תפריט עמוד

טיול אופניים בדנמרק: מסע אל בורנהולם

טיול אופניים בדנמרק: מסע אל בורנהולם

רוב המטיילים בסקנדינביה לא יודעים אפילו שהמקום הזה קיים: בורנהולם, אי מרוחק ומבודד, ששייך לדנמרק ושומר על אופי וסגנון בני מאות שנים. אורי הראל ערך מסע אופניים באי, שנחשב לגן העדן של הרוכבים, ודיווש בין יערות ירוקים, נמלים עתיקים, מצודות מימי הביניים, פרפרים וטרולים

השעה הייתה שבע בבוקר, והרחוב השומם בעיירה רונה, בירת האי בורנהולם, התבשם בניחוחות הקונדיטוריה של מרגרט. צינת הבוקר. הנימוחות והחום של עוגות המרציפן. חיוכי הבוקר של מרגרט, שמסדרת את העוגות המפתות בשורה. בחוץ הציבו רוכלים דוכנים בכיכר הרחבה והחיים התעוררו ליום חדש, רוחשים בזמזום קונים ומוכרים. דנדוני פעמון שעון הכנסייה הלבנה עם גג החרוט הכהה. פרחים מהשדות, עטופים נייר בהיר. דגים הישר מהסירות אל השוק. מבני אבן בשילוב עץ מעוטר קווי שתי וערב. אדניות פרחוניות וסמטאות אבן עתיקות. שילוב בין אסתטיקה צפונית לקסם של אי מרוחק, שחי לו כך לאט ובנחת כבר מאות שנים. רוב המטיילים בדנמרק לא יודעים אפילו שהמקום הזה קיים. האי בורנהולם
(BORNHOLM), אמנם שייך לדנמרק, אבל נמצא עמוק
בים הבלטי, במרחק של כשבע שעות הפלגה וכ-150 קילומטרים מקופנהגן בירת דנמרק. בעצם הוא קרוב יותר לשבדיה, ובעבר אכן היה שייך לה, אבל במאה ה-17 עשו תושבי האי מהלך נועז: הם התנקשו בחיי המושל השבדי, השתחררו משלטון שבדיה ומסרו עצמם למלך דנמרק בהצהרה שהם רוצים להיות דנים. הריחוק הגיאוגרפי יצר עוד מוזרויות בהיסטוריה של המקום: במלחמת העולם השניה חלק מבורנהולם נכבש על ידי הרוסים, בעוד שאר דנמרק שוחררה בידי בנות הברית. המלחמה הסתיימה, דנמרק כבר היתה חופשית, אבל הערים רונה ונקסו נשאר תחת כיבוש סובייטי למשך 11 חודשים נוספים. נדיר בימינו למצוא אי שאנחנו, הישראלים (וגם אמריקאים או יפנים) כמעט ולא מבקרים בו. כך נשמרת המסורת והשפה המקומית בצורה טובה יותר. והנה סיבה נוספת לצאת מנתיבי הטיול השגרתיים, ולהגיע לכאן.

גן עדן לרוכבי אופניים
אל בורנהולם הגעתי כדי לשכור אופניים לארבעה ימים באי הנחשב, ובצדק, לגן העדן של רוכבי האופניים. האי מותאם לחופשות אופניים: הוא אינו גדול במיוחד – שטחו כ- 582 קמ"ר וגרים בו כ- 50,000 תושבים (מספרים דומים לאלה של אנדורה שבפירנאים), הוא שטוח למדי ויש בו שפע של מסלולים מיוחדים המיועדים לרוכבי אופניים. הממשלה הדנית מעודדת שבילי אופניים, כדי למנוע תנועת מכוניות רבה, פקקים וזיהום אוויר. בנוסף, אופניים תורמים לשיפור הכושר הגופני. אין פלא לכן שהדנים נראים כה חסונים וחזקים. ארבעת אלפים אנשים גרים בעיירה רונה ( ROENNE), שהיא בעצם עיר הבירה של האי. גם היא, על אף שהיא העיירה הראשית, משמרת את צניעות תושבי האי ואת הרצון לחיות במקום שקט העטוף מרחבים פסטורליים של טבע ירוק. מעבר לתרני הסירות והיאכטות בנמל נפרש השביל הרחב המיועד לאופניים. מכוניות חנו בצידי הכביש המהיר המוליך צפונה. בתים פרטיים היו משובצות בצמחייה העבותה. מעבר לה נמתח הים הבלטי וגליו הסוערים נשברו על הסלעים הגדולים. לאורך קילומטרים רבים הפרידה רק חומת אבן חומה ונמוכה ביני לבין כחול הים. שביל האופניים נכנס למישור עמוס עצי לבנה. בתים חלפו מבין הירוק-הירוק, סמוך למרינות זעירות שהיו תחומות בגלי אבנים ארוכים. סירות דיג קטנות התנדנדו קשורות אל המזח כמו כלי משחק באמבטיה של ילד. בקצה הרציף נצנץ המגדלור הקטן. מכוניות בודדות חלפו בשביל הצר, ובדרך שהקבילה לים דיוושו רוכבי אופניים בקבוצות קטנות. הדרך הייתה קלה לרכיבה ומהנה. מישור ירוק עטוף צמחייה. הרוח שרקה קלות והשמש הייתה חזקה ונעימה. ילדים רצו וצחקו ברציפי הסירות, או חייכו אליי כשעצרתי למנוחה, משחקים בתרנים ובחבלים של סירות, מדמיינים לעצמם שהם מפליגים בים הרחוק.

