תפריט עמוד

קולקטה (כלכותה) – ניגודים נמשכים

קולקטה (כלכותה) – ניגודים נמשכים

שבוע בקולקטה (לשעבר כלכותה), עיר מרתקת שיש בה הכל מכל: מכוניות יוקרה וריקשות אנושיות, מלונות פאר ואנשים שמתקלחים ברחוב, מקדשים מרהיבים ומבנים קלוניאליסטים מרשימים, שקיעות רומנטיות והאוכל הכי טעים בהודו. רועי רשיש מצא את התשובה הבנגלית לברצלונה

הטיסה להודו תמיד מלווה אצלי בחשש. בתחילה, כמובן, יש שמחה גדולה על החופש, הנסיעה למקום אחר וחדש, המפגש עם האוכל, המקומיים, התרבות. אבל בניגוד לטיסה לאירופה, בהודו הכל נופל בבום ובבת אחת. לא משנה כמה תנסה, הודו תתפוס אותך לא מוכן. אתוודה ואגיד שהחשש הזה גרם לי להזמין ולבטל כרטיס טיסה להודו שלוש פעמים, אחת מהן אפילו אחרי הוצאת הויזה, וכבר התחלתי להאמין שכשאתקשר לסוכנות הנסיעות הם יגידו לי, שוב אתה, הודו? רוצה לחשוב על זה אולי?

בנסיעה באוטובוס הממוזג משדה התעופה של כלכותה (קולקטה) אל העיר הבטתי מהחלון על הבלגן ההודי בחוץ, על המוני האנשים ברחוב, אנשי עסקים לצד נכים וקבצנים, על הפרה שחסמה את הכביש ויצרה פקק. הבטתי בבעתה על חמישה אנשים ערומים למחצה מתקלחים בבאר שאיבה ברחוב. כשהכרטיסן קרא לי לרדת אמרתי לעצמי, נו טוב, יאללה בלגן.

מקלחת רחוב. תושבי שכונת צ'יינטאון מתרחצים באמצע הרחוב

כלכותה, כלכותה, כלכותה
במהלך הטיול נסעתי לכלכותה פעמיים: פעם אחת ביקרתי בה במשך יום, ובפעם השנייה, בסוף הטיול, חזרתי אליה לשבוע. הפעם הראשונה בעיר היתה עם הנחיתה בהודו וכללה בעיקר שיטוט סהרורי ברחובות ורצון לברוח. לברוח להרים, לקור, לשקט ולסדר. הנחיתה בעיר היתה בסוף העונה הגשומה, באמצע חודש ספטמבר, ואמליץ כעת – אם מתאפשר לכם סעו לכלכותה בעונה המתאימה, מסוף אוקטובר עד פברואר. מזג האוויר באמצע ספטמבר היה מה שהחזאים מכנים הביל, ואני אוסיף מהביל. החום, הגשם והלחות היו בלתי נסבלים. בסוף אוקטובר, כשחזרתי לעיר לשבוע ימים, מזג האוויר היה נעים ובלילות אפילו קריר.

"אתה נוסע לשבוע?", אמרו רוב האנשים שפגשתי, ואף הרימו גבה, "לכלכותה?". ובכן, כן, שבוע בכלכותה. כלכותה היא לונדון, היא ניו יורק, היא ברצלונה הודית (בנגלית למקפידים). כמות האטרקציות בעיר והגודש שבה מצריכים כמה ימים של עיכול, ועוד ישאר מספיק לפעם הבאה.

חניית ריקשות. בניגוד לערים אחרות בהודו, כאן עדיין מתרוצצים נהגי ריקשה

בניגוד לדלהי וצפון הודו אין בעיר תחושה של עומס תיירים. רוב התיירים רק עוברים בעיר בדרכם לסיליגורי ולדרג'ילינג שבצפון או אפילו לא עוזבים את שדה התעופה בדרכם לתאילנד או לאיי אנדמן שבמזרח. ניסיתי לחשוב למה עיר כל כך מעניינת ויפה לא הפכה מגנט לתיירים, והחלטתי שהסיבה המרכזית נעוצה בשמה הבעייתי, כלכותה, כלכתה או בשמה החדש והמבלבל קולקטה. בניגוד למוקדי משיכה בהודו, המתגלגלים על הלשון, כמו מנאלי, דלהי או פושקר, לא קל להגיד את שמה. נסו להגיד כלכותה שלוש פעמים ברצף ותבינו את הבעיה. דלהי דלהי דלהי או מנאלי מנאלי מנאלי הפכו לתחנות מרכזיות, בעוד כלכותה נשארה מאחור.

התיירים שכן מגיעים לעיר מרוכזים באיזור רחוב סאדר (Sudder St). האיזור מכיל את כל מה שתיירים צריכים: גסט האוסים, אינטרנט ופנקייק בננה נוטלה. הרחוב נמצא קרוב לאטרקציות המרכזיות של העיר, כמו גם לתחנת המטרו, מסוף האוטובוסים וריקשות האדם של העיר. כן, בניגוד לערים אחרות בהודו בכלכותה עדיין מתרוצצים בה נהגי ריקשה בהמוניהם, לרוב יחפים. כמו הרבה דברים בהודו, התלבטתי בדילמה מוסרית האם לעלות על אחת הריקשות ולספק להם תעסוקה, או ללכת ברגל ולחסוך מהם את העבודה המפרכת. כמו את רוב הדילמות המוסריות בהודו פתרתי גם את זו, לצערי, בהתעלמות.

שוק הפרחים הססגוני שבו מתנהל מסחר נמרץ בפרחים לצרכים דתיים

במרחק הליכה מרחוב סאדר נמצא המיידן, הפארק העירוני של כלכותה. בכל אחר צהריים ממלאים אותו תושבי העיר למשחקי קריקט, רכיבה על סוסים ובטלה. בקצהו נשקף ה"ויקטוריה ממוריאל", מבנה שיש מרהיב שנבנה למען המלכה הקולוניאליסטית. ביקור בחצר המבנה יעלה רק ארבעה רופי (כשלושים אגורות), כניסה למבנה המשמש כמוזיאון יעלה עוד 150 רופי. כשמתעייפים מהעיר העמוסה, תמיד אפשר לנוח בפארק מיידן ולצפות בשמש השוקעת על הויקטוריה ממוריאל, סמל האימפריה הבריטית שבזמנו הפכה את העיר לבירת הודו.

העיר משובצת מבנים קולוניאליסטים מרהיבים ועמוסי היסטוריה. רבים מהם מרוכזים באיזור כיכר דלהאוזי ושכונת בי. בי. די. באג הנמצאת במרחק כחצי שעה הליכה מרחוב סאדר. בהמשך הדרך מגיעה לשכונת צ'יינטאון, שם מתגוררת האוכלוסייה הענייה של העיר בבתים הבנויים משאריות זבל – גם זה סוג של אטרקציה תייירותית מעניינת. בצדה האחר של העיר ממוקם גשר האורה המפלצתי הנחשב גם היום לגשר העמוס ביותר בעולם. בצדו האחד של הגשר שוק הפרחים הצבעוני, שבו מתנהל מסחר נמרץ בפרחים לטקסי הדת, ובצדו השני תחנת הרכבת האורה עמוסת הנוסעים.

גשר האורה. הגשר העמוס ביותר בעולם

מערב ומזרח מתנגשים
כלכותה היא עיר מלאת סתירות. לצד מלונות פאר, והחניונים שלהם המאכלסים מכוניות יגואר חסרות בושה, מתרוצצים ילדים הומלסים ערומים למחצה. ההליכה ברחוב היא חוויה מהפנטת, אבל גם מעייפת מאוד. הכל נמצא ברחוב, מאוכל ומוצרי חשמל ועד לארנקים שמוכריהם לא יהססו לשרוף במצת כדי להראות שמדובר בעור אמיתי. לצד הדוכנים ממוקמות חנויות יוקרה ומותגים ומסעדות גורמה. אם מתעייפים מתרבות הרחוב ניתן להשיג הכל בחנויות ובקניונים הממוזגים, לאכול במסעדות ורשתות פאסט פוד מערביות ולהרגיש קצת בבית. ואם נגמר הכסף ניתן להשיג הכל, אבל ה-כ-ל, ברחוב. ההתנגשות בין המערב למזרח מתרחשת בכל מקום בעיר: אפשר לנסוע במטרו מרחוב פארק (Park St), הוא הטיימס סקוור של העיר, לתחנת רכבת קאליגאט שם ממוקם מקדש קאלי, שבו מקריבים עיזים. לצד מגרש הקריקט החדיש בעל 100 אלף המושבים נמצא גאת נהר ההוגלי, שבו מטביעים ההינדיים את פסלי האלים בטקס רועש וצבעוני.

תושבי העיר בטוחים שהאוכל בה הוא הטוב בהודו כולה, ואני לא מצאתי סיבה לערער על כך. בשעות הצהריים יוצאים אנשי העסקים מהמשרדים הממוזגים שלהם לרחוב לארוחת צהריים. ברחבי העיר פזורים דוכני אוכל מכל הסוגים, אך ללא ספק המאכל הפופולרי הוא הקהאטי רול, מעיין לאפה מקומית מלאה בירקות מוקפצים, ביצה ועוף. מחירו 25 רופי (כשני שקלים), ובניגוד ללאפה אפשר לקום מיד אחרי הארוחה ולהמשיך לטייל. בדוכני המשקה הרבים יסחטו לכם מיץ אננס או יחתכו לכם קוקוס ישר מהעץ.

מקדש ג'ייני מרהיב ביופיו

שבוע ימים הייתי בעיר, ביקרתי במוזיאון ההודי ובו שלד של דינוזאור לצד עוברים מעוותים משומרים בפורמלין, הייתי במשחק קריקט יחד עם 100 אלף הודים שהפסידו (בלי לשרוף את הכיסאות) לאנגליה, ביקרתי במקדשים בעיר, במקדשים הג'יינים המרהיבים ביופיים, במקדש קאלי, במקדש דאקשינסוואר העצום בצפון העיר ליד הנהר, קניתי ארנק ברחוב, שהמוכר התעקש לשרוף עם מצת, ראיתי סרט בוליוודי בתלת מימד. בשדה התעופה, העובר שיפוץ מקיף, קראתי שראש העיר מתכנן להקים, כמו בלונדון, גלגל ענק על שפת נהר ההוגלי, "העין של כלכותה", שלדבריו יביא לעלייה בתיירות. אני הייתי מייעץ לו, בטרם ישקיע סכומי העתק בבניית גלגל ענק, לעשות שינוי קטן בשם העיר, למשהו יותר מתגלגל על הלשון, כך שגם היא, כמו מנאלי מנאלי מנאלי תמשוך אליה תיירים כפי שמגיע לה.

עד שתיפתח "העין של כלכותה" אפשר להסתפק בגלגל ענק מתוצרת עצמית

בביקור בכלכותה אל תפספסו:
משחק קריקט של נבחרת הודו באיצטדיון גני עדן (Eden Gardens); אפשר למצוא את לוח המשחקים באינטרנט
שיט על הנהר למקדש דאקשינסוואר; ביקור במקדשים הג'יינים המרהיבים
תשלום שוחד וכניסה לארמון השיש המציג בליל של תוכים ופרים מפוחלצים לצד פסלים מהמאה ה-19 וציורים של רובן
ביקור בצ'יינטאון וב"שכונות הזבל"
שקיעה בפארק מיידן

עוד על טיולים להודו כאן

 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 4

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

דלהי - הודו בזעיר אנפין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מצפון הודו

טיול לרג'סטן: תמצית הודו כולה
טיול לרג'סטן: תמצית הודו כולה

רג'סטן, מדינת המלכים, סוחפת ומסחררת את המטייל בה עם ערים צבעוניות, ארמונות מהרג'ה מפוארים ואינספור שווקים נפלאים. טיול לרג'סטן הוא מסע אל התמצית המזוככת של הודו, על המורכבות והיופי האינסופי שלה

חציית ההימלאיה ההודית – טיול ברכבי שטח
חציית ההימלאיה ההודית – טיול ברכבי שטח

טיול ברכבי שטח החוצה את רכס ההימלאיה ההודית עובר במעברי ההרים הגבוהים בעולם ומספק נופים מרהיבים ומגוונים, מעמקים מיוערים עם נהרות שוצפים לאזורים צחיחים משובצים באגמי טורקיז ומוקפים בפסגות מושלגות. לצד אלה יש פה מקדשים, מנזרים וכפרים מבודדים ...

מסע בצפון הודו
מסע בצפון הודו

אזור צפון הודו מציע עולם ומלואו: נופים הרריים ירוקים לצד נופים מדבריים, ארמונות ומבצרים מפוארים, מקדשים מרשימים, טקסים דתיים מרגשים על גדת נהר הגנגס, שווקים צבעוניים ומרכזים רוחניים. כמה תחנות שמומלץ לבקר בהן בצפון הודו, כדי לחוות את ...