תפריט עמוד

טרק סובב מטרהורן: קרחונים, אוכפים ופסגות

טרק סובב מטרהורן: קרחונים, אוכפים ופסגות

למרות המיקום, בלבה של אירופה הקלאסית, לא רחוק מעיירות סקי מפורסמות, טרק סובב מטרהורן דורש מיומנות טיפוס לא מבוטלת, וכרוך בחציית קרחונים ודילוג מעל בקיעים בקרח. הפיצוי מגיע בדמות נופים יפים להפליא וערבי שתייה עליזים בבקתות אלפיניות

המטרהורן הוא מועמד רציני לתואר ההר המפורסם ביותר באלפים, אם לא בעולם כולו. לכל מי שקורא שורות אלו בתמיהה ולא מבין על מה אני מדבר – הסתכלו על חבילת שוקולד טובלרון. המשולש שמצויר עליה, זהו המטרהורן.

במהלך השנה האחרונה התחלתי לשמוע על טרק חדש יחסית באלפים, מסביב למטרהורן. בירורים קצרים הביאו אותי למסקנה שלטרק יש פוטנציאל להיות שדרוג טבעי לטרק סובב המון בלאן שערכתי בשנה שעברה. גם הטרק הזה חוצה גבולות ורכסים, אולם להבדיל מסובב מון בלאן, החצייה מתבצעת דרך הרכס הראשי והגבוה, ודורשת מעבר ארוך של קרחונים. ההליכה על הקרחון אינה קשה במיוחד, אך היא דורשת ציוד טכני של טיפוס הרים, ובעיקר ידע מה לעשות איתו. הבעיה בחציית קרחונים אינה פני השטח, אלא דווקא מה שמתרחש מתחת. בכל קרחון, גם אם הוא שטוח ונראה קל למעבר, ישנם בקיעים שנוצרים עקב תנועת הקרחון, ונפילה אל תוך אחד מהם עלולה להסתיים בפציעה קשה, או אף גרוע מכך. בעזרת שימוש נכון בציוד וידע מוקדם ניתן לנטרל את הסיכון לרמה סבירה ביותר – לדעתי, בטוח יותר מנסיעה בכבישי ארצנו…

פסגתו של הר המטרהורן. חובבי טובלרון מכירים את צורת הפירמידה המושלמת

לאחר הכנות מהירות בארץ, יצאנו אשתי ואני לשווייץ. נסיעה של כמה שעות הביאה אותנו לכפר קטן ששמו ארולה, שהיווה את נקודת היציאה שלנו. הכפר, למרות גודלו (כשבעה בתים, מתוכם ארבעה מלונות וחנות טיפוס אחת), הפך בזכות מיקומו בין הפסגות למרכז טיפוס אזורי, ולכן מהווה נקודת התארגנות נוחה. ההתארגנות במקרה שלנו כללה אריזת תיק קטן ככל האפשר, קניית המפות החסרות והשכרת ציוד טיפוס שהיה דרוש לנו: סנדלי קרח וגרזן שלג. כל שנשאר הוא לישון טוב, לקום בבוקר ולצאת לדרך.

כאן זה לא הרי הגליל
אכלנו ארוחת בוקר טובה, הצטיידנו בארוחות צהריים בסיסיות לימים הקרובים ויצאנו לדרך. מהר מאוד הבנו מה מצפה לנו. לאחר הליכה נינוחה של כמה דקות הגענו לעלייה הראשונה שלנו. לא שיפוע שעולה בהדרגה ומכניס אותך לעניינים, אלא שביל צר שמזגזג בתלילות ועולה במכה אחת כ-500- 600 מ'. וכדי שניכנס עוד יותר לאווירה, הכינו לנו השוויצרים קרחון מצדו השני של העמק, שדאג להתמוטט ברעש כל כמה דקות ולהבהיר לנו שכאן זה לא הרי הגליל.

הקרחון המתנפץ. הליכה על קרחון מצריכה ידע מקצועי ומיומנות רבה

בעזרתם של כמה יתדות ברזל וכבלים סיימנו את העלייה, והמשכנו על אותו קו גובה (באלפים לא מדברים במרחקים, אלא בגבהים) עד שהגענו לקרחון הגבוה של ארולה. לאחר ארוחת צהרים לבשנו רתמות טיפוס וסנדלי קרח, הגרזנים הוצאו מהתיקים, נקשרנו זה לזו בחבל עם קשירה מיוחדת למעבר של קרחונים (נפילה לבקיע, זוכרים?) – ועלינו על הקרח. ההליכה עצמה לא היתה קשה, השיפוע לא תלול והשמש זרחה. אם רק המפה שקנינו היתה מעודכנת…

לפי המפה היה ברור שצריך להיצמד לחלקו הימני של הקרחון עד שמגיעים לאוכף. קל ופשוט. מה שלא סומן במפה הוא שבגלל ירידת מפלס הקרחון, ישנם סלעים (מורנה בשפה מקצועית) שחותכים את הקרחון לשניים, וההמשך אינו נראה לעין. בטוחים בעצמנו נצמדנו לחלקו הימני, אולם לאחר שהדרך התארכה ומד הגובה החל לטפס מעל 3,000 מ' התחלנו להבין שמשהו השתבש. סבנו על עקבותינו, התחברנו לשביל הנכון, ולבסוף הגענו לאוכף שדרכו עוברים את הרכס ואת הגבול לאיטליה, לפחות שעתיים לאחר הזמן שחישבנו. מהאוכף ירדנו ירידה תלולה אך קצרה יחסית לבקתה הראשונה שלנו.

לאחר שינה די טרופה, כנראה בגלל עודף אדרנלין וגובה הבקתה, התחלנו בירידה איטית ונינוחה עד לבקתה הבאה, אליה הגענו כבר לפני שעות הצהריים. מזל שתכננו יום קצר, כי גם היום השלישי לא הולך להיות קל במיוחד, ואנחנו זקוקים למנוחה. מה גם שהבקתה ממוקמת בקצהו של אגם בצבע טורקיז ומסביבו יערות וכרי דשא. כל שנותר הוא לשבת, לשתות קפה איטלקי ולהרגיש בתוך גלויה.

הנוף שנשקף מהבקתה ביום השני. לשתות קפה איטלקי ולהרגיש בתוך גלויה

צעד צעד, דרדרת דרדרת
המנוחה עזרה לנו. את היום התחלנו שמחים, ובעיקר אופטימיים – למרות שלפנינו עלייה של 1,200 מ' עד לאוכף, השלטים העריכו אותה בכארבע שעות. הבקתה הבאה היא בסך הכל 150 מ' מתחת לאוכף. קלי קלות. לאחר 300 מ' של עלייה נינוחה בנופים קסומים, הראה לנו המסלול שוב את אופיו הפראי, ומצאנו עצמנו בפני עלייה שבמבט ראשון (ושני) מתאימה יותר לעז הרים מאשר להולכים על שתיים. לשמחתנו, למרות התלילות השביל מסומן טוב ברובו, ויתדות ברזל עוזרות לעבור את הקטעים המצוקיים. כבר הבנו שאת העלייה לא נגמור בארבע שעות אך נשארנו אופטימיים, מאחר שהגובה נצבר יחסית במהירות.

בלי לשים לב טיפסנו כבר 850 מ' ולפנינו "רק" עוד 350 מ' אבל על בולדרים ודרדרת. צעד צעד, דרדרת דרדרת טיפסנו אל האוכף המיוחל. ממנו הירידה נעשית בעזרת חבלים שמעוגנים לקיר, קצת דרדרת קלה והופ – 16:30 ואנחנו כבר בבקתה, שותים קפה ומתאוששים. היעלים האלפיניות שמסתובבות לידינו מוסיפות נופך חדש לטיול, והפעם יש זמן להכיר את שאר החבר'ה שעל המסלול. בגלל בידודה של הבקתה והקור שבחוץ, אנו נדחסים כולנו בחדר האוכל המזמין ומעבירים ערב נפלא באווירת אלכוהול בינלאומית. מצב הרוח מרקיע שחקים והאופטימיות רק עולה. מחר יום ארוך, אך לא תלול במיוחד, שאמור להיות נוח להליכה. מה גם שלפי תיאור המסלול, מחר אנחנו אמורים לראות סוף סוף את ההר שלכבודו הגענו עד הלום.

הליכה על בולדרים. דרדרת על כל צעד

הולכים בין שמים לארץ
השכמנו מוקדם יחסית, ובשבע וחצי בבוקר כבר היינו בדרך. הדרך מהבקתה החלה לרדת בתלילות בין המצוקים והתחברה אל האחו הירוק שמתחת. אגם הטורקיז שנראה מרחוק הלך והתקרב, והנוף החל להיפתח לכיוון העמק. האוכף הבא, שבו נמצאת הבקתה האחרונה שלנו, כבר נראה במרחק. הליכה קצרה הספיקה כדי להבין שהיום הזה הולך להיות אחד הימים היפים במסלול. הדרך נמתחת לאורך צלע ההר התלולה והירוקה (באלפים אין צהוב…), והתחושה היא שהולכים בין שמים לארץ. עיקול קטן בשביל, וכמו שהובטח – מולנו עומד הר המטרהורן במלוא הדרו, מתנשא כפירמידה מושלמת 1,000 מ' מעל לסביבתו. בקלות ניתן להבין מדוע אדוארד ווימפר, שעמד ראשון על פסגתו, הגדיר זאת כגג העולם.

השביל ממשיך להתפתל, יורד אל קו העצים, וממשיך דרך כמה כפרים קטנים עד עיירת הסקי המפורסמת צ'רביניה (Cervinia). ציוויליזציה ראשונה מאז עזבנו את Arolla. אכלנו פיצה לצהריים ומיהרנו אל אתר הרכבלים לתפוס את הרכבל שחוסך לנו 500 מ' של עלייה. עכשיו נשארו לנו רק עוד 800 מ'…

הליכה בשביל שתלוי בין שמים לארץ

השביל שמוליך אותנו אל האוכף, וחזרה לשוויץ, הוא אחד השבילים הקדומים ביותר שחצו את האלפים, וכבר בתקופה הרומית שימש כדרך מסחר בין האימפריה לשבטים הקלטים, שישבו מצידו השני של הרכס. חובב ההיסטוריה המושבע שבי ציפה ללכת בעקבות הקדמונים, אך איזו אכזבה – השביל חותך את אחד מאתרי הסקי הידועים באירופה, ועבודות הפיתוח הרבות ניכרות לכל אורך הדרך. אפילו קפלה קטנה שנבנתה במאה ה 18, על מנת שהחוצים יאמרו את "ברכת הדרך" לפני החצייה המסוכנת, עומדת נטושה סמוך לשני מבני בטון גדולים, שעליהם פרסומת לציוד סקי. כנראה שבעולם המודרני, מאבדים אתרי דת היסטוריים מערכם, בעיקר כשבמקום ללכת אפשר לעבור את האוכף ברכבל.

הגובה הרב (3,300 מ'), שהקשה על הנשימה, השכיח מאיתנו את הנוף התעשייתי, ואנו התמקדנו בלהמשיך לטפס – ובעיקר לנשום. בשעה 16:00 הגענו לבקתה שממוקמת בין פסגות וקרחונים. החבר'ה מהערב הקודם כבר נמצאים בבקתה, מחר זהו יום אחרון כמעט לכולם וברור שהערב הולך להיות שמח. שני צ'כים, שניסו להעפיל אל פסגת ההר ללא הצלחה, הצטרפו אלינו ורק הוסיפו לחגיגה.

הקרחון הגבוה של ארולה. מהר מאוד מבינים שההרים פה לא דומים להרי הגליל

ההר ירום הודו
לא יכולנו לצפות לבוקר טוב יותר. קמנו הישר לזריחה, כשהשמש עולה מעבר לרכס המונטה רוזה הגבוה (הטרק הבא?), צובעת את הקרחונים בצבעים של כתום וורוד ומפזרת את העננים מעל פסגת המטרהורן, כך שההר נחשף במלוא הדרו. אנו מתארגנים להליכה נוספת על קרחון. הקרחון נראה קל מאוד והרכבלים הרבים וחתולי השלג שכבר עובדים, משרים אווירה נינוחה, אך אסור להקל ראש. למרות שההליכה מתבצעת על שביל בקרח, לקראת סוף הקרחון נגלה בפנינו בקיע גדול ועמוק, שמכריח אותנו לקפוץ מעליו כל אחד בתורו, כאשר בן הזוג מחזיק את החבל מתוח למקרה של נפילה. ההליכה מסתיימת במהירות ואנו מוצאים עצמנו כבר ב-10:30 בתוך רכבל שיורד אל מול ההר "ירום הודו", כל הדרך לעיירת הסקי הידועה צרמט (Zermatt), שבתיה ורחובותיה הציוריים מהווים סיום הולם להרפתקה מיוחדת זו.

שביל הקרח בדרך לצרמט

כל שנשאר לנו לעשות הוא לחגוג בארוחת צהריים חגיגית (המבורגר) ולהתחיל במסע הרכוב חזרה ל-Arolla על מנת להחזיר את הציוד ששכרנו, להעביר עוד לילה, לאסוף את הדברים ולחזור לארץ. כאשר הגענו ל-Arolla ציפתה לנו חוויה "מענוות" (מלשון ענווה): בבוקר המחרת נערכה צעדה שמתחילה באיטליה, היכן שישנו ביום השני, עוברת לאורך מסלולנו ומסתיימת ב-Arolla. אלו בקטגוריית המקצוענים סיימו את מה שארך לנו יום וחצי תוך קצת יותר משלוש שעות.

ולסיום, טיפ חשוב: למרות שהאלפים נמצאים באירופה הקלאסית, טיול בהם יכול להיות חוויה אתגרית ממעלה ראשונה. חצייה של קרחונים דורשת מיומנות מקצועית, שאינה נרכשת דרך ספרים או באינטרנט. אם אינכם בעלי מיומנות זו, רצוי מאוד לשכור את שירותיו של מדריך הרים מקומי מוסמך, שיוביל אתכם בבטחה ליעדכם.

לתכנון וייעוץ בנוגע לטיולים באלפים וביעדים אחרים, לחץ כאן >>

 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 2

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

הרצאת וידאו: איסלנד - קרח ותמרות עשן

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

כתבות משווייץ

שווייץ עם ילדים: חופשת חורף
שווייץ עם ילדים: חופשת חורף

בחופשת חורף משפחתית קצרה בשווייץ אפשר ליהנות מכל הטוב שיש למדינה היפה הזו להציע: שייט באגמים, נסיעה ברכבות נופיות, טבילה במעיינות חמים, שווקי חג מולד מלאי אווירה, שוקולד מצוין והמון שלג. הצעה לחופשה מהחלומות באזור לוצרן

צילום: מנפלאות שוויץ
צילום: מנפלאות שוויץ

את יופייה של שוויץ אין צורך לדמיין: אפשר לראות אותו בצילומים שמביאים טעימה קטנטנה ממה שמחכה לכם במציאות. ואם התאהבתם, עכשיו קל מתמיד להתנסות בכל אלה בזכות חבילה מיוחדת שמאפשרת לעצור בשוויץ למשך יממה עד ארבעה ימים במהלך ...

בדרך ליעד עוצרים בשוויץ
בדרך ליעד עוצרים בשוויץ

Stopover Switzerland, חבילה מיוחדת של SWISS, משרד התיירות השוויצרי וחברת התיירות הגדולה בשוויץ STC, מאפשרת לטסים ליעדי המשך לעצור ללילה עד ארבעה לילות בשוויץ וליהנות מלינה, שימוש חופשי בתחבורה ציבורית והטבות נוספות בחופשה עירונית, נסיעה ברכבת פנורמית, סיור ...