תפריט עמוד

כולסטרול הטוב, הרע והמיותר

כולסטרול הטוב, הרע והמיותר

הפעם המרכז הרפואי עושה סדר בעולם הכולסטרול. כיום הרפואה מחלקת את הכולסטרול לסוגים שונים, מועילים ומזיקים, ומציעה טיפול תרופתי בצד המלצות לפעילות גופנית ותזונה נכונה. הטיפול הנטורופתי משלב גם תוספי מזון, צמחי מרפא וטיפול ברמות המתח בחיינו

גלי ארבל | איור: שירה שכטר

על אף שתפיסות הניו איייג' הרוחניות גורסות שהעולם אינו מחולק ל"טוב" ו"רע", מסתבר שאין הדבר תמיד כך. התרגלנו לחשוב שהכולסטרול הנו מרכיב עוין לגוף האדם ושיש להוריד את ערכיו בכל מחיר. ואולם, מסתבר שכולסטרול אינה מילה גסה והוא יכול אפילו להועיל, וזו אינה שאלה של השקפה. הפעם ניסינו לבדוק במרכז הרפואי מה זה כולסטרול, מתי הוא "טוב" ומתי "רע", ומה עלינו לעשות כדי שה"טובים" ינצחו את ה"רעים".

הטובים נגד הרעים 
הכולסטרול הוא מולקולה המכילה גם מרכיב שומני ומהווה אבן יסוד לרבים מההורמונים החיוניים לקיומו התקין של גוף האדם. המנגנון הגופני מייצר את מולקולת הכולסטרול בעצמו, עד שהאיזון הפיזיולוגי מופר, ואז מתחילה מלחמת ההתשה בין מה שזכה לשם "כולסטרול רע" לבין ה"כולסטרול הטוב". "לפחות שליש מהאוכלוסייה במערב סובלים מרמות כולסטרול לא תקינות," מסביר פרופ' צימליכמן, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים וולפסון, מנהל המכון ליתר לחץ דם וראש מכון מחקר קרדיו-מסקולרי באוניברסיטת תל אביב, "והמספרים כנראה גבוהים יותר בהתחשב בעובדה שרבים אינם מודעים לכך שהם סובלים מערכי כולסטרול גבוהים. הסיבות העיקריות המשפיעות על התנודות בערכי הכולסטרול הם מתחים יום יומיים, תזונה לא נכונה והיעדר פעילות גופנית. מה שקורה בפועל הוא שעודף של כולסטרול גורם לכך שהוא שוקע בדפנות כלי הדם וגורם עם הזמן לסתימות. המחלה שתתפתח בבוא היום תלויה במיקום הסתימה: אם הצטבר כולסטרול בעורקי הלב – האדם חשוף להתקף לב. אם הצטבר כולסטרול במוח – האדם חשוף לאירוע מוחי. אם הצטבר כולסטרול בכליות – האדם חשוף לירידה בתפקוד כליותיו, עד כדי אי-ספיקת כליות. אם הצטבר כולסטרול באזור העיניים – האדם חשוף לליקוי בראייה עד כדי אובדן הראייה. אם הצטבר כולסטרול בכלי דם ברגליים – האדם חשוף לאי-ספיקת כלי דם באזור, המתבטאת לרוב בצליעה. "כשאנו מדברים על כולסטרול", ממשיך פרופ' צימליכמן, "אנו מדברים על סך קבוצות הכולסטרול: 
HDL (High Density Lipoprotein) – חלקיקים קטנים בעלי צפיפות גבוהה, הכולסטרול ה'טוב'. Low Density Lipoprotein) LDL) – חלקיקים גדולים יחסית, בעלי צפיפות נמוכה, הכולסטרול ה'רע'. כשהוא מצטבר בכלי הדם הוא יוצר משקע הצומח בהדרגה ומביא לסתימות כלי דם. בנוסף לשתי קבוצות עיקריות אלה, ישנו ספקטרום רחב של מולקולות כולסטרול המשפיעות על רמות הכולסטרול הכלליות בגוף. השפעתן נקבעת על פי מבנה המולקולות, שלמעשה קובע את התנהגותן (גודל החלקיקים ומידת צפיפותם, כאמור. ג"א). "בעבר סיפקה בדיקת הדם השגרתית רק את התוצאה הכללית המסכמת את סך כל קבוצות הכולסטרול. זו לא נותנת לנו כלים להתמודדות מאחר ואנו לא יכולים לשער מה החלוקה בין הכולסטרול ה'טוב' ל'רע'. לכן חשוב כל כך לבדוק לא רק את התוצאה הכללית, אלא גם את פירוט הקבוצות, המופיעות בבדיקות דם שגרתיות. רמות הכולטרול הרע (LDL) שיש להקפיד עליהן הן כדלקמן: בקרב אנשים בריאים – עד 130 לכל היותר. כמה שיותר נמוך יותר טוב. בקרב אנשים הסובלים ממחלות לחץ דם, סוכרת ומשקל עודף – פחות מ-100. בקרב אנשים הסובלים ממחלות כלי דם (התקפי לב, אירועים מוחיים וכו') – פחות מ-70. רמות תקינות של הכולסטרול הטוב (HDL) מתחילות ב-40 וכל המרבה הרי זה משובח." 

מקור הכולסטרול 
מכיוון שלכולסטרול יש גם מרכיב גנטי בלתי מבוטל, אנשים שבמשפחתם יש היסטוריה של מחלות כלי דם, טרשת עורקים וכדומה, נמצאים בקבוצת סיכון ומומלץ עבורם במיוחד להקפיד על בדיקות שגרתיות של רמות כולסטרול. חשוב להבין ש-70% מהכולסטרול המצוי בגוף, מיוצר בתהליכים פנימיים, ורק 30% מהכולסטרול מגיע ממקורות חיצוניים כמו תזונה. יחד עם זאת, פעילות גופנית משפיעה על רמות הכולסטרול בגוף לטובת הכולסטרול ה"טוב" ולרעת הכולסטרול ה"רע", בניגוד לעודף משקל, הפועל במגמות הפוכות. הטיפול התרופתי המצוי בידינו, למרבה הצער אמנם יעיל בהורדת רמות כולסטרול "רע", אולם פחות יעיל בהעלאת רמות כולסטרול "טוב", החשוב וחיוני להתנהלות פיזיולוגית תקינה. ואם כבר במולקולות שומניות עסקינן, פרופ' צימליכמן מדגיש אף את חשיבותם של הטריגליצרידים, מולקולות שומניות המצויות בגוף ומיוצרות בכבד, בדומה לכולסטרול: "מולקולות אלה מורכבות משלשות, אשר כל אחת מהן מתנהגת בדומה לכולסטרול," הוא מסביר, "ולכן כל מה שנאמר עד כה על כולסטרול נכון גם פה. טרשת העורקים בהחלט עלולה להיווצר גם מעודף בטריגליצרידים, והדרכים להוריד את רמתן בדם דומה לדרך הורדת הכולסטרול, למעט הבדל קטן אך משמעותי – כדי לבנות טריגליצרידים, הגוף משתמש בדברי מתיקה, ולכן מי שבדמו מצויות רמות גבוהות מהן, רצוי לו שימנע מדברי מתיקה. זאת ועוד, הטריגליצרידים מגיבים בקלות ובמהירות יחסית לכל שינוי בהרגלי חיים ותרופות. כך, ארוחת שחיתות אחת עלולה להעלות את רמתן בדם, ואילו צום של יממה עשוי להוריד את רמתן." בסיכומו של דבר, בבואכם לבדוק את רמות הכולסטרול והשומנים בדם, ישנן ארבע תוצאות שעליכם לייחס להן חשיבות יתרה: סך קבוצות הכולסטרול; הכולסטרול ה"רע" הלא רצוי; הכולסטרול ה"טוב" הרצוי; טריגליצרידים (Triglycerides). 

הטיפול הטבעי בכולסטרול 
לתזונה יש השפעה בלתי מבוטלת על חיינו, ובכלל זה על רמות הכולסטרול בגופנו, אבל כאמור אין די בכך. רבים הסובלים מרמות גבוהות של כולסטרול מחליטים לצמצם את צריכת הביצים, הגבינות השמנות והחמאה, החלטה מבורכת כשלעצמה, אבל לאו דווקא זו שתעשה את השינוי הגדול. גייסנו את מיה הוד, נטורופתית, כדי שתסכם עבורנו את הטיפול הכולל בכולסטרול ה"רע" תוך שאנו שומרים על הכולסטרול ה"טוב": "בניגוד לדעה הרווחת, ברוב המקרים עודף כולסטרול בדם נובע עקב חוסר איזון בסינתזה שלו בכבד, ולכן דיאטה דלת כולסטרול היא טובה אך בהחלט לא מספקת! מטרת הטיפול ההוליסטי היא להגיע לגורם הראשוני ולטפל במקור לבעיה, כשהסימפטומים הם סימן עבורנו שהגוף יצא מאיזון ופעילותו אינה תקינה. עצירות, למשל, יכולה להוות גורם ראשי בעליית הכולסטרול, אבל גם אם הסיבות הן גנטיות, הדבר אינו פוטר אדם בשום צורה שהיא מלקיחת אחריות ועריכת שינויים הכרחיים. חשוב להבין כי גנטיקה היא בגדר פוטנציאל שלא בהכרח חלה עליו חובת ההתממשות. "נטילת תרופות היא תמיד דרך קלה, אך מעולם לא הוכח שרמות כולסטרול תקינות מנעו תמותה מסיבוכים של טרשת העורקים. תרופות להורדת כולסטרול נרשמות זה יובל, ללא הפחתה בשיעור מחלות הלב. ואף יותר מכך – רמות הכולסטרול של רוב הלוקים במחלות לב הינם בטווח הנורמלי. בכל מקרה, לא חייבים להתחיל הכול בבת אחת. שינויים קטנים והדרגתיים המותאמים להיענות האדם יכולים בהחלט לעשות את כל ההבדל בדרך לריפוי." בטיפול הנטורופתי נעשה שימוש משולב בתוספי מזון (ראו מסגרת), שינוי אורחות חיים, צמחי מרפא (ראו מסגרת) וכמובן דגש רב על נושא התזונה הנכונה לאדם ולמצבו הבריאותי. תזונה מומלצת לסובלים מכולסטרול: צמצום צריכת השומנים הכללית לכ- 30% מסך הקלוריות היומית. מחקרים הראו שגם לכמות השומנים במזון וגם לסוג השומנים יש קשר לרמת הכולסטרול בדם, הורדת מזונות המכילים שומנים רוויים: מזון מן החי (מוצרי חלב, בשר, עוף), מזון מעובד ומתועש (קצפות, שמנת, חמאה, חטיפים, צ'יפסים, ממתקים וכדומה). חומצות שומן רוויות תורמות לעליית רמת הכולסטרול ולהגברת התנגודת לאינסולין, צריכת חומצות שומן חד בלתי רוויות: שמן זית העשיר בחומצה אולאית, טחינה, שקדים, זיתים, אגוזי לוז. שומן זה תורם להפחתת רמת הכולסטרול בדם, וגם להקטנת הרגישות לחמצון. שמן זית (רק מכבישה קרה), עוזר לוויסות רמת הכולסטרול בדם. שילובו עם מיץ לימון משפר את פעילות מיצי המרה ועוזר לטיהור הכבד, הכנסת דגי ים צפוני לתפריט היומי – סול, סלמון, מקרל, הליבוט, טונה, בקלה. הנ"ל מכילים את חומצת השומן החיונית אומגה 3. (החומצות המוכרות הןEPA ו-DHA ) – ניתן לבלוע בכמוסות וגם לקבל אומגה 3 מזרעי שמן הפשתן, הימנעות מאכילת ביצים: ולאו דווקא רק בהקשר הכולסטרול, אלא, גם בשל היותן גורם אלרגני משמעותי, הורדת צריכת סוכר לבן, פחמימות "ריקות" ומזוקקות: ממתקים, עוגות, גלידות, קמח לבן, צריכת מזונות עשירים באנטיאוקסידנטים: ירקות ופירות (לא כל פרי! במיוחד למי שסובל גם מעודף טריגליצרידים) אלה יעזרו במניעת חמצון הכולסטרול ושקיעתו בעורקים, צריכת סיבים: שילוב מזונות עשירים בסיבים תזונתיים בתפריט היומי, כגון: ירקות, פירות, שיפון, קטניות, שיבולת שועל, דגנים מלאים. שילובם חשוב ביותר, ובעל תפקיד עצום בהורדת רמות הכולסטרול בדם. הסיבים הפעילים במיוחד הם המסיסים במים: שיבולת שועל, פשתן טחון, גומי גואר (רירית הצמחים, מצוי ברוב הקטניות) ופקטין (מצוי בקליפת הפירות והירקות). הסיבים המסיסים במים מורידים את רמת הכולסטרול ה'רע' ומעלים את ה'טוב'." 

חשיבות הפעילות הגופנית 
"תנועה היא חלק בלתי נפרד מאורח חיים נכון ובריא, ואני מייחסת לה חשיבות ראשונה במעלה, אפילו לפני התזונה," אומרת הוד. "הפעילות הגופנית מעניקה לגוף את ההזדמנות הנהדרת לרפא את עצמו. בעולם המערבי אנו לא צריכים לצאת לצוד את מזוננו. כל שאנו צריכים לעשות הוא להיכנס לסופר, והשפע האין סופי מציף אותנו. "מיותר לספר על הקשר הישיר בין פעילות גופנית לבין טיפול ומניעת מחלות. ההשפעה המיטיבה כוללת גם הורדת רמות השומנים והכולסטרול בדם והפחתת הסיכוי לחלות במחלות לב וכלי דם. "כדאי להקדיש חצי שעה ביום (זה לא הרבה) להליכה נמרצת, ריצה קלילה, שחייה או לכל פעילות אירובית אחרת. השפע המוצע כיום בשוק גדול וכל אחד מאיתנו יכול לבחור את סוג הפעילות שהכי מתאים לו ואף יכול לגרום לו להנאה מרובה! פעילות גופנית לא צריכה להיות בגדר 'עונש' או 'חובה' – היא משהו שבהחלט ניתן ליהנות ממנו אם מתאימים אותו באופן אישי. בחרו בפעילות גופנית שתתאים לכם, ושתוכלו להתמיד בה. אל תשכנעו את עצמכם שרק באמצעות אכילה נכונה תוכלו להגיע לתוצאה המתבקשת." 

מתח ושינוי התנהגותי
לסיום נזכיר שרופאים ומטפלים מייחסים חשיבות גדלה והולכת לקשר בין מצבי מתח וחרדה וניהול אורח חיים לחוץ, לבין רמות גבוהות של כולסטרול (ומחלות רבות נוספות). חיים לחוצים בהם איננו מפנים מקום וזמן להקשיב למה גופנו זקוק באמת, התנהלות יום יומית במצבי לחץ אין סופיים, פחדים ודאגות, גובים בסופו של דבר מחיר כבד. רובנו מודעים היום לקשר הישיר בין גוף לנפש. הורדת מתחים ופיתוח חשיבה חיובית הכרחיים על מנת לעזור לנו לעזור לעצמנו. ניתן לרכוש בקלות רבה טכניקות נשימה והרפיה או דמיון מודרך כדי לעודד ריפוי.  

צמחי המרפא המתאימים לטיפול
בניגוד לטריגליצרידים, כולסטרול מגיב פחות טוב רק לשינוי התזונתי, לכן אפשר ורצוי להיעזר בנטילת צמחי מרפא במקביל. מיה הוד מציעה רשימה של חלק מהצמחים המתאימים לטיפול בכולסטרול:
מיץ עשב חיטה: בעל פעולת ניקוי חזקה, מטהר את הגוף מרעלים ופסולת. יתרונותיו הרבים עוזרים גם במחלות כרוניות – כולל רמות כולסטרול גבוהות. מומלץ ביותר!
צמחים לניקוי הכבד: הכבד הוא אבר שבו מסוננים רעלנים רבים ובו מיוצר הכולסטרול. כל צמח שיעזור לפעילות הכבד, למטבוליזם בתאי הכבד, לטיהור הכבד ולהגברת הפרשת מיצי המרה, יתרום במצב של חוסר איזון בסינתזת הכולסטרול בכבד. שני צמחים "כבדיים" נפוצים בשימוש הם: גדילן מצוי ושן הארי.
פסיליום: זרעי הפסיליום עטופים בריר המתנפח במגע עם לחות. עשיר במיוחד בסיבים מסיסים.
שיבולת שועל: צריכה יומית גדולה מפחיתה כולסטרול בצורה דרמטית. 
ארטישוק: ממריץ הפרשה של מיצי מרה, מרפא תאי כבד.
אלפלפא: צמח מזין, מקור מצוין לוויטמינים ומינרלים. אחת האינדיקציות לשימוש הצמח היא רמות כולסטרול גבוהות.
מור: בין שאר תכונותיו הוא מגביר הפרשת מיצי מרה.

תוספי מזון מומלצים
הנטורופתית מיה הוד ממליצה על תוספי המזון המסייעים בטיפול בכולסטרול: 
– ניאצין: אחד התוספים בהם נהגו להשתמש לאורך תקופה ארוכה כדי להוריד כולסטרול הוא הניאצין. שימוש בניאצין אינו פוטר משינוי תזונתי ותנועה.
– נוגדי החמצון למיניהם: ויטמין E:A:C
, סלניום, Q10 – עדיף לקבלם ישירות מהמזון עד כמה שניתן.
– לציטין: מיוצר בכבד ותפקידו לפרק כולסטרול כדי לאפשר לתאים להשתמש בו. ככל שרמת הכולסטרול עולה גובר הצורך בלציטין. נטילת לציטין עשויה להועיל.
– שום: (תמיד עדיף לאכול שום). שום תורם להורדת ה-LDL
, העלאת ה-HDL ושיפור מחזור הדם.


הכתבה התפרסמה ב"חיים אחרים", הירחון הישראלי לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית, גיליון 101 פברואר 2005 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code