תפריט עמוד

מפות עתיקות: במעגל הארצות

מפות עתיקות: במעגל הארצות

תאור העולם במפות עתיקות: המפות העתיקות ביותר שנשתמרו שלמות הגיעו מארם-נהריים ונעשו על גבי לוחות חרס, לפני כחמשת אלפים שנה

המפות הסכמטיות הראשונות בעולם נעשו עוד טרם המצאת הכתב. האסקימואים בגרינלנד חרטו בעצמות דגים מפות מעניינות ותושבי איי מרשל באוקיינוס השקט הכינו מפות ימיות העשויות קני במבוק וצדפים, עוד בזמן שלא היה להם כתב. אך המפות העתיקות ביותר שנשתמרו שלמות הגיעו מארם-נהריים ונעשו על גבי לוחות חרס, לפני כחמשת אלפים שנה.
המצרים הקדמונים, אשר נהלו מערכת סבוכה ומבוקרת של חלוקת אדמות וגביית מיסים, הקפידו למדוד ולסמן כל חלקה על פי גודלה היחסי, כדי לקבוע את גובה המיסים איש לגבות מכל איכר.
אך את הנסיון הממשי הראשון לתיאור פני כדור הארץ באמות מידה מדעיות, עשה קלאודיוס פתולומיאוס (תלמי) מאלכסנדריה (150-85 לספירה). הוא צרף לספרו "גאוגרפיה", נוסף על מפות עולם מפורטות, שיטות מתמטיות ואסטרונומיות לחישוב העברת הצורה הכדורית של פני כדור הארץ אל המפה המישורית.

הצורך במפה

מאז ומעולם שאף האדם להכיר את העולם שבו הוא חי, לנסות ולתארו, להעריך את גודלו, להכיר וללמוד מה מסתתר מעבר לשלשלת ההרים הקרובה ומסתירה יער עבות, ולהבין את ספורי הנווד הבא מעיר רחוקה. גם הימאי ונווט הספינה נזקקו למידע נוסף, כדי לנווט דרכם מעיר נמל אחת לשניה, למצוא דרכם עפ"י כוכבים ורוחות ולאתר שפכי נהרות ואיים שבדרך.
כאשר נשאל אדם על הדרך ממנה הוא בא, היה זה טבעי ביותר, שישיב באמצעות שרטוט הדרך על החול, בעזרת מקל, תוך הוספת ציוני מקום: עץ מסויים הניצב על צומת, גל אבנים המסמן כיוון, ומעבר הרים אליו יש לטפס כדי לחצות ולהגיע אל העיר שמעבר לרכס. זו היתה ראשיתה של המפה, הרבה לפני המצאת הכתב.
מרגע שהחלו בשרטוט, התעוררה הבעיה כיצד לתאר את העולם התלת-מימדי בו אנו חיים, בשרטוט דו-מימדי, אם על פני החול או על פני נייר, וכן היה צורך למצוא אפיונים לתאור הנוף והסביבה, כדי ליצור תרשים שיהפוך ברבות הימים למפה מדוייקת ובעלת סימנים מוסכמים. ואכן, במפות הקדומות אנו מגלים תאור ממבט צד כאשר שרשראות הרים הופכות לתאור סכמטי של קשקשים או שרשראות. עם המצאת חוקי הפרספקטיבה במאה ה-15 ויצירת האשליה התלת-מימדית בציור, אנו מגלים אצל לאונרדו דה וינצ'י, תאור של מפת טוסקנה מ-1502-3, ממבט אלכסוני והדבר מהווה התקדמות משמעותית ביכולת התאור של פני השטח.
התקדמות זו הובילה אל התאור ממבט-על אותו אנו מכירים כיום, תאור בעזרת קוי גובה מדוייקים המסמנים את קוי המתאר של גוף תלת מימדי בגבהים ומרחקים קבועים על פי מדידות מדוייקות וביסוס גאומטרי. אך עד לשלב שבו אנו מצויים היום, כשברשותנו מפות מדוייקות של כל חלק ופינה על פני כדור הארץ, עברה האנושות גלגולים רבים בנסיונותיה לתאר את העולם.

פתולומיאוס

אלכסנדריה היתה בתקופת פתולומיאוס מטרופולין, עיר בעלת קשרים בינלאומיים ענפים; נוסעים, סוחרים וימאים רבים עברו בה בדרכם מאסיה ומאפריקה, אל מרכזי התרבות ביוון ובמזרח התיכון. פתולומיאוס, אשר רכז בספרו "גאוגרפיה" מידע שנאגר בספריה המרכזית של אלכסנדריה במשך ארבע מאות השנים שקדמו לו, נועץ בספרות משל ארטוסטנס (אשר שרטט עולם סימטרי בעל חלוקות המזכירות קווי אורך ורוחב), ובידע אשר הועבר אליו מפי סטראבו ומידי מרינוס מצור, והיה הראשון ששרטט מפת עולם כוללת. ספרו "גאוגרפיה" מכיל 8 כרכים, כאשר הכרך ה-8 דן בשאלות מתמטיות ואסטרונומיות לחישוב קרטוגרפי ואליו צורפו 26 גליונות המוקדשים לתאור חלקים שונים בעולם ועוד גליון נוסף עליו מפת עולם כוללת. פתולומיאוס, נעזר בידע שהיה קיים כבר לגבי מצבי כוכבים והמחזוריות של יום ולילה ובחשובי הפרשי זמנים, קבע שהמרחק שבין מנה ואלכסנדריה הוא כאורכה של מעלת אורך אחת, וכך יכול היה להעריך את היקף כדור הארץ, עפ"י חשוב יחסי.
מדהים לגלות עד כמה היה עולמו של פתולומיאוס מדוייק, בהתחשב באמצעים הדלים ובמידע הבלתי מדוייק שהגיע לידיו. הוא יצר תמונת עולם קונית, היה הראשון שקבע את שיטת קוי האורך והרוחב כאשר קו רוחב º0 עובר מעל לאיים הקנריים, חלוקה ל- º 2X180; המפה כוונה לצפון, וכבר הופיעו בה קו המשוה וחוגי הגדי והסרטן ב- '51º23.
עם דעיכת יוון ועליית רומי ושלטון הנצרות בימי הביניים, איבדה מפת פתולומיאוס מההערכה לה זכתה ונגנזה. רק קרטוגרפים ערביים עדיין שמרו על הידע שנצבר, עדכנו ותקנו את הנדרש, וכך כאשר נתגלתה המפה מחדש בסוף המאה ה-15, היא עוררה התפעלות גדולה ויכולתו המדהימה של פתולומיאוס בתאור העולם, זכתה להערכה מחודשת.
השגיאות הבולטות במפתו של פתולומיאוס היו בעיקר בכוונים דרום ומזרח, אזורים מהם הגיעו הרבה פחות נוסעים, ונאספה אינפורמציה מועטה; ולכן חלקים רבים באזורים אלו היו נתונים לנחושיו בלבד. תת היבשת ההודית הצטמקה לה מן המשולש הידוע לנו, לכדי בליטה קטנה בלבד בעוד שציילון (TAPROBANA) הפכה לאי ענק בגודלו, זהה כמעט לשטחן של צרפת וספרד גם יחד. האוקיינוס ההודי היה לים הכלוא בתוך יבשה.
טעותו העקרית של פתולומיאוס נבעה מחוסר יכולתו להעריך את גודלו של כדור הארץ, וכתוצאה מכך המפה מראה כי יש הרבה יותר יבשה מאשר ים, והמרווח שבין מערב אירופה ומזרח אסיה, שהאמינו כי הוא גוף מים אחד, קטן הרבה יותר מגודלו האמיתי. שגיאה זו היא שעודדה מאוחר יותר את קולומבוס להאמין שהוא אכן יגיע לאסיה אם יפליג כל הזמן מערבה.
פתולומיאוס האמין, על פי הערכת המידות שהיתה בידיו, כי אירופה ואסיה משתרעות על פני יותר מחצי המעגל של עדור הארץ, בעוד שבמציאות הן מכסות רק º130 (מתוך º360) של פניו. בהתאם לכך מופיע הים התיכון על פני º62 בעוד שבמציאות אורכו רק º42; על אף שהקרטוגרפים הימיים, וכן הקרטוגרפים הערבים תקנו טעות זו כבר במאה ה-13, עדיין אחזו בדעה זו במערב, עד לסוף המאה ה-17. למעשה מפתו של פתולומיאוס היתה ההישג הגדול ביותר של הגאוגרפיה עד לימיו של ניוטון.

