תפריט עמוד

מחוץ ללונדון ברגל – הליכה למרחקים ירוקים

את הנופים הירוקים של דרום אנגליה יפה במיוחד להכיר דרך הרגלים. הנה המלצות לכמה שבילי הליכה נהדרים שעוברים דרך יערות וגבעות רכות, כפרים קטנים ועיירות נעימות. אפשר לצעוד כמה שעות או כמה ימים, בהתאם לזמן ולכושר

בשנת 1887 פרסם צ'רלס דיקנס הצעיר, בנו של מחבר "אוליבר טוויסט", את "מילון התמזה". תחת הערך "קמפינג" הוא כותב: "סוג של בידור שהפך לאחרונה להיות אופנתי מאוד, ואלה האוהבים אותו מדברים עליו בהתלהבות גדולה. קשה להבין מה מבדר כל כך לישון באוהל ולהיות חשוף לרוח ולערפל, כאשר בכל מקום ליד הנהר אפשר למצוא פאב טוב ומיטה נוחה".

מעט יותר ממאה שנים אחר כך, הדעות בעניין עדיין חלוקות. כך או כך, לאנגלים יש מסורת ארוכת שנים של טיולים ברגל. ברחבי האי הבריטי יש 19 מסלולי הליכה לאומיים (National Trails) ואינספור שבילי הליכה (Footpaths). כמה מהמסלולים משמרים את מנעמי ההליכה של התקופה הוויקטוריאנית. ברובם, המנהג החדש של לינה באוהלים כבר הפך לחלק בלתי נפרד מהחוויה.

בכל השבילים אפשר לפגוש את חברי "אגודת המשוטטים" (Ramblers Association), ארגון המאגד יותר מ-135 אלף חובבי הליכה בריטים. חברי הארגון עוסקים בקידום תרבות ההליכה, בתחזוק שבילים ובמאבק למען זכות האזרחים לטייל בכל מקום (באנגליה, יש לזכור, שטחים רבים נמצאים בבעלות פרטית). מידע על טיולים מסביב ללונדון ובבריטניה כולה תמצאו באתר האינטרנט של האגודה. להלן כמה מסלולים שאגודת המשוטטים המליצה עליהם באופן מיוחד.

שביל התמזה, שאורכו כמעט 300 ק"מ, הוא אחד משבילי ההליכה המפורסמים ביותר בבריטניה | צילום: Nigel Chadwick, CC License

שביל התמזה: זורמים עם הנהר
שביל התמזה (The Thames Path National Trail) הוא אחד ממסלולי הדגל של שבילי ההליכה האנגליים. הדרך, שאורכה כ-290 קילומטר, מחולקת לשמונה קטעים בני כארבעים קילומטר כל אחד (חלוקה שדורשת כושר ומרץ ניכרים והיא בגדר המלצה בלבד). את המסלול כולו אפשר לגמוע במשך שמונה ימים של הליכה מאומצת או במשך כשבועיים של טיול רגוע ונינוח. אפשר גם להצטרף ולעזוב בכל שלב באמצע הדרך, שעוברת בעיירות רבות ובכמה ערים שמקושרות באמצעות תחבורה ציבורית. בכל נקודות העצירה יש בתי מלון, אכסניות ובד אנד ברקפסט.

ראשיתה של הדרך היא במקורותיו של נהר התמזה, באיזור קוטסוולדס היפהפה. בתחילה עובר המסלול בתוך שדה, ללא נהר נראה לעין. לאט לאט מבחינים בפלגים דקיקים, ולאורך הדרך מתגברת זרימתם עד שבסוף המקטע הולכים בצדו של נהר בקנה מידה מכובד (אם כי רחוק עדיין מזה שחוצה את לונדון).

החלק הבא, ארוך מעט יותר, הוא החלק הכפרי והשליו ביותר במסלול. הוא מוביל מלכלייד (Lechlade) לאוקספורד, לאורך מישורים ירוקים ונחלים קטנים, שהם למעשה יובליו של התמזה. אוקספורד יכולה לשמש נקודת עצירה מצוינת ליום או יומיים, וממנה ממשיכים בדרך לעבר העיירה וולינגפורד (Wallingford).
מוולינגפורד מוביל המקטע הבא אל העיירה הנלי און תמז (Henley on Thames), דרך הנוף המיוער והיפהפה של גבעות צ'ילטרן (ראו מסלול בהמשך). כאן היישובים לאורך הנהר כבר צפופים יותר, ובקלות אפשר למצוא נקודות עצירה למנוחה, ארוחה או לינה.

ביום הבא עובר המסלול דרך אתרים היסטוריים רבים כגון מיידנהד (Maidenhead) ואיטון. אפשר להתרשם במהלכו מהארכיטקטורה של פרבריה האריסטוקרטיים של לונדון, עד לסופו בווינדזור, עירהּ של משפחת המלוכה. גם בווינדזור אפשר לעצור ליותר מלילה, ומשם להמשיך לאורך המקטע הבא של הנהר, עד לטדינגטון (Teddington). במהלך הקטע הזה חולפים דרך המפטון קורט, וגם דרך רנימיד (Runnymede), שבה נחתמה מגילת המאגנה כארטה.

שביל התמזה באזור הארלי | צילום: Motmit, GFDL

הקטע הבא מוביל אל תוך בירתה של הממלכה המאוחדת. זה מעט מוזר להיכנס ברגל אל אחת הערים הגדולות בעולם (על אף שלפני כמאה שנה זה היה מקובל מאוד), אבל מקבלים כך זווית ראייה מעניינת על המטרופולין הלונדוני. סיום הקטע הוא בווסטמינסטר (Westminster).

