תפריט עמוד

להקיף את העולם – בעקבות סר פרנסיס דרייק

להקיף את העולם – בעקבות סר פרנסיס דרייק

במשך הקריירה המפוארת שלו עסק סר פרנסיס דרייק בשני דברים: בהפלגות הרפתקניות להפליא וברדיפות אחר אוניות הצי הספרדי. ארבע מאות שנים מאוחר יותר יצא סר פרנסיס צ'יצסטר למסע משלו מסביב לעולם

יותר מארבע מאות שנה חלפו מאז הפך סר פרנסיס דרייק לגדול הספנים הבריטים. משך כל הקריירה המפוארת שלו עסק דרייק בשני דברים בלבד: בהפלגות בלתי פוסקות, הרפתקניות להפליא ומסוכנות, וברדיפת הצי הספרדי. בייחוד אהב דרייק לפגוש ספינות המובילות את מטעני הזהב ש"אספו" הספרדים באותה תקופה באמריקה. הוא לא היסס גם להתקיף ישובים ספרדיים באמריקה עצמה.

היו אלה ימיה הראשונים של אנגליה כמעצמה ימית, והמלכה אליזבת הראשונה שאבה עידוד רב מהצלחותיו הימיות של דרייק. בסיועה הכספי של המלכה יצא דרייק ב-1577 מפלימות', בראש צי בן חמש ספינות ו-166 איש, למגע סביב כדור הארץ. באביב הגיע לברזיל, משם המשיך דרך מיצר מגלאן לאורך חופי צ'ילה וקליפורניה, חצה את האוקיינוס השקט ליאווה, והמשיך לכף התקווה הטובה. שלוש שנים לאחר שיצא לדרכו חזר לפלימות' וקיבל מן המלכה אליזבת תואר אצולה.

כעבור ארבע מאות שנה הניחה המלכה אליזבת השנייה את חרבו של סיר פרנסיס דרייק על שכמו של פרנסיס צ'יצ'סטר (CHICHESTER), והכתירה אותו בתואר אביר. דרייק היה בן 35 כאשר סיים את הקפת העולם וזכה בתואר. הוא היה בן 51 במותו. צ'יצ'סטר היה בן 65 כאשר הוסיף את המלה "סר" לתעודת הזיהוי שלו. הדמיון בין שני האישים בולט הרבה מעבר לשם. ההבדל ביניהם מדגיש את ייחודו של פרנסיס השני, בן תקופתנו.

דיוקן של סר פרנסיס דרייק. להקיף את העולם ולחזור בשלום הביתה

צ'יצ'סטר יצא לבדו, בגיל 65, גיל שבו פורשים רבים לגימלאות, להקפת העולם ביאכטה. הוא רצה להיות הראשון שיעשה זאת לבד, ובזמן שיא. על פי תכניתו היה עליו לחנות פעם אחת בלבד לאורך ההקפה כולה – בסידני, אוסטרליה. הוא הפליג ב-27 באוגוסט 1966 מפלימות', וקיווה להגיע לסידני לאחר מאה ימים. ספינתו, "ג'יפסי מוס IV" (העש הצועני), שאורכה כ-17 מטר, הוכנה במיוחד כדי שאדם בודד יוכל לתפעל אותה ואפילו לחטוף תנומה קלה מפעם לפעם. הוא הרים והוריד את המפרשים, הכין לעצמו אוכל, ניקה את הסיפון, שטף כלים, בחן את מיקומו המדויק במפה ושיחק עם עצמו קלפים. לא היה אפילו מי שיחליף אותו במשמרת ההגאי.

הוא ניווט את היאכטה לאורך המסע כולו, כשהוא נעזר בתחילה במעין "טייס אוטומטי" שאיפשר לו מנוחה בין המשמרות. המכשיר אמור היה לשמור את הספינה במסלול קבוע בשעות שבהן הצוות נם את שנתו. מספר ימים לאחר תחילת ההפלגה התברר לצ'יצ'סטר שהיאכטה מהירה אמנם בהתאם לציפיותיו, אך היא מתנהגת לעתים כנערה סוררת. מכשיר ההיגוי התקשה לשמור אותה במסלולה כאשר הגיעה למהירויות גבוהות, ובסופו של דבר נשבר. צ'יצ'סטר הצליח, לאחר מאמצים רבים, לתקן את ההיגוי העצמי, אך נאלץ להפחית ממהירותה של ה"ג'יפסי מוס". המכשיר המתוקן לא עורר עוד את אמונו של הספן, והוא השתדל לשהות לצידו זמן רב ככל האפשר במשך ההפלגה כולה.

באמצע דצמבר, לאחר הפלגה בת 107 ימים, הגיע צ'יצ'סטר לנמל סידני, לאחר שעבר ביחידות כ-21,000 קילומטרים. הוא ירד לחוף האוסטרלי תשוש לחלוטין, אך חודש אחד בלבד לאחר מכן הפליג שוב, להמשך המסע. לאחר שהצטייד במזון ותיקן את מכשיר ההיגוי יצא מנמל סידני ב-29 בינואר 1967, עבר מצפון לניו זילנד, הקיף את כף הורן בדרום אמריקה, חצה את האוקיינוס האטלנטי, וב-28 במאי, לאחר 119 יום ו-24,000 קילומטרים, הגיע לנמל הבית, פלימות'. חלק זה של המסע היה הארוך ביותר שעברה ספינה קטנה אי פעם ללא חניית ביניים.

קבלת הפנים שחיכתה למקיף העולם היתה חגיגית מאוד. הוא הפליג במעלה המפרץ לגריניץ', ושם הניחה המלכה את חרבו של דרייק על כתפו. כדאי אולי להזכיר שדרייק הקיף את העולם בכיוון ההפוך, במשך כשלוש שנים, ובחברת 166 ספנים נמרצים.

סר פרנסיס צ'יצ'סטר נולד בשנת 1901, וכבר בצעירותו רמז על כוונותיו ההרפתקניות. בגיל 28, בחודש אוגוסט, רכש לעצמו רשיון טיס במטוס קל, וארבעה חודשים לאחר מכן יצא בטיסת יחיד (כמובן) לאוסטרליה. מטוסו, שהוכתר בשם "ג'יפסי מוס", השלים את המבצע ב-180 שעות, אך לא אדם כמוהו ישקוט על שמריו. ב-1931 ביצע את הטיסה הראשונה ממזרח למערב מעל הים הטסמני, בין ניו זילנד לאוסטרליה. תוכניתו היתה להקיף את העולם כשהוא חוצה את יפאן ואת קנדה, אך מטוסו התרסק ליד יוקהאמה ביפאן והוא נפצע אנושות.

במהלך מלחמת העולם השנייה, שירת כמומחה לניווט אווירי בצבא הבריטי, ולאחר מכן ייסד בלונדון הוצאה לאור שהתמחתה במיפוי. בשנת 1953, בגיל 52, "גילה" צ'יצ'סטר את השיט. שבע שנים לאחר מכן כבר זכה בתחרות הראשונה לחציית האוקיינוס האטלנטי על-ידי שייט יחיד. ספינתו כונתה "ג'יפסי מוס III" (עקבי שכמותו). הוא האיץ בה לאורך כל הדרך מלונדון לניו יורק, והם חצו את המרחק הזה בארבעים יום. ב-1962 הצליח לחצות את האוקיינוס ב-33 יום בלבד, ובתחרות שנערכה ב-1964 הגיע לניו-פורט שלוש דקות בדיוק לפני שהושלמו שלושים ימי הפלגה. למרבה ההפתעה תפס באותה תחרות את המקום השני בלבד.

משלב זה ואילך החל בהכנות לבצע הגדול מכולם – הקפת הסולו של העולם, זו שהקנתה לו פרסום עולמי ותואר אבירות. ההקפה תוארה בספר מפורט בשם "GYPSY MOTH CIRCLES THE WORLD". למרות שחזר מן ההקפה המפורסמת הזו והוא אדם בן 66, שבע הרפתקאות וקשיש מעט עבור ספורט הדורש כוח פיסי וסיבולת, לא נח האביר פרנסיס ולא שקט. בניגוד לעצת אשתו, שני בניו ורופאיו, עלה בינואר 1971, והוא בן 70, על סיפונה של ה"ג'יפסי מוס" הנאמנה, וחצה לבדו את האוקיינוס האטלנטי מביסאו בגיניאה הפורטוגלית לסאן חואן דל-נורטה בניקרגואה: 6,500 קילומטרים ב-22 יום. חודשים אחדים לאחר מכן חלה, נאלץ לנטוש את הספנות ומת.

סר פרנסיס דרייק מת ממחלת הדיזנטריה, על סיפון ספינתו, בשעת הפלגה מפלימות' להודו המערבית. כל אחד משני הפרנסיסים הפליג כעשרים שנה והקיף את העולם פעם אחת.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code