תפריט עמוד

מים מים ביגון

מים מים ביגון

מפלס מי התהום יורד, הכנרת מפרנסת את משק המים, מתקני ההתפלה רחוקים מלשמש פיתרון נבון. צור שיזף בוחן את מפעלי המים של ישראל בעין ביקורתית. קטע מתוך הספר "סוף הדרך – מותה של מדינה" שיצא לאחרונה בהוצאת "עם עובד"

אין לנו מושג אמיתי מה קורה מתחת לאדמה. רק ב-2006 הטילה מדינת ישראל על הידרולוגים וגיאולוגים למפות את האקוויפרים. לקדוח כמה קידוחים כדי לדעת מה קורה. 

מעיינות הירקון לא נובעים. ירידה דרמטית כזו גורמת לאגם המים המלוחים התת-קרקעי לנוע מזרחה, לדחוק את אקוויפר ההר ולהמליח אותו. 

למאגר ההר יש תכונות של אגם תת-קרקעי ענק. אם שאבת בירקון, ירד מפלס ההר במקום אחר, אם התמלא בצפון השומרון, יעלה המפלס גם בדרום. להבדיל מהכנרת שצריכה גשמים מרוכזים וחזקים מעל אגן ההיקוות שלה, צריך אקוויפר ההר גשמים מפוזרים ולא חזקים במיוחד כדי שהמים ייספגו. גשם שיורד בשכם משפיע על המים שיוצאים במקומות בהם פורצים המעיינות הגדולים של אקוויפר ההר – מעיינות הירקון היבשים ועיינות חנניה שלמרגלות הכרמל מול מעגן מיכאל. 

מדינת ישראל לא עושה דבר כדי להגן על מאגר המים המרכזי שלה. מכיוון שהוא לא רק שלה. 

אקוויפר ההר משמש גם שניים וחצי מיליון פלשתינאים. כל קידוח, רשמי או פיראטי, יונק מאותו אגם תת-קרקעי. מצד אחד ממשיכים הפלשתינאים לשאוב כמה שהם רוצים בלי פיקוח מאותו מאגר שנציב המים הישראלי הורה להפסיק לשאוב ממנו. כי מאז החורף ברוך המים של 2002 הופסקה השאיבה של חברת "מקורות" מהקידוחים. הכנרת זורמת עכשיו בברזים. 

ניצלנו בגלל המוביל המצוין שנבנה כדי להעביר את מי הכנרת לנגב, מפעל שקיבל יחסי ציבור ומאפיל על מי התהום החבויים של מדינת ישראל באקוויפר ההר ובזה של החוף. 

המוביל הוא "כיסוי התחת" של חברת "מקורות" שמטפלת בעצם בקצת יותר מחצי ממאגרי המים של מדינת ישראל. הכנרת היא שליש מטופל כיאות, במאגר ההר אנחנו מטפלים בערך בחצי ומאגר החוף מוזנח לחלוטין. אנחנו בונים באינטנסיביות על מאגר החוף. בכל מקום שבית מחליף שדה או פרדס באחת ממרזבות החוף, מגיעים היסודות למי תהום שמנוקזים ונשפכים. מפעם לפעם אפשר ללכת על החוף בתל אביב ולראות מעיין שמעליו מתנוסס שלט שאלו מי תהום נקיים שזורמים לים. לא ביוב. איזו נחמה. מליוני קוב זורמים מיסודות הבתים שחודרים ומייבשים את אקוויפר החוף כל שנה. 

בחלק המהמקומות, בגלל ניהול לא נכון, ירד מפלס מי התהום של אקוויפר החוף שבחלקו שעון על מי ים מלוחים (מים מתוקים קלים יותר ממים מלוחים ולא מתערבבים בהם אם יש מספיק, אם יש יותר מלוחים ממתוקים – הם ימהלו ואז מתחוללת המלחה של בארות בחוף, זה מה שמכונה אצל ההידרולוגים הפן הביני) וגרם להם לחדור ולהמליח בארות. במקומות אחרים, כל זמן שהיו מספיק מים, נשטפו המלחים והזיהומים מעצמם לכיוון הים הפתוח. אבל עם ירידת מפלס המאגר, נוצרו מכתשים שבתוכם נאספים ומתרכזים מלחים וזיהומים בלי שיישטפו או יימהלו. פצצות זמן שגם אם יעלה מפלס אקוויפר החוף – עלולות לזהם אותו. שיקום מאגר החוף – מאגר גדול ברבע מהכנרת, הוא הצורך הלאומי האמיתי שלנו. לא ההתפלה. 

וחינוך. כי מתכנני נציבות המים טוענים שבעוד חמש עשרה שנים ניזדקק ליותר מאלפיים מיליון קוב מים. היום אנחנו משתמשים באלף חמש מאות. שיש לנו אותם. אבל אנחנו לא מתוכננים, מבזבזים, ולא מחונכים. לא במובן של לחסוך כל טיפה בברז – אלא בזה שאנחנו לא אוספים מים מגגות, לא מפרידים בין מערכות ביוב, לא מאפשרים למי הגשמים והנגר לחלחל למי התהום של מישור החוף כי למשל כיכרות התנועה שלנו גבוהות מהכביש וגורמות למים לזרום אל הביוב ולים ולא מהכביש אל הגינה ולחלחל למי התהום. ובאותה נשימה צריך להוריד את התוכנית האווילית של הפניית זרימות האיילון וכל יובליו לים כדי למנהר את נתיבי איילון ולבנות אגמים במעלה הנחל כדי לתת למים לחלחל באיטיות לתוך האקוויפר. 

מחשבות פשוטות. נזילות.
אם משק המים הישראלי היה מתנהל כמו שצריך ומקורותיו מנוצלים בצורה משולבת – לא היה שום צורך לדבר על מפעלי התפלה זוללי שטח, עתירי אנרגיה, שיוקמו על ידי גופים פרטיים שכל מה שמעניין אותם זה לעשות מכה מההיסטריה הציונית הישנה של ארץ מדברית. תה"ל- החברה הממשלתית לתיכנון משק המים הופרטה. מסמנת את הכיוון – המשך ההפחדה בנושא המים כדי להפריט את "מקורות" ולנהל משק עוד יותר עקום ולהוכיח שצריך להתפיל מים. ההפחדה יעילה. מפעל מיותר שמייצר מים בעייתיים בעלות יקרה כבר עובד באשקלון. אנשי נציבות המים מדברים בגאווה על כך שאנחינו מובילים את מהפיכת טכנולוגית המים בישראל. כך דיברו גם על פרויקט מטוס "הלביא" של התעשייה האווירית שבוטל בסופו של דבר. אלא שהכל, כמו מים, מערכת של כלים שלובים. אתה משקיע שם – אתה מזניח את הנכון פה. 

אין לי דבר נגד המוביל. אני אוהב אותו. הוא חלק מהארץ הזאת. כמו צבא והתיישבות וביטחון. אני יודע שמפלס הכנרת הוא סוג של בדיחה ושאין לו קשר לשום דבר אמיתי, ושחמור מזה, היחס לכנרת ולמוביל מסתיר את הבעיות האמיתיות שצריך לפתור במשק המים הישראלי, אבל מצד שני, גם אני, כמו כולם, בודק כל יום אם נכנסו עוד מים לכנרת ואם הכל בסדר. כי היחס שלי הוא לא הגיוני ואני אוהב את המוביל, כי הוא בדרכו, ועם כל בעיותיו, מהווה שיקוף של כל מה שהוא ישראלי. טוב ורע, באיזון כמעט מושלם.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code