תפריט עמוד

לטייל ביפן בזול

לטייל ביפן בזול

איך לטייל בזול ביפן, איפה הכי כדאי לישון, מה אפשר לעשות בחינם ואיך אפשר לשרוד עם מעט מאוד כסף? הנה כמה דרכים נבונות לטיול שלא שתצטרכו לשבור בשבילו תוכנית חיסכון

 יפן נחשבת ליעד יקר במיוחד, אבל מסתבר שגם מי שלא בורך בחשבון בנק שמן יכול לטייל ביפן וליהנות ממנה.

לינה

 

ביפן יש הרבה אפשרויות לינה בזול ותודות לתרבות היפנית, לניקיון, לאסתטיקה ולאחוז הפשע הנמוך במדינה, נעים ובטוח ברובם הגדול של מקומות הלינה, גם באלו הזולים ביותר.
אפשרויות הלינה כוללות כמעט כל סגנון אפשרי החל מלינה בריוקן (Ryoken), צימר בסגנון יפני מסורתי, ועד למלונות הקפסולה העתידניים, מלונות בהם האורחים ישנים בתאים מעט קלסטרופוביים, הבנויים שורות שורות וגודלם מספיק כדי להכיל אדם אחד. אפשר כמובן גם ללכת על המוכר והבטוח ולישון באכסניה או באוהל.

 

מידע והמלצות למקומות לינה אפשר לקבל במשרדי לשכת התיירות, TIC, בשדות התעופה או בתחנות הרכבת והאוטובוס המרכזיות. אפשר גם להשתמש בחוברות של ארגון Welcome Inns, המספקות מידע ופרטים על מלונות, צימרים ופונדקים. את המידע הזה אפשר לקבל גם באתר האינטרנט של הארגון, דרכו ניתן גם להזמין מקומות לינה מראש.

אכסניות

הלינה באכסניות נחשבת לאחת האפשרויות הטובות למטיילים דלי התקציב. מקור המידע הטוב ביותר על אכסניות ברחבי יפן הוא ארגון אכסניות הנוער, JYHA, המוציא מדריך אכסניות שניתן להשיגו ברוב האכסניות, אם כי החוברת כתובה ביפנית, דבר שעלול להקשות קצת על הקריאה בה. לכן כדאי מאוד גם להיעזר באתר האינטרנט של הארגון. אם מתכוונים ללון בעיקר באכסניות כדאי מאוד לרכוש כרטיס חבר בין לאומי. את הכרטיס כדאי לרכוש בארץ (הקנייה ביפן הרבה יותר מסובכת). אתר ארגון אכסניות הנוער בישראל.

קמפינג

 אין ספק שהלינה הזולה ביותר מחוץ לערים הגדולות היא לינה באוהל. אתרי הקמפינג הרשמיים ביפן פתוחים רק בעונת הקמפינג (יולי-אוגוסט), אבל ניתן להקים אוהל ולישון בו בבטחה כמעט על כל פיסת דשא פנויה (כדאי לבקש רשות כשיש ממי), למעט בשמורות טבע בהן הקמפינג אסור. לרשימת אתרי קמפינג רשמיים ביפן לחץ כאן.

 

אוכל

 

