תפריט עמוד

טרקים במדירה: חלק 2, היער

טרק ביער במדירה, צילום שאטרסטוק

היער של מדירה נראה במבט ראשון כיער טרופי רגיל, אך למעשה הוא אחד השרידים הבודדים בעולם של יער הער. ובתוך היער, נבנתה מערכת מדהימה של תעלות, לבדות שמן, שמובילות מים מהצד הצפוני של האי לצדו הדרומי. יזהר דמטר ממליץ על טרקים לאורך הלבדות בלב היער הקדמוני

בשנת 1419, לאחר שקפטן זרקו ושותפו קפטן וואז הגיעו אל האי, הם נותנים לו את שמו מדירה (בפורטוגזית – עץ). את הסיבה לכך ניתן בקלות לראות מחלון המטוס, כאשר מתקרבים אל האי בטיסת יום. לאט לאט מתרומם מהאוקיינוס אי בצבע ירוק כהה, גוון בולט כל כך בלב האוקיינוס הכחול.

לאחר שהקפטנים הגיעו אל החוף הם עושים את המעשה המפתיע: מציתים שריפות יער בכל סביבתה של פונצ'ל, בירת האי ולב ההתיישבות הקדום והמודרני במדירה, על מנת להכשיר שטח לחקלאות. האגדה מספרת שבמשך שש שנים האי בער, כך שלא ניתן היה להתיישב בו. אגדות או לא, אכן כעבור שש שנים, בשנת 1425, כשהקפטנים מגיעים להתיישב באי בסיוע פמליות מכובדות ועשרות עבדים, פונצ'ל מקבלת את שמה משדות הפונשה שהתפשטו בה – שׁוּמר הבר שגדל במהירות באי לאחר השריפות.

מראה אופייני של לבדה

מראה אופייני של לבדה

למעשה, כל החלק "הנמוך" של האי מדירה, השטחים שגובהם הוא פחות מ-500 מ' מעל פני הים, מעובד לחקלאות בטרסות תלולות. בתחילת ההתיישבות הגידול המרכזי היה חיטה כמובן, אבל מהר מאוד הגידול המרכזי הפך לסוכר (עליו פירטתי בחלק הראשון של הטרילוגיה – הים), וזהו גידול שצורך מים באופן אינטנסיבי. מהיכן המים באי? ממערכת הלבדות המתפתלת בלב היער של מדירה.

הלבדות – עורקי המים של מדירה

חלקו הדרומי של מדירה הוא החלק המתון והיבש יותר של האי. זהו המפנה שיושב מול זרם הגולף החם, ונהנה מטמפרטורות גבוהות יחסית לאורך כל השנה. חלקו הצפוני של האי תלול בהרבה ואינו מתאים לחקלאות, אבל מצד שני הוא מקבל את רוחות הסחר שבאות מצפון, עתירות לחות מהאוקיינוס, ועמן גם רוב המשקעים. איך מביאים מים מהחלק הצפוני והתלול אל החלק הדרומי? אלו הן הלבדות, ולא ניתן לדבר על היער במדירה (או על מדירה בכלל…) מבלי לציין ולפאר אותן.

פריחה סגולה של העכנאי המקומי

פריחה סגולה של העכנאי המקומי

הלבדות הן למעשה תעלות מים, המובילות מים מהצד הצפוני והגשום אל הצד הדרומי והיבש של האי. הן עתיקות כמו ההתיישבות עצמה במדירה, וחלקן הגדול עדיין מתוחזק ונבנה עד היום. ישנו מקצוע עתיק באי – לבדור, שהוא האדם שאחראי על תחזוקת הלבדה. רוב המים מהלבדות משמשים היום לחקלאות, והמים מהלבדה הראשית מעל פונצ'ל – לבדה דל נורטה, מטופלים ומהווים גם מי שתייה. הלבדות חוצות גם את היערות העבותים ביותר, וכך ניתן להיכנס ללב היער המדירייני בקלות ובשיפוע מושלם (1% לאורך כל הדרך), למרות שפני השטח הרריים ומכוסים יער סבוך.

חלק מהלבדות בנות יותר מ-400 שנים

חלק מהלבדות בנות יותר מ-400 שנים

כוחן האמיתי של הלבדות הוא בהיותן רבות. רוב מי האי למעשה נמצאים תמיד בזרימה, תמיד בתעלות, כמו מערכת כלי הדם האנושיים, שהיא למעשה גם מחסן הדם של הגוף שלנו, הרי איננו מסתובבים עם מימייה של דם בצמוד אלינו. כך גם האי מדירה מחזיק את מימיו ואוגר את מי הגשם. הסלע הוולקני אינו מאפשר היקוות משמעותית של מי תהום, וכל מי החקלאות שבעבר הניעו את גלגלי תעשיית הסוכר – הגיעו ממערכת הלבדות.

לאוריסילבה – יער הער

לאוריסילבה, או בעברית יער הער, הוא תצורת צומח ייחודית שכיסתה בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ חלקים נרחבים. כיום יער מסוג זה נותר במקומות בודדים בעולם, והיער במדירה מהווה גם נכס מורשת עולמית של אונסק"ו. האקלים הדרוש ליער מסוג זה הוא לח וחם, כמעט טרופי, וזה למעשה מזג האוויר הקיים במדירה. מזג האוויר במדירה מורכב, והוא מושפע משלושה משתנים: הראשון הוא העובדה שהאי על גבול רצועת המדבריות העולמית החמה. השני הוא מיקומו בלב האוקיינוס האטלנטי והרוחות עתירות הלחות שבאות מצפון. השלישי הוא זרם הגולף החם שמגיע אליו מדרום. שלושת אלו יוצרים מזג אוויר ייחודי, שבו יכול להתקיים יער שכזה. בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ היו אזורים נרחבים יותר שבהם היה מזג אוויר שכזה, אבל שינויים אקלימיים ובוטניים נרחבים גרמו לכך שתצורת הצומח הזו שרדה באזורים נדירים.

לאוריסילבה, הכי ירוק שיש | צילום: שאטרסטוק

לאוריסילבה, הכי ירוק שיש | צילום: שאטרסטוק

במבט ראשון, קשה להבין בדיוק מה שונה ביער משאר היערות הטרופיים הנפוצים. אבל במבט שני אפשר לראות את הגוון הירוק העמוק שלו, במיוחד בימי האביב, ואת שפע סוגי הצומח הנפוצים בו וממלאים בו כל פיסה פנויה. טחבים ממלאים את כל הקירות, על אלו מכסים שרכים, ומעל כולם עצים צעירים ובוגרים משתלבים יחד בסבך חום-ירוק המכסה את כל המדרונות.

טיול ביער במדירה יהיה כמעט תמיד על לבדות. אלו הלבדות עליהן אני ממליץ לטיול בלאוריסילבה:

• רישקו ו-25 המעיינות – PR6 – PR6.1. לבדה מוכרת מאוד ואהובה במיוחד על אנשי מדירה עצמם. זהו מסלול שניתן ללכת בו הלוך ושוב, באותה הדרך, כ-4.6 ק"מ לכל כיוון, עם עליות וירידות של כ-350 מ'. במסלול אפשר לבקר בעמק רחב, שמתכנס לנקודה בה נראה שבאמת בוקעים מכל סלעי האזור 25 מעיינות, ולאחר מכן "לדלג" על לבדה וללכת לכיוון רישקו – מפל בגובה של כ-25 מ'.

המים זורמים בכל מקום בחלקו הצפוני של האי

המים זורמים בכל מקום בחלקו הצפוני של האי

• קלדיירה ורדה PR9. עוד לבדה מוכרת ומטוילת היטב, בחלקו הצפוני של האי. הליכה בלבדה נוחה דרך מספר מנהרות חצובות בסלע (יש להצטייד בפנסים!) עד לתופעה גיאולוגית מרשימה בשם קלדיירה, שבליבה מפל של כ-70 מ'. החזרה תתבצע באותה לבדה. תחילת וסיום המסלול הם בבית נופש אנגלי שהיה שייך למשפחת בלנדי שעד היום מייצרת את יין מדירה הידוע.

• לבדה דה פוראדו PR10. לבדה מעט פחות מוכרת, המתפתלת בין הכפר רביירו פרייו עד לכפר פורטלה. זוהי אחת מהלבדות העתיקות שבאי, והמים זורמים בה בעוצמה לאורך כל השנה. המרחק בין הכפרים כשהולכים בלבדה הוא כ-11 ק"מ ולפעמים, כשהיער "נפתח", אפשר להביט אל קו הפסגות של האי שמתרומם מעליה וגם לכיוון הים.

• הלבדה שאתם תמצאו. במדירה יש אלפי קילומטרים של לבדות, וברובן ניתן לטייל. מאחורי כל כפר ומעל כל ואדי מתפתלות להן לבדות אחת מעל השנייה. המבחר אדיר, וכל אחת יפה יותר מקודמתה…

לבדה חצובה במסלע הוולקני

לבדה חצובה במסלע הוולקני

ומה נשתה?

יין מדירה מתוק, כמובן. כשסחר העבדים האטלנטי עולה מדרגה, וייצור הסוכר עוזב את מדירה ועובר לשטחים העצומים של דרום אמריקה, הגידול המרכזי במדירה הופך להיות יין. האנגלים, שלהם הסכמי סחר באי, מובילים את היין ממדירה לאנגליה ושם הוא נמכר במחיר נהדר. האגדה מספרת, שסוחר יינות אנגלי שהוביל חביות יין לאנגליה הותיר חבית אחת באנייה במסעו חזרה למדירה (אתם מוזמנים לתבל כאן את האגדה בסיבות להישארות החבית…). היין שבינתיים התחמם במסעו חזרה דרומה, התגלה כחזק ובוגר בטעמו. הסוחר הוסיף לו סירופ סוכר, שהיה נפוץ כמובן במדירה, על מנת לעדן את טעמו, וכך נולד לו יין מדירה המתוק.

כיום יין מדירה מיוצר בחביות מחוממות, אליהן מוזגים יין שתסס תקופה קצרה ותסיסתו הופסקה בעזרת ברנדי או אלכוהול חזק אחר, וכך נוצר יין מתוק יחסית, חזק (אלכוהולית), שעובר חימום לכמה חודשים עד שהסוכר מקבל טעם שממש מזכיר קרמל. יין מדירה רצוי לשתות קריר, בסיום יום הליכה מוצלח באחת הלבדות שגיליתם… לחיים!

• עוד טרקים במדירה:

טרקים במדירה: החוף האטלנטי

טרקים במדירה: ההרים הגבוהים

____

יזהר דמטר – מדריך טרקים במגוון יעדים בעולם. בשנים האחרונות מתגורר בצרפת עם בת זוגו והכלב טוביה. מטפס, מטייל, מבשל וכותב. אוהב הרים גבוהים, מדבריות, ואוכל טוב. אתר אינטרנט

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 4

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

הרצאת וידאו: פורטוגל

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות