תפריט עמוד

מבוא לנדודים 19: עוג'ה – מסע לארץ לא נודעת

בנחל עוג'ה ליד המעיין

רונן רז מוצא את עצמו כבר למעלה משבועיים בארץ לא נודעת, שהולכת וקורמת אצלו צורה ונשמה, עור וגידים, וממלאה את לבו באהבה והתרוממות רוח. מסע בנוף של סוואנה אפריקאית, אל אזור עוג'ה בבקעת הירדן

כבר התכוונתי לפנות ממדבר יהודה דרומה ולבלות את החורף בדרום החם עם פנקס הקטן והוד מעלתה, כאשר תמיר, קרוב משפחה מקיבוץ גלגל, הציע לי לעלות לביקור קצר צפונה אל בקעת הירדן ולהכיר את עומר ונעמה מחוות עינות קדם שליד העוג'ה. וכך, אני מוצא את עצמי כבר למעלה משבועיים בארץ לא נודעת, שהולכת וקורמת אצלי צורה ונשמה, עור וגידים, וממלאה את לבי באהבה והתרוממות רוח.

בקצה החווה

התמקמתי בקצה החווה, הקרוואן צופה אל האפיק הרחב של נחל ווחיטה, ופינת הקפה חוסה בצילה של שיטת ויקטוריה שהינה פליטת תרבות… כמוני. באפיק צומחים עצי שיזף בודדים פרועי צמרות, על אחד מהם גיליתי קן עם שני גוזלי חנקן ואת האם שהסגירה את מיקומם על ראש העץ. במעלה הוואדי נמצאת קבוצה נדירה של עצי זקום מצרי מסורקים למשעי ויפי פירות וצמרת. מעבר לוואדי משתרע מטע דקלי תמרים מזן מג'הול ובצידם כרם זיתים. באופק מעל המטעים נמצאים הרי השומרון שחושפים את צידם המדברי לעברי. ממש מולי נפער בהם שער משולש וממנו מגיח וואדי עוג'ה שפירושו מערבית לעברית הינו "המפותל".

נעמה ועומר מגדלים בחווה כבשים ועיזים, מטע תמרים, עצי זית, מנגו... ושבעה ילדים. צילומים: רונן רז

נעמה ועומר מגדלים בחווה כבשים ועיזים, מטע תמרים, עצי זית, מנגו… ושבעה ילדים. צילומים: רונן רז

נעמה ועומר הגיעו אל בקעת עוג'ה לפני שש עשרה שנים וקיבלו אדמת מדינה "לעובדה ולשומרה", כפי שמספר עומר סביב המדורה למחזור חדש של שינשינים שעומדים להגיע לשנת שירות בחווה. מאז הם מגדלים בחווה כבשים ועיזים, מטע תמרים, עצי זית, מנגו… ושבעה ילדים. בנוסף לחקלאות הם מפתחים את החווה למרכז תיירות וטיולים ומשפצים כעת צריפי עץ לצימרים. נעמה מעבירה סדנאות לנשים על מיניות, ריפוי פגיעות והכנה ללידה. שניהם עוסקים בחינוך ולוקחים תחת חסותם נערים ונערות מכל הארץ. יש בחווה אווירה של עבודה ויצירה שלא פוסקת לרגע, בצד השלווה הטבעית של המקום. הנערים והנערות לומדים משמעת ולקיחת אחריות. הם לומדים לטפל בבעלי החיים, יוצאים למרעה עם עדר הצאן, דואגים לטלאים ולגדיים, עודרים בערוגות הירק, מטפלים במטעים, נוהגים בטרקטור, מסיירים בטרקטורון ומפטרלים בלילה עם זרקורים. בערב הם נאספים במטבח, ומכינים בצוותא ארוחה משותפת. דומה שאין מי שנסרח מאחור, וכולם נדבקים בעשייה.