הסקנדינבים לא מפחדים ממים קרים

בבורנהולם ראיתי מעט מאד תיירים שאינם סקנדינבים או גרמנים. כמקום שנחשב בעל הטמפרטורות הממוצעות הגבוהות ביותר בסקנדינביה וכבעל החופים הטובים ביותר בחלק הצפוני של אירופה, לא פלא שזהו אחד מאזורי החופשה האהובים על סקנדינבים. החוף הדרומי ביותר, בעיירה דואודה (DUEODDE), נחשב לאחד החופים הבתולים ביותר בצפון אירופה, וחולות הזהב בו משמשים לשעוני חול שמיוצרים בדנמרק.בחצי הדרך אל הקצה הצפוני ביותר של האי חיכתה עיירה מנומנמת בשם הסל (HASLE). ירדתי בשביל תלול בין שורת מבני אבן צבועים כחול ובז' אל הרציף. זקנים ישבו בספסלים ושיחקו בדומינו, משתזפים נטולי חולצות בשמש החזקה. שלוש נשים מקומיות בירכו אותי לשלום, כמעט משתוממות על כי זר נחת בעיירתן. גשר לסירות התרומם וילדים קטנים ליוו בצעקות ובנפנופי יד יאכטה עם דגל גרמני שהגיחה מן הרציף. על ההגה ישב סקיפר מדושן עונג עם בירה ביד. במספנה עסקו הפועלים בתיקון ובצביעה של מפרשיות ויאכטות. יצאתי אל תצפית מרהיבה על חוף הים הזרוע סלעים, אצות ועשבייה. מצפון התרוממו צוקי גרניט חדים ובולטים עד האופק. למרות שהאי משמש בעיקר לקיט ולנופש, רובו אינו מתאים לרחצה, בשל הסלעים הגדולים ובשל קור המים. אך הסקנדינבים הם האחרונים שיחששו מקור, ובחלק מעיירות הנופש לאורך החופים הזיזו המקומיים את הסלעים ממקומם או שמצאו פינות נטולי סלעים וצוקים, וקבעו בהם חופי רחצה מוכרזים.

דרך האופניים המעניינת ביותר

הדרך מהסל אל הקצה הצפוני של האי, היא, לטעמי, דרך האופניים המעניינת ביותר בבורנהולם. אורכה של הדרך כחמישה עשר קילומטרים, אבל ייחודה בכך שהיא מתפתלת לאורך צוקי הגרניט, עולה ויורדת לסירוגין, וחושפת מבנים עתיקים, חלקם מיושבים וחלקם תלי חורבות, המשתלבים היטב בצמחייה ובהרמוניה עם הים הנושק לשביל. זה נחשב לאחד המסלולים הקשים באי. בשלב מסוים, נאלצתי להרים בכוח זרועותי את האופניים, יחד עם עגלת המשא שהייתה קשורה אליהם ועליה כל הציוד הכבד. העלייה הייתה תלולה מאד (סימון מיוחד הצביע על אחוז השיפוע: 22%) ומאחורי, כחמישים מטרים במורד מדרגות האבן הנמוכות, התנשפו תיירים משבדיה.כולנו התחלנו להרהר מחדש בהגדרתו של האי כגן עדן לרוכבי אופניים. הפיצוי על קושי הטיפוס הגיע מיד אחריו. כעשרים זוגות אופניים היו קשורים למספר עצים גבוהים. הנחתי את אופניי לצל אחד העצים ( בשמורות טבע בדנמרק כמעט ולא ידועים מקרי גניבה של ציוד), וצעדתי בשביל צר ורטוב יחד עם קבוצה דנית לכיוון מצוק תלול. ספסלי עץ היו מגולפים בנוף המפרץ הטבעי. עצי אברש ושיחים סבוכים הובילו במורד מדרגות תלולות אל החוף. מעקה עץ עבה עזר נגד סחרחורת. למטה היו עמודי צוקים וגלי אבנים – הקפלה של יון (JONS KAPEL).

זה המקום שבו, לפי האמונה המקומית, נשא נזיר סגפן בשם יון דרשה לילידי האי, ואחר כך הקים קפלה במקום. אלא שבמקום אין שום קפלה. במקום זה יש תצפית פנורמית נהדרת על החוף שבו מצוקים נושקים למים, והתיירים מטפסים על האבנים, שאולי פעם שמשו את הנזיר.

מצודות ומבצרים

מעבר ליער מרענן וקריר יורד השביל אל מצודת המרסהוס (HAMMERSHUS). חורבות המצודה, הממוקמת במיקום אסטרטגי מעל הים, נחשבות כחורבות הגדולות ביותר שנותרו בסקנדינביה מימי הביניים, וחושפות היסטוריה ארוכה. קשה לדעת כיום מתי נבנתה, אך לפי השערתו של דוקטור סורנסן, מומחה להיסטוריה דנית באוניברסיטת קופנהגן, שאותו פגשתי על המדשאה הענקית מתחת למצודה, ולפי כתבים עתיקים, נבנה המבצר בשלהי המאה ה-13. בתקופה זו נשלט האי על ידי הבישוף של העיר השבדית לונד (LUND).

המבצר היה אחד מרכיבי ההגנה החשובים של האי כולו, כיוון שהדרך הקצרה ביותר אל האי מן היבשה השבדית עוברת בסמוך אליו. אחר כך הועברה השליטה הצבאית באזור לאי קטן סמוך בשם כריסטיאנסו (CHRISTIANSO), ומאמצע המאה ה-18 הפכה המצודה לחורבה ולאבן שאין לה הופכין, והעיירה רונה הפכה למרכז הצבאי העיקרי.

מברית ההאנזה ועד ברית נאט"ו

דוקטור סורנסן היה נינוח וידידותי, והסכים שאתלווה אליו לסיור במבצר. מעבר לגשר הרחב, אליו העלו פרדות וסוסים, שכנו מספר מבנים מעניינים שבעזרת הסברו של הדוקטור שפכו אור על תקופת ימי הביניים, במיוחד התקופה של
ברית ערי ההאנזה (ברית של ערי סחר לאורך חופי הים הבלטי בתקופת ימי הביניים, שכללה את צפון גרמניה, סקנדינביה והמדינות הבלטיות) ועד המאות האחרונות.

ההיסטוריה של האי היא תוצאה ישירה של הגיאוגרפיה שלו. לאורך ימי הביניים היה האי בורנהולם מרכז מסחרי חשוב של סוחרי ההאנזה. מיקומו האסטרטגי של האי – בין חופי שבדיה מדרום, דנמרק ממזרח ומזרח גרמניה לשעבר מצפון – הביא לו תועלת רבה. השליטים השונים (מהעיר השבדית לונד ששלטה על דרום שבדיה וחלקים מדנמרק, ומאוחר יותר מרכז הצי הדני) גבו מסי מעבר מכל מי שחלף באזור. כך השתקמה כלכלת דנמרק, שהתרסקה בזמן מלחמות נפוליאון. בימי המלחמה הקרה הפכה הקרבה למזרח אירופה את ברונהולם לנכס אסטרטגי של ממש. זה היה המוצב המזרחי ביותר של ברית נאט"ו, מול חופי מזרח גרמניה.

שיעור ילודה מהנמוכים בעולם

בפינה הצפונית ביותר של האי משולבות שתי עיירות אחת בשנייה. סנדוויק ואלינגה
(SANDVIG-ALLINGE). גם להן סמטאות ציוריות המשלבות מבנים בשלל צבעים ובתים עם שלד עץ. רחובות שתי העיירות צרים מאד ומכוניות נוסעות באיטיות זהירה בין המבנים העתיקים. קיץ. שדרה לבנה של עצי דובדבן. חלונות רחבים צבועים באדום, פתוחים אל השמש המזמינה חום ואור. הקיץ היא העונה הנוחה ביותר לתיקונים בבתים. מהגגות השתלשלו סולמות וסיידים עמלו על חידוש צבעי הבתים. שכונת בתים בעלי קומה אחת. הסלון בכניסה ואחריו המטבח, כשהשירותים וחדרי השינה סמוכים לדלתות האחוריות ולחצרות הקטנות. ברוב הבתים יש שני חדרי שינה, אחד להורים ואחד לילדים. בסקנדינביה שיעור הילודה הוא מהנמוכים בעולם, ובבורנהולם קשה למצוא משפחה עם יותר משני ילדים.

באחד הערבים הייתה מסיבת יום הולדת לאחד מנכבדי אלינגה. רציף הסירות הואר ואורחים רבים, לבושים במיטב מחלוצותיהם, הגיעו למקום והעירו אותו מתרדמתו. מעל דוכן גדול חילקו בירה ולאורך שובר הגלים התיישבו משפחות, שתו, אכלו ושוחחו בקולות רועמים. אחדים מהחוגגים נשא מסיכות קומיות המסורתיות באי, כמו מסיכת ארנב, המעידה על פריון ומקובלת בעיקר בחתונות, או מסיכה של פרה עבה במיוחד, סמל לשפע ומזון. כתום השמש הבהיק מאחורי ראשי החוגגים, והיום שקע באיטיות.

אל בית האל

בדרך אל העיירה גודהיים (GUDHJEM), שם מחייב (בדנית- "בית האלוהים"), חציתי ברכיבה גבעות ומישורים, שבהם רעו פרות ברעבתנות בעשב הפורה. הירוק השופע התחלף בחלקות עשב גדולות ונרחבות, וקו החוף המצוקי "נשבר" מידי פעם בחופים בתוליים ונעימים לשחייה. סירות לבנות מפרש באופק הכחול. חוות חקלאיות ובתי מספנות נראו פה ושם באופק הירוק. שדות גידולי חמניות וחיטה. שורות תחנות רוח המפיקות חשמל לאי. יערות עצי לבנה.

מעבר לירידה תלולה (הסימון הצביע על 15% שיפוע) חיכתה שמורת הטבע בה המפל היחיד באי (והיחיד על אדמה דנית), מפל הדונדאלן (DONDALEN). השבילים אל המפל רבים מאד וכולם נראים דומים. בזכות משפחה דנית חביבה הצלחתי לבסוף למצוא את דרכי חזרה לאופניים. המפל עצמו קטן יחסית, אבל הדרך אליו, העמוסה עצי אלון, תאנה ולבנה, הייתה בהחלט שווה את המאמץ. מי המפל נופלים על קירות סלעים אפלים וצבעם הלבן ננעץ בבריכה כזיקוקין בשמש החזקה.

גודהיים, אתר הסרטה זוכה אוסקר

השמש חייכה במזח של גודהיים. שחפים התקרבו אליי עד כי יכולתי להאכילם מידי. מסביב למזח עשרות איונים קטנים ומבני עץ משומרים היטב. בחניית המזח נחו עשרות סירות חדישות ויאכטות מבריקות. אין ספק כי הרמה הכלכלית של תושבי האי גבוהה. מרטין, שוליית הנפח במחסן ניפוח הזכוכית, עזר לי בתרגום דבריו של נילס, הנפח הראשי. נילס, אדם חסון בן 60, שמשפחתו עקרה לאי מדרום שבדיה במאה ה-18, הוא דור שישי למשפחת נפחים. "לפני שעסקנו בניפוח זכוכית היינו דייגים, אבל כמות הדגה ירדה פלאים בשל שינויי מפלס בים הבלטי", העיר.

מעל המזח התפצלו סמטאות ציוריות ועתיקות. גלריות ציירים. נראה כאילו הזמן עצר בהן מלכת, וכי אף אדם לא מצא סיבה מספקת לשנותן. האור הבהיר המיוחד, המאפיין את בורנהולם, שימש משך מאות שנים סיבה מספקת לאמנים סקנדינבים רבים להגיע לכאן, בנוסף לשקט ולהשראה שבסמטאות העתיקות. גודהיים התפרסמה כאשר הנמל שלה שימש אתר צילום של הסרט "פלה הכובש" לסרט של הבמאי הדני המפורסם בילי אוגוסט לפי ספרו של הסופר הדני מרטין אנדראס נקסו. (הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 1988). האור המלנכולי והצהבהב של הנמל התאים לאווירה הקודרת של הסרט, שגיבוריו הראשיים הם אב ובנו, שמהגרים משבדיה לדנמרק ונתקלים בקשיי הגירה וזרות.

כנסיות עגולות ודגים מעושנים

אחד ממבני העץ על המזח הוא
מעשנה לדגי ההרינג (מליח). זהו אחד המאפיינים של האי. דגי ההרינג פופולריים מאד בים הבלטי (והסחר המאסיבי בהם הוא אחת הסיבות הראשיות לשגשוג הכלכלי של דנמרק בתקופת ימי הביניים) ומומחיות תושבי האי, כבר מאות בשנים, היא בעישונם. מחוץ למעשנה המתינו צפופים עשרות דגים על קרסים מיוחדים, ובמטבח המסעדה טרחו ידיים חרוצות בהכנת הדגים. עשן כבד היתמר בארובה מעל המעשנה ובפנים חגגה הבירה הדנית ושמחת החיים של האיכרים שסעדו ארוחת צהריים, מאזינים למוזיקת עם סוערת ורוקדים במבוא המסעדה.

עוד סימן היכר של בורנהולם ניתן לראות בעיירה אולסקר (OLSKER) המקבילה לדרך החוף לגודהיים. זוהי כנסייה עגולה, אחת מבין ארבע כנסיות באי בעיצוב דומה שנבנו במאה ה- 12. על קירות התמך הלבנים של הכנסיות מצויירים ציורי קיר ( פרסקאות) המתארים את סיפורי התנ"ך בשילוב סיפורים מקומיים על מלכים ונסיכים, עם קריצות אל המיתולוגיה הנורדית העשירה בדמיון. הכנסיות נבנו בעיגול כדי להגן על התושבים, וסמוך לגגות המקומרים שלהן, שוכנות עמדות ירי. כאשר נבנו הכנסיות הייתה אוכלוסיית האי דלילה מאד והכילה אלפים בודדים של תושבים. בימים ההם התקבצו רוב תושבי האי בכנסיות הזעירות, שסיפקו חום בחורף. המתפללים האזינו למנהיג הקהילה והביטו בציורי הקיר, שהיוו המחשה לנאמר בספרי הקודש.

ונסיים במסלול אופניים, פרפרים וטרול

שביל אופניים מומלץ נוסף הוא השביל הנכנס אל יער עבות, יער אלמינדינגן
(ALMINDINGEN (SKOV , במרכז האי. אל היער ניתן להיכנס מדרכים רבות, והדרך בה בחרתי, מכיוון צפון, הייתה זרועה בתים נאים עם גינות ירק מטופחות, שדות רחבים, ובהם חורשים טרקטורים, ומנסרות עץ. תורמוסים סגולים וכלניות ניקדו את המישורים. היער נחשב הנקודה הגבוהה ביותר באי ( כ- 170 מטרים מעל פני הים) ואחת הנקודות הגבוהות ביותר על אדמת דנמרק.

במרכז היער אגם קטן וסמוך אליו ריחפו במדשאה מאות פרפרים בשלל צבעים, שנראים כמו יצאו הישר מאגדת ילדים שכתב הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן. השביל השתפל מעלה והעניק תצפית פנורמית יפה על האי. השקט עטף אותי ובמשך רוב היום הייתי האדם היחיד שעבר במקום, מפנים לתוכי את נפלאות היער העבות, מדווש בשדות הפרחוניים המנוקדים אדום, סגול, לבן וכחול, ומלווה בידי הפרפרים היפיפיים שעפו אחריי אל השקיעה שכיסתה את הערב.

ברכיבה חזרה לבירה, רונה, הבחנתי בחורשה קטנה בה גילפו המקומיים באבנים וציירו דמויות מיתולוגיות בעזרת צבע. זיהיתי את דמותו של היצור:טרול שנקרא קרולה-מולה, אגדה מקומית עתיקה. יש אומרים כי הוא שומר על האי מפני רוחות ושדים, ויש האומרים כי ראו אותו חוגג מעל קברים בבית קברות ישן באי.

בכל מקרה, בכל חנות מזכרות המוכרת בובות קרולה-מולה נשבעו כי ראו אותו ויתמכו בנחרצות בגרסה הראשונה. כי מה שטוב לפרנסה, טוב גם לאי. ומה שיכול למשוך עוד תיירים, ולא צפוי להרוס את הטבע, יתקבל בשמחה.

מידע מעשי

אתר מצוין של תנועת מעבורות באירופה (הדרך המקובלת והמומלצת להגיע לאי).
אתר טוב
לתכנון והתמצאות (כולל טיסות, מעבורות, אירועים ועוד)
לשכת תיירות בברונהולם
לינה:
מלונות
שכירת בתי נופש באי
מפת
מסלולי אופניים
מידע
למטיילים באופניים
עבודת גמר בביה"ס לתיירות שעסקה באי בכלל
ובתיירות אופניים בפרט
(כולל
מסלולים מפורטים)
קניות

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 3

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

גרינלנד: ארץ הקרח ה(בלתי) נגמר

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות