תפריט עמוד

יריחו: העיר העתיקה בעולם אקטואלית מתמיד

יריחו: העיר העתיקה בעולם אקטואלית מתמיד

במשך שנים טענו ארכיאולוגים שיריחו היא העיר העתיקה בעולם, אבל חוקרים מודרנים מטילים בכך ספק. מחקרים חדשים מאיימים לנפץ מיתוס נוסף, לפיו ערים הן פסגת הקדמה. החקלאות והעיור הביאו אמנם ליצירת הכתב ופלאי הטכנולוגיה, אבל גם לאפליה חברתית ומינית, למחלות ולהתפוצצות אוכלוסין, לעריצות, למלחמות ולהרס הסביבה.

בתולדות המחקר ידועה הארכיאולוגית הבריטית קתלין קניון כמנהלת עבודה קשוחה. בשנות החמישים ניהלה קניון את משלחת החפירות בתל א־סולטאן, סמוך לעיר יריחו, וחקרה כל שכבה באתר שיש בו הריסות של יישובים מתקופות רבות. מיומני השדה מתברר כי בכל יום, בשבע בבוקר, התכנסו הפועלים לקבלת הוראות, ואחר כך עבדו עד השקיעה. יומם של הארכיאולוגים שבין חברי הצוות היה ארוך בהרבה, ונמשך עד השעות המאוחרות של הלילה. לעיתים קטעה "גברת הברזל" את השגרה המפרכת בערב של משחק קלפים או שירה בציבור.
כך חלפו השנים, עד שחשפו החופרים בבסיס התל שרידי יישוב מראשית האלף השביעי לפני הספירה. קניון העריכה, כי הכפר העתיק השתרע על פני 40 דונם, והיה גדול בהרבה מכפרים אחרים מתקופה זו. ביישוב, שתושביו התגוררו במבנים הבנויים מלבני טיט, התגלו חומות אבן ומגדל. מאחר שאלה נחשבו על ידי קניון לביצורים הקדומים ביותר הידועים לנו, זכתה יריחו לתואר "העיר העתיקה בעולם".
קרוב ליובל שנים עסוקים הארכיאולוגים בניסיון לפענח את מסתרי תל א־סולטאן ולהשיב על השאלה, האם אמנם היתה יריחו העיר הראשונה?
                     
ככה בונים חומה?
בשלהי תקופת הקרח, מסיבות שעדיין שרויות במחלוקת בין החוקרים, ויתרו חבורות אנושיות רבות על אורח חיים של ציד ולקט. במזרח התיכון פינו הנדודים את מקומם לישיבת קבע, והתושבים החלו לגדל דגנים ולביית כבשים, עיזים ובקר. כך באה לעולם "המהפכה החקלאית", והחל עידן חדש בתולדות האדם, המכונה התקופה הניאוליתית. הוגה הדעות גורדון צ'ילד ראה במהפכה החקלאית את הבסיס ל"מהפכה העירונית" וליצירת הציוויליזציה – חברה שהמאפיינים החשובים שלה הם כלכלת עודפים, מורכבות חברתית, שלטון ריכוזי, מפעלי בנייה ציבוריים, כתב, טכנולוגיה ומדע.
אזורנו היה אחד החשובים בדרמה הנאוליתית. אבל הצהרתה של קניון כי גילתה עיר בדמדומים הראשונים של שחר התרבות, אלפי שנים בטרם נבנו הערים הקדומות ביותר הידועות לנו, התקבלה בספקנות בקרב עמיתיה. באחרונה מערערים ארכיאולוגים רבים על מסקנותיה. החישוב הראשוני של שטח האתר נאמד על ידי החופרת בכ־40 דונם, ולדעתה התגוררו במקום כ־3,000 אנשים. חישוב מחודש של שטח התל מצביע על כך שיריחו הנאוליתית השתרעה של 25 דונם בלבד. האומדנים המקובלים במחקר, המבוסס על איסוף נתונים מיישובים כפריים באיראן, מלמדים שגודל האוכלוסיה היה בין 375 ל־1,000 אנשים בלבד.
קניון העריכה כי יריחו היתה מוקפת חומה שאורכה 600 מטרים, גובהה ארבעה מטרים ועוביה שני מטרים. אבל אחד החישובים מראה ש־200 פועלים יכלו לבנות חומה כזאת במשך שבוע. לכן, למרות שיש להעריך את המפעל השיתופי הזה כפעולה חשובה מבחינת ההתפתחות החברתית, לא היה זה מאמץ שדרש אמצעים רבים בתקופה הנדונה.
קניון היתה סבורה שהחומה והמגדל נבנו כביצורים, עדות למפעל ציבורי שאורגן על ידי שלטון מרכזי. שלטון זה רצה להגן על העודפים הכלכליים שהצטברו בתחומי היישוב, השוכן בנווה המדבר שאדמתו פורייה ומימיו נובעים כל השנה. האומנם היו אלה ביצורים שהוקמו נגד אויב אנושי? מדוע איפוא לא נבנתה החומה מחדש, כאשר יצאה מכלל שימוש עוד במהלך התקופה הנדונה? ומדוע המגדל, שנבנה בערים מאוחרות יותר כבליטה מחוץ למיתאר החומה, נבנה דווקא בפנים?
פירוש אחר לקיומה של חומת יריחו הקדומה מתבסס על הנתונים הטופוגרפיים של האתר. על פי פירוש זה, נועדה החומה למנוע את הצפת היישוב במי שטפונות. מאחר שיריחו הוקמה על מדרון משופע, הגולש מהרכס המערבי אל העמק, סיכנו כנראה שטפונות את בתי המגורים. ואכן, מניפות הסחף של הנחלים מצפון ומדרום לרכס זה – ואדי נועיימה וּואדי דואק – מגיעות סמוך לאתר. פרשנות זו מסבירה גם מדוע לא הוקמה ה"חומה" מחדש כאשר נקברה בין עיי החורבות עוד לפני סיומה של התקופה: התל של יריחו כבר היה גבוה דיו להגן על הבתים מהצפה אקראית. המגדל לא היה קשור לחומה ולייעודה, והיה כנראה מבנה ציבורי או דתי.
מהממצאים באתר עולה גם שלמרות שהחקלאות איפשרה גידול אוכלוסיה וצבירת מזון, היא טרם התבססה, ותושבי יריחו נזקקו להמשיך בציד כדי לספק את החלבונים והשומנים הדרושים להם מהחי. לפיכך, הם לא הצליחו לצבור עודפים כלכליים ולא נזקקו להגן עליהם מפני אויבים.  
אם אכן לא שימשו החומה והמגדל בכפר הנאוליתי של תל א־סולטאן כביצורים, הרי יריחו אינה מהווה תופעה ייחודית. קירות תמך כנגד שטפונות מוכרים לארכיאולוגים גם מכפרים אחרים שהוקמו באיזור בתקופה הנאוליתית, כמו למשל האתר בידא שבעבר הירדן. יריחו לא היתה איפוא העיר הראשונה בעולם. היא היתה הבטחה, רמז לבאות.

כוחה של אבולוציה
התפיסה הדטרמיניסטית, הרואה בתרבות מסלול המוביל בהכרח מחברה המתבססת על ציד ולקט לחברה שמאפייניה הם עיור ושכלולים טכנולוגיים, זוכה לפחות תומכים בשנים האחרונות. עדיף, כנראה, לתאר את עקרונות ההתפתחות התרבותית בעזרת עקרונות האבולוציה הביולוגית. שינויים תרבותיים מתחוללים כשנוצר צורך בהם, כדי להסתגל לתנאים חדשים. בדרך כלל, מתעורר הצורך עקב שינויים בתנאי הסביבה או מתוך צרכים חברתיים, ולרוב בשל אלה ואלה גם יחד.
המעבר לחקלאות, למשל, התרחש בעקבות השינויים האקלימיים והסביבתיים שהתחוללו עם נסיגת הקרחונים, שגרמו לשינוי באסטרטגיית הקיום של חלק מחברות הציידים־לקטים במזרח התיכון. אבל המקום הראשון שבו הפכו כפרים לערים היה מדרום לבגדאד של ימינו, בין הנהרות פרת וחידקל. מחפירות ארכיאולוגיות מתברר, שהיו אלה בעיות ההשקיה באיזור שהובילו ליצירת החברה העירונית. ההתפתחויות התרבותיות שהיו במסגרת חברה זו הם אלה שאיפשרו לבני האדם לבנות מאוחר יותר את הפרתנון ולהלחין את המיסה בסי מינור.
לא ידוע עדיין מתי והיכן התרחשה המהפכה העירונית הראשונה במסופוטמיה. ידוע רק שהדבר קרה מאות שנים לפני היווצרות התרבויות של מצרים, עמק האינדוס וסין, ואלפי שנים לפני היווצרות הציוויליזציות באמריקה הדרומית. אבל באלף החמישי לפני הספירה כבר התנשאו מעל היישובים הגדולים באיזור מבנים של לבני חומר, בעלי כבשׁים משופעים ויציעים, המכונים זיגוראת. הזיגוראת הללו, ששימשו כמקדשים, היו מבשריו של המגדל העתיק של בבל שגובהו עלה על מאה מטרים.
בשנת 3500 לפני הספירה היו באורוק שבעיראק רחובות, בתים, מקדשים ארמונות וביצורים בשטח של יותר מ־1,000 דונם. ייתכן שהתמורה התחוללה שם. ואם לא, היא התרחשה כנראה בלָגָש, באֵרִידוּ, בנִיפּוּר או באוּר, היא אור כשדים, הידועה מהמקרא כעיר הולדתו של אברהם אבינו. ערי מדינה שגשגו באלף הרביעי לפני הספירה בממלכת שוּמר. בערים אלה נולדו תוצריה של הציוויליזציה: הכתב, קובצי החוקים, שיטות המינהל, אמנות מונומנטלית ושכלולים טכנולוגיים וארכיטקטוניים שמלווים אותנו עד ימינו.   
לשוּמרים מיוחסות גם המצאת האסטרולוגיה ותחילת האסטרונומיה. האם יכלו לחזות שבעתיד יתגוררו רבים מתושבי העולם בערים, או שהתצפיות שערכו ממגדלי הזיגוראת יסללו את הדרך לכיבוש החלל? ההמצאות והרעיונות שהתגבשו בערי השומרים הטביעו את חותמם על מחשבתם וכתביהם של עמי המזרח הקדום. הבבלים והאשורים פיתחו את הישגי הציוויליזציה השומרית, ואחריהם התפתחו העולם ההלניסטי ותרבות המערב.

האומנם קדמה?                                                    
מאז הרנסאנס, טיפחו משכילים אירופאים את רעיון הקדמה. ב"התקדמות הלימוד" של פרנסיס בייקון, שנכתב בראשית המאה ה־17, ב"תצפיות על ההתקדמות של התבונה האנושית" של אבה דה סן פייר, וב"אנציקלופדיה" של דידרו במאה ה־18, הכריזו המלומדים על התרחבותו הבלתי נמנעת של הידע האנושי. ידע זה, כך האמינו, יביא לשיפור חייו של האדם.
האנתרופולוגיה התחילה את דרכה במאה ה־19 כמדע הקדמה. לואיס הנרי מורגן, מחלוצי האנתרופולוגים, ניסה להוכיח איך "התחילה האנושות את דרכה בתחתית הסולם ועשתה את דרכה מעלה". הוא תיאר את החברה המודרנית והישגיה הטכנולוגיים כפסגה של הר תלול, אשר ממנו השקיף אל "תהומות של פראות וברבריות", שייחס לחברות נחשלות יותר. על פי השקפה זו שרווחה עד המאה ה־20, נאלצו בני האדם במשך רוב ההיסטוריה האנושית לנהל אורח חיים "פרימיטיבי" כציידים־לקטים. אורח חיים זה נחשב "דוחה, בהמי וקצר". רק עם המצאת החקלאות השתחרר האדם ממאבק ההישרדות היומיומי. היתה זו החברה העירונית ששיפרה את תנאי קיומו ואיפשרה לו להגיע, לראשונה, להישגים תרבותיים של ממש.
תגליות ממחקרים אנתרופולוגיים ומחפירות ארכיאולוגיות, שנערכו בעשורים האחרונים, מאיימות לנפץ את הדימוי העצמי השאנן ואת הטענה שההיסטוריה האנושית היתה סיפור ארוך של קדמה.
מהנתונים החדשים עולה, כי אימוץ החקלאות והעיור היו נקודות מפנה גורליות בתולדותינו, והיה בהן מן החיוב והשלילה גם יחד. החקלאות הביאה לא רק לגידול בכמות ובאיכות המזון, הצריכה ואיפשרה את אחסונו, אלא הביאה גם לאפליה חברתית ומינית, למחלות ולהתפוצצות אוכלוסין. הקמת הערים הובילה אמנם ליצירת הספרות ופלאי הטכנולוגיה, אבל יצרה גם תופעות חברתיות שליליות כעריצות ומלחמות ואף הובילה להרס הסביבה.
התלונה המוכרת, שארכיאולוגיה היא מותרות שעניינה העבר הרחוק ואי־אפשר להפיק ממנה לקחים, היא אירונית לאור מה שיש לה ללמד אותנו דווקא על ההווה. מהמחקרים הארכיאולוגיים מתברר, שציידים־לקטים ניהלו את אורח החיים המצליח והמתמיד ביותר בקריירה של המין האנושי, והשכילו, במשך יותר ממיליון שנה, להימנע, בדרך כלל, מעימותים אלימים עם קבוצות אנושיות אחרות ומהכחדת משאבי הסביבה.
אנחנו, לעומת זאת, עדיין נאבקים בבעיות שלתוכן שקענו עם אימוץ החקלאות והעיור. האם היתה העיר הראשונה ראשיתה של הציוויליזציה, או שכאשר יבקר כאן בעתיד ארכיאולוג מן החלל החיצון הוא יקבע שהיא היתה הסיבה להכחדתה?

 
 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 2

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code