חלקו האחרון של המסלול, שהוא גם הקצר ביותר (19 קילומטר), מוביל מלונדון, דרך גריניץ' (Greenwich), לסכר התמזה (Thames Barrier) שנועד להגן על לונדון מפני הצפה אפשרית. מראהו האולטרה-מודרני של הסכר מרשים ביותר. נקודת הסיום נמצאת מתחת למרכז הבקרה של הסכר. אם הלכתם את הדרך כולה, תוכלו לעצור כאן ולהביט אחורה בסיפוק. ובעצם, תוכלו לעשות זאת גם אם הלכתם רק יום אחד.

שימו לב: במהלך חודשי החורף לעתים אין תנאי הליכה מתאימים (בעיקר בתחילת הדרך). פרטים נוספים באתר האינטרנט.

דרך נורת' דאונס: בעקבות הצליינים
מדרום ללונדון, לאורך נתיב עולי רגל עתיק, נמתחת דרך נורת' דאונס (The North Downs Way National Trail, "כרי המרעה הצפוניים") מפרנהם (Farnham) במערב ועד לקנטרברי ודובר (Dover) במזרח. לפני מאות שנים, היו עולי רגל הולכים מווינצ'סטר שבדרום-מערב אנגליה אל קנטרברי, אך חלק גדול מהנתיב המקורי הפך עם השנים לכביש מהיר. שביל ההליכה, לכן, עובר במקביל לשביל הצליינים ההיסטורי.

ללא כל קשר להיסטוריה, הדרך נחשבת לאחד משבילי ההליכה היפים ביותר בדרום האי הבריטי. לכל אורכה יש כפרים קטנים וגם כנסיות לרוב, כיאה לדרך בעלת חשיבות דתית.

אורכה הוא כ-250 קילומטר, המחולקים לשישה קטעים ארוכים למדי (כשלושים קילומטר כל אחד), וברובה היא מתונה ונוחה להליכה. כמו בדרך התמזה, החלוקה לא מחייבת, אך כאן רק בחלק מנקודות הסיום יש אפשרות ללינה תחת קורת גג, ומומלץ להצטייד באוהל.

דרך נורת' דאונס, אחד משבילי ההליכה היפים ביותר בדרום האי הבריטי | צילום: David Anstiss, CC License

הדרך מתחילה בפרנהם, לאורך הנהר וויי (Wey), ומטפסת על גבעות הגיר של מחוז סארי. בהמשך מתפתל השביל בין יערות עצי אשור ודרך נופים ששימשו השראה, בין היתר, לסופרים לואיס קרול וג'יין אוסטן. הקטע הראשון מסתיים בדורקינג (Dorking), כפר שסמוכים לו כרמים ופארק צבאים. קטע הדרך הבא הוא העירוני מכולם, ועובר בחלקו בפאתי לונדון. הפיצוי הוא נופים מרהיבים בהמשך. היום מסתיים בכפר ווסטרהם (Westerham), שבו התגורר סר ווינסטון צ'רצ'יל (ביתו משמש היום מוזיאון, ואפשר לבקר בו).

כרי המרעה הירוקים של מחוז קנט פותחים את הקטע הבא, שסופו בכפר טרוסלי (Trosley). המקטע הרביעי בדרך, מטרוסלי לדטלינג (Detling), עובר ברובו בתווי המקורי של דרך עולי הרגל. בין היתר, חולפים במהלכו ליד הקתדרלה השנייה בעתיקותה באנגליה וליד עיר מגוריו של צ'רלס דיקנס, רוצ'סטר (Rochester). דיקנס עצמו תיאר את הדרך כ"אחד ממסלולי ההליכה היפים ביותר באנגליה".

ההליכה בקטע הבא נמשכת לאורך נתיב הצליינים, ליד כפרים קטנים וציוריים, עד לבוטון ליס (Boughton Lees). זו הנקודה שבה מתפצל המסלול לשני קטעי סיום שונים. האפשרות הקצרה יותר (כארבעים קילומטר) נאמנה לתווי הטבעי: היא ממשיכה לאורך גבעות הגיר של נורת' דאונס עד לסיומן הדרמטי – הצוקים הלבנים של דובר. האפשרות הארוכה יותר (כחמישים קילומטר) מובילה גם היא לדובר, אבל ממשיכה בדרכם של עולי הרגל לעבר קנטרברי, האתר הדתי החשוב ביותר בבריטניה. משם הולכים דרום-מזרחה, חולפים ליד מנזר וכנסיית סנט אוגוסטין (St. Augustine), העתיקים ביותר באנגליה, וממשיכים עד לדובר. פרטים נוספים באתר האינטרנט.

שעת בין ערביים בגבעות צ'ילטרן השלוות | הצילום באדיבות Chilterns Area

גבעות צ'ילטרן: שלווה רכה
גבעות צ'ילטרן (The Chilterns) הן אזור רחב ידיים של כרי מרעה רכים, יערות אשור, נחלים, כנסיות עתיקות וכפרים קטנים. אפשר להגיע לטיול של יום, או להצטייד באוהלים ולבלות כמה ימים בשבילים השלווים של הגבעות. הגבול הדרום-מערבי של הצ'ילטרנס הוא נהר התמזה, ועמו שביל התמזה. פרטים באתר האינטרנט.

יער אפינג: קרוב לעיר
בפאתיה הצפון-מזרחיים של לונדון נמצא יער אפינג (Epping Forest) – כ-15 קילומטרים רבועים של יער אירופי עבות. בנסיעה לא ארוכה ברכבת התחתית (Central Line) של לונדון אפשר להגיע לעיירה אפינג, ומשם לצאת לשוטט ביער היפה. ביער עובר גם שביל הליכה מסומן, שהוא למעשה חלק מ"דרך אסקס" (Essex Way), הנמשכת עוד כ-120 קילומטר צפונה.

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.