף הגבוה במפרץ דלאוור (DELAWARE) שבמזרח ארצות־הברית מתקבצים חובבי טבע ומדענים כדי לחזות בלִימוּלוּס (Limulus polyphemus), הנקרא גם "סרטן פרסת הסוס" למרות שאינו סרטן כלל. מאות אלפי לימולוסים מתקבצים במים הרדודים. הנקבות, המונות כמה עשרות אלפים, מוקפות בערב־רב של זכרים, הנאבקים על זכותם להפרותן. רק זכרים הדבקים במשימה מצליחים להפיץ את זרעם, כשהגאות מגיעה לשיאה והמים מציפים גם את הנקודה הגבוהה ביותר בחוף. הנקבות שהופרו מטמינות את ביציהן בחול ונסוגות במהירות לעבר האוקיינוס. הדגרת הביצים בחול נמשכת כשבועיים, ומגיחים מהן מיליוני לַרְוֹות (מין זחלים) העושות את דרכן אל הים. עופות ים מסתערים על הלרוות הדקות והשקופות ואוכלים בהן בכל פה.

ממלכה של סרטנים
סיפורה של ממלכת הסרטנים האדומים באי חג המולד (CRESCEND ISLAND) שבאוסטרליה מרתק עוד יותר. האי, המצוי דרומית לג'אווה, התגלה בחג המולד ב־1643 וכך זכה בשמו. לא רק השם מייחד את האי אלא גם קבוצה גדולה של סרטנים יבשתיים, החיים ביער ויוצאים ממנו רק לקראת עונת הרבייה. נדידתם במספרים עצומים זכתה לכינוי "נדידת הרבייה".
באחרונה נאמד מספרם הכולל של הסרטנים באי בכמה מאות מיליונים, כ־130 מיליון הם הסרטנים האדומים שגופם שחור וזרועותיהם וצבתותיהם אדמדמות. מין זה חי ביער הגשם, ובגלל צפיפותם הרבה – 1,000 סרטנים לדונם – לא גדל ביער מזון לבעלי חיים אחרים. בעונת היובש מסתתרים הסרטנים במחילות ויוצאים רק לאכול. הם מכונים גנני היער, משום שהם קובעים איזה צמח ייהרס ואיזה ישרוד.
בנובמבר יורדים באי גשמי מונסון, ולאחריהם מופיעים הסרטנים בכל מקום ונודדים אל החוף – מרחק של קילומטרים אחדים – בחזית רחבה וצפופה. המסע מתנהל בנתיבים היסטוריים, אך בעשרות השנים האחרונות נבנו באיזור בהדרגה מגרשי גולף, בתים, מסילות ברזל וכבישים. מדי שנה נדרסים כאן כמיליון סרטנים. הזכרים מגיעים לאוקיינוס ראשונים. דרכם נמשכת כשבועיים, ועם הגיעם אל החוף הם טובלים במים, מתנקים, חופרים לעצמם מחילות וממתינים לנקבות.
הנקבות שמגיעות נכנסות למחילות. לחוקרים לא ברור לפי מה הן בוחרות את בני זוגן בין הזכרים הרבים. הזכר שנבחר אוחז בנקבה בצבתותיו, מרגיע אותה בתיפוף על גבה ומפרה את ביציה. לאחר מכן חוזרים הזכרים אל היער. הנקבה מטילה במחילה כ־100 אלף ביצים ואורזת אותן במעין שקיק דגירה, שהוא חלק ממערכת הרבייה שלה. רוב הנקבות יוצאות אז אל החופים החוליים ומשחררות את הביצים מהשקיק למים הרדודים, אך מאחר שחופים אלה מעטים, פונות חלק מהנקבות למצוקים של שוניות אלמוגים עתיקות, שמזדקרים כחרוטים מחודדים מעל פני הים ומשחררות את הביצים מלמעלה ישירות למים. הסרטנים הבוגרים אינם יודעים לשחות, והנקבות שאינן נאחזות היטב במצוקי השונית נופלות וטובעות או מתרסקות. במעקב אחרי סרטנים אלה התגלו נקבות שבמשך עשר שנים רצופות נטלו חלק בטקסי ההטלה המרהיבים הללו.
עם שחר שבות רוב הנקבות אל פנים היבשת, ורק מעטות נותרות על החוף. סרטנים ממינים אחרים, המשוטטים על החוף, מחסלים ברעבתנות את הביצים שנותרו שם. לא רק לביצים צפויה סכנה, אלא גם ללרוות. אלה נתונות לחסדי הזרמים והדגים שבאוקיינוס, אבל בינואר נצבעים החופים כתוצאה מהופעתם של מיליוני סרטנים זעירים ורודים־אדמדמים. אלה התפתחו בים כלרוות וכעת השילו את עורם. לאחר השלת העור, סרטנים אלה אינם יכולים לשוב עוד אל הים. מצד שני, ביבשה, אורבים להם הסרטנים היבשתיים הבוגרים הטורפים גם את בני מינם. בשל כך מסתתרים הסרטנים הצעירים ביער במשך שלוש־ארבע שנים, ורק אז מצטרפים לנדידת הרבייה של הסרטנים האדומים.

מחול המוני במים
אחת התופעות המעניינות בטבע, שחרור המוני ומתוזמן של תאי מין – זרעונים וביציות – למים, המכונה "רבייה המונית", קשור כנראה גם הוא במחזור הירח. תופעה זו אופיינית ליצורים ימיים כמו קיפודי הים, אך בעיקר למיני אלמוגים רבים.
במפרץ מכסיקו, ביולי ובאוגוסט, מתרחשת רבייה המונית של מיני אלמוגים במשך שבוע לאחר ירח מלא, בין השעה 15:21 לזריחת השמש. אך הרבייה שנחקרה יותר מכל היא זו של מיני האלמוגים בשונית האוסטרלית לקראת סוף האביב, בשבוע שלאחר מופע הירח המלא. לרוב היא נעשית בלילה הרביעי או החמישי שלאחר מופע הירח המלא. כל אחת ממושבות האלמוגים, המשתרעות לאורך כ־2,000 קילומטרים ומכילות כ־350 מינים, מורכבת מאלפי פוליפים (יחידות המבנה הבסיסיות של מושבת אלמוגים, הנראות כשקים חלולים), המשחררים כולם בעת ובעונה אחת את תאי המין למים. מליארדי ביציות נפגשות עם זרעוני אלמוגים במלאכת הפריה המונית. כל מי ששחה בקרבת השונית באחד הלילות הללו נדהם לנוכח המחזה שמזכיר מחול של פתיתי שלג הנעים כלפי מעלה.
היתרון האבולוציוני של הרבייה ההמונית ברור: בשחרור תוצרי רבייה באופן פתאומי מטעים האלמוגים את האויבים ומגדילים את סיכויי ההישרדות של הצאצאים. בין הטורפים דגים וחסרי־חוליות שונים, בעיקר הזואופלנקטון, הניזונים מתוצרי הרבייה הללו. שחרור המוני שלהם גורם להצפת הטורפים במזון, ועל ידי כך קטנים סיכויי הטריפה של תוצרי רבייה ממין מסוים, והמשכיותו מובטחת. לאור זאת האלמוגים אינם מוטרדים באמת מאורו של הירח.
הירח משפיע גם על התנהגות הרבייה ההמונית של דגים. בחוף אלמוג שבמפרץ אילת צפיתי פעמים רבות, במרחק מאות מטרים מהחוף, ברביית דגי  בתרן שחום (Acanthurus nigrofuscus). דגים אלה, המשתייכים למשפחת הבתרניים (Acanthuridae) ניזונים מאצות. מדי בוקר הם עוברים כקילומטר וחצי מאזורי הלינה לאזורי האכילה בקבוצות קטנות. אחר הצהריים הם שבים לאזורי הלינה. בקיץ משתנה התנהגות הנקבות, והן נודדות למרחק של קילומטר אחד בלבד. בלילות חשוכים מתקבצים הדגים כולם, זכרים ונקבות, יחד באלפיהם – בעיקר בין 00:18 ל־00:19 – ומשחררות את תוצרי הרבייה שלהן בקרבת פני המים. הן עושות זאת בהעדר ירח, כדי למנוע מדגים אחרים לטרוף את הצאצאים.
גם רבייתם של סוסוני הים (Hippocampus) קשורה לגאות. הרגלי הרבייה של סוסון הים יוצאי דופן, משום שהזכר הוא שמגדל את הצאצאים בכיס מיוחד בגופו, לאחר שהנקבה מעבירה אליו את הביצים המופרות. באחרונה גילו מדענים בפלורידה, כי מספר סוסוני הים הנלכדים בטעות ברשתותיהם של דייגים היוצאים לצוד חסילונים מגיע לשיאו בלילות ירח מלא. הדבר נובע מכך שגם תהליך החיזור וההפריה וגם שחרור הצעירים מכיס הדגירה של הזכרים מתרחשים בלילות אלה.