מושיקו הוא נער מירוחם שנמצא כבר שנתיים בחווה. "לפני כן" הוא מעיד על עצמו "לא למדתי בכלל, ולא ידעתי כלום. ההורים שלי דתיים ואני אוהב אותם ונוסע לבקר אותם מידי פעם, אבל בבית פרקתי כל עול ואף אחד לא היה יכול עלי" שאלתי אותו אם זה הגיע למעשים פליליים. "לא" הוא אמר, "אבל לא הייתי רחוק". כעת הוא עובד מיומן נעים הליכות שלוקח אחריות. הוא מקים בעצמו סככה בדיר, מתכנן, חותך ברזלים, מרתך, ומספר שכאן למד הכל. שאלתי איך הוא מסביר את המהפך שעבר עליו. הוא ענה "כאן יש את עומר שלא מוותר לאף אחד, ואני פונה אליו בכל דבר ועניין, יש משמעת ואני מרגיש שאני עובד ולומד כל רגע".
"הוא הגיע עם הרבה רצון" מעיד עליו יוסי, לוחם סיירת חרוב לשעבר שהגיע אף הוא לחווה ומתגורר בה, וחנך את מושיקו בנגריה שהוא אחראי עליה. "לפני שנתיים באתי להקים סככה בהתנדבות באנדרטה ללוחמי סיירת חרוב, המקום התאים לי, דיברתי עם עומר ונשארתי לגור ולעבוד כנגר בחווה מאז".

מקבץ קניוני עוג'ה

בקעת עוג'ה אוספת מקבץ של קניונים מרשימים שיורדים אליה מהרי השומרון. מעטים אלו ששמעו עליהם ופוקדים אותם בימינו. הקניונים חורצים במורדות המזרחיים של הרי השומרון ויורדים בתלילות אל בקעת העוג'ה וממנה אל בקעת הירדן. נחל מכוך, נחל ווחיטה ונחל ייט"ב הוא ואדי עוג'ה, הם שלושת העיקריים שבהם. יצאתי לטייל ברגל בשלושת הנחלים האלו במשך שלושה ימים מלאים מבוקר ועד ערב. התחלתי את המסלולים גבוה במורדות המזרחיים של השומרון, ביישובים שעל דרך אלון, מעלה מכמש, רימונים וכוכב השחר. הנוף מרחיב את החזה ועוצר נשימה בעת ובעונה אחת, למרות הסתירה הנשמעת ביניהם. הקניונים שופעי מערות שחלקם שימשו למגורי נזירים מתבודדים, ובעונת החורף הזאת לאחר מספר שיטפונות הגבים כבר היו מלאים ומזמינים לרחצה. המדרונות ירוקים ומנוקדים בפרחים בשלל צבעים, עדרי כבשים ועיזים רעו בהם, וילדים בדואים רועי צאן רכבו על חמורים בשבילים התלולים והשיבו בחיוך ביישני וסקרן על חיוך מקדים. במניפות הסחף של הנחלים האלו התפתחה מקדמת דנא סוואנה של עצי שיזף מצוי מהיפות והמרשימות במזרח התיכון, וכמוה משתרע צומח זה ממדבריות מזרח אפריקה ועד רג'סטאן בהודו.

כוכי התבודדות נזירים בואדי עוג'ה

כוכי התבודדות נזירים בואדי עוג'ה

קניון ווחיטה

קניון ווחיטה

ואדי מכוך ומערות הנזירים

ואדי מכוך ומערות הנזירים

בנחל מכוך

בנחל מכוך

שפע של צבאים ארץ ישראלים הסתובבו בשטחי הבר והשדות החקלאיים של בקעת עוג'השפע של צבאים ארץ ישראלים הסתובבו בשטחי הבר והשדות החקלאיים של בקעת עוג'ה

מלחמת צבאים

מלחמת צבאים

פעם, בתקופות גשומות יותר שרר פה אקלים טרופי ועצי שיזף מצוי, זקום מצרי, מורינגה רותמית, דקל הדום ורבים אחרים צמחו כאן בשפע. מאז כדור הארץ התייבש, היערות הטרופים נסוגו לאפריקה, ולאורך בקעת השבר הארוכה נותרו כיסים דמויי אקלים טרופי חם ושופעי מי מעיינות, וביניהם בקעת עוג'ה ויריחו.
יצאתי לטיול ספארי בנוף של סוואנה אפריקאית עם ריכוז עצי שיזף הגדול ביותר בארץ. שפע של צבאים ארץ ישראלים הסתובבו בשטחי הבר והשדות החקלאיים של בקעת עוג'ה, בין החווה ליישובים הבדואים. צפיתי בחבורות של נקבות קצרות קרניים וגדיים צעירים. זכרים עבי קרניים שוטטו לבדם בבטחון עצמי וצוואר זקוף. מתבגרים התגודדו בקבוצות קטנות של זכרים רווקים, מתנחמים בחברותא, ומנגחים זה את זה מידי פעם להנכיח את גבריותם כהכנה ליום בו יאזרו אומץ לקרוא תגר על הזכרים הוותיקים ולהוביל את הרמון הנקבות. בלילה יצאתי לסיור עם זרקור רב עוצמה ופרט לכך שהחרדתי מספר צבאים משנתם, צפיתי גם בתנים ושועלים. השינשינים ששומרים בלילות מספרים שנתקלו מידי פעם גם בצבועים וגיריות.

עין עוג'ה

עין עוג'ה הוא מקור החיים של הבקעה הזאת. הוא מעיין עוצמתי שפורץ מן האדמה בוואדי עוג'ה התחתון בעוצמה של נהר ובמהלכו הקצר ממלא בריכות גדולות וזורם ביניהן באשדות מרשימים. מטיילים ישראלים רבים מכירים את "הגליצ'ה של העוג'ה" שזה המקום בו אמת המים המודרנית שניזונה מהמעיין יורדת בתלילות במורד גבעה היישר לבריכה. זכור לי שלפני שלושים שנה, ה"אמיצים" שבינינו היו גולשים באמה ונזרקים לבריכה. חלקם היו יוצאים עם כתפיים וירכיים משופשפים למשעי. אל תנסו את זה בבית.


לפני למעלה מאלפיים שנים החשמונאים, ואחריהם המלך היהודי-אדומי הורדוס, הכירו את סגולות המקום, משכו אמות מים ארוכות מהמעיינות השופעים של ואדי קלט וואדי עוג'ה (הנחלים פרת וייטב אם תרצו) כדי להקים את ארמונות החורף שלהם ביריחו עם שפע של בריכות רחצה, גני נוי ומטעים נרחבים בהם הפיקו בושם מצמח האפרסמון ויין מתמרים.

ארמון החורף של הורדוס ביריחו

ארמון החורף של הורדוס ביריחו

היום עין עוג'ה ואמות המים המודרניות הוא אתר בילוי מבוקש של ערביי השטחים. משפחות משכם בצפון השומרון ועד יטא בדרום הר חברון מגיעות מידי יום לבלות לצד הנחל ואמות המים. הם פורשים מחצלות, מכינים תה וקפה, מעשנים נרגילה, ופותחים שולחן מכל טוב ליד המים. רק הילדים משתובבים במים… ואני. ארבעה גברים צעירים ואשה מבוגרת הזמינו אותי להצטרף לתה וקפה. נעניתי בחיוב. הם באו משכם, שלושה אחים ואמא שלהם, וחבר שמדבר עברית בסיסית ושמו יוסוף. האווירה היתה טובה והתה עם מרמיה, מרווה בעברית, מתוק וטעים להפליא. כשנפרדנו, אמר לי אחד האחים שהתרשם משערותי הארוכות שהוא ספר והזמין אותי להסתפר אצלו בשכם. יוסוף הוסיף והבטיח שבאותה הזדמנות נצא ביחד לטייל בוואדי קאנה, וגם נעשה פיקניק על האש ונעשן נרגילה. לקחתי את מספר הטלפון.

נחל עוג'ה ליד המעיין

נחל עוג'ה ליד המעיין

המקום יפה אבל מלוכלך מאוד. רבים מהמטיילים מותירים אחריהם את הזבל שנשאר, בקבוקים ריקים, כלים חד פעמיים, פחיות וכל השאר… המקום שגרם להם הנאה נותר מלוכלך אחריהם. ראיתי גם משפחה אחת שטרחה ואספה, בעיקר הנשים, אשפה שלהם ושל הסביבה בשקיות אשפה. שמחתי לראות ניצנים של ניקיון סביבתי בקרב ערביי השטחים.

שייח אחמד מהשבט הבדואי כעבנה, חי בראס עין עוג'ה אל פאוקה. הוא לא מדבר עברית ולא אנגלית, וגם אף אחד מילדיו ונכדיו. איכשהו אני מחלץ ממנו שגם האבא שלו והסבא שלו וככל שידוע לו המשפחה שלו תמיד חיתה כאן בקירבת המעיין. מקום טוב, תמיד יש מים, ואם אין עשב אז בקיץ עולים עם הכבשים להרים. השייח הזקן עובר למונולוג ארוך שבו מככבים הלב ואללה, אבל לאחר מאמץ אני נאלץ לוותר, מתרכז בלגימת תה מתוק עם נענע, וגוער בעצמי איך לא הצלחתי ללמוד ערבית ולו בסיסית, גם אחרי שלקחתי קורס שנתי.
בקצה השני של היישוב גר נאיף. הוא עובד אצל יהודי מנתיב הגדוד, מושב בבקעה, ולכן מסתדר לא רע בעברית. אני נושם לרווחה והשיחה קולחת. הוא בן שבט ראשיידה שנמצא רובו בספר המדבר של נפת בית לחם. אבא שלו שהוא בן למעלה משמונים שנה הגיע לכאן כילד קטן עם סבו והמשפחה. הוא נולד כאן והיום הוא בן ארבעים ושלוש, ויש לו שמונה ילדים, חציים בנים וחציין בנות. אנחנו יושבים ליד ערימת חציר ושותים קפה בנחת. "ואיפה אתה גר" הוא שואל אותי, ואני עונה לו שאני חי בקרוואן על גלגלים, וכדי להיות בטוח שהוא מבין אני מראה לו תמונה. נאיף צוחק ואומר לי "אתה הבדואי האמיתי מן זמן קדים, לא אני, נמאס לך אתה ממשיך לנדוד הלאה עד שאתה עוצר. אני כאילו בדואי אבל כל חיי לא זזתי מכאן" , ושנינו מתגלגלים מצחוק ביחד עם הילדים שלו שיושבים איתנו.

נאיף ואני מתגלגלים מצחוק

נאיף ואני מתגלגלים מצחוק

אחר הצהרים שבו כולם אל הבתים, הצאן אל הדיר, הבדואים לאוהל או לצריף, ואנשי החווה לבתיהם. נראה שכל אחד מהם מרגיש כאן בבית בדרכו שלו. אני המשכתי ונסעתי עם ארהל'ה, מכר חדש מן הבקעה שלקח אותי לבילוי ערב, למופע מרהיב של… מעוף הלינה של הזרזירים. מעבר לגדרות ולמנעולים ירדנו דרך כיכר הירדן אל אגמון קטן בגאון הירדן. בדרך קידמו את פנינו מאות חסידות שהעדיפו להעביר את החורף כאן על עמודי התאורה, רבבות דיות שהן עופות דורסים שמחטטות באשפה, קורמורנים גדולים ושחורים וקאקים רעשניים. אבל המופע המרהיב מכולם, כמו תמיד, הוא המופע שמגיע אחרון. ענן של זרזירים הגיח עם שקיעה מן האופק, ושעה ארוכה ריקד על רקע השמיים האפורים, נמתח והתכווץ, נפרד לחלקים והתמזג מחדש כמו פלסטלינה בסרט מצוייר. הענן השתקף במלואו במי האגם השקטים וכמו הכפיל את החוויה. בראשי התנגנה לה סונטה קוסמית מעולם אחר, של כאוס מסודר, של טבע מתחדש, מתפרק ומתהווה בעת ובעונה אחת. באור אחרון הענן נכנס לקצב אקסטטי של שינוי צורה, ואז באיבחה אחת פרש כנפיים וירד מן השחקים אל הקרקע. ויהי ערב ויהי לילה בבקעה.

מעוף הלינה של הזרזירים. צילום רונן רז

מפת אזור העוג'ה:

באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי

באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי

האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *