בסוף שנות התשעים החלה קרואטיה להתאושש מההרס שהותירה אחריה המלחמה שפירקה סופית את יוגוסלביה. בתי המלון שופצו, כבישים נסללו מחדש, מסעדות נפתחו והתיירים החלו לזרום שוב אל החופים היפים, אל האיים ואל הערים העתיקות. בתחילת שנות האלפיים זכתה העיר דוברובניק (Dubrovnik) לעדנה מחודשת. גגות הרעפים שופצו ובסמטאות העיר העתיקה נפתחו גלריות לאמנות, מסעדות ובתי קפה. דוברובניק נמצאת בחבל דלמטיה שבדרום קרואטיה, רצועת חוף לא הרחק מהגבול עם סרביה ומונטנגרו. לעיר שדה תעופה בינלאומי קרוב וישנן טיסות ישירות מיעדים שונים באירופה וגם מישראל, מה שהופך אותה ליעד נפלא לחופשה בת כמה ימים ובסיס לטיולים ברכב שכור באזור ובמונטנגרו השכנה.
היום הראשון – דוברובניק דוברובניק נבנתה במאות ה־13 וה־14 על חצי אי והפכה למרכז סחר, תרבות ופוליטיקה של הים האדריאטי והים התיכון. העיר העתיקה, כמו ערים עתיקות אחרות בקרואטיה, בנויה כשדרה של דג — רחוב אחד ראשי שממנו מסתעפים רחובות וסמטאות רבים. הפלאצה (Placa) הוא הרחוב המרכזי של העיר ומשני צדיו ניצבים מבנים נפלאים כמו האונופריו (Onofrio), מזרקה גדולה ומעוטרת בדמויות ובראשי חיות מפלצתיות. לא רחוק מהמזרקה העגולה נמצא המנזר הפרנסיסקני (Franjeva◊ki Samostan) מהמאה ה־14. בתוך המנזר יש בית מרקחת פעיל שנפתח בשנת 1317 והוא העתיק ביותר באירופה. על המדפים עדיין אפשר לראות כלי רוקחות מימי הרנסנס. בסמוך לבית המרקחת נמצאת החצר הפנימית של המנזר, הקלויסטר, שמוקף עמודים מעוטרים בכותרות, בדמויות של אנשים ובחיות. מומלץ לצאת לסיור רגלי על החומות הצופות אל העיר ואל הים. הסיור מאפשר מבט נדיר על גגות הכנסיות ומגדלי הפעמונים ועל גגות הרעפים של העיר. תושבי דוברובניק גאים בעבודות השיקום שנעשו לאחר המלחמה לשחזור אופייה המיוחד. ההליכה על חומות העיר נמשכת שעה וחצי אך יש נקודת ירידה גם לאחר חצי שעה. בקצה רחוב הפלאצה נמצא רחוב פרד דבורום (Pred Dvorom) שם תמצאו כמה מבנים ציבוריים מפוארים ביותר כגון בית העירייה ומוזיאון העיר הנמצא בתוך ארמון הרקטור. בעיר אטרקציות נוספות כמו כנסייה אורתודוכסית, מסגד, חצרות מקושטות, בתי קפה ומסעדות. מומלץ להעביר את הלילה בעיירה צבטאט (avtat) הקרובה יותר לשדה התעופה שבצ'יליפי (Cilipi), בעיקר אם הגעתם בטיסת לילה. מלון מצוין הוא Croatia שמקצת חדריו צופים לים ולחופו תמצאו פינות שיזוף נסתרות. צבטאט היא עיירה קטנה וקסומה לצד נמל ציורי וטובלת בירוק. המחירים בה סבירים יותר מבדוברובניק, אפשר להשיג חדרים גם בעונה הבוערת ואין בעיות חניה. היא נמצאת במרחק של כרבע שעה נסיעה ממרכז דוברובניק. הדרך בין שתי הערים עוברת בנוף הרים, על רקע הים והעיר העתיקה של דוברובניק. כתובת: Trumbicev Put 11 טלפון: 478477־20־385. היום השני – חצי האי פליישץ (כמאתיים קילומטר)
הדרך הצרה המתפתלת מסטון מזכירה מאוד את אזור טוסקנה. כרמים, גבעות ונוף של ים כחול משובץ באיים ומסביב כפרים התחומים בברושים ובתי תפילה קטנים. באחת הפעמים שבהן טיילתי באזור ברכב שכור קיבלנו המלצה על פנסיון קטן ומסעדה בשם Dalmatinska Kuca בעיירה דרצ'ה (Drae) שבה מכין הבעלים מאכלי ים נפלאים (טלפון: 741546־20־385). הגענו אל בית גדול סמוך למזח שגלי הים כמעט מלחכים אותו. בעל הבית יצא לקראתנו הזמין אותנו פנימה אל חום האש שבאח, ריח יין, תבשילים ותבלינים. המטבח המקומי מתברך בעיקר במאכלי ים, בשמן זית וביינות. מומלץ לנסות את סלט התמנונים הקר (עם עגבניות, בצל וחומץ) ואחריו קדרה חמה של בשר דיונונים ותמנונים מבושל ביין. בעל הבית יגיש לשולחנכם גם לחם לבן וכפרי לטבילה ברוטב. אפשר ללון גם באחד הפנסיונים הנוספים שבאזור או לחזור לדוברובניק מרחק של 200־250 קילומטר. אפשרות נוספת היא לקחת מעבורת מהעיירה אורביצ' (Orebi) לאי קורצ'ולה, המקום שבו על פי המסורת המקומית נולד מרקו פולו. בק'ורצ'ולה ישנה עיר עתיקה המתאפיינת בארכיטקטורה ונציאנית ומסביבה כפרים, מטעי זיתים וכרמים. בבית שבו על פי המסורת נולד מרקו פולו מתגוררת משפחה המאפשרת לבקר בו. פרטים על המעבורות ועל האי קורצ'ולה: באתר הזה אפשר למצוא מידע נוסף על האי פליישץ. היום השלישי – מפרץ קוטור וסבטי סטפאן (כ־250 קילומטר) מדוברובניק נוסעים כ־55 קילומטר דרומה על כביש E65 עד לנקודת הגבול בהרצג נובי (Herceg Novi). לאחר המעבר כבר תרגישו בממד אחר של אירופה. הרבה לכלוך לצד הכביש אבל גם הרבה יופי ופראיות. עדרי עזים ורועים, נוף טרשי וצוקי סלע כאילו נלקחו מציור אקוורל.
לאחר נסיעה קצרה מגיעים למפרץ בוקה קוטורסקה (Boka Kotorska) המורכב משני מפרצים – מפרץ קוטור ומפרץ בוקה. המפרץ הציורי גובל מצד אחד בהרים גבוהים ומיוערים ומצד שני בחופים חוליים שמולם איים קטנים. יש המכנים אותו בטעות הפיורד הדרומי ביותר באירופה. במהלך הנסיעה תבחינו בשני איים קטנים בלב המפרץ ועליהם שתי קפלות קטנות. האיים נקראים סנט ג'ורג' ו"הגברת של הסלע". האחרון הוא אי מלאכותי היחיד במינו בכל הים האדריאטי. הוא נבנה בידי תושבי העיירה פרשט (Peraºt) לאחר שב־1452 מצאו שני מלחים תמונה של מריה על סלע. העיירה פרשט צופה על שני האיים האלה ומומלץ מאוד לבקר בה. העיר אינה מוקפת חומות כמו ערי נמל אחרות באזור, אך יש בה תשעה מגדלי שמירה ציוריים שחלקם נבנו בידי הוונציאנים ששלטו במקום בין 1420 ל־1797. האווירה כאן שקטה ומומלץ לשבת באחת המסעדות באזור הנמל העתיק. במרחק נסיעה קצר לאורך המפרץ נמצאת קוטור (Kotor), עיר נמל גדולה באזור הממוקמת למרגלות הר לובצ'ן (Loven) וחומה גדולה מקיפה אותה. גם כאן שלטו הוונציאנים והסגנון האדריכלי של ונציה בולט מאוד בעיר העתיקה. אונסק"ו הכריזו עליה כאתר מורשת עולמית בהיותה משמרת אדריכלות נפלאה של ימי הביניים. את הרכב יש להחנות במגרש חניה מול שער הכניסה לעיר העתיקה. מומלץ להלך בין הסמטאות והכנסיות ולטפס במדרגות אל החומות הנמתחות גבוה על ההר מעל העיר ומציעות תצפית נפלאה על העיר העתיקה ועל המפרץ. המשיכו בנסיעה לאורך הריביירה של מונטנגרו ודרומה ממפרץ קוטור. את ארוחת הצהריים אפשר לאכול בקוטור או בעיירה בודבה (Budva), עיירת חוף בריביירה של מונטנגרו שגם לה עיר עתיקה שעברה שחזור. |