מיס לוסי במוזיאון האתנוגרפי באדיס אבבה

לוסי היא אכן יחידה ומיוחדת. היא אחת הדוגמאות הקדומות ביותר לאבותיו של האדם המודרני. שלדה נמצא ב-1974, בחפירות שניהל הפליאואנתרופולוג (חוקר התפתחות האדם) דונלד ג'ונסון. ג'ונסון ועמיתיו מצאו כי השלד הוא של נקבה, שחיה באזור לפני כ-3.1 מיליון שנה. גובהה היה מעט יותר ממטר. קומתה הנמוכה סייעה לקבוע כי מדובר בשלד של נקבה, משום שבקרב בני מינה היו פערי גובה משמעותיים בין זכרים לנקבות. על פי מבנה השלד נקבע כי היא הלכה על שתיים, ולא על ארבע, אך גולגולתה ושיניה דומים לאלה של קוף. לכן, על ציר האבולוציה היא מוקמה סמוך לנקודת ההתפצלות בין הקוף לאדם. השם המדעי שניתן לה ולבני מינה הוא אוסטרלופיטקוס אפרנזיס (Australopithecus Afarensis). הכינוי "לוסי" ניתן לה, משום שביום שבו נמצאה חגגו ג'ונסון וחבריו למשלחת בשתייה, מוסיקה וריקודים. השיר "לוסי ברקיע היהלומים" של הביטלס נוגן שוב ושוב.

מודל של לוסי במוזיאון הפרהיסטורי של בידון, צרפת

אחרי שחשפו את השלד, ג'ונסון ועמיתיו לקחו את לוסי לקליוולנד, למטרות מחקר, אולם לוסי לא הוצגה מעולם לקהל מחוץ לגבולות אתיופיה. למעשה, אפילו הציבור האתיופי זכה להציץ ב"פניה" רק בשתי הזדמנויות קצרות. במוזיאון הלאומי האתיופי מוצג העתק של השלד. השרידים האמיתיים נעולים רוב הזמן בכספת.

לוסי יש רק אחת
ההחלטה לאפשר לשלד המאובן לצאת ב-2007 לארצות הברית התקבלה בתום משא ומתן סבוך, ששלטונות אתיופיה ניהלו עם קבוצת חוקרים מהמוזיאון למדעי הטבע ביוסטון. בתום ארבע שנים של שיחות הוחלט, כי יחד עם לוסי ייצאו לארצות הברית 190 פריטים שונים, מהתקופה בה האבות הקדומים של האדם – ההומינידים – החלו להתהלך על פני האדמה. הפריטים כוללים מאובנים נוספים ושרידים של כלים משחר ימי האדם.
קהל המבקרים במוזיאונים שבהם תוצג הכבודה ייהנה ממפגש עם אבותיו הקדומים, אבל מדענים וחוקרים העוסקים בתחום חוששים מהשפעת המסע על לוסי. ברוס לטימר, מנהל המוזיאון לתולדות הטבע בקליוולנד, שלא יציג את לוסי, אמר לגיבונס: "יש רק לוסי אחת. אם יקרה לה משהו, לא נוכל למצוא לה תחליף". גם מוזיאון ההיסטוריה של הטבע בוושינגטון, המשתייך למכון הסמיתסוני ונחשב לאחד מהמוזיאונים המובילים בתחומו בעולם, בחר שלא להציג את לוסי. דובר המוזיאון, רנדל קרמר, אמר שעמדת המוזיאון היא שהשלד לא אמור לעזוב את גבולות אתיופיה.
מדענים אחרים הסבירו כי מסעותיה של לוסי עלולים לפגוע במאמצים להפוך את המוזיאון הלאומי של אתיופיה למרכז מחקר, שחוקרים מכל רחבי תבל יבואו אליו כדי להתעמק בתכונותיהם של מאובנים. אם לוסי ומאובנים אחרים ייעדרו מחדרי השימור של המוזיאון, המוטיבציה של חוקרים לבוא בין כתליו תרד. גם ההשקעה בתשתיות ובהכשרת חוקרים צעירים תפחת, אמר הפליאואנתרופולוג הקנייתי ריצ'רד ליקי.
החשש הגדול ביותר הוא שהסיור של לוסי במוזיאונים בארצות הברית ייתן הכשר לסיורים דומים של מאובנים רגישים אחרים. שלטונות קניה, למשל, מנהלים כעת מגעים עם מוזיאון פילד בשיקגו, המעוניין להציג לקהל כמה ממאובני אבות האדם שנמצאו במדינה.