אי אפשר לחוות את יפן באמת מבלי ליהנות מהמטבח היפני. לא צריך לאכול במסעדות יקרות, להיפך, הרבה מהמאכלים היפנים הטעימים והפשוטים נמכרים במסעדות זולות, בדוכנים ברחוב ואפילו בחנויות מכולת.
אוקונומיאקי (Okonomiyaki) – פירוש המילה "בשל מה שתרצה". זוהי מנה שמזכירה פיצה או פנקייק (מבחינת מראה בלבד). מדובר בבסיס בצק דק עליו מוסיפים ירקות, בשר, מאכלי ים או טופו, לפי בחירה, שבושלו על גבי פלטה חמה. מסעדות האוקונומיאקי לא יקרות.
סושי מסתובב (Kaiten-zushi) – דרך טובה ליהנות מסושי ובזול. במסעדות אלה, הפטנט עובד כך שהסועד יושב על יד הדלפק וחולפות על פניו מנות שונות (וחלקן לפעמים משונות) של סושי המסתובבות על סרט נע. המנות מגיעות על סוגים שונים של צלחות. לכל סוג צלחת מחיר אחר (בדרך כלל פירוט המחירים והצלחות יופיע בגדול על אחד הקירות). כל מה שצריך לעשות זה לקחת את המנה או המנות שנראות מעניינות וטעימות ולאכול. כשגומרים לאכול המלצר סופר כמה צלחות מכל סוג אספתם ומחשב את המחיר בהתאם. הארוחה מלווה לרוב בתה ירוק חופשי וכמובן רוטב סויה, ג'ינג'ר כבוש ווואסבי. המחירים מתחילים מ-100 ין למנות הפשוטות ביותר ויכולים להגיע ל- 1000 ין למנה.
ראמן, סובה או אודון (Ramen, Soba, Udon) – מנות האטריות הן האוכל המהיר הטעים ביותר. אטריות ראמן עשויות אורז, הסובה עשויות כוסמת והאודון מחיטה. הן מוגשות בקערה גדולה לרוב עם מרק, ועם מגוון תוספות כגון ירקות, בשר, דגים ועוד. הזמנת המנה פשוטה יחסית. ברוב המקומות מסעדת האטריות היא למעשה דוכן ובדרך כלל תהיה בו מכונה אוטומטית (כמו מכונות לקניית שתייה קלה) ועליה שמות המנות ולעתים גם תמונות של המנות. מכניסים כסף למכונה, בדרך כלל בין 500 ל-700 ין למנה, והמכונה מוציאה פתק עם שם המנה שהזמנו. עם הפתק הולכים לדוכן, נותנים אותו למוכר (או המוכרת) ומקבלים בתמורה קערה מלאה באטריות טעימות וריחניות.
כמעט בכל מקום ביפן ישנן חנויות מכולת לרוב. לחנויות האלה היפנים קוראים קונביני (Convini). אם לא רוצים להתעסק עם ארוחות מסובכות אפשר לקנות בקונביני הכל החל ממנות סושי ארוזות להפליא, דרך לחמניות שונות ומשונות, מתוקים, שתייה קלה ועוד. שימו לב שהירקות והפירות הטריים יקרים מאוד ביפן.

 

תחבורה

ביפן קיימת רשת תחבורה רחבה, מאורגנת, יעילה ואמינה. לוחות הזמנים נשמרים בקפידה וכמעט לעולם לא תבוטל נסיעה מתוכננת. מערכת הרכבות ביפן נחשבת לאחת הטובות והמתקדמות בעולם. אבל הנסיעות בתחבורה ציבורית ביפן לא זולות. לכן, כאשר מתכננים את הטיול ליפן חובה להצטייד מראש בכרטיס Japan Rail Pass. את הכרטיס הזה ניתן לרכוש אך ורק מחוץ ליפן. הכרטיס מאפשר נסיעה בכל קווי חברת הרכבת היפנית, JR, כולל בקווי הרכבת המהירה השינקנסן (Shinkansen), המקצרים את זמני הנסיעה באופן משמעותי (נסיעה מטוקיו לקיוטו, למשל, ב-3 שעות במקום שמונה ויותר ברכבת הרגילה או באוטובוס). ישנם שלושה סוגי כרטיסים: לשבעה ימים תמורת כ-280 דולר, ל-14 יום (כ- 450 דולר) או ל-21 יום (כ-550 דולר). ההשקעה בכרטיס כזה משתלמת ביותר.אתר חברת הרכבת היפנית

 

טרמפים

באופן עקרוני הנסיעה בטרמפים אף פעם לא לגמרי בטוחה, בשום מקום בעולם. לכן אם מחליטים לנסוע בטרמפים צריך להיות מודעים לסיכון הפוטנציאלי. לא כדאי לנסוע בטרמפים אם אתם מטיילים לבד. וכדאי שמישהו יידע לאן אתם נוסעים ומתי אתם מתכננים להגיע. יחד עם זאת, ובהנחה שמבינים את הסיכונים הכרוכים בטיול מהסוג הזה, יפן היא ארץ טובה לנסוע בה בטרמפים. הנסיעה בטרמפים מזמנת מפגש בלתי אמצעי עם המקומיים ומבטיחה טיול שלא ישכח במהרה.

כמו בכל מקום אחר, כדי להבטיח טיול טרמפים מוצלח כדאי להצטייד במפה, לדאוג להופעה נאותה (אף אחד לא יעצור לכם אם תראו מוזנחים ומלוכלכים) ולמצוא מקום טוב לתפוס בו טרמפ. מטיילים רבים (והכותבת ביניהם) שנסעו ביפן בטרמפים יספרו לכם על טוב ליבם יוצא הדופן של היפנים. במקרים רבים הם יעשו כמיטב יכולתם לעזור לכם ולהביא אתכם למקום חפצכם גם אם זה לא בדיוק בדרך שלהם, ולפעמים אפילו יזמינו אתכם לארוחה בדרך. חשוב מאוד לזכור להתנהג בנימוס ובדרך ארץ ולא לקחת את נדיבות ליבם כמובנת מאליה.

 

מה לראות?


טוקיו

למעשה מורכבת ממרכז העיר (23 שכונות), ופרברים וכפרים, דבר שהופך אותה למטרופולין ענקי בגודלו. ההתמצאות בטוקיו יכולה להיות מעט מסובכת ולכן רצוי מאוד להצטייד במפה של העיר (אפשר לקבל מפה בלשכות התיירות בשדה התעופה ובעיר). הכי נוח להגיע ממקום למקום ברכבת התחתית, בה ההתמצאות דווקא קלה ונוחה. מפה של קווי הרכבת התחתית אפשר לקבל בלשכות התיירות או בתחנות הרכבת.

גני ארמון הקיסר – בניית הארמון הנוכחי הסתיימה ב-1968 לאחר שהארמון שהיה במקום מאז שנת 1888 נהרס בהפצצות בזמן מלחמת העולם ה-2. ארמון הקיסר (Kokyo) עצמו סגור לקהל הרחב כל ימי השנה למעט יומיים: 23 בדצמבר (יום הולדתו של הקיסר) ו-2 בינואר. הגנים שמקיפים את הארמון, לעומת זאת, פתוחים לקהל בכל יום למעט יום ב' בין השעות 9:00 – 16:00 והכניסה אליהם חופשית. הגן, שהיה בעבר לב מתחם הארמון, מאפשר לתפוס קצת שקט ושלווה. כדאי להקדיש לגן שעה-שעתיים ולטייל בו בנחת.

גינזה (Ginza) היא אחת השכונות הידועות בטוקיו. כאן נבנו בנייני הבטון המודרניים הראשונים של טוקיו וכאן גם נפתחה חנות הכלבו הראשונה של העיר. היום גינזה היא כבר לא מרכז הקניות העיקרי של העיר, אבל כפי הנראה נשארה היוקרתית והסנובית ביותר. אבל גם אם לא קונים שום דבר, מעניין להסתובב כאן. יש בגינזה ריכוז של גלריות קטנות לאמנות, שהכניסה לרובן חופשית. 

בניין סוני (Sony Building) – יש כאן תצוגה מרתקת של כל המוצרים של סוני שחלקם עדיין לא יצאו לשוק. אפשר לשחק כאן במשחקי מחשב במציאות מדומה, לראות רובוטים ועוד פטנטים נוספים. כתובת: ,Sukiyabashi Dori הכניסה חופשית.

 


שוק הדגים בצוקיג'י
(Tsukiji Fish Market) – לכאן מגיעים כל הדגים ומאכלי הים אחרי שדגו אותם מהים ולפני שהם הופכים למטעמים ממיטב המטבח היפני. היום בשוק מתחיל מוקדם מאוד, עם הגעת הדגים, ואז מתחילה המכירה הפומבית. הקהל הרחב לא יכול להגיע לאזור המכירה הפומבית שמסתיימת לפני 7:00, אבל אפשר להסתובב בשוק החיצוני ולשוטט בין הדוכנים הרבים של המוכרים והמתווכים. אפשר לראות כאן דגים מכל הגדלים ומכל הסוגים ויצורים נוספים מהים, כולם מוצעים למכירה בעיקר לבעלי חנויות ובעלי מסעדות. כדאי להגיע לכאן מוקדם בבוקר כשהפעילות עוד בשיאה (לא עם הנץ החמה אבל עדיף לפני 9:00), כדאי לנעול נעליים כיוון שהרצפה רטובה ומלוכלכת. היזהרו מהעגלות הממונעות שנוסעות במהירות בין הדוכנים. הכניסה חופשית
 

אקיהברה (Akihabara) – שכונה שהיא גן עדן לאוהבי מוצרי חשמל וגאדג'טים. יש כאן אוסף אדיר של חנויות עם מחירים אטרקטיביים. אפשר בשקט לבלות כאן כמה שעות בשיטוט בין החנויות. מי שמוצרי חשמל לא מדברים אליו, יכול לוותר על הביקור באקיהברה.

 

 
במרכז וונו (Ueno) נמצא השוק התוסס אממיאיוקוצ'ו (Ameyayokocho). זהו שוק ותיק המהווה שינוי מרענן לעומת מרכזי הקניות האולטרה מודרנים של טוקיו.
פארק וונו (Ueno Koen) – הפארק הציבורי הראשון של טוקיו ובו נמצא הריכוז הגדול ביותר של מוזיאונים וגלריות בכל יפן. בתחילת אפריל מתמלא הפארק בצבעי פריחת הדובדבן ובאנשים שבאו לראות את הפריחה. כדאי גם ללכת לראות את הלוטוסים הפורחים בבריכה שינובזו-איקה (Shinobazu-ike) בקצה הדרומי של הפארק.
המוזיאון הלאומי של טוקיו – אם אתם מתכננים לבקר במוזיאון אחד בלבד בטוקיו, בקרו במוזיאון הזה שנמצא בפארק וונו. יש כאן את האוסף הגדול בעולם של אמנות יפנית. המוזיאון מחולק לארבע גלריות. החשובה בהן היא האולם המרכזי. כאן מוצגת אמנות יפנית: פסלים, חרבות, קליגרפיה ועוד. בגלריות האחרות אפשר לראות אמנות וממצאים ארכיאולוגים ממזרח אסיה וממצרים, ממצאים ארכיאולוגים מיפן, ואמנות יפנית בודהיסטית. סיום נאות לביקור במוזיאון הוא טיול בבית הקברות של השוגונים (Shogun) משושלת טוקוגאווה, שנמצא מאחוריו. הכניסה בתשלום, בשבת השנייה בכל חודש הכניסה חופשית.
אתר המוזיאון
 

אסאקוסה (Asakusa) – אסאקוסה היה אזור הבילויים בזמן שטוקיו היתה בירת הממשל הצבאי של השוגונים מבית טוקוגאווה בין המאות ה-17 וה-19. האטרקציה המרכזית כאן היא מקדש סנסו-ג'י (Senso-ji) – המקדש מאכלס את פסלה המוזהב של אלת החסד הבודהיסטית Kannon. פסל דמות האלה נשאר במקום, ואילו שמבנה המקדש נבנה ונהרס כמה וכמה פעמים. המקדש של היום נבנה בשנת 1950. ברחוב נקמיסה דורי (Nakamise dori) המוביל למקדש ישנן חנויות שמוכרות הכל ממזכרות לתיירים דרך חפצי אומנות בסגנון אדו ועד לפאות אותן חובשים עם הקימונו. הכניסה למקדש חופשית.

 

שינג'וקו (Shinjuku) הוא אזור העסקים השוקק של העיר. יש כאן מרכזי קניות נוצצים, בנייני משרדים ושלטי נאון זוהרים.

בנייני משרדי הממשלה (Metropolitan Government Offices) הם שני מגדלים מחוברים הבנויים בסגנון סימטרי ויש הטוענים שהבניינים נראים כמו שבב מחשב. כדאי להגיע לכאן ולעלות לקומת התצפית במגדל מס' 1. ממרומי התצפית ניתן לראות את כל אזור המטרופולין של טוקיו, ובימים בהירים במיוחד (דבר שלא קורה הרבה בטוקיו) אפשר אפילו לראות את הר פוג'י באופק. הכניסה חופשית.

 

 הראג'וקו (Harajuku) – זהו אזור קניות צעיר ותוסס. כדאי להגיע לכאן בסוף שבוע, אז מגיעים לכאן המוני צעירים הלבושים במיטב אופנת הרחוב היפנית האקסצנטרית, שהפכה למפורסמת בכל העולם ומהווה השראה לגדולי מעצבי האופנה.

מקדש מייג'י ג'ינגו (Meiji-Jingu) – מקדש שינטו שנבנה בשנת 1920 לזכר הקיסר מייג'י והקיסרית שוקן (Shoken), שבזמן שלטונם הוציאו את יפן מן הבידוד לו היתה נתונה במשך שנים רבות. המקדש נהרס בהפצצות על יפן במלחמת העולם השנייה, ונבנה מחדש ב-1958 תוך כדי שמירה קפדנית על מבנה המקדש המקורי. המקדש מוקף בגנים יפיפיים. הכניסה חופשית.

 

אודאיבה (Odaiba) – אי מלאכותי במפרץ טוקיו. הנסיעה ברכבת אל אודאיבה היא אטרקציה בפני עצמה. הרכבת חוצה את גשר ריינבואו (Rainbow bridge) ממנו נשקף נוף קו הרקיע של העיר. באי עצמו אפשר לבקר בבניין הטלויזיה של פוג'י הבנוי בסגנון עתידני, ולעלות אל קומת התצפית החביבה המשקיפה אל העיר. כדאי גם ללכת לראות את אולם התצוגה של טויוטה ואלי תזכו לחזות בחשיפה חגיגית של מודל חדש של מכונית. נחמד גם להסתובב ב- Palette Town, שם אפשר ליהנות ממרכז קניות המעוצב בסגנון רנסנס איטלקי ומסיבוב על גלגל ענק עצום ממנו אפשר לצפות בנופי העיר.

 

לינה בטוקיו

 Sakura Hostel Asakusa– זוהי אכסניה בלב העיר, בשכונה ההיסטורית אסאקוסה. יש באכסניה חדרים לזוג או חדרים משותפים, מטבח משותף, חדר מנוחה משותף עם טלוויזיה ו-DVD. השירותים והמקלחות משותפים.

כתובת: 2-24-2 Asakusa, Taito-ku

 

 

Kimi Ryokan – צימר בסגנון יפני מסורתי הממקום במרכז העיר. כאן אפשר לחוות וליהנות מהתרבות היפנית, מלינה על מזרון פוטון על רצפת טטאמי ומאומנויות כמו קליגראפיה, סידורי פרחים וטקס תה מסורתי. הצוות דובר אנגלית. כדאי להזמין מקום מראש.
כתובת: 36-8, 2chome, Ikebukuro, Toshima-ku

 

ניקו (Nikko)

אחת האטרקציות התיירותיות החשובות של יפן בשל ריבוי המקדשים הנהדרים שבה. כדאי להגיע לניקו ביום חול השכם בבוקר כדי להימנע מהמוני התיירים והמקומיים שמגיעים אל העיר. מלבד המקדשים, אזור ניקו הוא למעשה פארק לאומי ומשופע במסלולי הליכה, באגמים והרים. כשמגיעים לניקו כדאי קודם כל לעצור במרכז המבקרים (פתוח מדי יום 8:30-17:00) שבתחנת הרכבת ולקבל שם מידע ומפה. אם מתכוננים לצאת גם למסלול הליכה כדאי להתייעץ עם הפקידים במרכז המבקרים לגבי מסלולים מומלצים ולא לשכוח לקחת גם מפה של המסלולים באזור.
אזור המקדשים – הביקור במקדשים המרהיבים והמיוחדים של ניקו עולה כסף. כדאי לקנות את כרטיס הקומבינציה תמורת 1000 ין. זהו כרטיס שתקף ליומיים ומאפשר כניסה לרובם הגדול של המקדשים. אפשרות זו ללא ספק משתלמת הרבה יותר מלקנות כל כרטיס בנפרד. המקדשים בניקו מרוכזים כולם באזור יחסית מצומצם. כדאי לקחת את הזמן ולהסתובב בין המקדשים בנחת בלי למהר, אך אם הזמן לוחץ, אפשר לראות אותם ביום אחד של 4-5 שעות.

 

מסביב לניקו – העיר ניקו נמצאת בתוך פארק לאומי ששטחו 1402 קמ"ר. זהו אזור ההרי עם הרי געש כבויים, אגמים, מפלים וביצות. מלבד אפשרויות ההליכה הרבות יש כאן גם אתרי מעיינות חמים.
חוויית הרחצה באונסן (Onsen), המרחצאות היפנים, הכוללת מקלחת ולאחריה טבילה בברכת מי מעיינות חמים, היא חובה בטיול ביפן. באזור ניקו ישנם כמה אתרי אונסן מומלצים ולא יקרים יחסית.
Yoshi-no-yu Onsen – זהו אונסן מודרני הנמצא במרחק של 5 ק"מ מהעיר ניקו. זהו מקום נהדר להירגע אחרי יום שלם של הליכה בין מקדשי העיר או אחרי מסלול הליכה מאומץ. יש כאן כמה ברכות מים חמים, כולל בריכה חיצונית. אפשר להגיע לכאן באוטובוס מניקו או בהליכה.
פתוח: ו'-ד' 10:00-17:00.
מחיר: 500 ין.

 

מסלולי הליכה

 Senjogahara Shizen-kenkyu-ro– מסלול הליכה שתחילתו במפלים ריוזו-דאקי (Ryuzu-daki) עובר באזור הביצות הציורי, דרך המפלים יו-דאקי (Yu-daki) שגובהם 75 מ' ועד לאגם יונו-קו (Yuno-ko). אורכו של המסלול 3-4 שעות. את המסלול אפשר לסיים בטבילה באונסן יומוטו
(Yumoto Onsen) תמורת 840 ין.
ישנם גם מסלולי הליכה אתגריים יותר המטפסים אל פסגות ההרים שבאזור. מי שמתכנן לצאת למסלול כזה צריך להצטייד בציוד מתאים (נעלי הליכה, מים וכו') ובמפה של האזור.

 

לינה בניקו

Nikko Daiyagawa Youth Hostel – זוהי אכסניה נוחה וידידותית שנמצאת ליד משרד הדואר מול תחנת האוטובוס של ניקו.
כתובת: 1075 Nakahatsuishi-machi

אינטרנט

 

 

Turtle Inn Nikko – אחד ממקומות הלינה הפופולריים בניקו. הפנסיון ממוקם במרחק הליכה מאזור המקדשים. אפשר לבחור בחדר בסגנון יפני מסורתי או בחדר בסגנון מערבי עם או בלי שירותים צמודים.
כתובת: 2-16 Takumi-cho

 

לינה באוהל – הדרך הזולה ביותר לישון בניקו היא לצאת מגבולות העיר, למצוא פינה שקטה ולהציב בה את האוהל. אין כאן אמנם אתר קמפינג מוכרז, אך אין בעיה להעמיד את האוהל בכל מקום בו תחפצו (אם יש ממי, יהיה מנומס לבקש רשות). אם מתכננים לישון באוהל כדאי להצטייד בביגוד חם כי הלילות עלולים להיות קרים (הכותבת, שלא הגיעה מוכנה, קפאה מקור בלילה).

קיוטו (Kyoto)

קיוטו היא אתר חובה בביקור ביפן. בקיוטו אפשר לראות גני זן מופלאים, מקדשים מרהיבים, רחובות עתיקים ואם יש מזל, אפשר לזכות במפגש חטוף אם גיישה הממהרת לתפוס מונית באזור גיון (Gion). המפגש הראשון עם קיוטו מעט מאכזב, שכן היא נראית עיר מודרנית ורגילה ככל הערים. אבל אל תתנו לרושם הראשוני להטעות. ברגע שתתחילו לסייר בעיר תגלו את סודותיה המופלאים. הדרך הנוחה והטובה להגיע ממקום למקום בקיוטו היא באוטובוס. כדאי לקנות כרטיס יומי (תמורת 500 ין) שמאפשר לנסוע בכל קווי האוטובוס ללא הגבלה. את הכרטיס אפשר לקנות מהנהג על האוטובוס, או בתחנת האוטובוס המרכזית.

 

גיון (Gion) – גיון הוא אזור הגיישות המפורסם. למרות הבנייה המודרנית והכבישים הפקוקים, אפשר עדיין למצוא בגיון את היופי ההיסטורי ברחובות הקטנים. הרחובות בהם הכי כדאי לטייל הם הנאמי קוג'י (Hanami-koji), שבקצהו הדרומי יש מקבץ של מסעדות ובתי תה מסורתיים מהמאה ה-17. כיום מהווים המקומות האלה מוסדות אקסקלוסיביים בהם עדיין עובדות גיישות. אם מגיעים לכאן לקראת ערב, גדל הסיכוי לראות גיישה או מייקו (מתלמדת להיות גיישה) בדרך אל או מפגישה. רחוב שינמונזן דורי (Shinmonzen-dori) מלא בבתי מגורים ישנים וגלריות לאמנות המתמחות בעתיקות (המחירים כאן הם לראות ולא לקנות). מבנים עתיקים נוספים אפשר לראות ברחוב שירקאווה מינאמי דורי (Shirakawa Minami-dori), שהוא גם אחד המקומות היפים בקיוטו, בעיקר בערב.

 

 

מקדש קיומיזו דרה (Kiyomizu-dera) – המקדש, שמשמעות שמו – מקדש מים טהורים, נבנה לראשונה בשנת 780 לספירה, אך המבנה הקיים היום מתוארך לשנת 1633. המקדש מיוחס לאסכולה הבודהיסטית הושו (Hosso) שמקורה בנארה והיא אחת האסכולות העתיקות של יפן. המקדש, היושב בראש גבעה במזרח העיר, שרד את הסכסוכים בין האסכולות המקומיות בקיוטו והפך מוקד משיכה להמוני מבקרים, מקומיים וזרים, בעיקר בעונת פריחת הדובדבן. למבנה המרכזי של המקדש צמודה מרפסת עץ גדולה, הנתמכת על ידי מאות עמודים, וממנה נשקף נוף מרהיב של העיר. מתחת למרפסת זורם המפל אוטווה-נו-טאקי (Otawa-no-taki), שנתן למקדש את שמו ולמימיו הקדושים מיוחסים כוחות ריפוי. מאחורי המבנה המרכזי נמצא מקדש ג'ישו, מקדש קטן המוקדש לאל האהבה. לפני המקדש שתי אבנים גדולות. מי שיצליח להגיע מאבן אחת לשנייה בעיניים עצומות יזכה למזל באהבה. הכניסה לאולם הראשי בתשלום, הכניסה לשאר האזורים חופשית.
אחרי הביקור במקדש, כדאי לרדת מהגבעה דרך רחוב Sannen-Zaka המקסים שלאורכו בתים בסגנון מסורתי, חנויות מזכרות, דברי אמנות ואוכל.

 

 

מקדש הכסף (Ginkaku-ji) – השוגון אשיקאגה יושימאזה בנה כאן וילה בשנת 1482. שמה אמנם וילת הכסף, אך שאיפתו של השוגון לצפות את קירות הוילה בכסף אף פעם לא התממשה. אחרי מותו של יושימאזה, הוסבה הוילה למקדש. המקדש מוקף בגנים נפלאים, חלקם הם גני חצץ לבן מעוצבים בסגנון זן קפדני, ובחלק אחר של הגנים יש עצי אורן גבוהים וברכות נוי מקסימות.

אחרי הביקור במקדש כדאי ללכת לשוטט בשביל הפילוסופים (Path of Philisophy -Tetsugaku-no-Michi) העוברת לאורך תעלת מים ולאורכה עצי דובדבן. בעונת פריחת הדובדבן באביב המקום מלא בתיירים, אך בעונות אחרות השנה השביל מהווה טיול שקט ופסטורלי.

 

 

מקדש הזהב (Kinkaku-ji) – זהו אחד המקדשים המפורסמים ביותר בקיוטו אם לא ביפן כולה. המבנה המקורי הוקם בשנת 1397 כוילת נופש של השוגון אשיקאגה יושימטסו. בנו הסב את הוילה למקדש. בשנת 1950 נזיר צעיר מימש את האובססיה שלו למקדש על ידי שריפתו. בשנת 1955, שחזרו את המקדש בצורה מדויקת, והרחיבו את מעטפת הזהב גם לקומות התחתונות של המבנה.

 

לינה בקיוטו

 

Tour Club  – אכסניה מוצלחת במרכז קיוטו, כ-15 דקות הליכה מהתחנה המרכזית. האכסניה מנוהלת על ידי זוג צעיר, נחמד ואינפורמטיבי. יש האכסניה חדרים משותפים ל-4 או 6 אנשים וחדרים זוגיים בסגנון יפני מסורתי או בסגנון מודרני.
כתובת: 362 Momijicho, Higashinakasuji, Shomensagaru, Shimogyo-ku

 

 

Yuhara Ryokan– זהו צימר בסגנון יפני מסורתי עם אווירה משפחתית, הממוקם ליד הנהר. יוהארה מומלץ על ידי מטיילים רבים. בעלי המקום הם אישה זקנה וחביבה ובנה ואפשר לקבל מהם מידע על הנעשה בעיר.
כתובת: 188 Kagiyacho, Shomen-Agaru, Kiyamachi-Dori, Shimogyu-ku

 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 20

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

יום בבית ספר ביפן

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות