הכל התחיל בינואר השנה, כשתום שלח לי קישור בפייסבוק והוסיף – יולי 2014, תרשום. "מה אני אגיד לך", עניתי לו. "נראה מה יהיה, בלגן, יש אילוצים, ובכלל – למה לדעתך נצליח להרים את הדבר הזה?". וזה הקישור שהוא שלח לי:
אתם מכירים את ההרגשה הזאת, שכשדברים באים מהבטן כנראה שהם נכונים, גם אם אין בהם הרבה הגיון? אז מה יש לנו כאן: נהיגה במשך חודש וחצי, לאורך שתי יבשות, חציית רכסי הרים, ימים ומדינות עם שמות, שרבים ודאי לא יצליחו לבטא, שלא לדבר על למקם אותן על המפה…
המשימה היא לנהוג 18,000 ק"מ ברכב מצ'וקמק, בעל נפח מנוע שלא עולה על ליטר אחד, ולחצות בו את כל המוזכר למעלה, להצליח להתארגן על ויזות, קבוצה, ציוד, ידע טכני בסיסי, שכולל קצת יותר מהחלפת שמן וגלגל, נהיגה במדבריות של קזחסטן ומונגוליה, אינספור קילומטרים ברוסיה, שכבר הצליחה לעצור מגלומנים גדולים מאיתנו, ובמשך כל הזמן הזה ליהנות וגם להצליח לכתוב או לצלם איזה תמונה או שתיים תוך כדי. במחשבה שנייה – כנראה שזה יהיה הדבר הכי חכם לעשות! הצוות הישראלי הראשון למונגול ראלי יוצא בשיתוף עם מסע אחר אונליין.
"העולם הוא ספר, ומי שלא מטייל, קורא רק דף אחד". אני לא נוטה להשתמש במשפטי חוכמה מסוג זה, אבל במקרה הזה, הציטוט של אוגוסטינוס, קדוש נוצרי שאין לו כל קשר להרפתקה שלנו – קולע בול. בואו נצא רגע מהשגרה, מהמצב החברתי הלא פשוט במדינה שלנו, מהאלימות ששולטת ברחובות, מהטייקונים ומיוקר המחיה, ונפתח את הראש. יש הרבה דברים לעשות ותהליכים לקדם, אבל הם ימתינו לנו חודשיים בקיץ הזה של שנת 2014. אולי גם נלמד משהו מהאירוע הרב-לאומי, שקורה כל שנה כבר 10 שנים וכולל 400 מכוניות של חובבנים מכל רחבי העולם, שמתנתקים לחודשיים מהעבודות היומיומיות שלהם ובוחרים לחרוץ קו על המפה שמחברת שתי נקודות, שלא אמורות להתחבר בשום מצב – מלונדון למונגוליה. אז החלטנו שאנחנו עושים את זה! זה היה הקטע הקל. עכשיו לעבודה.
אבל לפני הכל, מי אנחנו?
באמצע חודש יולי אנחנו אמורים להיפגש כולנו בצרפת, להיות הבעלים הגאים של רכב קטן (יש הצעות? יש למישהו סבתא שבדיוק רוצה למכור את הקליאו יד שנייה מרופא שלה ואתם חושבים שהרכב יעמוד ב-18,000 ק"מ עם חציית נהרות ומדבריות?), עם כמה מפות לא מעודכנות של אחד מהאזורים הפחות מתוירים בעולם (כמובן שאפשר לנסוע דרך כבישים ראשיים, אבל מארגני המסע דאגו שנימנע מהם), ובגדול – לצאת לדרך. המסלול המדוייק עדיין לא סגור עד סופו. חשבנו לחצות את אירופה ולהגיע לרוסיה דרך אוקראינה. אז חשבנו. עוד כמה אופציות הן לעשות מסלול צפוני, שכולל את כל הסקנדינביות, משם לאורך סיביר ואז למונגוליה. או לחילופין לחצות את הים השחור לגאורגיה ומשם צפונה דרך רוסיה ולמסלול הרגיל. לפני חמש שנים ירו שם אר פי ג'יאים מהגבעות במלחמת צ'צ'ניה, לא משהו רציני. נראה. תלוי ברוח ההרפתקנית שלנו.
זהו עד כאן. עכשיו אנחנו בשלב ההכנות, 20 ביולי מתוכננת ההזנקה. בעזרת השם, בעזרתנו ובעיקר בעזרתכם (תקראו, תשתפו והפיצו – ותעשו לנו לייק בעמוד הפייסבוק You had me at Shalom) – נוכל לשתף אתכם במסע המופלא הזה מחוץ לקופסה. מבטיחים.
|
הצילומים בכתבה באדיבות מונגול ראלי, כל הזכויות שמורות
האם היית ביעד הזה?
-
0
כן הייתי
-
0
לא, אבל מתכנן
-
0
לא מעוניין