תפריט עמוד

מבוא לנדודים 11: בית ספר שדה פרטי נייד

מבוא לנדודים 11: בית ספר שדה פרטי נייד

בחודש נובמבר הקמתי בית ספר שדה פרטי נייד בחוף הכרמל. אני התלמיד היחיד בינתיים, פה ושם מצטרפים אלי חברים או משפחה. הים התיכון בעונה הזאת לובש אדרת כחולה וחלקה, עם שוליים של רקמת קצף לבנה ועדינה. עוד מעט יגיעו סערות החורף הכהות והמאיימות וגלי ענק עכורים יתנפצו אל החוף. אבל בינתיים שורר פה השקט, זה שלפני הסערה.

בחודש נובמבר הקמתי בית ספר שדה פרטי נייד בחוף הכרמל. אני התלמיד היחיד בינתיים, פה ושם מצטרפים אלי חברים או משפחה. הים התיכון בעונה הזאת לובש אדרת כחולה וחלקה, עם שוליים של רקמת קצף לבנה ועדינה. עוד מעט יגיעו סערות החורף הכהות והמאיימות וגלי ענק עכורים יתנפצו אל החוף. אבל בינתיים שורר פה השקט, זה שלפני הסערה. נהגתי בג'יפ והקרוואן הרתום אליו, וירדתי בין בריכות הדגים של קיבוץ מעיין צבי, ואולי אלו הן הבריכות של השכנים ממעגן מיכאל. שם, לצד בריכה, עם מבט אל דיונות החול והים במערב, וזיכרון יעקב וקיבוץ מעיין צבי על מורדות הכרמל במזרח, נטעתי את הקרוואן שלי לשבוע הקרוב ואולי קצת יותר. למען הגדלת שטח המחיה, זאת אומרת הטריטוריה, והרגשת הביתיות, מתחתי את סככת הצל הכחולה מגג הקרוואן אל היתדות, פרשתי מחצלת גדולה והצבתי שולחן מתקפל וכיסאות שדה. כאן אני מתעורר מעתה כל בוקר ושותה כוס תה ירוק וקפה שחור.  מכאן אני יוצא לגיחות בג'יפ, באופניים וברגל אל הסביבה הקרובה. כאן אני נח בתום ימי הסיורים שלי, כותב, מבשל, שותה יין מלבק אדום, מקשיב למוזיקה, מתופף בקונגס לפעמים, ומארח חברים.

מבט מחוטם הכרמל אל חוף הכרמל. צילומים: רונן רז

מבט מחוטם הכרמל אל חוף הכרמל. צילומים: רונן רז

בית הספר שדה הנייד שלי הוא הבסיס. מכאן אני וחבריי יוצאים לטייל ולהכיר את הסביבה הקרובה, ליהנות מטבע קסום, להתרחץ במי הטורקיז של הים הנפלא הזה בעונה הזאת. סימנתי לי גבולות גזרה מחוף האקוודוקט בקיסריה בדרום ועד בריכות המלח של עתלית בצפון, מחוף הים וקצת פנימה לתוכו במערב, ועד רכס חוטם הכרמל במזרח ונחל התנינים שמקיף אותו וזורם אל הים. ומי יהיו המורים במוסד הפרטי הזה. אלו יהיו האנשים אשר אפגוש בדרכי, הסיפורים שאשמע, הציפורים והחיות בבריכות הדגים, מסלולי הטיולים שאלך בהם, או אסע באופניים ובג'יפ, ספרים ומגדירים שאעיין בהם, אפליקציות עם מפות והמלצות, ומעל הכל אלו יהיו התחושות הפנימיות שלי, הרגשות שיתעוררו בי, כל הטוב המשכר שימלא את לבי ונשמתי.

עכשיו, חודש נובמבר, אנחנו בתקופת המעבר בין סתיו לחורף בחוף הכרמל, בין כאוס של מות שנה לבין התחלה של סדר חדש. הצמחים קמלו. צבעים חומים ואפורים פשטו בשדות. עלים וזרדים יבשים,  קוצים מתפוררים שעוד שולפים נשקם במאבק על החיים הנעלמים. היורה כבר הגיע, לילה יחיד של ברקים ורעמים. למחרת צמחיית השדה מעוכה אבל האוויר נקי ותקווה חדשה מפעפעת. נבטים ירוקים עוד מעט יבצבצו מן האדמה. כאן ייווצר עולם חדש, תיכף יחלו גלי הפריחה.

החצבים הלבנים של שלהי הקיץ היו ראשונים לפרוח בלבן, עוד בטרם נראו ענני גשם באופק, טרום ההבטחה. הם העזו להשתמש באנרגיית המזון שאגרו בבצלים כדי להצמיח שיבולת פרחים ארוכה ויפה ולדאוג להמשכיות המין. הם היו מבשרי העתיד, האופטימים הראשונים. מאז ירדו גשמי היורה. בדיונות עובר גל פריחה לבן אחרון של חבצלות החוף. אצל רובן כבר נבלו הפרחים והשחלות תפחו לפירות. בחוטם הכרמל צצו מן האדמה הפרחים הסגולים והזעירים של בן חצב סתווני. פעמוני הגשם מכנים אותם. בינתיים הם כמעט ללא מתחרים, למעט פרחים סגולים נוספים של שיחי הפטל בבריכות תמסח, שיחים שהשכילו להעניק פירות אדומים חמצמצים, פירות שחורים מתוקים ובצידם פרחים מבשרי עתיד בעת ובעונה אחת.

בן חצב סתווני: פעמון הגשם

בן חצב סתווני: פעמון הגשם

חבצלות חוף אחרונות

חבצלות חוף אחרונות

בין עצי החורש יש כאלו שכעת מבשילים פירותיהם. עצי הקטלב בעלי הגזע והענפים האדומים מעניקים כעת פירות עגולים וקטנים. אלו שהם רכים ונמעכים למגע האצבעות הם מתוקים וטעימים. גם העוזרד נותן כעת את פירות התפוח הזעירים שלו. עצי הזית שנטמעו בחורש הטבעי ולא נמסקו עדיין נושאים כעת פירות שחורים שמתפקעים משמן. האלה הארץ ישראלית מגדלת בעונה זאת עפצי בננות משונים. בתוכם גדלים דווקא כנימות בשם עפצית הקרן.

הציפורים כבר בעיצומה של הנדידה הגדולה מאירופה ובדרך לאפריקה. נחליאלים לבנים וצהובים מתרוצצים בצידי הבריכות ומקפיצים זנבות ארוכים. להקות של שקנאים יורדים מן השמיים במבנים מסודרים כמו טייסות קרב אל בריכות הדגים.

להקות של שקנאים יורדים מן השמיים

להקות של שקנאים יורדים מן השמיים

הדייגים אומרים שהסתיו היא העונה הטובה ביותר לצאת לדוג בים כי יש כעת הרבה דגים. דייג ותיק מטנטורה גילה לי שבסתיו יש הרבה טורפים בלב הים, ולכן הדגים נמלטים אל החופים והיישר לרשתות הדייגים.

הדייגים אומרים שהסתיו היא העונה הטובה ביותר לצאת לדוג בים

הדייגים אומרים שהסתיו היא העונה הטובה ביותר לצאת לדוג בים

לרגל הנחת אבן הפינה, המשפחה שלי התארחה אצלי בהרכב מלא לארוחת ערב בסוף השבוע. בתפריט היו חומוס טחינה ומטבוחה תוצרת בית שהכינה שמחה, אשתי לשעבר, פויקה צמחוני מעשה ידי, ויין שנשפך אל הפויקה ואל הגרונות.

ערב של אושר. צילום: ענבל רז

ערב של אושר. צילום: ענבל רז

שלושת ילדינו ובני ובנות זוגם הגיעו והכירו לראשונה את הבית החדש והאינטימי שלי. בשיא הערב הגיע היורה וכולם נמלטו אל הקרוואן. מסתבר ששמונה אנשים בוגרים וכלבה אחת קטנה יכולים להיכנס אל קרוואן אחד זעיר. ערב של אושר עבר עלינו ועוד יהיו כמותו באותו בית על גלגלים, כאשר אמשיך לנוע ולהניח אבני פינה בכל חלקי הארץ.

האם היית ביעד הזה?

  • 3

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code