ירידה לצורך עליה – רכיבה לעין עקב

תחילת הרכיבה לאורך הגדר שמקיפה את מדרשת בן גוריון. יוצאים משער הכניסה הראשי של המדרשה, רוכבים תחילה לכיוון הכביש הראשי (כביש 40) ולפני הצומת פונים ימינה – מזרחה. מכאן, שני קילומטר מנקודת היציאה, מתחילים לרכב לאורך שביל המסומן שחור ומשולט לכיוון מעלה צין.
ליד השער האחורי של המדרשה, שלושה קילומטר מנקודת היציאה, יש צומת עם שבילים רבים. חשוב להמשיך עם השביל השחור – הימני ביותר, שפונה לכיוון מזרח.
5.5 קילומטר מנקודת היציאה מגיעים להתפצלות ליד מנחת למטוסים. ממשיכים עד קצהו של המנחת ומחפשים את השילוט למעלה צין ואת סימון השביל השחור. מכאן מתחילה ירידה תלולה וארוכה. זו ירידה מעט מסוכנת וחשוב להקפיד לאורכה על זהירות ושימוש נבון בבלמים.
שני קילומטרים לאחר מכן חוצים את אפיק נחל צין ופונים בכיון דרום מערב. מכאן מחפשים את השביל המסומן כחול ומשולט לכיוון עין עקב.
תשעה קילומטר מנקודת ההתחלה חוצים התפצלות וממשיכים בשביל הכחול. שני קילומטר הלאה משם מגיעים לחניית מכוניות. מכאן, בדרך כלל צריך להוביל את האופניים וקשה לרכב.
עין עקב נמצא 12 קילומטר מנקודת ההתחלה. זה הרגע לטבול במים, לבשל ספל קפה קטן ולהרהר בבריאות העצומה ובחדוות החיים שנוספה לנו בזכות הרכיבה הזו.
שלשה הקילומטרים הראשונים בדרך חזרה זהים לנתיב בו הגענו. בשלב זה מגיעים לסימון של שביל ישראל וממשיכים בו לפי השילוט לעין עבדת.
שישה וחצי קילמטרים לאחר היציאה מעין עקב מגיעים לכביש שמחבר את עין עבדת עם מדרשת בן גוריון. זה הרגע לבחור – האם אתם רוצים לבקר גם בעין עבדת או לרכב בחזרה לחניון בו השארתם את המכונית. אם בחרתם באפשרות הראשונה – פנו שמאלה (דרומה) לשמורת הטבע. אם החלטתם שדי לכם – פנו ימינה (צפונה) לכיוון מעלה הסרפנטינות המוביל למדרשה.
כדאי לזכור – קטע זה, מהחיבור לכביש ועד למדרשה הוא עלייה תלולה למדי. יתכן שזה הרגע לשקול את האפשרות שרק נהגי המכוניות ימשיכו במרכיבה במעלה התלול בעוד שאר הרוכבים ימתינו להם בצל.