"בפעם הראשונה שביקרתי בחצי האי סיני הייתי בן שמונה. האזור עדיין היה בידי ישראל ואני ניזונתי מאותן אגדות קסומות, שתיארו אותו כמעין סמל לאושר אינסופי", מספר צוף פלאי, אמן בין תחומי, כתב-צלם, במאי תיאטרון וחוקר אמנות באוניברסיטת תל אביב. "הטבע הבתולי, מרחבי המדבר, כחול הים וססגוניות העולם התת-ימי עשו את שלהם, וחיברו אותי לשם בעבותות אהבה שקיימים עד עצם היום הזה. המפגש הראשוני שלי כילד עם העולם התת-מימי, מצויד במסכה ושנורקל, הלם בי עד איבוד חוש זמן. כשיצאתי מהמים סוף סוף הייתי כחול מקור אבל גם קורן מאושר". חבלי האהבה למראות הקסומים שמתחת למים סימנו את דרכו של צוף גם כשבגר והפך למדריך צלילה וצלם תת ימי, וסיני הפכה למעין בית שני עבורו. הצילומים הללו הם מאתרי צלילה שונים – בעיקר מרחבי חצי האי סיני וים סוף. הם משקפים את יופיו וצבעוניותו העזה של הטבע התת-מימי מחד, ומאידך, את הסכנה הנשקפת לחיים שם כתוצאה מהתערבות האדם והקדמה הטכנולוגית. "עולם המעמקים הוא בעל מרקם הרמוני רגיש, מורכב ושברירי עד מאוד. סביבה זו נתונה כל העת לסכנת התערבות האדם המודרני, כך שאם לא נשכיל לשמרה, היא חלילה תיכחד", הוא אומר.
|
ממעמקים – העולם התת ימי בעין המצלמה
ביקור ראשון בסיני, בגיל שמונה, גרם לצוף פלאי להתאהב - בחצי האי, בשלווה האינסופית, בים הכחול ובעיקר במראות שמתחת למים. ואז חזר וצלל אינספור פעמים בים סוף ובמקומות אחרים, ולא הפסיק לצלם |
Array
(
)