תפריט עמוד

טרסות חקלאיות – מדרגות במדרון

טרסות חקלאיות – מדרגות במדרון

כשמסתכלים על מדרונות הרי יהודה כמו גם על מדרונות ההרים בפיליפינים, בנפאל, בפרו ובמקומות נוספים, קשה לזכור שבמקום שבו היום יש טרסות חקלאיות, פעם היו יערות טבעיים ולא מדורגים. שיחה עם הגיאוגרף ד"ר צבי רון על מדרונות, מדרגות ומה שביניהם

המתיישבים הראשונים באזורים הרריים שונים החלו את הפעילות החקלאית בברוא הצמחיה מהמדרונות כדי לפנות את הקרקע לגידולים חקלאיים. כך בהרי יהודה ושומרון, בהרי עסיר שבתימן, בהרי הלבנון, בהרי צפון האי לוזון בפיליפינים ובהרי האנדים בפרו. המדרונות החשופים מהצמחיה הטבעית נותרו ללא הגנה כנגד הסחיפה. הקרקע התחילה להישמט מתחת לרגליהם של החקלאים. הקרקעות העמוקות, שהתפתחו בעבר במשך עשרות אלפי שנים מתחת למעטה צפוף של הצמחיה הטבעית שכסתה את המדרונות נסחפו ונגרפו. סלעים וטרשים החלו להחשף ועומק הקרקע פחת והלך. במקרים רבים נאלצו החקלאים לנטוש שטחי מדרונות שאותם עיבדו במשך שנים מספר לאחר שתהליכי הסחיפה הפכום למדרונות סלעיים. הם פנו לברא מדרונות אחרים שטרם בוראו ועובדו, אלא שהתהליך חזר על עצמו שוב ושוב. ככל שרבתה האוכלוסיה באיזור נתמעטו שטחי הקרקע במדרונות.

מצבם של החקלאים הלך והידרדר והיה צורך למצוא פתרונות שיגנו על הקרקע מפני סחיפה. במשך הדורות הגיעו לפתרון תרבותי פשוט אך יעיל ביותר – דרוג המדרונות. הדרוג התבצע באחת משתי הדרכים הבאות: בניה של גדרות אבן שיגנו על הקרקע שברובד המדרגה מפני סחיפה; באזורים חסרי אבנים בהם לא ניתן לבנות גדרות נעשה הדרוג על-ידי חציבת מדרגות במדרונות התלולים. כך נוצרו רובדי מדרגות בעלי שיפוע מתון שמנעו או הקטינו במידה רבה את הסחיפה. תרבות חקלאית זו התפשטה במהרה באזורי המדרונות המעובדים במקומות רבים. במקומות שבהם לא התפתחה תרבות המדרגות החקלאיות ניטשו הערים ופסק עיבוד המדרונות שהפכו למדרונות סלעיים וטרשיים.

המדרגות החקלאיות הן דוגמה לדרך שבה שינה האדם את הנוף, התאימו לצרכיו, נעזר בו לפרנסתו, אך עשה זאת בדרך מתאימה להפליא לתנאים הגיאוגרפיים של האיזור ההררי. זוהי דוגמה טובה למקרה שהשתלטות האדם על הנוף לא נתפסת ומתוארת כפגיעה בנוף, אלא כדרך להשתלבות בו. נושאים אלה הועלו במהלך שיחה עם ד"ר צבי רון, גיאוגרף החוקר את יחסי האדם והנוף במסגרת החוג לגיאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב.

ד"ר רון, שחקר במשך שנים רבות את נושא המדרגות החקלאיות, כתב באחד ממאמריו: "תרבות המדרגות החקלאיות התפתחה והגיעה להישגים ניכרים, כאשר השתלטות האדם על הנוף נעשתה אגב השתלבותו בנוף, תוך נסיון ליצור שיווי משקל אקולוגי חדש, במקום שיווי המשקל הטבעי שהופר עקב פעילותו החקלאית של האדם בנוף… המדרגות החקלאיות משמשות שמורות תרבות ונוף, והן מלמדות על ההתפתחות החקלאית והתפתחות ההתיישבות באזורים הרריים במרוצת הדורות. למדרגות החקלאיות, גם כשאינן משמשות עוד שימוש חקלאי כלשהו, חשיבות רבה במניעת הסחיפה ובהפחתת הנגר – בשימור תרבות חקלאית קדומה ומסורתית" (מתוך המאמר "התפוצה של המדרגות החקלאיות בהרי ירושלים", בספר "יהודה ושומרון – פרקים בגיאוגרפיה יישובית", הוצאת כנען).

בדבריו אלה של צבי רון כבר טמונה ההנחה, שעתידן של המדרגות החקלאיות בהרי ירושלים ובאזורים הרריים רבים אינו ורוד. רק חלק מכלל השטחים המדורגים הוכשרו או נוצלו מחדש לצרכי החקלאות היהודית מאז קום המדינה. בהרי ירושלים כיום מעובד רק חלק קטן מאוד מהשטח שהוכשר במשך דורות רבים למדרגות. כמעט כל השטחים שהוכשרו ננטשו, ואינם משמשים עוד לחקלאות.

המדרגות החקלאיות בהרי יהודה הן במקורן עתיקות מאוד, אך תרבות המדרגות התפתחה גם במקומות רבים נוספים בעולם מאז ימי קדם. אפשר להתחקות אחר התופעה במקומות רבים: המדרגות המפורסמות והפוטוגניות כל כך של צפון הפיליפינים מתחרות בהצלחה רבה עם אלה של האנדים בפרו.

בשיחה עם צבי רון הועלה נושא המדרגות החקלאיות כתופעה אוניברסלית, כדרך עיבוד הנהוגה, או שהיתה נהוגה, במקומות רבים בעולם. ההשוואה עשויה לסייע בהבנת התרבויות השונות שעסקו בכך, והמניעים שהביאו את בני אותן תרבויות להשקיע מאמצים כה רבים, לטרוח טרחה כה גדולה, כדי לשנות את הנוף, לעצב מחדש את ההרים ולהתפרנס מן המדרונות, תלולים ככל שיהיו.

אחת השאלות המעניינות שהועלתה בשיחה היא, האם אנו עדים בימים אלה לסופה של תרבות המדרגות ההרריות? האם יש להן עתיד בעידן של חקלאות ממוכנת ותעשייתית, או שבמקרה הטוב יהפכו אזורי המדרגות לאתרי תיירות מצולמים, ובמקרה הפחות טוב יהרסו?

גידול גפנים בטרסות בשוויץ

האם בכל איזור הררי שבו חיו חקלאים נבנו מדרגות?
הצורך להקים מדרגות נובע מן הצורך לבסס חקלאות יציבה באזורים מדרוניים שסחיפת הקרקע בהם חזקה. אלה אזורים שבהם הנוף ברובו הגדול הררי וחסר עמקים נרחבים בהם ניתן לעבד את השטח ללא מדרגות חקלאיות. באזורים מדרוניים כאלה חייבים היו החקלאים להגן על הקרקע שנותרה במדרונות על-ידי הפיכת המדרונות למדרגות חקלאיות בנויות או חצובות.

יש ארכיאולוגים הסוברים, שהמדרגות נבנו במדרונות סחופים כדי לאגור קרקע מאחורי גדרות, קרקע שתלך ותצטבר שם כתוצאה מבליה. יש הטוענים שקרקע הובאה למדרונות הסחופים הללו ומולאה מאחורי הגדרות שנבנו. קרקע זו הובאה ממקומות מרוחקים, שם טרם נסחפה. שני הפתרונות אינם נשמעים לי הגיוניים. תהליכי הבליה איטיים מאוד. כדי שתיווצר קרקע עבה מספיק לעיבוד חקלאי מבליית הסלעים במדרון נדרשים פרקי זמן ארוכים מאוד הנמדדים באלפי שנים. קשה להניח שחקלאי יבנה גדרות ויחכה בסבלנות פרקי זמן ארוכים כאלה. הבאת קרקע בכמויות גדולות, ממקומות מרוחקים היתה מבצע בלתי אפשרי בתנאי התובלה של ימי קדם. כמו כן אין הגיון להביא את הקרקע מאזורים בהם נשתמרה אל המדרגות שנבנו במדרונות הסחופים. הרבה יותר פשוט היה לעבור ולעבד את הקרקע במקומות בהם לא נסחפה.

סביר יותר להניח שבניית המדרגות באה להציל את הקרקע שעדיין נותרה על המדרונות ולא נסחפה כשהחלו בדרוג. זה ההסבר להבדלים הגדולים כל כך בתפרוסת המדרגות בין אזורים שונים שלפעמים אף סמוכים זה לזה, וזה ההסבר מדוע כמות הקרקע אינה אחידה במדרונות שונים.

תפוצת המדרגות אינה זהה באזורים ההרריים השונים. בגליל, למשל, יש הרבה פחות מדרגות מאשר בהרי יהודה. הדבר נובע מן הצרכים המשתנים וממידת הכורח לעבד את המדרונות. מעולם לא פגשתי בחקלאי שהקים מדרגות בשל חיבתו לנושא. קשיי העיבוד והתנועה בשטחי המדרגות יוצרים קשיים רבים מאוד לחקלאים המעבדים אותם. די אם נזכיר שרוחבן של מדרגות רבות, בהן מהיפות ביותר, אינו גדול לעיתים משני מטרים ובמקומות רבים אף פחות מכך. במקומות שבהם היו עמקים רחבים לא נבנו מדרגות במדרונות שבסביבתם. תנאי הקרקע המישורית והנוחות שמאפשר עיבוד חקלאי בעמק נרחב כעמק דותן הופך אותו עדיף בהרבה על פני כל הרי שומרון המקיפים אותו.

גורם אחר הוא התפתחות האוכלוסיה. כאשר האוכלוסיה צפופה יותר וחלק גדול ממנה מתפרנס מחקלאות, אין לתושבים ברירה אלא לעבד שטחים נרחבים יותר מעבר לשטחי העמקים הנוחים שכבר מעובדים. במקרים כאלה אין ברירה אלא לעבד את המדרונות ולדרגם. גם כאן הכורח וחוסר הברירה הם שמכתיבים את החדירה לשטחי המדרונות והפיכתם למדרגות חקלאיות.

בפרו למשל, תרבות המדרגות החקלאיות אינה תרבות שהתפתחה בימי האינקה. מימצאים ארכיאולוגיים מלמדים שתרבות זו התפתחה עוד מאות שנים קודם לכן. קיימות מדרגות שנבנו כבר במאה השמינית לפני הספירה. זוהי תקופה מקבילה, פחות או יותר, לתקופתו של המלך עוזיהו בישראל. המדרגות החקלאיות התפתחו בתנאים דומים ומתוך פתרון והיענות לבעיות ולצרכים דומים ברחבי העולם. אין הכרח לחפש השפעות בין התרבויות הדומות באזורים מרוחקים בעולם. ההנחה שתרבות המדרגות התפתחה במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה ומשם התפשטה להרי האנדים באמריקה הדרומית, למשל, אין לה על מה לסמוך. הרבה יותר הגיוני להניח שהדרוג החקלאי יצר פתרון יעיל ופשוט לבעיות ולצרכים דומים הקיימים באזורים הרריים הסובלים מבעיות דומות של סחיפת קרקע במדרונות מעובדים ובלתי מדורגים.

האם קשורה התפתחות תרבות המדרגות בהתפתחות גבוהה של תרבות ואירגון חברתי?
יתרונה הגדול של חקלאות המדרגות, וזו גם הסיבה לכך שיכלה להתפתח כל כך מוקדם, שאינה דורשת אירגון מרכזי כלשהו. לא דרוש ידע מפותח במתמטיקה או בהנדסה כדי להקימן. אם נערוך השוואה בין האירגון החברתי והתרבותי של בוני המדרגות לבין אלה של מפתחי עמקי הנהרות הגדולים בעולם כמו עמק הנילוס ועמקי הפרת והחידקל, נגלה שבעמקי הנהרות התפתחו מערכות השקיה וניקוז גדולים. הבונים הצליחו לנצל את יתרונותיו של הנהר רק כשקם שלטון מרכזי מפותח. בניית מדרגות חקלאיות באזורים הרריים אינה דורשת אירגון חברתי ריכוזי כזה. כל משפחה, כל אב בעזרת בניו, אחיו וקרובי משפחתו יכלו להכשיר לעצמם קטעי מדרונות תוך הפיכתם למדרגות חקלאיות שיספקו את מזונם. כיוון שהדרוג היה מודולרי ניתן היה לדרג קטעים נוספים ובכך להגדיל את שטח העיבוד ואת כמות המזון שיביאו הביתה בתום העונה ללא צורך בתכנון או בתיאום.

האם אפשר לדבר על "סגנון" בניה דומה של מדרגות חקלאיות במקומות שונים בעולם? האם אלה אותן מדרגות או שיש להן ייחוד מקומי?
חלק גדול מההבדלים, לא רק באזורים מרוחקים זה מזה, אלא לעיתים באותו איזור, הם תולדה של התנאים הטבעיים השונים בשטח, כמו הבדלים בסוגי המסלע והקרקעות. קיימים גם הבדלים תרבותיים-ארכיטקטוניים מסוימים. אך הם ניכרים בעיקר באופן הבניה של המדרגות המרשימות ביותר, ויהיה קשה מאוד להבחין בהבדלים במדרגות הסטנדרטיות, שהן עיקר המדרגות בשטחים המדורגים. בשרידי תרבות האינקה בהרי האנדים, למשל, מצויות גם מדרגות חקלאיות שהגדרות שלהן נבנו מאבנים מסותתות, שהותאמו אחת לשניה בטכניקה מופלאה. גדרות מדרגות נהדרות אלה נראות ממש כמו הקירות של המקדשים והארמונות המפורסמים של תרבות האינקה, אך לצד מדרגות ייחודיות כאלה יש גם מדרגות רגילות שקשה למצוא הבדלים בולטים בסגנון בנייתן מאלה של המדרגות הבנויות בהרי יהודה או במקומות אחרים. המדרגות המרשימות שגדרותיהן בנויות מאבני גזית מסותתות ומותאמות להפליא כמו צ'ינצ'רו (CHINCHERO) בפרו, למשל, או כמו בעין-חמדה שבהרי ירושלים קשורות כנראה לאחוזות של בעלי קרקעות עשירים מאוד. לפי דבריו של הארכיאולוג האמריקאי ראו (ROW), מומחה ידוע לתרבות האינקה, הקרקעות באיזור צ'ינצ'רו היו שייכות בתקופת האינקה לבנו של מושל פיסאק (PISAC).

אילו גידולים בוחרים לגדל במדרגות חקלאיות, ולמה דווקא את הגידולים האלה?
כיום, כמו בעבר, אין לחקלאים בארצות המכונות "מתפתחות" ברירה והם מגדלים את מה שהכרחי למחייתם. במדרגות היפהפיות בפיליפינים מגדלים בדרך כלל אורז. על-פי אמות מידה מערביות גידולים מסוג זה אינם כדאיים, בהתחשב בהשקעה ובמאמץ הנדרשים. זו גם הסיבה לכך שחלק גדול מן המדרגות בהרי יהודה מוזנח לחלוטין. בכמה מן האזורים חיפשו המגדלים גידולים משתלמים במיוחד, ובשל כך החלו רבים מהם לגדל צמחים האסורים על-פי החוק באותם מקומות. בפקיסטן ובאפגניסטן מגדלים על מדרגות יפות ומעובדות היטב צמחי פרג שנועדו לייצור אופיום. (השמועה אומרת שגם באיזור ההר הגבוה בסיני מתפרנס חלק מן הבדואים מגידול זה). מן הגידולים החקלאיים הרגילים הם לא הצליחו אפילו להתקיים, בעוד שמהאופיום הצליחו להתעשר. הפיתוי הוא כמובן גדול.

בתורכיה ובקולומביה דרשו התושבים המקומיים מן האמריקאים שיפצו אותם כדי שיפסיקו לגדל אופיום על המדרונות המדורגים הנסתרים בלב האזורים ההרריים. גידולים אחרים שניסו במקומות אלה היו תבלינים או עצי פרי "משתלמים" יותר כדובדבנים, שבמישורים הנמוכים אי-אפשר לגדלם או עצי קפה.

טרסות אורז בווייטנאם | צילום: Konstantin Krismer, GFDL

מהו העתיד הצפוי לחקלאות המדרגות?
קשה לתאר במונחים אופטימיים את הצפוי למדרגות החקלאיות בסוף המאה העשרים. רבים נוטים לחפש את העתיד דווקא בהיבטים התיירותיים, ומבקשים להתייחס לאזורי המדרגות כאל שמורות תרבותיות. המדרגות של פיסאק, למשל, מופיעות על אחד הבולים שפרו הוציאה. האתר הוא אתר תיירות מפורסם דבר שמעיד על החשיבות שמייחסים להן בני המקום. בפיליפינים מכנים את איזור המדרגות של בנאווה (BANAVE) הפלא השמיני ולמצ'ו-פיצ'ו מגיעים המוני אנשים כדי לחזות ב"עיר האבודה" שהמדרגות אחראיות במידה רבה לאופיה.

רובן של המדרגות ממשיכות להתקיים מאות שנים לאחר שנזנחו, בתנאי, כמובן, שנבנו בצורה נכונה. הנסיון הישראלי מוכיח שדווקא מדרגות חקלאיות שניסו לבנותן "טוב יותר" כביכול, באמצעות ציוד מכני יקר, ובהשקעה כספית גדולה יותר, הן אלה שנהרסו.

בוני המדרגות המסורתיות הותירו מרווחים בין אבני הגוויל שאינן מותאמות התאמה מלאה זו לזו. בסוף שנות החמישים, כשהתחלתי לחקור את הנושא, ראיתי בוני מדרגות ישראליים שטרחו לסתום היטב את הרווחים שבין האבנים, "כדי שהמדרגה תהיה יציבה יותר", כדבריהם. דבר זה יעיל הרבה פחות ויקר יותר, כי המרווחים איפשרו ניקוז טוב של עודפי המים. כאשר הניקוז הזה מופרע, לחץ המים גורם להתמוטטות גדרות המדרגות.

במקומות מדורגים רבים בהרי יהודה ובאזורים אחרים בעולם יש מדרגות שמשך דורות איש לא נגע בהן, ולמרות זאת הן השתמרו במצב טוב. הבניה היתה כל כך טובה, ומותאמת לעמוד בתנאים הטבעיים של תהליכי הנגר והסחיפה כך שתהליכים אלה לא הזיקו להן. בפרו ראיתי מדרגות נפלאות שאיש לא עיבד אותן במשך מאות שנים, כמעט מאז הכיבוש הספרדי ומצב השתמרותן מצוין. ההסבר ההיסטורי לכך הוא שהספרדים היגלו תושבים רבים מאזורי חקלאות המדרגות, המצויים באזורים שגובהם כ-3,000 מטר מעל פני הים, לאזורי מכרות הכסף באזורים הגבוהים יותר של האנדים. בשל סתימות והרס של מערכות ההשקיה והיעדר היכרות עם התנאים המיוחדים של המדרגות החקלאיות הם מעבדים עד היום במקומות מסוימים מדרונות תלולים שאינם מדורגים, בעוד שבמרחק קטן משם ניצבות מדרגות עתיקות במצב טוב שאינן מנוצלות לחקלאות.

מי הם האנשים שמעבדים עדיין מדרגות חקלאיות?
רובם הגדול של המגדלים כיום הם אנשים שאין להם שום ברירה אחרת. ברוב המקומות המפותחים אין לזה כיום קיום. ניסו אמנם לשלב בעיבוד מיכון מודרני, אלא שהטעות הגדולה שחזרה ונשנתה היתה שניסו להתאים את הנוף ההררי המדורג למכונות ולא את המכונות לנוף. ניסו להכשיר את השטחים בציוד מכני כבד המתאים למישור אך אינו מתאים למדרונות ההרים ולטרסות צרות. ניסו להתאים את המדרונות ולהכשירם למדרגות רחבות שבהן השיפוע גדול ועומק הקרקע קטן, דברים שהופכים אותן לבלתי מתאימות לעיבוד.

יפן מהווה מבחינה זו חריג מרתק. רבים מן הגידולים החקלאיים שם נעשים במדרגות. היפאנים פיתחו טכנולוגיות מעניינות ומפותחות, המתאימות את הכלים לנוף ההררי המדורג. בחלק מן האזורים דבקים אמנם בטכנולוגיות המסורתיות, אך במקומות אחדים הוכנס מיכשור זעיר שבעזרתו ניתן לעבד את המדרגות מבלי לפגוע במבנה. במקביל הותאמו גידולים רווחיים, המתאימים לסוג הקרקע ולאופי המדרון. גם שם, כמו במקומות רבים אחרים, ההשקעות העיקריות הן במקומות הקרובים לשווקים גדולים כטוקיו. בקרבת שוק כה גדול כדאי לחקלאים להשקיע סכומים גדולים בהכשרת הקרקע, בבניית המדרגות ובטיפוחן, ואפילו במיכשור מתאים. זו גדולתם של המגדלים היפאניים וזה גם סוד הצלחתם.

בהרי ירושלים נעשה על ידי הקרן הקיימת נסיון, בקנה מידה קטן, לטפח את האתר של מדרגות השלחין והמעיינות של סטף כאתר שיקום ושימור של תרבות חקלאית קדומה ומסורתית וכאתר תיירות. שתי משפחות הגרות במקום וחקלאים חובבים מירושלים משחזרים במקום את החקלאות העתיקה של המדרגות החקלאיות שהיוו עד לפני כמה עשרות שנים חלק בלתי נפרד מנוף ומתרבות הארץ.

 

הפיליפינים: טרסות האורז של בנאו
הפיליפינים: טרסות האורז של בנאו
בסוף כל עלייה מחכה ירידה, והיא לא בהכרח קלה יותר. מסע רגלי מאתגר בין טרסות האורז המופלאות של האי לוזון בפיליפינים מגלה נופים יפים פי כמה וכמה מכל גלוי …
אריה רוזנברג  |  צילום: אריה רוזנברג


האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 6

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code