תפריט עמוד

זה היה יום שבת האחרון של עונת הבציר, ואת כולנו אחזה התרגשות. יותר משלושה חודשים עבדתי ככורם במקלרן וייל, עיירה חקלאית בדרום אוסטרליה, שהדביקה אותי בחיידק היין. "באופן מסורתי ביום האחרון של הבציר מנסים לראשונה את יינות הבציר של השנה שעברה, שיושנו בחביות עץ אלון", הסביר לי ג'וק בוזוול, בעל היקב שבחוותו התארחתי, ומחה במטלית משומנת רובה ציד דו־קני. "יינות שיראז צעירים הם אידיאליים לליווי בשר רד־רו (קנגורו אדום בסלנג אוסטרלי)".
ג'וק הזמין אותי לעלות לג'יפ ולהצטרף אליו למסע ציד קנגורו בגבעות החשופות של חצי האי פלריו, שעה נסיעה מהעיירה. זאת לא היתה הפעם הראשונה שהוזמנתי למסע ציד כזה. האוסטרלים באאוט־בק אוהבים לצוד כמעט כמו שהם אוהבים כדורגל אוסטרלי ובירה קרה. את עול משחק הכדור המוזר והבירה המקומית המצוינת קיבלתי עלי בשמחה, אבל למראות הקנגורואים המדממים המונחים על מכסי המנוע של הג'יפים המאובקים מעולם לא הצלחתי להתרגל. גם הפעם ויתרתי על ההזמנה הנדיבה.

במהלך היום התחילו להגיע החבר'ה, איש איש ומנחתו: זה הביא ארגז בקבוקי יין, אחר שקית מלאה צדפות שנאספו במפרץ סנט וינסנט. כשג'וק חזר בצהריים כבר היו בחצר החווה כעשרה אנשים טובי לבב וסמוקי לחיים. צהלותיהם רק גברו כשראו את המפלצת ששכבה על מכסה המנוע של הלנדרובר: קנגורו זכר אדום שמשקלו שמונים קילוגרם ואורך זנבו מטר וחצי. "אני מקווה מאוד שהיין יהיה מוצלח, כי החיה הרעה הזאת נראית חתיכה לא נורמלית", קרא ג'וק וסימן לכריס, לג'סטין ולמת'יו שעמדו בסמוך. כמו צוות אלונקאים שקט ומיומן הם אחזו בחיה המסכנה בארבע גפיה ונשאוה לחצר האחורית להפשטה ולניקוי.
כמה שעות מאוחר יותר, לעת ערב, הכל היה מוכן לחגיגה. על הדשא בחצר הקדמית בערו גזעי אקליפטוס בתוך שני חצאי חבית. על השולחנות הונחו עשרות בקבוקי יין משובחים, ובמרפסת רחבת הידיים התגודדו כל עובדי היקב והחווה והעבירו חוויות מעונת הבציר שאך הסתיימה. בכל אותו הזמן המשיכו להגיע אורחים, בהם ז'ולי, ייננית צרפתייה, עדינה וביישנית, שעבדה ביקב המקומי על תקן "מומחית בינלאומית". מכיוון שלמחרת עמדה לטוס בחזרה לצרפת, היא הביאה את שתי מזוודותיה עימה, כדי שתוכל לצאת מיד בתום החגיגות לשדה התעופה. ג'וק הקצה לה חדר בבית והסביר, כמו ג'נטלמן אוסטרלי אמיתי, היכן נמצאים המטבח, השירותים והמקלחת. ז'ולי פרשה לחדרה, וג'וק מיהר לחזור ולבדוק את מצב הגחלים.

לא עברו חמש דקות, וצרחה מצמררת נשמעה מכיוון הבית. לפני שמישהו מהנוכחים הבין מה קורה פרצה ז'ולי למרפסת בריצה, לגופה רק מגבת, והיא צועקת במבטא צרפתי: "יש גופה באמבטיה! יש גופה באמבטיה!" נפלה דממה. אנשים הביטו זה בזה באימה. רק ג'וק, כריס, ג'סטין ומת'יו הביטו איש ברעהו והחלו לצחוק. "מודה באשמה. יש גופה באמבטיה, ואני הרוצח!" קרא ג'וק.
מת'יו, שריחם על ז'ולי ההיסטרית, ניסה להסביר: "זה הקנגורו. זה בסך הכל הקנגורו המסכן". ז'ולי לא נרגעה, וג'וק ניגש לחבקה. "היה נורא חם, וקנגורו כה גדול אי אפשר לשים במקרר. אז מילאנו את האמבטיה בקרח ו…"
"למה לעזאזל לא הזהרת אותי?" קטעה אותו ז'ולי.
"שכחתי. מי חושב על חדר האמבטיה כשכאן בחוץ מונחים כאלה בקבוקי יין משובחים…"
כעבור שעתיים, בעוד כולם ממלאים את כרסם בנתחי בשר אדומים ולוגמים בתאווה מהשירז המפורסם של מחוז מקלרן, עמדה ז'ולי בפינת המרפסת וכרסמה קוביות גבינה וקרקרים יבשים.

חתונה בטהיטי

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.