תפריט עמוד

מולדובה, צפון רומניה – אמנות בכנסיות ומנזרים

מולדובה, צפון רומניה – אמנות בכנסיות ומנזרים

בין כפרים נידחים ועמקים ירוקים במולדובה שבצפון רומניה שוכנים כנסיות ומנזרים עתיקים ובהם יצירות אמנות מפליאות. יצירות אלו שורדות כבר כ־450 שנה את החורף הקשה של מולדובה, את הרוחות הסיביריות ואת הקיץ המאובק, את השלטון הקומוניסטי ואת העדר התקציב לשימור ראוי, ועדיין שומרות על רעננות ועל חיות

מעבר להרי הקרפטים, בין יערות אפלים, שדות חיטה זהובים וכפרים שבהם נוסעים עדיין בעגלות עץ רתומות לסוסים, שוכנות יצירות אמנות מופלאות הנמנות עם נכסי המורשת התרבותית העולמית (World Heritage) של אונסק"ו, לצד יצירות מופת כמו הטאג' מהאל בהודו או ארמונות בוונציה וברומא. אלו הן הכנסיות המצו־ירות במולדובה שבצפון רומניה. הסגנון הייחודי שלהן הבזיק כמכת ברק: למשך תקופה קצרה, לקראת אמצע המאה ה־16, עיטרו המולדבים את הכנסיות שלהם בלהיטות ובשקדנות מדהימות. מפעל הציור המרשים שקע ב־1552, באותה פתאומיות שבה החל עשרים שנה קודם לכן.
סגנון הציור של הכנסיות בבוקובינה (Bucovina), מולדת נסיכות מולדובה, היה שונה בתכלית מזה שהתקיים בעיצומה של תקופת הרנסאנס במערב אירופה של אותן שנים. האמנות הביזנטית היתה מקור השפעה מרכזי על הגודל, הסגנון והעוצמה של האמנות הכנסייתית בבוקובינה.
העוצמה החזותית הזו נחרתה בזכרוני בפעם הקודמת שהייתי שם, לפני 17 שנה, בטיול בית ספר שנערך בעודי ילד ברומניה. עכשיו אני חוזר למולדת הישנה, לאיזור שבו ביקרתי כנער, וכולי מוצף בזכרונות. עכשיו, כמו אז, זהו מסע ארוך על פני גבעות מכוסות בחיטה, בין יערות עבותים, עמקים מוריקים ומנזרים דמויי מבצרים. אני נזכר באותו איכר ששלח את בנותיו עם חריץ גבינה ולחם תוצרת בית כדי לברך את ילדי הכיתה שלנו, שהיו עסוקים באותה עת בהקמת אוהלים לשנת לילה.
אני תוהה עד כמה השתנו הדברים מאז אותם ימים תחת השלטון הקומוניסטי. האם ההיתר הרשמי שקיבלנו לצלם את הכנסיות באמת יאפשר לנו לצלם, האם יהיה חשמל, האם המכונית תשרוד את הבורות העמוקים שבכבישים הכפריים? התשובה לכל השאלות האלה היתה בסופו של דבר כן, אבל רק אחרי הרבה אלתורים, מעט דיפלומטיה ביזנטינית וזהירות רבה שלא להתנגש בכרכרות סוסים עמוסות עצי הסקה, שדהרו בחשכה בלי פנסים. 

47 קרבות, 44 כנסיות
הנסיכות ההיסטורית של מולדובה שסועה כיום: רומניה חולשת על שטח אחד, מולדובה (שזכתה בעצמאותה עם נפילת ברית המועצות) אוחזת בנתח גדול אחר, ואילו אוקראינה שומרת על נתחים ניכרים בצפונה ובדרומה. כמעט כל הכנסיות המצוירות נמצאות בשטח שבשליטת רומניה, כשהידועות שבהן מצויות בבוקובינה. ראדָאוּץ (Radauti) היתה בירתה הדתית של נסיכות מולדובה, ונראה שהדבר עדיין משמש מקור לגאווה בעיר.
עושה רושם שתושבי ראדאוץ מתגאים קצת פחות במורשת היהודית של העיר, על אף שזו היתה בזמנה אחד ממרכזי החיים היהודיים במולדובה (בלי קשר לעובדה, ששם נולד אבי סבי); "בזמנה", כלומר בתקופת הכיבוש האוסטרו־הונגרי של בוקובינה, בין 1775 לסוף מלחמת העולם הראשונה. עדיין ניתן למצוא שם, צמוד לכיכר השוק, בית כנסת. הוא גדול למדי, אם כי רחוק מלהתחרות באלה של צֵ'רְנאוּץ (צ'רנוביץ) וסוּּצ'אבָה, הערים הראשיות של בוּקוֹבינה.

עשר כנסיות מצוירות נותרו בבוקובינה, ובאחדות מהן השתמרו ציורי קיר, פרסקו, במצב

ספינתו של הקדוש ניקולאס בכנסיית רומן צילום : דינו, סנדו, ראדו מנדראה

טוב. כך בגוּרה הוּמוֹרוּלוּי 
(Gura Humorului), אַרְבּוֹרֶה 
(Arbore), מוֹלדוֹביצָה 
(Moldovita), רישְקָה (Risca), ווֹרוֹנֵץ (Voronet) וסוּּצֵ'ביצָה 
(Sucevita). כולן, חוץ מזו האחרונה, צוירו בין 1532 ל־1552. ציורי הקיר בכנסיית סוצ'ביצה צוירו בשנות התשעים של המאה ה־16.
המוטיבים מוכרים. על הקירות החיצוניים אנו רואים שוב ושוב את ישו בדימויים המקובלים שלו באמנות הנוצרית: כילד בזרועות אמו מרים, כשה האלוהים שמסמל את הקרבתו של ישו למען האנושות כולה, כשופט ביום הדין האחרון. הצדיקים עולים בסולם לשמים בסיועם של מלאכים, החוטאים נגררים לשאול בידי שדים מטילי אימה.
ציורי אולם הכניסה מוקדשים בדרך כלל לקדושים המעונים של הכנסייה. הציורים לא חוסכים מאיתנו את צורות ההוצאה להורג המקובלות באותם ימים: צליבה, פשיטת עור, צלייה, ולבני המזל: עריפת ראש.
הנזירים שציירו את הפרסקות האלו נהגו לייחס להן ערך רוחני רב. הם נהגו לצום במשך ימים לפני שהחלו בעבודתם כדי להיטהר ולהיעשות ראויים למלאכה. במושגי התקופה היה ציור איקונות שער ישיר אל אלוהים, והנזירים האמינו שהטוהר עשוי לשוות חן שמימי לעבודתם.
ההיסטוריה של הכנסיות המצוירות מתחילה עם הנסיך שְטֵפָן הגדול (1457־1504), שלאחר מותו הפך קדוש בשל להיטותו להגנת הנצרות מפני השפעות זרות. מסופר על שטפן הגדול, שבמשך 47 שנות שלטונו לחם 47 קרבות נגד התורכים, הטטארים, הקוזאקים, הפולנים והמדיארים והקים 44 כנסיות ומנזרים.
סגנון האמנות המולדבית של הכנסיות המצוירות לא פרח בזמנו של שטפן הגדול והכנסיות לא עוטרו בציורי קיר מרהיבים, אלא בעיטורים קראמיים שהוצבו בצריחי הכנסיות ובכרכובים. עם זאת האמנות המולדבית התבססה על עיצובן הייחודי של הכנסיות שבנה: קטנות, בעלות קירות עבים, יסודות בצורת כוכב וכיפה מתומנת.

פטרון האמנויות השמרן
לאחר מותו של אחרון יורשיו החוקיים של שטפן הגדול, בחרה אצולת מולדובה בפֵטְרוּ רארֵש, בנו הבלתי חוקי של שטפן ומי שהפך להיות פטרונן הגדול של הכנסיות המצוירות במולדובה, לשמש כנסיך. פטרו בנה כנסיות, לא רק כדי לאשש את מעמדו כשליט הארץ כלפי תושביה וכלפי שכנותיה, אלא גם משום שתפש עצמו כמגן הנצרות האורתודוקסית.
למרות שמרנותו היה פטרו נסיך בסגנון הרנסנס – פטרון האמנויות ושליט מודרני במונחים של תקופתו. הוא תמך בבניית מנזר פרוֹבּוֹטָה (Probota), השתתף בבניית מנזר הוּמוֹר (Humor) ומימן את מפעל ציורי הקיר במרבית הכנסיות המצוירות. תחת שלטונו פיתחו האמנים המולדבים איקונוגרפיה ייחודית.
כך, למשל, סצינה של אחד הציורים מתארת את אדם כורת ברית עם השטן לאחר שגורש מגן עדן; אדם מודה בחטאיו וממיט קללה על צאצאיו.
מקורה של סצינה זו באמונה עממית שנכתבה במאה ה־16 והוצגה באמנות הכנסייתית כדוגמה לנוראוֹת שיפקדו את המין האנושי אם יבחר לדבוק בהבלי העולם הזה.
גם סצינת יום הדין האחרון, המעטרת את קירות הכנסייה בווֹרוֹנץ, מעוצבת באורח ייחודי. בתחילה נמשכת עין הצופה לבגדיו הלבנים של אלוהים, ורק בהמשך נחשפים שאר הפרטים: המלך דוד מנגן והילה זהובה מעטרת את ראשו; המאמינים והכופרים, התורכים, עובדי האלילים והקתולים – כולם כאחד מובלים אל כסאו של ישו, השופט העליון; זהב שקורן ממאות הילות ונהר אש על גבי רקע כחול עמוק; חומת גן העדן המוזהבת; תחיית המתים; חצוצרות מריעות, מודיעות על יום הדין, ומלאכים זוהרים מרחפים ומפרידים בין אור לחשכה, בין רע לטוב.
ציירי ווֹרוֹנץ לא הזניחו אף פרט בציור הענקי והמדהים שיצרו. בהתחשב בחורף הקשה של מולדובה, עם הרוחות הסיביריות המנשבות ממזרח, שלאחריו באים אביב גשום וקיץ חם ומאובק, רעננות הצבעים בפרסקו הזה – שהוא בן יותר מ־450 שנה – מפליאה.

אין מספיק כסף
מומחי השחזור, שניצבים בפני מצוקה כספית, נמצאים במירוץ נגד הזמן. הצוות שעובד על הציורים במנזר הומור (השוכן בגוּרָה הוּמוֹרוּלוּי) מתמודד עם תנאים מביכים: לאחר שקיבעו במשך שנים אחדות את הקירות המידרדרים שמאחורי ציורי הקיר המתפוררים, הם גילו שהלחות שבה למקומות שעליהם עבדו.
משלחת יפנית שביקרה במקום ציינה שביפן היה בניין כזה נשמר בתנאי בידוד סניטרי, אך כאן אין מספיק כסף, וחוץ מזה, בכנסיות הללו משתמשות קהילות חיות ותוססות. בהומור, למשל, המנזר והכנסייה השייכת לו הם חלק בלתי נפרד מהעיירה.
וסילה, החוואי שאכסן בבית העץ שלו סטודנטים רבים לאמנות שסייעו למומחי השחזור, ניגש לעזור לנו בהתקנת מנורות הסטודיו באולם התווך בהומור. לאחר שאלה דלקו, החלקים העליונים של הפרסקו, אשר היו קודם חשוכים, קמו לתחייה והציגו שפע של דמויות וקישוטים חינניים. בערב ניגש אלינו וסילה דומע והודה לנו במבוכה. הוא נטבל כאן, בכנסייה הזו, אחר כך התחתן בה, וגופתו

מלאך, מנזר נאמץ | צילום : דינו, סנדו וראדו מנדראה

ללא ספק תונח בה לפני הקבורה, אך אלמלא בואנו וצילומי הסטודיו שלנו, הוא לא היה אפילו משער איזה יופי חבוי בציוריה.
מדוע הסתיים מפעל ציור הכנסיות? התשובה לכך אינה פשוטה, אם כי ניתן לזהות תהליכים אחדים שבוודאי השפיעו על כך. למשל, האמונה המובנת מאליה מימי הביניים בגאולה קרבה, באחדות הבריאה, במשמעות הדתית העמוקה של כל המעשים, בזהות המיסטית בין כל כנסייה שנבנתה על ידי אדם לבין הכנסייה השמימית של האל עצמו – שבהשראתה הוקפד על אופיין המושלם, דמוי הפנינה, של הכנסיות – הלכה ונחלשה. גם האימפריה העות'מאנית, שתחת השפעתה היתה נתונה נסיכות מולדובה, לא עודדה היווצרות קשר עם מערב אירופה, ניצלה את משאבי הארץ והורידה אותה למעמד של גרורה.
הכנסייה בסוצ'ביצה היתה ניסיון מאוחר של משפחה אריסטוקרטית, שני דורות לאחר ווֹרוֹנץ, לחקות את התהילה של ימים עברו. היה זה העשור האחרון של המאה ה־16, כשהאחים מוֹבילה 
(Movila), מממני הכנסייה, גילו שבתי הספר לציור נסגרו בשל מחסור בהזמנות. לבסוף נמצאו שני אחים מיומנים, נזירים, שהיו בעלי הכשרה מספקת לציור הכנסייה. התוצאה היתה מרשימה, אך נטולת החן וההילה המיסטית של אחיותיה הבוגרות. זו היתה גם הכנסייה האחרונה שצוירה מבחוץ. מכאן ואילך, הקדושה נסתגרה בבית פנימה. 

הכנסיות המצויירות ברומניה – כתבה נוספת בנושא >>

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 4

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

חיי הכפר בטרנסילבניה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות