תפריט עמוד

מחקר: שימפנזים מזהים את חבריהם לפי ישבנם

מחקר: שימפנזים מזהים את חבריהם לפי ישבנם

במחקר שנערך לאחרונה, נמצא כי שימפנזים מסוגלים לזהות את הישבנים של חבריהם ולקשרם לפרצוף המתאים. היכולת הזו מרמזת על כך שבעלי חיים אלה תופסים את הגוף של חבריהם כמכלול שלם

לכל שימפנזה שהשתתף בניסוי הוצגה תמונה של ישבן ואיברי מין של שימפנזה אחר. לאחר מכן הוצגו בפני השימפנזים תמונה של הפנים של בעל האיברים ותמונה של שימפנזה אחר מאותו מין.

הן הזכרים והן הנקבות הצליחו במשחק ההתאמה האנטומי הזה, והתאימו את הפנים לחלק האחורי בהצלחה רבה, בתדירות גבוהה מכדי שניתן יהיה לטעון שמדובר במקריות – אבל רק אם בתמונות הוצגו שימפנזים שהם כבר מכירים.
"חיות רבות מתבוננות בחלקים מהגוף, בקול, בידיים, כישויות נפרדות ולא משלבות אותם יחד", אומר פרנס דה ואל, מהמרכז הלאומי לחקר יונקים באוניברסיטת אמורי שבאטלנטה. "המחקר הזה מראה שהשימפנזים עושים אינטגרציה של כל הגוף. לפחות כאשר הם מכירים את הפרטים, הם יודעים להתאים את הפנים לחלק האחורי של הגוף.

דה ואל מסביר, שאם השימפנזים היו מסוגלים לבצע התאמה דומה גם אצל זרים, הם בסך הכל היו מסתמכים על רמזים גנטיים או פיזיים כדי לקשר בין הפנים לחלק האחורי של הגוף, ולא לפי ההיכרות שלהם עם השימפנזה. "המשמעות של זה היא שיכולת ההתאמה של הקופים מבוססת על הניסיון שלהם עם הפרט, לא על עבודת ניחוש שהם עשויים היו לעשות".
 
אין כל עדות משכנעת לכך שליונקים אחרים, כולל בני אדם, יש את המיומנות הזו. "אני חושב שהבגדים מפריעים", אומר דה ואל. אולי בשבט בו אנשים הולכים עירומים כל היום, או בקהילה נודיסטית, עדיין יש את היכולת הזו". 

הניסוי בודק גם באיזו מידה יכולים השימפנזים לזהות את המין של שימפנזה לפי פניו שמוצגים בתמונה. לשימפנזים הוצגו, כמו בחלק הקודם של הניסוי, תמונות עם החלק האחורי של שימפנזים, כולל איברי מין, ולאחר מכן הוצגו בפניהם תמונות פניהם של זכר ושל נקבה.

כמו בניסוי הקודם, שיעורי ההצלחה היו גבוהים באופן משמעותי כאשר השימפנזים הכירו את השימפנזים שבתמונות, מה שמעיד על כך שמין השימפנזה מהווה חלק משמעותי בדרך בה השימפנזים מזהים אחד את השני.
"אנחנו מפרשים זאת כך שפרט שמוכר לשימפנזים מזוהה אצלם יותר מינית מאשר פרט שלא מוכר להם, אומר דה ואל.

התופעה הזו מוכרת גם אצל בני אדם, שהוצגו בפניהם תמונות של פנים אנושיות, חפות מכל סימן מגדרי ברור כגון שיער. הנבדקים ניחשו את המין במהירות רבה יותר כאשר הציגו בפניהם פרצוף שמוכר להם. "אצל בני אדם זה מבוסס על העובדה שכאשר אתה מכיר מישהו, המין שלו כבר מבוסס במחשבתך", אומר דה ואל.

שרה ברוסנן, פרימטולוגית באוניברסיטת ג'ורגי'ה באטלנטה, לא היתה מעורבת במחקר הנוכחי אבל עבדה עם דה ואל בעבר. היא מסבירה שזיהוי הישבן אצל השימפנזים הוא מאוד בולט בשל הרקמות התפוחות, הוורודות וחסרות השיער, הייחודיות לכל שימפנזה. מאחר וכל אלה הופכים לבולטים עוד יותר במהלך הביוץ, הזכרים מגלים התעניינות מוגברת בישבנן של הנקבות.
בניגוד לכלבים, למשל, אצלם הריח הוא השחקן המרכזי בתהליך הזיהוי, אצל השימפנזים הריח אמנם משחק תפקיד, אבל הרבה יותר קל להבדיל ביניהם לפי הנפיחות בישבניהם. "במקרה זה, יש הגיון רב בכך שהשימפנזים יהיו מסוגלים לזהות אחד את השני על ידי סימן היכר זה", אומרת ברוסנן.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *