מרקו פולו סיפר כי במדגסקר יש עוף ענק, שיכול לשאת פיל ברגליו. הוא הגזים קצת. עוף הפיל (Aepyornis maximus), העוף הגדול ביותר בעולם, שהגיע למשקל 450 קילוגרם, חי אמנם בעבר במדגסקר, אך הוא היה עוף קרקע, בדומה ליען. הוא לא היה מסוגל לעוף, וגם פילים לא היו מעולם במדגסקר. יחד עם זאת, לא חסרים שם בעלי חיים שמציתים את הדמיון ומספקים חומר טוב לאגדות. קחו, למשל, את האַי־אַי (Daubentonia madagascariensis). שנים רבות חלמתי לפגוש אי־אי פנים אל פנים. לא רק בגלל שמו המשעשע או מראהו שלא דומה לשום דבר אחר בעולם (אוזניים ענקיות, פרצוף מחודד, עיניים גדולות, זנב ארוך וסמיך), לא רק משום יכולתו לפצח אגוז קוקוס באמצעות שיניו הענקיות, וגם לא רק בשל האתגר שהציב לחוקרים שבמשך שנים רבות לא ידעו לאיזו קבוצה לשייך אותו, עד שלבסוף קבעו שהוא שייך ללֶמוּרים, אם כי כמשפחה נפרדת, שבה רק מין אחד, האי־אי. רציתי לפגוש את האי־אי בעיקר בגלל… האצבע. לאי־אי יש אצבע אמצעית דקיקה בגפיים הקדמיות, שבה הוא משתמש כסטטוסקופ (כדי לחוש היכן מסתובב זחל בתוך העץ), כמקל (שבו הוא נוקש קלות על גזעים מתים וגורם לזחלים לזוז בתוכם) וכחכה (כדי לדוג את הציד העסיסי). במדגסקר יש גם זיקיות ענק וזיקיות בגודל של גפרור, לֶמוּרים השוקלים שבעה קילוגרמים ולמורים שמשקלם המקסימלי הוא 30 גרם, ועוד מאות מינים של בעלי חיים שונים ומשונים אשר חיים רק שם. אפילו מוצאם של עצי הבאובב הוא באי.
גן העדן הופך לשדה קטל סרטון – משפחת בולוטין במסע אחרי הלמורים במדגסקר ובכל זאת, למרות פגיעת האדם, מדגסקר היא גן עדן בכל הקשור לחי ולצומח. 97 אחוזים מבעלי החיים במדגסקר הם אנדמיים, כלומר ייחודיים למקום. המפורסמים שבהם שייכים לתת־סדרה אחת של סדרת הפרימטים, הלמורים, שמיופיים אפשר להתרשם בשמורות הטבע הרבות שבאי: למורים ליליים וכאלה שפעילים ביום; למורי במבוק (Hapalemur simus ו-Hapalemur aureus) נדירים הניזונים בעיקר מעלי במבוק, ושבקיבתם יש חיידקים סימביוטיים המסייעים להם בעיכול העלים; למורים שחורים (Eulemur macaco); למור הכתר (Eulemur coronatus) היפהפה, שלמד שבשמורה אין צורך לחשוש מבני אדם, והוא מתקרב באצילות כדי לקבל חתיכת בננה מהמבקרים, ולמור קטה (Lemur catta), שבחברה שבה הוא חי הנקבה היא הדומיננטית.
שירת הלמור למעט בשמורות, ניצודים הלמורים על ידי תושבי האי, למרות חוקים האוסרים זאת. גורלו של האי־אי עגום במיוחד: הוא נחשב למביא מזל רע, ומי שנתקל בו חייב להרוג אותו. אך מסע ייסוריו לא מסתיים בכך. התושבים מעדיפים כי גם הגווייה לא תישאר ליד הבתים ומעבירים אותה לכפר הבא, וכך היא מטולטלת ממקום למקום. לא ברור כמה אי־אי נשארו במדגסקר, אבל מעריכים כי מספרם נמוך. ובכל זאת, יש גם מקום לאופטימיות. בשמורת פרינה (Périnet), אולי השמורה המתוירת ביותר באי, זכינו לראות כיצד עולם החי של מדגסקר מתאושש מאלף שנים של הכחדה אינטנסיבית. גור קטן נולד לאחת ממשפחות האינדרי בשמורה, ונראה היה כי הוא מרגיש בטוח, צמוד לבטן אמו, מול בני האדם שהביטו בו. |