תפריט עמוד

יהודים ברומניה – העולם שהיה

יהודים ברומניה – העולם שהיה

אלפים בודדים נותרו מיהדות רומניה העתיקה והמפוארת: רבבות נרצחו במלחמת העולם השנייה, ורבים עלו לישראל בזמן השלטון הקומוניסטי. מסע אל מה שנותר

בערב שבת אחד בבית הכנסת המפואר של העיר ברשוב, קם יהודי זקן, מר רוזנברג שמו, ומיד אחרי אמירת "עלינו לשבח" של מנחה אמר קדיש. "אחרי מי אתה אומר קדיש?" שאלתי אותו. "אני אומר קדיש על עצמי", ענה לי מר רוזנברג. "עוד מעט לא יהיה כאן יותר מניין, לא יהיו עשרה יהודים".

מילים אלה מיטיבות לתאר את מצבה של יהדות רומניה בימינו, אבל עברה של הקהילה ארוך ומפואר, ועובר דרך דמויות, רעיונות וזרמים שעיצבו דרך חיים ושימשו דוגמה לדורות רבים אחריהם. המסע החל במאה השנייה לספירה, בעת שיהודים הסתפחו אל הכוחות הרומאיים שכבשו את שבטי הדאקים, אבותיהם של הרומנים, והתיישבו באזור. גלי הגירה נוספים הגיעו אחר כך מהונגריה ומספרד, מפולין ומרוסיה. אופייה של היהדות היה אורתודוכסי, בעיקר באזורים הכפריים – חבלי הארץ בוקובינה, בסרביה ומולדובה – אבל במאה ה-19 החלה מגמה של שינוי בערים הגדולות. יהודים, בעיקר בני המעמד הבינוני, החלו להיפתח להלכי רוח מודרניים ולרעיונותיה של תנועת ההשכלה.

בד בבד עם תהליך זה צמחה בקרב יהודי רומניה תנועת הציונות. לא רבים יודעים שהכנס הציוני הראשון התקיים ב-1882 בעיר פוקשן (Focşani), ובו התקבלה החלטה לדרבן את יהודי רומניה לעלות לארץ ישראל. באותה התקופה סבלו היהודים ברומניה מאפליה קשה, ובניגוד להבטחות הממשלה, לא הוענק להם שוויון זכויות. וכך, באוגוסט 1882 יצאה אונייה ראשונה של יהודים, ובה יותר ממאתיים עולים שהיו ממייסדי ראש פינה וזכרון יעקב. הפעילות הציונית נמשכה, וב-1928 הוקמה "המפלגה היהודית" שהציגה קו לאומי-ציוני, ונציגים שלה נבחרו לפרלמנט הרומני.

מלחמת העולם השנייה שפרצה עשר שנים לאחר מכן קטעה את חיי הקהילה, ותחת שלטונו של המנהיג הפשיסטי יון אנטונסקו ניספו יהודים רבים. בשנת 2003 הצהירה ממשלת רומניה כי בארצה לא היתה שואה יהודית, והזעקה שקמה בעקבות דבריה הביאה להקמת ועדה לחקר ההיסטוריה של השואה ברומניה. מסקנותיה של הוועדה היו כי ברומניה לבדה נספו 380-280 אלף יהודים.

עם תום המלחמה עלו לישראל רבים מהיהודים שניצלו, ואחריהם עלו גלי עלייה נוספים שהשאירו מאחוריהם קהילה יהודית שהולכת ומצטמצמת. לפי המפקד הרשמי שנערך לפני כשנתיים, נותרו ברומניה כמה אלפי יהודים בלבד. עם זאת, מאז נפילת הקומוניזם ב-1989 חלה התקרבות של בני נוער יהודים לדת, והשלטונות פועלים לחידוש אתרים יהודיים ולהכין מורים שילמדו את נושא השואה ויחזקו את המודעות לעבָר היהודי ברומניה.

מטיילים החפצים לראות את האתרים היהודיים יבקרו בעיקר בבתי הכנסת. כמה מבתי הכנסת נותרו פעילים, ונערכות בהם תפילות בעיקר בשבתות ובחגים. אחדים משמשים מוזיאונים שסוקרים את חיי הקהילה היהודית, ואחרים סגורים במנעול ובריח, שוממים מפעילות ואינם מסגירים דבר מהתוכן היהודי המרשים שצמח בהם.

בית הכנסת בעיר יאש, בירת חבל מולדובה

בוקרשט: מלחמה בבית הכנסת
בבוקרשט מתגוררים כיום רוב יהודי רומניה. גאוותה של הקהילה המקומית היא על בית הכנסת טמפלו קורל (Templu Coral) שבו מתקיימת עיקר הפעילות הדתית בעיר. בית כנסת זה מזכיר את דמותו המיוחדת של רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל, מי שנודע בכינוי המלבי"ם והיה מגדולי הרבנים, הדרשנים והפרשנים של המקרא במאה ה-19. מאמרים וספרים נכתבו על תולדות חייו ועל הקהילות שכיהן בהן כרב, אבל התקופה המעניינת ביותר היא שש השנים 1864-1858, שבהן שימש כרב בבוקרשט – תקופה המשקפת את המאבק שהתחולל בין היהדות האורתודוכסית ובין המשכילים והרפורמים.

הרפורמים בבוקרשט פעלו לייסד בתי ספר יהודיים-חילוניים ולהקים את הטמפלו קורל – בית כנסת שבו יש עוגב, מקהלה ("קורל") ורב מודרני שהיה גם דוקטור לפילוסופיה ואשר יטיף במקום המלבי"ם. המלבי"ם, שהישגיו בבוקרשט כוללים את הנחת היסוד לדפוס עברי ואת ייסודם של בית מדרש וספרייה תורנית, ראה בפעילות המשכילים והרפורמים סכנה ליהדות. הוא כיוון את דרשותיו חוצבות הלהבות נגד רעיונותיהם, והם בתגובה ביקשו מהשלטונות ומפרנסי הקהילה להעבירו ממשרתו.

בבית הכנסת טמפלו קורל יש כאלפיים מושבים, ומתקיימות תפילות מדי יום. בחגי ישראל המקום מתמלא במקומיים ובתיירים יהודים. במשך כ-130 שנה מאז הוקם, ביקרו בבית כנסת זה אישים רבים, בהם משה מונטיפיורי, מנחם אוסישקין, זאב ז'בוטינסקי, מנחם בגין, שמעון פרס, יצחק רבין והרב ישראל לאו.

בית הכנסת טמפלו קורל
שעות פתיחה: במקום נערכות תפילות מדי יום בבוקר ובערב, בשבתות ובחגי ישראל.
כתובת:Sfantu Vineri 9-1, בוקרשט
טלפון: 3122196-21-40

לא רחוק משם ניצב בית הכנסת הגדול, המעוצב בסגנון מורי. המקום משמש מוזיאון ליהדות רומניה, ומומלץ לבקר בו ולצפות במוצגים המשקפים את סיפורה של הקהילה.

המוזיאון היהודי
כתובת: Mămulari 3, בוקרשט

בצפון הבירה, באזור כיכר אמזי (Amzei), פועל בית הכנסת ישועה טובה. הוא פעיל בשבתות ולפעמים גם באמצע השבוע ומנוהל על ידי הרב דייטש, חב"דניק חרוץ שעמל לקרב יהודים למסורת. בשנה שעברה הוכנס אל בית הכנסת ספר תורה, אירוע שלא התרחש זה שנים רבות, והוא לווה בחגיגה גדולה וצוהלת. בית הכנסת מפעיל מסעדה כשרה, וכיום היא היחידה ברומניה שההשגחה על כשרותה אינה מוטלת בספק. בעבר פעלו מסעדות כשרות רבות ברומניה, אך במרוצת הזמן הן עברו לשרת בעיקר יהודים שמצבם הכלכלי היה קשה (בחלקן צוות המסעדה גדול ממספר האנשים שמגיעים לאכול).

בית הכנסת ישועה טובה
שעות פתיחה: תפילות נערכות מדי יום בוקר וערב. בשבת אפשר להצטרף לארוחה.
כתובת: Tache Ionescu 9, בוקרשט

רב נוסף הקשור בבוקרשט וראוי לציון הוא הרב רוזן, שכיהן כרב הראשי של יהדות רומניה בשנים 1989-1947, והיה גם חבר פרלמנט. אישיותו היתה שנויה במחלוקת: מצד אחד, בזכות קשריו פעל הרב לסלול את דרכו של צ'אושסקו להידוק היחסים עם הבית הלבן. מצד שני, הוא השיג בתמורה הישגים נאים בתחום החיים הדתיים, למשל הוצאת אלפי ספרי תורה מרומניה לישראל ללא תמורה כספית. 

כיתוב בעברית מעל חלון במוזיאון היהודי בבוקרשט. בעבר המקום שימש כבית כנסת | צילום: Joe Mabel, GFDL

טרנסילבניה: קומץ מתפללים
קהילת ברשוב (Braşov), אחת הערים היפות בחבל טרנסילבניה, היתה פעם שם דבר. כיום קהילה זו מונה כ-300 נפש בלבד. בית הכנסת המפואר של העיר, השני בגודלו ברומניה, משופץ וצבוע כולו בלבן. בעבר הוא שימש בית תפילה של הזרם הניאולוגי (נשים וגברים יחד), אבל ברעידת האדמה שאירעה ב-1977 נהרס בית הכנסת האורתודוכסי, וכל יושביו עברו לבית הכנסת הזה. בשבת מתפללים כאן קומץ יהודים הזוכים בחודשי הקיץ לתגבור מקבוצות דתיות המבקרות במקום. לבית הכנסת צמודה מסעדה כשרה המשרתת את אלה המתקשים לדאוג לעצמם ואת התיירים החפצים בסעודה כשרה.

בית הכנסת הגדול
שעות פתיחה: כל יום מהבוקר עד הצהריים. במשרדי הקהילה הצמודים לבית הכנסת אפשר לבקש שיערכו לכם סיור מודרך במקום.
כתובת: P. Schei 29, ברשוב

עוד בטרנסילבניה כדאי לציין את קהילת קלוז' נפוקה (Cluj Napuca) שהצמיחה את חסידות צאנז, שממשיכה להתקיים כיום בנתניה. על בית הכנסת הגדול והמשופץ בעיר הוצב לוח שיש, ובו כתובת בעברית, בהונגרית וברומנית המזכירה את היהודים שהושמדו בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה בסיוע אלמנטים פשיסטיים מקומיים. גם בקלוז' נפוקה יש מסעדה כשרה המשרתת קבוצה קטנה של יהודים מבוגרים, חלקם באים לסעוד וחלקם מקבלים את מזונם לבתיהם. מצב דומה מוצאים בשתי ערים גדולות אחרות: ארד (Arad) וטימישוארה (Timişoara). קרוב לגבול הונגריה נמצאת העיר אורדאה (Oradea) שבה קהילה פעילה ומסעדה כשרה שבאים לסעוד בה תיירים יהודים המבקרים בפליקס (Felix), אתר הנופש הקרוב.

מולדובה: מקלט למנהיג הנערץ
אחד האישים המרתקים בעולם החסידות הוא הבעל שם טוב (הבעש"ט), יליד אוקראינה, שייסד את תורת החסידות. לפי הסיפורים, היה הבעש"ט נוהג להגיע במסעותיו לצפון רומניה, אל פיאטרה נאמץ (Piatra Neamţ) שבחבל מולדובה, עיירה שבעבר רבים מתושביה היו יהודים, והיא נראתה כשטעטל טיפוסי. כאן, בבית כנסת הבנוי מעץ, היה הבעל שם טוב מתפלל. עוד לפני ימיו של הבעש"ט שימש בית הכנסת הזה מקלט לפטרו רארש, ממנהיגיה הנערצים של רומניה במאה ה-16, שהתורכים דלקו אחריו. היהודים הכניסו אותו לבית הכנסת, עטפוהו בטלית, וכך הוא ניצל. כיום משמש בית כנסת זה, העתיק ביותר ברומניה ומהעתיקים באירופה כולה, מוזיאון ואתר עלייה לרגל לתיירים יהודים. במקום יש ארון קודש עתיק המגולף בעץ ותשמישי קדושה רבים.

בית הכנסת של הבעש"ט
מיקום: Petru Rareş 7, פיאטרה נאמץ

בעיר יאש (Iaşi), בירת חבל מולדובה, שוכנת כיום קהילה המונה כ-300 איש, וגם היא ראתה ימים יפים מאלה. אתר חובה לביקור בעיר זו הוא בית הקברות היהודי שבו ניצב לוח לזכר היהודים שנרצחו בפוגרום שביצעו פשיסטים רומנים ביוני 1941. בעיר יש גם בית כנסת ומסעדה כשרה המשרתת בנאמנות את חברי הקהילה.

בית הקברות היהודי
הגעה: ממרכז העיר יוצא שביל לכיוון צפון-מזרח, המוביל ישירות לבית הקברות. כדאי לתאם את הביקור עם הקהילה היהודית ביאש, בעיקר אם מחפשים קבר של אדם קרוב
הכניסה בתשלום.

במולדובה נוסדה גם חסידות ויז'ניץ, מהחשובות שבחסידויות, אך בחילופי שטחים עברה העיירה לשטח אוקראינה והחסידים עברו לחבל טרנסילבניה. על מי שעמד בראשה, הרב הזקן ישראל האגר, מספרים שהיה נודד בין עיירות הסביבה ועוצר בכל שבוע בעיירה אחרת כדי לעשות בה את השבת. יהודי האזור שתו בצמא את דברי התורה שלו והיו יוצאים מגדרם כדי לקבל את ברכתו, ונראה שאף בעיני הגויים הוא נחשב לאיש מכובד. כפי שאפשר לראות בערים אלה וביישובים רבים אחרים, החיים היהודיים עמדו מלכת לאחר השואה במקומות רבים ברומניה. יש רק לשמוח שרבים מבני יהדות זו, 400 אלף איש, מצאו את מקומם בישראל, והם אחת העדות הגדולות והחשובות בישראל.

 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

חיי הכפר בטרנסילבניה

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות