תפריט עמוד

מקומות מבודדים במיוחד

מקומות מבודדים במיוחד

מהיישוב הצפוני ביותר בעולם, דרך מחוז בסין שאין כביש המוביל אליו ועד כפר רוסי קפוא להפליא - הנה כמה מהמקומות המבודדים ביותר בגלובוס

אלרט, קנדה: חורף לא פשוט
נונאווט היא הטריטוריה הגדולה ביותר והכי פחות מיושבת בקנדה. בשטח של כ-2.1 מיליון קמ"ר מתגוררים רק 29,300 תושבים – קצת פחות מתושבי צפת. בטריטוריה הנידחת הזו אפשר למצוא את אלרט (Alert), המקום המיושב הצפוני ביותר בעולם. באלרט, 817 קילומטר מהקוטב הצפוני, מתגוררים דרך קבע חמישה תושבים. לצד אלה מגיעים למקום תושבים ארעיים, לתחנה של צבא קנדה שנמצאת במקום, תחנת מזג אוויר ותחנת מחקר אטמוספרית. קשה להאמין, אבל באלרט יש אפילו שדה תעופה זעיר (שמשמש את הצבא, אך לרוב לא נמצא בשימוש בשל תנאי מזג האוויר הקשים). בחורף הטמפרטורות יורדות ל-40 מעלות מתחת לאפס ובחוץ שוררת עלטה מוחלטת בכל שעות היממה, ואילו בקיץ, בזכות המיקום הצפוני, נהנים התושבים מ-24 שעות של אור שמש.

אלרט, קנדה. חמישה תושבי קבע וכמה תושבים ארעיים | צילום: SRL, NOAA

איי פיטקרן: בלי שכנים רועשים
נראה שהביטוי "באמצע שום מקום" הומצא עבור איי פיטקרן (Pitcairn Islands), קבוצת האיים  בדרום האוקיינוס השקט. השכנים הכי קרובים הם טהיטי ואי הפסחא, לא בדיוק השכנים הכי רועשים בסביבה, וגם הם נמצאים במרחק של יותר מ-2,000 קילומטר. איי פיטקרן הם הטריטוריה הבריטית האחרונה באוקיינוס השקט. רק אחד מהאיים מיושב, האי פיטקרן, שזכה לעיקר פרסומו בשל העובדה שחמישים תושביו הם צאצאים של המורדים מהספינה הבאונטי שנשארו על האי ונישאו לנשים מטהיטי. המשיכה העיקרית של האי הנידח היתה שבמפות הוא שורטט במיקום לא נכון, וכך פחתה הסכנה שספינות בריטיות יעלו על עקבותיהם ויענישו אותם על המרד.

רק ב-1825 זכו תושבי האי לחנינה, וב-1838 צורפו איי פיטקרן לאימפריה הבריטית. תושבי האי מתפרנסים בעיקר מדיג, חקלאות ומכירת בולי הדואר הנדירים של האי לאספנים. לצד היות האי מקום מפלט, הבידוד מביא עמו לא מעט בעיות, כמו ילודה מאוד נמוכה, כוח עבודה מועט ופרשיות של ניצול מיני. בפיטקרן אין שדה תעופה, וניתן להגיע אליו רק באמצעות שיט בספינות ששטות מניו זילנד לחוף המערבי של יבשת אמריקה. מכיוון שגם נמל אין באי, מגיעים אליו המבקרים באמצעות סירות קטנות שמופעלות על ידי התושבים, כפי שאפשר לראות בסרטון המצורף:



לה רינקונדה, פרו: החיים הקשים בגובה
בעיר הכורים לה רינקונדה (La Rinconada) שבפרו מתגוררים כ-30,000 תושבים, אך למרות זאת התיאור ההולם ביותר את המקום הוא "שכוח אל". אולי משום שמדובר בעיר הכי גבוהה בעולם, והחיים בגובה 5,100 מטר לא בדיוק מהווים נקודת משיכה למבקרים. מחסור בחמצן, עוני, ייאוש ומאידך – נוף מרהיב של הרים מושלגים, הם מנת חלקם של תושבי המקום, רובם ככולם עובדים במכרות הזהב הסמוכים לעיר. ההגעה ללה רינקונדה מסובכת להפליא – העיר שוכנת על קרחון קפוא, וניתן להגיע אליה רק במשאית הנוסעת בדרכים הרריות פתלתלות, מסוכנות וקשות לנהיגה. הדרך נמשכת כמה ימים, ומי שכבר מגיע לכאן סובל לרוב ממחלת גבהים. אם מצרפים לכך את העובדה שהתושבים מתגוררים בשכונות פחונים דלות ותנאי המחייה באזור אינם פשוטים, ניתן להבין מדוע הדרכים ללה רינקונדה לעולם לא עמוסות.

לה רינקונדה. נוף הרים מרהיב, ייאוש עמוק | צילום: Hildegard Willer, GFDL

קייפ יורק, אוסטרליה: לבקר רק בעונה היבשה
אזור קייפ יורק (Cape York) שבאוסטרליה היא המתוייר ביותר ברשימה שלפניכם. בשונה ממקומות אחרים שמוזכרים כאן, שרק לעיתים נדירות מגיעים אליהם מבקרים, לקייפ יורק מגיעים תיירים, גם אם נדרשת מהם מעט רוח הרפתקה. ובכל זאת, זהו אחד המקומות המבודדים וקשים להגעה באוסטרליה, וביבשת ענקית ומיושבת בדלילות, שהמרחקים בה עצומים ויש בה לא מעט אזורים נידחים, זה לא עניין של מה בכך.

חצי האי המבודד שוכן בצפון קווינסלנד, ומתאפיין בטבע פראי ויערות גשם עבותים. 18,000 תושביו משתייכים ברובם לשבטי האבוריג'ינים, והאזור נותר לא מפותח ונראה מרוחק שנות אור מאזורים אחרים במזרח אוסטרליה. כאמור, היופי הטבעי מושך תיירים הרפתקנים, שמגלים את האזור ברכבי שטח (דבר האפשרי רק בעונה היבשה, כשהדרך הראשית אינה מוצפת). אבל גם המבקרים לא יכולים להגיע למרבית שטחו של האזור, שאינו נגיש כלל לכלי רכב.

קייפ יורק. טבע פראי רחוק מכל מקום ישוב | צילום: הולגר מטה

סנט הלנה: אי הגלות
באוקיינוס האטלנטי, במרחק של כ-2,000 קילומטר מהחוף המערבי של אפריקה, נמצא האי סנט הלנה, שמהווה חלק מהטריטוריה הבריטית סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה. בעולם הוא מוכר בעיקר משום שזהו האי אליו הוגלה נפוליאון בונפרטה ובו סיים את חייו, ותעשיית התיירות במקום מבוססת בעיקר על הפרט הזה. למרות זאת, תיירים חובבי טבע ימצאו באי מוקדי עניין נוספים, ובהם נופים געשיים, יערות וחופים שקשה למצוא מבודדים מהם.

האי נחשב לאחד האיים המיושבים המבודדים ביותר בעולם, אך לא תמיד זה היה כך. עד פתיחתה של תעלת סואץ שימש האי כנקודת מעגן אסטרטגית עבור אוניות מאירופה בדרכן לאוקיינוס ההודי. כיום תושביו, כ-4,200 מספרם, כולם אזרחים של הממלכה הבריטית, מתפרנסים בעיקר מדיג, גידול בקר ומלאכות יד, ורבים מהם מהגרים לאיי פוקלנד ולבריטניה בשל הבידוד וקשיי הפרנסה. על מנת להקל על התושבים, הצהירה ממשלת בריטניה על כוונה לפתוח באי שדה תעופה. עד שזה יקרה, הדרך היחידה להגיע היא באמצעות ספינת הדואר הבריטית "סנט הלנה", שמשייטת בין נמלי בריטניה, האיים סנט הלנה וטריסטן דה קוניה ודרום אפריקה.

סנט הלנה. הדרך היחידה להגיע היא בספינת דואר | צילום: אייסטוק

איי קרגולן: האדמה הגדולה 
ארכיפלג איי קרגולן (Kerguelen Islands) שוכן בדרום האוקיינוס ההודי ומהווה טריטוריה של צרפת. באיים לא מתגוררים תושבים ילידי המקום, אבל צרפת מחזיקה במקום דרך קבע כ-50 עד 100 מדענים, מהנדסים וחוקרים. האי הגדול, Grand Terre (האדמה הגדולה), משתרע על שטח של 6,675 קמ"ר ומוקף ב-300 אייים ואיונים היוצרים את הארכיפלג. באיים אין שדה התעופה וניתן להגיע אליהם רק בשייט שנמשך שישה ימים מהאי ראוניון, השוכן מזרחית למדגסקר. האיים התגלו לראשונה ב-1772, וב-1776 זכו לביקורו של מגלה הארצות קפטן ג'יימס קוק. כיום באי המרכזי יש תחנת מחקר ומערכת צרפתית של הגנה מטילים. המבקרים במקום נהנים מנוף געשי, קרחונים, מפרצים ופיורדים.

איי קרגולן. רק מדענים נהנים מהנוף הזה | צילום: Dimitri Damasceno, flickr

חבל מוטו, סין: אין בא ואין יוצא
לחבל מוטו (Motuo) שבמחוז האוטונומי הטיבטי שבסין לא ניתן להגיע במכונית, שכן אין שום כביש שמוביל אליו. כל הניסיונות שנעשו בעבר לסלול דרך לאזור לא צלחו, והטבע הוכיח שהוא חזק יותר מכל. הדרך היחידה להגיע לאזור (או לצאת ממנו), אחרי שעוברים דרך חתחתים בהרי ההימלאיה, היא על ידי חציית גשר תלוי שאורכו 200 מטר. 10,000 תושבים המתגוררים באזור ומנותקים כמעט לחלוטין מהעולם החיצון. המבקרים שעושים את המאמץ ומצליחים להתמודד עם קשיי הדרך זוכים לגמול הולם: מוטו נחשב לאחד המקומות הקדושים ביותר בטיבט עבור הבודהיסטים, ולאחד האזורים היפים ביותר בסין, עם טבע פראי, יערות עבותים, מפלי מים ופרחים נדירים. 

יום חורף טיפוסי באוימיאקון. יש תנור בסביבה? | צילום: Isaias Malta, flickr

אוימיאקון: קר, מתקרר, קפוא
הכפר בן 500 התושבים, ששוכן במזרח רוסיה, נחשב למקום היישוב הקר ביותר בעולם. באוימיאקון (Oymyakon) נמדדה בשנת 1926 הטמפרטורה הנמוכה ביותר אי פעם – 71.2 מעלות מתחת לאפס. לרוב הטמפרטורות באזור מעט יותר נוחות והממוצע עומד על 45 מעלות מתחת לאפס… באופן לא מפתיע, הכפר הקפוא מרוחק מהציוויליזציה. הדרכים לא ידידותיות והעיר השכנה יקוטסק, שוכנת במרחק 640 קילומטר, מה שעשוי להימשך בתנאי מזג אוויר קשים כמה ימי נסיעה.

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 2

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code