תפריט עמוד

לאן כדאי לנסוע

האם אנחנו בוחרים יעד לחופשה בחו"ל מסיבות ענייניות או שרובנו נותנים ללב להוביל? עצה חשובה מנוסע מתמיד: הנמיכו ציפיות כשאתם נוסעים לחו"ל, כך תוכלו ליהנות יותר

איך אנחנו בוחרים לאן לנסוע? יש הרבה מאוד שיקולים שלא נתונים בידינו. אם היעד יקר מדי, הטיסה אליו מסובכת, כרוכה בהחלפת שלושה מטוסים, רחוקה וממושכת מדי יחסית לזמן שעומד לרשותנו, או שמשרד החוץ הישראלי ומשרד החוץ האמריקאי המליצו בחום להתרחק ממנו טווח ביטחון, קרוב לוודאי שנוותר. אם קראנו לאחרונה ששודדים אורבים שם לתיירים תמימים בכל פינה, קרוב לוודאי שנשקול פעמיים לפני שנשים לשם פעמינו. אם המאמר האחרון שהפליא בשבחים למקום התמקד בחוף הים המדהים או באתר הסקי שאסור להחמיץ, ואנחנו, מה לעשות, סולדים ממים מתוקים, מלוחים וגם במצבי הצבירה האחרים שלהם ומסוגלים לחשוב על קרח רק בדמות קוביות שנכנסות לכוס, קרוב לוודאי שנחפש לנו יעד אחר, מתאים יותר לצורכינו.

הבחירה הזו ביעד שאליו נוסעים, אף שהיא מתקבלת לעתים בשיקול דעת קצרצר בלבד, מעידה יותר מכל על הציפיות שיש לנוסע מן החופשה, המסע או הטיול הקרוב. אנשים שנוסעים להודו או לנפאל, גם אם הם יודעים מעט מאוד על התרבות במדינות אלה, גם אם לא קראו כמעט מאומה על אורח החיים שם, על הדת, המסורת ומערכת הבריאות, מעידים על עצמם שהם מחפשים דבר מה שיש בו קצב אחר מזה המערבי. בעצם קניית כרטיס הטיסה הם מצהירים: "ברצוננו לחפש ולראות תרבות שונה, מזרחית, אולי בעלת ערכים רוחניים מעניינים יותר, כזו שבה לא נידרש לעבודה אינטנסיבית או להוצאות גדולות וכבדות". בחירת היעדים בתוך הודו מעידה בצורה מדויקת יותר על נטייתם ועל הציפיות שיש להם: האם הם מגיעים היישר לחופים של גואה או שמא נוסעים ישירות למקדשים שעל גדת הגנגס?

גם בחירה ביעדים אחרים מעידה לא פחות על ציפיותיו של הנוסע. אפשר לשער שאלה הנוסעים לסקנדינביה מחפשים נופים מרשימים, אתרי טבע פתוחים, לא צפופים, במדינה מערבית לא זולה. מי שבוחר לבלות את חופשתו בלונדון או פריז מצהיר על עצמו שהוא רוצה ליהנות ולהתבשם מהאוויר המצוין של בירות התרבות של אירופה. אין זה משנה כלל אם יחוש באטמוספירה הזו במוזיאונים, במרכזי הקניות, באתרי התיירות או בפארקים. אם יידע להתבונן היטב ובפתיחות הראויה, רבים הסיכויים שימצא את מבוקשו.

לא תמיד הציפיות האלה, שעל פיהן נבחר היעד, מתממשות. לעתים קרובות, קרובות מדי, הופכת המציאות את הציפיות על פיהן ומאכזבת. מה שהבטיחו לנו, בשולחנה הרה הגורל של סוכנת הנסיעות, שיהיה קל, זול ונעים לכפות הרגליים עלול להפוך ליקר, מעצבן, לא ממוזג וכזה שגורם לקרסוליים העדינים שלנו להתנפח. לא כדאי לבוא בטענות לאף אחד. ציפיות עשויות לא להתממש. זה חלק מצוין מן הנסיעה. אם הכל הולך בדיוק לפי התכנון מוטב כבר להישאר בבית.

המספרים המעידים על טבען של נסיעות הישראלים עלולים להטעות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכל שנה יוצאים לחו"ל מיליוני ישראלים (נכון, זה מספר היציאות ולא מספר האנשים, שהוא קרוב לוודאי נמוך יותר). שלושה רבעים מהם טסים ל"מטרות תיירות", כלומר יצאו לספק את סקרנותם לגבי מראהו של העולם.

לאן הם נסעו? זו שאלת היעד החשובה. ובכן, רוב הישראלים נוסעים לאירופה, ומבין אלו שנוסעים לאמריקה הצפונית והדרומית, רוב מוחץ מגיעים לארצות הברית. רק אחוזים בודדים נוסעים להודו או לתאילנד. אבל הנתונים האלו קצת משקרים – הם לא מגלים כמה זמן שהו הנוסעים במדינות היעד. כאן, קל להניח, היתה הטבלה מתהפכת. רוב אלה שנוסעים להודו ולתאילנד שוהים שם חודשים רבים. רוב אלה שנוסעים לאירופה סופרים את מהלך נסיעתם בשעות.

הבשורה הטובה היא שבכל שנה נוספים יעדים חדשים למערך הטיסות הישירות מישראל של חברות התעופה. אלו מאפשרו לגוון קצת, להרחיב את המעגל של בחירת היעדים ואולי אפילו להפתיע. על מה מעידה, למשל, בחירה באירלנד כיעד לטיול? בעיני היא מעידה על רוח נכונה, אהבה מסוימת לבירה גינס (אחרת מוטב בכלל לא להגיע לשם) ויחס אוהד למוזיקה שמנגנים בפאבים. כל אלה הם מאפיינים של אנשים טובים, שחשבו היטב לפי שבחרו ביעד הבא לנסיעתם.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.