להתגונן מטורפים
לפעמים השפעת הירח – יותר נכון, השפעת אורו של הירח – ישירה יותר. בעלי חיים רבים נמנעים מפעילות בלילות מוארים, מחשש כי ייחשפו לעיני טורפים. במקווי מים במוזמביק שבאפריקה פוחת מספרם של סרטנים קטנים לאחר לילות ירח מלא, בשל פעילותו של דג טורף ממשפחת הסרדיניים בשם Limnothrissa miodon. גם דגי הבאס גדול הפה  (Micropterus salmoides) מעדיפים לצאת לציד בלילות ירח מלא. במחקר התגלה כי ביום צדו דגים אלה בעומק 5.5 מטרים עד 44 מטרים מתחת לפני הים, בלילות חשוכים חיפשו דגי הבאס את מזונם בעומק חצי מטר בלבד, אך בלילות של ירח מלא הם צללו עד 13 מטרים.
במחקר על עטלפונים לבני שוליים – (Pipistrellus kuhlii) מסדרת עטלפי החרקים  (Micrchiroptera) שנערך לפני כמה שנים במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל־אביב, מצא החוקר יוחאי ברק  כי הם צדים עשים בעיקר בחשכה. גם עטלפים אוכלי פירות בפנמה שבמרכז אמריקה, היוצאים לחפש את מזונם בחשכה, נוטים להימנע מלצאת בלילות ירח מלא כדי לצמצם את סכנת המפגש עם אויביהם העיקריים – דורסי הלילה, כגון התנשמת. עקרבים החיים באזורים מדבריים וצחיחים, כמו עקרב ממין Paruroctonus mesaensis נוטים לאכול פחות ולהזדווג פחות בלילות ירח מלא, דבר המפחית את טריפתם על־ידי אויביהם הרבים.
במחקר שערכה אורית סקוטלסקי, מטעם המכון לחקר המדבר בשדה בוקר והאוניברסיטה העברית ברכס חלוקים שבקרבת מצוק הצינים ברמת הנגב, נבדקה השפעתו של הירח על אופן שיחור המזון על ידי העקרב הישראלי (Buthus occitanus israelis). במחקר זה נמצא כי העקרבים היו פעילים יותר בלילות חשוכים. בתצפיות ובניסויים התגלה שפרטים בוגרים ארבו לטרפם בין השיחים בלילות ירח מלא, אך באזורים הפתוחים היו מעשי הציד שכיחים יותר בלילות חשוכים. כמו כן גילתה סקוטלסקי, כי העקרבים הצדים בלילות בהירים הם הצעירים והחלשים יותר, והם חושפים את עצמם לטורפים שונים. לעומתם, עקרבים בוגרים עם עתודות אנרגיה גבוהות יותר נותרו בלילות ירח מלא במחילותיהם. כאשר שינו העקרבים אסטרטגיה זו, הם סיכנו את עצמם. כך קרה בוקר בהיר אחד, לאחר ליל גשם, כשהשטח שבו נערך המחקר התכסה בטרמיטים. העקרבים שינו את מנהגם וניסו לצוד את הטרמיטים בשעות האור. בתוך דקות ספורות נלכדו כ־25 מהם על ידי החנקן הגדול (Lanuis excubitor) ומצאו את מותם.
גם ירבוענים (Dipodomys), מכרסמים ממשפחת הירבועניים (Heteromyidae), משחרים למזון בלילות ירח מלא פחות מבלילות חשוכים ונוטים להישאר אז בקרבת שיחים. מחקר שנעשה במדבריות החוליים בדרום־מערב ארצות־הברית גילה, כי מכרסמים מעדיפים לצאת לפעילות בלילות חשוכים, ובליל ירח מלא הם נמנעים מפעילות או מפחיתים אותה. כלומר, הירח משפיע על התנהגותם. עוד התברר כי כאשר היו הירבוענים ממין  Dipodomys merriami, הנפוץ ביותר באמריקה הצפונית, פעילים בשעות הדמדומים שלפנות בוקר ולפנות ערב הם היו טרף קל יותר לחנקנים. אך הדבר אינו נכון לגבי כל הירבוענים.
במחקר אחר במדבר מוחאבי (MOJAVE), בחלק הדרום־מזרחי של קליפורניה, שנערך על ידי עמוס בוסקילה מאוניברסיטת בן־גוריון, נמצא כי למרות סכנות הטריפה על ידי דורסי הלילה, העדיפו הירבוענים לחפש מזון בשטח הפתוח בלילות ירח, ונמנעו מהסבך שבו ארבו להם נחשים.
לעומת זאת, מינים שונים של גרבילים העדיפו לא לחשוף את עצמם להתקפה של דורסי הלילה בלילות מוארים. ברט קוטלר, דיוויד ווארד וג'ואל בראון מהמכון לחקר המדבר במדרשת שדה־בוקר בדקו את השפעת לחצי הטורפים על פעילות הגרבילים במדבריות חוליים, כמו חולות חלוצה ועסלוג' בנגב וחולות לוטן בערבה, ובמדבר נמיב שבדרום־מערב אפריקה. התברר כי המכרסמים פעילים פחות באזורים פתוחים בלילות ירח מלא, ואילו פעילותם בסבך גוברת. נראה כי הם עושים זאת כדי להימנע ממפגש מסוכן ולעיתים קטלני עם דורסי הלילה.
לירח המלא יש השפעה על התנהגות טורפים ממש כמו על התנהגותם של קורבנותיהם. למשל, חלק מתפריטם הלילי של התנים שחורי הגב (Canis mesomelas) בני משפחת הכלביים (Canidae)  החיים באפריקה, הוא מכרסמים. בלילות ירח מלא הם נאלצים למצוא מזון אחר, משום שהמכרסמים מסתתרים במחילותיהם.

הירח כמצפן
בעלי־חיים ליליים רבים מנצלים את תאורת הירח כדי לנדוד ממקום למקום. הזואופלנקטון, למשל, נודד נדידה אנכית (בין גבהים שונים במים) בתגובה לרמות תאורה שונות.
פרפרים כמו האגרוטיס (Agrotis exclamationis)  נודדים צפונה בעזרת אור הירח, ונמלים ממינים שונים מנווטות, בין השאר, לפי אורו ומקומו בשמים. חוקרים הצליחו להטותם ממסלולם באמצעות הצגה של ירח מלאכותי.
הירח משפיע גם על פעילותם של עופות. חוקרים גילו, למשל, כי פעילותם של שני מיני שחף מסוג Larus גברה בלילות מוארים. עופות רבים הנחשבים לנודדי יום מובהקים דוגמת העגורים (Gruidae) נודדים גם בלילות ירח בלהקות מאורגנות. העגורים האפורים (Grus grus) מנצלים את אור הירח כדי לחזור מאוחר יותר לאתרי הלינה. גם הרָחָם  (Neophron percnopterus) מסתייע בקיץ ובשלהי הסתיו באור הירח כדי לשוב מאוחר יותר לאתרי הלינה המסורתיים שלו. הרבה בעלי חיים צמחוניים נוטים לרעות בלילה. האווזים קצרי המקור (Anser brachyrhynchus), החורפים בסקוטלנד, נוהגים לצאת לאכול בשדות בלילות ירח מלא. מחזה שאותו מתארים רבים כמרהיב וקולני במיוחד.
אין ספק, הירח משפיע על התנהגותם של בעלי חיים. אורו קובע מתי ייצאו לציד, מתי יזדווגו ומתי יברחו מטורפיהם. כוח המשיכה שלו יוצר את הגאות והשפל, המשפיעים על פעילות הרבייה של מינים רבים החיים בים או על החוף. במובן מסוים, יש אם כך ממש במיתוסים המייחסים לירח השפעה רבה על החיים על פני כדור הארץ. אבל ממש זה רחוק עדיין מן המסופר באגדות.

 

ירח שקוף
ירח שקוף
תמונה יפהפייה שצולמה מתחנת החלל הבינלאומית מראה את הירח השקוף תלוי מעל שכבות הצבע האטמוספרה
מערכת מסע אחר אונליין  | צילום: NASA

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *