ילדים מצלמים

"כשמלמדים ילדים לצלם רצוי לחסוך מהם את הצד הטכני – עדשות, צמצם, מהירות תריס — זה מסרבל את הלימוד", אומר יואל שתרוג, עורך הצילום של מסע אחר ומורה ותיק לצילום. "מה שחשוב לילדים זה בעיקר לצלם תמונות שישמשו מזכרת מהטיול. לכן חבל שהם יפסידו זמן בהתעסקות במנגנונים טכניים. עדיף שברגע שהם רואים אובייקט מעניין, הם יוכלו להרים את המצלמה ולצלם.
"יכול להיות", הוא מוסיף, "שאתם ההורים תופתעו מהתמונות שילדיכם צילמו. הרבה פעמים ילדים מצלמים נושאים אחרים ממבוגרים. הצילום שלהם עדיין נטול השפעות. אנחנו, המבוגרים, כבר הושפענו, יש לנו שפה צילומית. אצל הילדים השפה הצילומית מאוד נקייה". שתרוג מציע כאן כמה טיפים לילדים (ולהוריהם) שמתעניינים בצילום. הטיפים מלמדים את הדברים החשובים בצילום מן ההתחלה. ילדים צעירים יזדקקו לעזרת ההורים, ילדים גדולים יותר יוכלו לקרוא ולהתחיל לצלם. אגב, גם לצלמים ממש מתחילים (שאינם ילדים) כדאי לקרוא ולהסתייע.

1 בחירת הסרט
למרות שחומר הגלם הטוב ביותר לצילום הוא שקופיות, עדיף לילדים לצלם בסרטי נגטיב. יותר נוח לשמור תמונות (להכניס לאלבום) מאשר שקופיות. יתרון נוסף – אם יש טעויות בחשיפה, מעבדת הפיתוח יכולה לתקן את התמונה.
בימים שטופי אור אפשר להסתפק בסרט עם רגישות של 100 אסא. ביום מעונן רצוי לצלם בסרט בעל רגישות של 200 אסא (רגיש יותר). בחללים סגורים ובתנאי תאורה קשים רצוי להשתמש בסרט מהיר בעל רגישות של 400 אסא.

2 בחירה בין סוגים שונים של מצלמות
> מצלמת 35 מ"מ אוטומטית: זו המצלמה האידיאלית לילדים. מדובר במצלמה חכמה, יעילה, איכותית וקלה במשקל. חלק מהמצלמות האלה מצוידות בעדשת זום המאפשרת לצלמים לקרב או להרחיק את האובייקט (פירוט בהמשך).

> מצלמה חד פעמית: בחלק מחנויות הצילום אפשר לרכוש בעלות נמוכה מצלמה חד פעמית, שהיא פתרון נפלא עבור ילדים שרוצים להתנסות בצילום. זה לא יהיה נורא אם המצלמה תיפול או תלך לאיבוד, והתוצאה הסופית – אם מדפיסים את התמונות לגודל סביר (15X10 סנטימטר) – משביעת רצון. חלק מהמצלמות מצוידות גם במבזק.

> מצלמת רפלקס: בדרך כלל מדובר במצלמה כבדה יותר, יקרה, מסורבלת ומורכבת. ברוב המקרים לילדים צעירים קשה להחזיק את המצלמה בצורה יציבה ולכן התמונות

מצלמת 35 מ"מ אוטומטית	מצלמה חד פעמית
מצלמת רפלקס	מצלמה דיגיטלית

יוצאות קצת מטושטשות. ילדים בני 12־13 כבר יכולים לצלם במצלמה מסוג זה. חשוב להקפיד שהרצועה של המצלמה תהיה רחבה ותלויה על עורפו של הצלם כדי שלא תיפול. המצלמה צריכה להיות מכוונת למצב של פוקוס אוטומטי (AF). כדאי לעבוד במצב פרוגרם (P), שבו המצלמה בוחרת גם צמצם וגם מהירות. אם רוצים לעבוד בצורה לא אוטומטית, עדיף לתת עדיפות למהירות (TV או S) ולא לרדת ממהירות של 1/125. במהירות זו, גם אם הילד יזוז טיפה, התמונה עדיין תצא חדה. כאשר מצלמים עצמים או אנשים בתנועה במהירות הזו, הם ייצאו חדים גם כן. כאשר ילדים מצלמים במצלמה מסוג זה רצוי להימנע מלהיסחב עם חצובה (עבודה במהירות 1/125 פותרת ברוב המקרים את בעיית היציבות), ולא להשתמש בעדשות ארוכות מוקד (200־600 מ"מ). צילום עם מבזק חיצוני למצלמה עלול גם הוא להכביד על ילדים, ורצוי להימנע מכך.

> מצלמות דיגיטליות: יותר ויותר טיילים מצלמים במצלמה דיגיטלית. לתיעוד טיול משפחתי זוהי אפשרות נהדרת, זולה ויעילה. רצוי להכיר במגבלות של המצלמות הדיגיטליות: בעיקר איכות התמונה (אולם ככל שמחירה של המצלמה גבוה יותר, סביר שגם איכותה עולה). היתרון בצילום בהן הוא שאפשר לראות מיד איך התמונה יצאה, ואם לא מרוצים פשוט למחוק אותה ולצלם שוב.
יתרון גדול נוסף הוא שלאחר הצילום אפשר להעביר את התמונות למחשב ולטפל בהן. אז הילדים יכולים לשפר את התמונה, להעביר במייל לחברים או לבנות אלבום פרטי בתוך המחשב. כמובן שניתן גם להדפיס את התמונות בבית או בתחנת שירות. כל המצלמות הדיגיטליות הן בעלות פוקוס אוטומטי. ברוב המצלמות ישנם כל המנגנונים שקיימים במצלמת רפלקס, וכל האמור לגביהן נכון גם כאן.

3 זוויות צילום
כשהילדים קטנים, בדרך כלל זוויות ההסתכלות שלהם נמוכות יותר. אני מציע לא להרים אותם. הם צריכים למצוא בעצמם את הזווית הנכונה להם לצילום. הם יכולים לטפס, לעלות, לרדת, להתקרב למה שרוצים לצלם או להתרחק ממנו. לפעמים הם יצטרכו לפלס דרך בין המבוגרים שחוסמים להם את קו הראייה.

4 יציבות
יציבות היא אחד הדברים הכי חשובים בצילום. חשוב להעביר לילדים את המסר הבא: החזיקו את המצלמה בשתי הידיים (גם אם זו מצלמה קלה). עכשיו עצרו, עמדו יציב, חשבו על התמונה (הפריים) לפני שאתם מצלמים, ואז צלמו.

5 הפריים — מסגרת התמונה
חשוב שהילדים ישימו לב לכך שכאשר הם מצלמים אנשים, לא "ייחתך להם הראש". חשוב לחשוב על המבנה של התמונה (קומפוזיציה). כדאי לנסות לא להכניס לתמונה עצמים שמסיטים את תשומת הלב מהנושא של התמונה (כאשר מצלמים מקרוב נכנסים פחות פרטים לתמונה).

6 פוקוס (מיקוד)
כדאי לילדים לעבוד עם פוקוס אוטומטי (במצלמת רפלקס, AF). חשוב שהילדים יהיו מודעים לכך שיש מרחק מינימלי שהמצלמה יכולה להתמקד בו (ללא עדשה מיוחדת). איך יודעים? מנסים ורואים בעינית אם התמונה ברורה. רוב המצלמות מוגבלות למרחק של לפחות חצי מטר, ובדרך כלל המרחק המינימלי כתוב על העדשה.

7 זום: כשאי אפשר להתקרב
במקרים בהם אי אפשר "לעבוד עם הרגליים", אפשר להשתמש במנגנון זום הקיים בחלק מהמצלמות. הזום מאפשר לנו ללא תזוזה לקרב או להרחיק את הנושא. בדרך כלל הכפתור עם סימן ה־T יקרב את האובייקט והכפתור עם ה־W יעשה בדיוק להפך וירחיק את העולם מאיתנו. להורים כדאי להשקיע כמה דקות ולהסביר לילדים איך פועל המנגנון.

8 מבזק: כשהתאורה קשה
במקרים בהם התאורה קשה, או בחללים סגורים בהם אין אור בכלל, יש צורך במבזק (פלש). ילדים צעירים יזדקקו לעזרת ההורים. חשוב להיות מודעים למגבלות של המבזק: עדיף לא לצלם ממרחק של פחות מחמישים סנטימטר עם מבזק. המרחק המקסימלי שבו המבזק יהיה אפקטיבי הוא בין שלושה לארבעה מטרים: אין טעם לעמוד בלילה במרחק מאה מטר ממגדל אייפל, לצלם עם מבזק ולצפות שהתמונה תהיה מוארת. כשמצלמים אנשים בשעות הצהריים והשמש יוצרת תאורה ניגודית (אור וצל), רצוי להפעיל את המבזק של המצלמה, לצורך השוואת התאורה (מילוי).

עורך מקצועי: יואל שתרוג
הביאה לדפוס: תמר שנקר