תפריט עמוד

מהומות בארץ האויגורים

מהומות בארץ האויגורים

בשבוע האחרון נהרגו לפחות 156 בני אדם במהומות שפרצו בין המיעוט האויגורי המוסלמי במערב סין לבין הסינים. היחס לאויגורים הוא דוגמה לדינמיקה המורכבת בין הסינים למיעוטים שסיפחו אליהם: כיבוש צבאי והשלטת התרבות הסינית, בצד הנחות מפליגות בפולחן הדתי ובמספר הילדים המותר. אנו מביאים פרק מיומן המסע של צור שיזף, שנסע לארץ האויגורים, בהפוגה שבין התקוממות אחת לאחרת

עבדול, פרופסור אויגורי להיסטוריה מרכז אסיאנית, חיכה לי בגבול. הוא דרס סיגריה. עיניים עגולות וחיוך חם. בצידו השני של מסוף הגבול, שהיה עשוי חרסינת משתנות עם ריבועים קטנים, החלו נאות המדבר – מקום מושבם של האויגורים (Uighur), שבט תורכי שנדד לפני יותר מאלף שנים מהערבות המונגוליות והתיישב במערב סין.
קשגר (Kashgar) היא העיר המערבית ביותר בסין. מאו, גדול ואפור, עומד על כן ענקי, מתנשא מעל לכביש התוחם את העיר העתיקה מדרום. כאן התחברו הציר הדרומי והציר הצפוני של דרכי המשי, ומכאן יצאו הדרכים דרומה לכיוון הודו ומערבה אל מרכז אסיה. שדרות של עצי צפצפה, עגלות עץ דו אופניות רתומות לסוסים קטנים ומוצקים, שטיחים אויגוריים צבעוניים שבסיסם אדום וחי מונחים כדי לרפד את טלטלות הדרכים. כשהתיישבו האויגורים באיזור, הם למדו לאסוף את המים, לנטוע צפצפות, לגדל ענבים, מלונים, אבטיחים, בקר וסוסים, וגם לעסוק במבחר מלאכות: טוויית שטיחים, צביעת אריגים, מסחר ושוד על דרכי המשי, שעליהן התיישבו כדי להיצמד לכל מה שהוא זהב, כסף, סם, בושם, אבנים חצי יקרות או משי.
הפיתוח הסיני־האני הגיע לכאן. לא לחינם קוראים הסינים לחלק המערבי של סין "המחוזות החדשים". הם מעולם לא שלטו כאן גם כששלטו במקום. הסינים הם מממציאי המושג אוטונומיה. האוטונומיה להמשיך לחיות. יש שבעה אחוזים של מיעוטים בסין, מעשרות קבוצות אתניות. האויגורים הם המיעוט האוטונומי הגדול מכולם. כשמונה מיליון מוסלמים ממוצא תורכי.
ב־1991 סערה קשגר והיו מהומות. דבר לא דווח בעיתונות. הגבול נסגר. כשחציתי, התעקשו הסינים לבדוק אם אני נושא ספרים מזיקים – ספרי דת מכל סוג שהוא. הסינים, כמו כל משטר טוטליטרי, יודעים שהמלה היא הקשה והמסוכנת שבחומרים. המהומות התחדשו ב־1998. התסיסה האויגורית נגד הכיבוש הסיני.
עד לפני שנים לא רבות הגבילו הסינים את כניסת התיירים למחוז. אלא שמאז שאמר דנג שיאו פינג, מנהיגה לשעבר של סין, כי לא משנה אם החתול שחור או לבן, העיקר שילכוד עכברים – נטתה הכף המסחרית של המטבע הזר, והמחוזות הרחוקים של טיבט ושינג'יאנג התחילו להיפתח. הסטודנטים בכיכר טיאן אן מן הם שגרמו להנהגה הסינית להזרים את הכסף, להרגיע את הלחץ הפנימי בעזרת רווחה כלכלית. אנשים שבעים לא מתקוממים. "זה מקום מאוד לא בטוח", אמר לי פקיד סיני, "לפני חודש אנשים מקשגר רצחו את מפקד המשטרה במקום".
במשך רוב המאה ה־19 וחלק מהמאה ה־20 שלטו במקום שליטים מקומיים, למשל יעקוב בג – רקדן, לוליין, לוחם ואיש חסר רחמים, שחצה את ההרים

בארץ האויגורים. מה נשאר למדוכאים? חוש הומור וילדים

השמימיים מטשקנט (Tashkent) והשתלט על אויגוריסטאן (Uighuristan). הבריטים השתעשעו במחשבה להשתלט על חלק זה של העולם במסגרת "משחק הציד הגדול", שולחים לאיזור את קולונל יאנגהזבנד (Younghusband) – האיש שפתח בפניהם את טיבט. אחר כך נכנסו לכאן הרוסים הלבנים, ורק סביב שנות השלושים של המאה ה־20 השתלטו על המקום הסינים. ערים בודהיסטיות קבורות מתחת לחולות ותרבות תורכית איסלאמית. במסגד הגדול של קשגר כתובות הערבית והסינית אחת מעל לשנייה. לכל מקום במחוז האויגורי שם סיני ושם אויגורי. קשגר היא קאשי אצל הסינים. יאנגיסר היא שופו. חוטאן היא חו־טיאן, ירקאנד היא יאצ'י. ירושלים היא אל־קודס.
נסענו לקברה של איפרחאן, כפי שנקראה באויגורית – שיאנג פיי בסינית – הפילגש הבשומה. קברה נמצא במאוזוליאום הגדול והנפלא של אבאח חוג'ה, המנהיג המוסלמי בן המאה ה־17 שאביו יוסוף יצא להביא איסלאם טהור ממכה. מאוזוליאום עם השפעות פרסיות ומרכז אסיאניות. מסגדים מחוברים יחד צמודים אליו ממערב, עמודי עץ הקראגאש – העץ השחור והקשה – תומכים בתקרות מעוטרות. תיירים האנים (בני הקבוצה האתנית השלטת בסין) מציפים את המקום. ובפנים, מאחורי שורות של קברים לבנים במאוזוליאום ששימש חמישה דורות של המשפחה, קבורה איפרחאן.
"ב־1755 כבשו המנצ'ורים – שושלת צ'ינג, ששלטה אז בכל סין – את ממלכת קשגריה", אמר עבדול, "וב־1759 הוכרחה איפרחאן, נכדתו של אבאח חוג'ה, לצאת למסע אל החצר הקיסרית בעיר האסורה ולהפוך לפילגש לקיסר. היא סירבה לקיסר. אלא שזה היה מאוהב בה מכיוון שגופה הדיף ריח בושם דק של פרחים. היא סירבה לשכב עם הקיסר במשך 25 השנים שבהן גרה בעיר האסורה משום געגועיה למדבר. יום אחד, כשיצא הקיסר לצוד, הגישה אם הקיסר את הפגיון לאיפרחאן, מורה לה להתאבד. שלוש שנים הובלה גופתה אל הקבר והיום היא קבורה כאן, בפינה ליד אבאח חוג'ה".
"היא קבורה בקברי הקיסרים של שושלת צ'ינג, ליד בייג'ינג", אמר הפקיד הסיני.
"יש כאלו שאומרים כך", חייך עבדול.
"ואתה?", שאלתי.
"אני רק מספר את הסיפור. אני מקשגר".
הסינים הפכו את איפרחאן לבת ערובה, שגלותה נמשכת במותה באחוזת הקבר הקרובה לבייג'ינג. "הסינים קוראים לאויגוריסטאן שינג'יאנג", אמר עבדול. מלים.
הדרך הצפונית, זו המחברת בין קשגר לאורומצ'י (Urumchi), העיר הגדולה, זופתה לפני שבע שנים. 1,500 קילומטרים של זפת. מקשגר מתחיל המעקף האסטרטגי הסיני. דרך הקראקוראם (Karakoram Highway), החוצה את אחד הרכסים הגבוהים בעולם, מחברת את קשגר עם איסלאמאבד (Islamabad), בירת פקיסטאן, דרך העמקים העליונים של האינדוס (Indus).
הסינים הניחו על גבולותיהם את המיעוטים – מונגוליה הפנימית בצפון, אויגורים במערב וטיבטים בדרום. יד ברזל ומעט אוויר למיעוטים, ועם זאת, אולי מפני שאין לסינים מסורת דתית כמו שיש לעמים אחרים, הם מאפשרים את פולחני המיעוטים וילדים. כמה שירצו. הם יודעים שתמיד יוכלו להציף כל שטח באנשים. מיליון מול מיליון, עשרה מול חמישה. הציר הצפוני, דרך אקסו (Aksu), קוצ'ה (Kucha) וקורלה (Korla), הפך להיות מחרוזת של ערים סיניות הצומחות במהירות מדהימה מתוך המדבר, מאבדות את הייחוד האויגורי.
אבל בדרום, בדרך המקיפה את המדבר מצידו הדרומי, מתקיימות עדיין הערים האויגוריות. ארץ האויגורים האמיתית. הזמן העומד. תעלות מים בין עצי הצפצפה, בתים מוקפים בגדרות חומר. גם זה ייעלם אם יחליטו ההאנים מעמק הנהר הצהוב להציף את המקום. בינתיים ממשיכים האויגורים בחייהם, שמורות טבע של אנשים המרחיבים את נאות המדבר בעזרת תעלות מים של עשרות קילומטרים, המגיעות מהמורדות ברוכי המים של הרמה הטיבטית. ירקאנד (Yarkand) וחוטאן (Khotan) הן עדיין ערי חומר עם מסגדים. סוסים ועגלות ברחובות והבזאר המזרחי. יש מי שאומר ששוק יום ראשון בקשגר הוא הנפלא מכולם. ויש האומרים שכדי לראות שוק על דרך המשי, צריך להרחיק מקשגר אל חוטאן.
הסינים משפצים את שדה התעופה הצבאי בחוטאן, מרחיבים אותו לטיסות סדירות. מה שלא הצליחו בכיבוש בכוח הולך להגיע עם התיירים והדרכים הנפתחות. הפסיחה על שני הסעיפים – פתיחת האיזור לתיירים – קושרת את המיעוט עם העולם, מפריחה לאומיות מדוכאת.
הסינים הם העם שידע לטפל טוב מכולם במיעוטים שבהם שלט: שוחד, נישואין, יישוב מסות של בני האן, טרור, כיבוש צבאי, השלטת תרבות סינית על המיעוט. ועם זאת, מניחים להם בדרך פטרנליסטית לשמור על דתם. אלוהים לא היה אף פעם דבר חשוב בסין. הסינים תמיד האמינו בתרבות. ותרבות היא בירוקרטיה ונאמנות לשלטון המרכזי ובטן מלאה באוכל נפלא. ומה נשאר למדוכאים? חוש הומור.
"הזמינו אותי מאוניברסיטת ברקלי ללמד על מרכז אסיה ומערב סין", אמר עבדול. "אבל מסיבות שונות לא יכולתי לנסוע".
"אסרו עליך?"
"לא אסרו, אבל גם לא החזירו את הדרכון", חייך עבדול.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

סנט פטרסבורג בחורף

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code