פויטינגר

עם עליית האימפריה הרומית הלך ונשכח הידע שנצבר בימי יוון. רומי, כאימפריה בעלת מוטיבציה פרקטית, היתה זקוקה למפה בעלת ערך לשמוש צבאי ושלטוני, וגילתה חוסר עניין בחשובים המתמטיים של היוונים. המפה הפכה לסכמה של מפת דרכים באמצעי של קומוניקציה בין מזרח הים התיכון ואנגליה. רוב המפות לא השתמרו אך ממצאים ארכיאולוגים כמו אבני מיל, השמוש בשמות כמו סטרדה (דרך), ומידות למרחקים, מראים על כך שהיו אמצעים לתקשורת ותנועה בדרכים.
80% מהמפות הרומיות שנמצאו הן בעלות סכימה עגולה ובה מופיעות 3 היבשות בגודל
שווה פחות או יותר, כאשר אסיה מופיעה כלפי מעלה (מזרח – אוריינט בלטינית, ומכאן המושג "אוריינטציה"). איטליה עצמה תופסת במפה חלק ניכר במרכזה; סין, סיקיתיה ורוסיה התכווצו לאיזורים קטנטנים בשוליים.
משעשע להשוות מפות אלו למפות סיניות עתיקות הנוקטות אותה שיטה: סין במרכז העולם, תופסת את רוב המפה, ושאר הארצות סדורות סביבה כאיים חסרי חשיבות.
מפת פויטינגר, היא היחידה שהשתמרה בשלמותה מתקופה זו והיא למעשה מפת דרכים סכמטית המראה את רשת הדרכים בתוך האימפריה, כשנקודת המוצא היא רומי. יש בה סמוני דרכים ומרחקים בין תחנה לתחנה או בין מבצר למבצר, ומכיוון שדרכים רומיות רבות וסמוניהן נשתמרו עד לימינו – ניתן לאמת זאת במציאות.
המפה קרויה על שמו של פויטינגר, נזיר בן המאה ה-15 אשר גילה והעתיק אותה מתוך מקור שמצא במנזר. היא מפה מבוססת על סקר דרכים שערך הקיסר אוגוסטוס; הפורמט הוא מאוד פנורמי – אורכה 7 מ', בעוד שרוחבה רק 30 ס"מ, היא מחולקת ל-12 חלקים ובנויה שכבות שכבות, כאשר אסיה למטה, אגן הים התיכון במרכז וצפון אירופה כלפי מעלה. ארץ ישראל מתוארת בחלק ה-11, ומופיעות בה הדרכים שהיו קיימות באותה תקופה, מהצפון ועד אילת בדרום.

ימי הביניים

גם בימי-הביניים, תקופה בת כאלף שנה שבה שלטון הדת והראיה המיסטית של העולם פלשו לכל תחומי החיים, לא פסחו על הקרטוגרפיה. הכנסיה, שהתנגדה לכל חשיבה מדעית או נסויית הכתיבה גם את צורותיהן של המפות שעתידות היו להיווצר במהלך אלף השנים הללו, ואילו הידע שנצבר בימי יוון ורומי, נטמן ונגנז.
הצורה העגולה של המפה, שהיתה פופולרית מאד בימי רומי, אומצה ע"י הכנסיה ונחלקה לשני סוגים: מפות זונאליות ומפות "T in O".
מפות זונאליות מחלקות את העולם לרצועות מקבילות של אקלימים שונים, תוך ציון אזורים מיושבים, ואזורים בלתי מיושבים. זהו סוג נדיר יחסית של מפה שהיתה בשימוש הכנסיה שכן היא הכחישה את קיומם של הקטבים.
הסוג השני הקרוי מפות T-O או ORBIS TERRARUM – "מעגל הארצות", מתאר את העולם כעיגול כששני גופי מים מחלקים אותו ל-3 יבשות בצורה מופשטת הקרויה T-IN-O. אסיה מוצגת בחלק העליון, הוא המזרח, ולמטה אירופה משמאל ואפריקה מימין. הרגל האנכית ב-T סמלה את אגן הים התיכון ואילו הרגל האופקית את קו האורך הנמתח בין נהרות הנילוס והדון, הים השחור והאגאי. כמעט בכל המפות נמצאות ע"י וירושלים במרכז בתאום עם תפיסת הכנסיה שראתה בה את מרכז העולם.
בין מפות ה-T-O קיימות גם מספר מפות מפורטות ומעוטרות כמו מפת אבסטורף למשל, אשר נשתמרה במנזר בנדיקטי בעיר בעלת אותו שם, ושם נתגלתה מחדש ב-1830. המפה שוחזרה ושופצה אך הושמדה ב-1943 באחת מהפצצות מלחמת העולם השניה. המפה נעשתה בתקופתו של פרידריך ה-II, אחד הקיסרים הנאורים של ימי הביניים, הקים את האוניברסיטה הראשונה באיטליה. בין המלומדים, הסופרים והמדענים מכל 3 הדתות, אשר הועסקו בחצרו, היה גם גרווסיוס מטילברי אשר התבקש ע"י המלך לכתוב את ההיסטוריה של העולם. גרווסיוס נענה לבקשה וכתב ספר בשם OTIA IMPERIALIA (1211) אשר אליו צרף מפת עולם מחולקת ל-30 חלקים (כדי להקל על איחסונה) המצויירים על קלף, ובונים יחדיו מפה עגולה בקוטר של 3.5 מטר.
ברקע מופיע ישו הצלוב, ראשו כלפי מעלה (מזרח), רגליו למטה, הידיים מצביעות על דרום וצפון, וירושלים במרכז. המפה שמשה כתמונת מזבח במנזר הבנדיקטי. למרות היותה שייכת לסוג ה-T-O ניכרת בה השפעת התקופה: אפריקה גודלת מעבר לרבע שהוקצה לה ופולשת מזרחה, במקום חלק מאסיה. ארץ-ישראל במרכז ובלבה ירושלים, והערים סביב לה בסימון המקומות הקדושים – הירדן ובו דגים, ובית לחם ומעליה כוכב וחמור. במפה מופיעים גם תאורי חיות למיניהן, צמחים וגזעים מיתיים: אדם בעל ראש כלב, איש בעל אזני ענק, אדם בעל כפות רגלים אדירות, זנבות וכו'. בשולי המפה מופיעים הסברים בכתב גותי לגבי מקומות שונים במפה.

מפות מוסלמיות

בעוד העולם המערבי עסוק בתאורי עולם על-פי גירסת האפיפיור, המשיך העולם המוסלמי במסורת הקלאסית של העת העתיקה ובמובן מסויים אף הרחיב את ידיעותיו. במשך המאות 12-7 ירשו הערבים ידע מדעי גאוגרפי שהגיע מאירופה למרכזי הלמוד הגדולים בבגדד, קורדובה ודמשק, וכך היוו הערבים חולייה מקשרת שהעבירה את הידע של היוונים לידי אנשי הרנסנס.
לערבים, שהיו בעלי ידיעות מרחבות באסטרונומיה, מתמטיקה וגאומטריה הייתה יכולת רבה בשרטוט מפות; אפילו המסורת המוסלמית שהורתה כי כל מסגד יפנה למכה, עודדה את הידע והאפשרות למקם במדוייק מקומות בעולם, ולשם כך השתמשו הערבים בטקסט של פתולמיאוס שעדיין היה מצוי בידיהם אך כבר נעלם בעולם המערבי. הם חישבו מחדש את גודלן של המעלות והגיעו לתוצאות מדוייקות יותר, בנו גלובוסים תל-מימדים, ולמדו את בעיית מיקומן של ערים וארצות על פניהם.
אך למרות כל זאת נטו המפות שיצרו ללכת אחרי דגמים גאומטריים וכתוצאה מכך עיוותו את הנתונים הטבעיים, כך שאי אפשר היה לזהותם. אידריסי, אשר נולד ב-CEUTA ב-1099, התגורר בפלרמו, מקום שבו ספג למודים נוצרים ופגאנים גם יחד ובנוסף לכך, כגאוגרף, ניזון מן התאוריות של קודמיו. מפת העולם שלו הוכנה ב-1154 בחצרו של רוג'ר ה-II מלכה הנורמני של סיציליה. המפה מצויירת של פורמט מלבני, כאשר החלק האסייתי עשיר באינפורמציה, ומראה בצורה מדוייקת את הים הכספי והרי אורל – אזורים שעדיין לא הוכרו בעת העתיקה. בצורתה של אפריקה, ניכרת השפעתו של פתולומיאוס, אשר עדיין לא קיבל אינפורמציה ברורה לגבי גבולותיה הדרומיים. הדרום ממוקם בחלק העליון של המפה – אלמנט נפוץ במפות מוסלמיות.
בעוד המוסלמים משמרים ידע יווני ומוסיפים לו מניסיונם ולמודיהם, ולצד התאורים הדתיים-דמיוניים של העולם על-פי תפיסת הכנסייה, החלה להתפתח מערכת שלמה של מפות מדודות, בעזרת חישובים אסטרונומיים, שימוש במצפן ומידע שהגיע מפי הנוסעים עצמם. היו אלה מפות הים (פורטולניות), ענף שלם שהחל להתפתח באותה תקופה.

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code