תפריט עמוד

לטאות ונחשים

תרגום: אורי רול

אם אתם מגיעים לניו יורק בחודשים הקרובים כדאי לכם לבקר במוזיאון האמריקאי לטבע במנהטן, בו מוצגת בימים אלה תערוכה מקיפה בנושא לטאות ונחשים. בתצוגה תוכלו לחזות ביותר מ-60 לטאות ונחשים חיים, מחמש יבשות, וללמוד על המגוון של הקשקשאים (קבוצה שכוללת לטאות בעלות רגליים, לטאות חסרות רגליים ונחשים) ועל ההתאמות המופלאות שלהם בכל הקשור ללכידת טרף והישרדות – לשונות ארוכות ודביקות לציד, ארס קטלני, הסוואה מדהימה וצורות מפתיעות של תנועה.
בתערוכה מיוצגים 26 מינים שמוצאם ממדינות שונות, בהן אוסטרליה, קובה, מצרים, גוטמאלה, קניה, מדגסקר, מקסיקו, סודן וארצות הברית. גודלם של הזוחלים נע בין 10 ס"מ בלטאת הקורדיל הטרופית (Cordylus tropidosternum) ל-4.2 מטר בנחש הפיתון המרושת (Python molurus). הזוחלים מוצגים בבתי גידול משוחזרים שכוללים אגמים, עצים, מדפי סלע וצמחים חיים.
התערוכה תינעל ב-7 בינואר 2007.

המוזיאון האמריקאי לטבע
כתובת: 79th St. at Central Park West
טלפון:  1-212-7695100
אתר אינטרנט


איזה נחש יכול לבלוע בן אדם? ואיזו לטאה יכולה לרוץ על פני המים? – עובדות על הקשקשאים

• קשקשאים היא קבוצה מגוונת שכוללת לטאות בעלות וחסרות רגליים

לטאה ממין Collared Lizard | צילום: דניס פינין, באדיבות המוזיאון האמריקאי לטבע

וכן נחשים. כיום מוכרים כמעט 8000 מינים שונים של קשקשאים.

• לקשקשאים יש טווח רחב של גדלים ומשקלים: הקשקשאי הקטן ביותר (שחי כיום) הוא שממית מאיי הבתולה, שאורכה כ-2.5 סנטימטר והיא שוקלת כ- 3 גרם. הקשקשאי הגדול ביותר (שחי כיום) הוא כוח קומודו (דרקון קומודו), שאורכו מגיע ל-3 מטר ומשקלו למעלה מ-180 קילוגרם.

• בעבר היו קשקשאים גדולים הרבה יותר. הקשקשאי הארוך ביותר שידוע עליו הוא מאובן של מוזאזאורוס – זוחל ימי שהגיע לאורך של כ-17 מטר ושקל, כפי הנראה, כ-18 טון.

• אורכו של מאובן המאדטוסיה הוא כ-9 מטר וסביר להניח שהיא היתה גדולה מספיק בשביל לאכול חיה בגודל של סוס.

• מאובנים של קשקשאים נמצאו בכל היבשות, כולל אנטארקטיקה.

• לשונה של הזיקית ארוכה מאורך גופה. היא "יורה" אותה החוצה אל חרקים במהירות של 9 מטר בשניה.

• להרבה מהשממיות יש עפעף תחתון שקוף. העפעף הזה מכסה את עיניהן באופן קבוע כמו משקף. בכדי לנקות את ה"משקפיים" שלהן, השממיות מלקקות את העפעפיים השקופים הללו עם הלשון.

• לחלק מהקשקשאים יש עין שלישית במרכז המצח – עין פריאטלית. עין זו משמשת לקליטת אור באיבר ייחודי במוח שאחראי על פעילויות הורמונאליות שונות, כמו סנכרון של

שממית רחבת זנב | צילום: דניס פינין, באדיבות המוזיאון האמריקאי לטבע

עונות השנה.

• לכמה נחשים, ביניהם הרב-חנק האיזמרגדי, יש יכולת לראות אור בתדרי האינפרא-אדום עם איבר חוש מיוחד. יכולת זו מאפשרת להם למצוא את טרפם גם כאשר חושך מוחלט בחוץ, מכיוון שכל גוף חם פולט קרינה בטווח האינפרא-אדום.

• לקשקשאים רבים יש חמש אצבעות ברגליהם הקדמיות והאחוריות, אך יש מינים עם פחות אצבעות וגם כאלה שאין להם אצבעות כלל.

• לעפעפית, מין של שממית שגרה בצפון ומרכז אמריקה, יש מבנה אוזן מיוחד. מכיוון שאוזנה ממוקמת מתחת לגולגולת, ניתן להאיר בלילה עם פנס על אוזן אחת ולראות דרך הראש את האוזן השנייה.

• לנחשים אין אוזניים אמיתיות, במקום זאת הם שומעים עם הלסת התחתונה שלהם. הם עושים זאת על ידי הצמדת הלסת למשטח וקליטת התנודות שעוברות דרכו. בתוך הגולגולת מחוברת הלסת התחתונה לאוזן הפנימית.

• לשממית רחבת הזנב שכל אורכה (כולל הזנב) הוא 30 ס"מ יש למעלה מ-300 שיניים, יותר מלכל זוחל, ציפור או יונק אחר.

• לנחש הביטיס מגאבון יש את שיני הארס הארוכות ביותר, אורכן מגיע לכ- 5 סנטימטר.
• כל הנחשים ורוב הלטאות ניזונים ממזון מן החי.

• הפיתון המרושת מסוגל לבלוע בן-אדם.

• הקוברה היורקת מסוגלת לירוק את הארס שלה לעיני אדם שנמצא במרחק של 180 סנטימטר ממנה.

• הלודרמה הוא מין של לטאה מדברית גדולה שחיה במקסיקו ודרום ארה"ב. זהו מין הלטאה היחיד שיש לו ארס. אין לה שיני ארס ייחודיות כמו של הנחשים הארסיים, במקום זאת הארס חודר מהרוק שלה לגוף החיה דרך הפצעים ששיניה עושות בעור.

• לחלק מהקשקשאים יש שורת שיניים נוספת בתקרת החיך שלהם, שמסייעת בבליעת הטרף ומונעת את בריחתו.

• לא בכל הכשה של נחש ארסי מוזרק ארס. הרבה פעמים ההכשה היא עקרה, ולא מוחדר בה ארס לגוף החיה.

• לחלק מהלטאות יש דם רעיל שמרתיע את אויביהן הפוטנציאליים בטעמו הרע.

• הבזיליסק (מין לטאה קטנה מיבשת אמריקה) יכול לרוץ על פני מים. הוא נעזר בפיסות עור ברגליים שמגדילות את שטח הפנים. בעת הריצה על המים הוא יוצר כיסי אוויר קטנים מתחת לרגליים וכך הוא "מרחף" על המים ומתעלם מכוח הכובד. לשם השוואה, אם אדם (במשקל של כ- 80 קילוגרם) היה רוצה לנוע באותה הדרך על פני המים, הוא היה צריך לרוץ במהירות של 100 קמ"ש…

• יש כמה קשקשאים שדואים. מין מסוים של נחש עצים משטח את גופו כשהוא מזנק מענפים גבוהים, ועם ההגעה לענף היעד הוא נכרך סביבו ו"נוחת". קיימות גם לטאות דואות שנעזרות בפיסות עור בצידי גופן כמעין כנפיים לצורך דאייה.

• יש כמה מיני לטאות, שממיות וחומטים שמסוגלים להלך בקלות על משטחים אנכיים חלקים כדוגמת זכוכית. למינים הללו יש כריות הצמדה בכפות הרגליים שבנויות מהרבה מאוד "דפים" מיקרוסקופיים של עור. ה"דפים" הזעירים הללו יוצרים קשרים כימיים חלשים עם המשטחים השונים ומאפשרים את הצמדות הלטאה אליהם.

המידע באדיבות המוזיאון האמריקאי לטבע במנהטן

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.