תפריט עמוד

טיולים באביב: הצעות

טיולים באביב: הצעות

לאן מטיילים באביב? שאלה זו מתחילה להטריד את המטייל הישראלי החל מפורים בערך. האביב הישראלי, קצר וחמקמק, הוא עונה אידיאלית לטיול בארצנו הקטנטונת, אך עדיין מוקדם, קר וגשום מכדי לטייל באירופה. מומלץ מאד לטייל בחודשים אלו במרוקו , בתוניסיה, באנדלוסיה שבספרד, באיי יוון. להלן, כמה מילים על האביב בכלל ועל אירועים בעולם הרחב.

21 במרץ, יום השוויון בין ממלכת היום לממלכת הלילה, הוא יום האביב הרשמי בעולם כולו. זוהי סיבה למסיבה. לא רק יום השוויון עצמו, אלא גם מספר ימים שבאים לפניו ואחריו. זוהי תקופה דרמטית באירופה ובצפון אמריקה. השלג נמס, הדרכים נפתחות לתנועה, המעבר מהכסות הלבנה של השלג לירוק הרענן ולמטעים שופעי הפרחים הוא מעבר מימים של מוות לחיים חדשים. בעת העתיקה, לאחר שמרבית השלג נמס והדרכים נפתחו לתנועה, היו יוצאים בתקופה זו למלחמה. לא לחינם נקרא חודש האביב "מארס", על שמו של אל המלחמה הרומי.
קצר ימים הוא האביב הישראלי. טעם החורף וגשמיו טרם פג וכבר הקיץ וחמסיניו מתדפקים בשער. באותו רגע של חסד שבין סופות החורף ליובש של הקיץ, מתכסים ההר והגיא בלבוש צבעוני של פריחה. יש הטוענים שאביב איננו שם של עונה כלל, אלא שם של גרעיני הדגן, שמגיעים בימים אלו לשלב בו אפשר להבהב אותם, היינו להקפיצם על גבי מחבת לוהט… "צורי וקלי וכרמל, גרעיני אביב"… האביב הישראלי, איננו לפיכך עונה, אלא מועד קצר המציין כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו: "הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח" (שיר השירים ב' 11-31). 

בכל זאת, גם אצלנו וגם במקומות בהם חילופי העונות מובהקים פחות, באזורים הסובטרופיים, המדבריים והטרופיים, חגגו הקדמונים את היום הזה כחג של צמיחה. בתקופה הזו חלים חילופי משמרות בין אלי החיים לאלו השרויים בשאול. בימים אלו חגגו במצרים את התהלוכה לכבוד האל אוזיריס, אל הצמיחה שנשחט בקנאתו של אחיו סֶת, אל הסערות וקם לתחייה בכול אהבתה של איזיס. בבבל חגגו את היום הזה לכבוד אהבתו של האל תמוז לעשתר. ביוון, בימים אלו ממש, יוצאת פרספונה מביתו של האדס אל השאול וחוזרת לחיקה של אמה דמטר, אלת האדמה וזו תגמול לעולם בחיים חדשים. דיוניסוס, אל היין, נחלץ מעינוייה של הרה, שלא סולחת לו על לידתו מנאפופיו של זאוס, והראייה, הגפן, שכה התענתה בחורף, מתכסה בעלים ירוקים ראשונים. ביוון העתיקה היו מתקיימים באביב הבכחנליות, המשתאות ההמוניים לכבודו של דיוניסוס. שם, מספרת האגדה, היה דיוניסוס משקה נשים לשוכרה. נשים נשואות אלו, המניאדות, שזאוס הוציאן מתחום הנישואין הברור, היו רצות עירומות, לאחר קיום אורגיות המוניות, קורעות בעלי חיים לגזרים, מתמרחות בדם ועושות מעשי טרוף. [גם חג הפורים של העם היהודי, שהצדקתו היא פסוק שולי המופיע פעמיים במגילת אסתר (פרק ח', 17 ופרק ט' 22), מקורו הפאגני ברור. חג זה, שהפך לקרנבל של מעין התנהגות פרועה, המתרחש טרם האביב וקשור מן הסתם לחג פוריות פרסי. מעניין, צורתו של אוזן המן מקורה בצלמית לכבודה של אלת הפוריות….]. 

כיום, החגים המרשימים ביותר לכבודו של יום השוויון מתרחשים דווקא במקום בו הבדלי העונות אינם דרמטיים. כך למשל במחוזותיה הצפוניים יחסית של הודו (לא הצפוניים מאד של ההימליה), מתקיימים בירח מלא של חודש מארס אירועי ההוֹלי, הבא לציין את סוף החורף. ההמונים נוהגים להתרוצץ ברחובות ולהתיז בימים אלו, סילונות של צבע, איש על רעהו. הם נוהגים בהזדמנות זו להיפרע גם מאלו שהם פחות אוהבים, או מתקנאים בהצלחתם: עשירים, תיירים. בערים הצבעוניות בלוא הכי של רג'סטן וגוז'רט, הנראות גם בימים כתיקונם כסימפוניה של צבעים, מקבלות בימי ההולי מראה פסיכודאלי כמעט של בחורים צעירים, נערים וילדים, הצבועים בכחול, אדום וצהוב ומחפשים קורבן מזדמן כדי להתחכך בו. החג שמח ופרוע במיוחד במטורה (Matura), עירו של האל קרישנה שבמדינת אוטר פרדש, ומיועד רק לבעלי רוח ספורטיבית בלבד.
 
ברחבי העולם הקתולי מתקיימות בתקופה זו תהלוכות חג הפסחא, המציינות את השבוע הקדוש (Semana Santa) שחלף בין כניסתו החגיגית של ישוע לירושלים, ביום א' של התמרים, דרך הסעודה האחרונה שערך עם תלמידיו, המשפט, הצליבה ההורדה מהצלב, הירידה אל השאול והצלת אדם הראשון מהחטא הקדמון ועד לתחייתו מן המתים. בסביליה שבספרד, בערי טוסקנה ובמקומות רבים באירופה, מתנהלות תהלוכות כאילו הספוגות מתח אמוציולי רב. כך גם באייקוצ'ו שבפרו, שם מפורסמות בעיקר התהלוכות הליליות, בהן צועדים אלפים נושאי נרות. השנה (2008) מתרחש חג הפסחא בעת יום השוויון ממש, אולם מועד החגיגות משתנה משנה לשנה, בהתאם לשינויים בחג הפסח העברי. התהלוכות הצבעוניות ביותר מתקיימות בגואטמלה, בהונדורס ובאל סלבדור. בעיר אנטיגואה שבגואטמלה ובדומה לה בקמיגוו, הבירה העתיקה של הונדורס, טורחים חבריהם של מסדרי האחווה המקומיים על "שזירת" שטיחים מרהיבים מפרחים ומנסורת צבעונית. הם עומלים על הכנתם בברכיים מכווצות וגג כפוף ומשלימים את מלאכת המחשבת הזאת, רגע לפני שתירמס ברגליהם הכבדות של נושאי התהלוכה. 

תהלוכת השבוע הקדוש בסיביליה, ספרד

במקסיקו, במרכזים התרבותיים של המאיה ושל טהוטיהואקן 
(Teotihuacan). ביום זה מתרחשת סמוך לבירה מקסיקו־סיטי, פייסטה נהדרת, קרנבל של ממש. כיום, חמש מאות שנה לאחר שנכבשו והושפלו על ידי הספרדים, מחדשים צאצאי האצטקים, את הפולחן. מקדש הוֹיְצ'ילוֹפּוֹטְצְ'לי, אל השמש, שדרש כל יום לב שותת דם של שבוי מלחמה, כבר לא קיים עוד. אל השמש של ימינו צנוע יותר וגם האצטקים הם כבר לא מה שהיה פעם. ובכל זאת, ב- 21 במרץ, יום השוויון בין היום ללילה, היום בו השמש נעה במסלול מרכז השמיים, הם עולים לרגל בהמוניהם לאתרי הפולחן העתיקים והמקודשים ולוקחים חלק בפולחן לאל העתיק. בחצות היום מאירה השמש בצורה המושלמת ביותר, ללא צל, את פירמידת השמש של טהוטיהואקן.
אמנם הם קתולים אדוקים, הם הולכים בימי ראשון למיסה ואף עולים לרגל לכנסיית הבתולה מגוודלופה. הם לא רואים סתירה בין הדברים, להיפך, השמש אינה אלא יציר האל, כוח טבע אדיר ואולי לכן אל בפני עצמו. ביום זה הם אינם שוכחים את הצלב הקתולי, אך הם מאמצים אותו אל דת אבותיהם. הדת הזאת כבר מזמן לא קיימת. מה שיש כאן נוצר תוך ערבוב רב שנים עם הנצרות הספרדית, אך הוא בעל כוח וחיוניות משלו. הם מגיעים מרחבי המדינה, פניהם משוחות בצבע, נוצות על ראשם ותוך כדי ריקוד ותיפוף הם מביטים למעלה. חלקם רוקדים במעגל, אחרים מסתחררים לבדם, הנה שניים מותחים חבל מאולתר בין שני עמודים ולוליין יתחיל לרקד עליו. מוסיקה, פּוּלפֶּה משכר שהוכן מעסיס אגבות וצורב את המעיים ובירה בכמויות סיטונאיות, שעוד מעט ותפיל חללים. שמש תוקפנית עומדת במרכז הרקיע, תיכף היא תגיע למרכז השמיים. זהו הרגע לו מחכים כולם, לשם כך הם נקבצו ובאו. אחדים רוקדים, אחרים מתופפים. כמה שרויים במעין אקסטזה שמשכיחה מהם את העייפות החום או הצמא. הם מחוללים, קופצים, צועקים ומוחאים כפיים. אחדים צועקים מילים בשפת הנוואטֶל העתיקה, לעבר השמש ההולכת ותופסת את מקומה במרכז הזניט. כבר יום קודם לכן נסגרות הדרכים המובילות אל טהוטיהואקן ולמעט כמה בני מזל שכיסם השיג לינה במלון שבאתר, נאלצים מאות אלפים לשרך את רגליהם, ארבעה ק"מ ברגל, עד לחצר הפולחנית של נושאי התרבות הזאת, שכונו מאות שנים לאחר שנעלמו מן העולם, "טהוטיהואקן", עיר האלים, על ידי האצטקים. המונים לובשי לבן, שאמאנים המטלטלים קופסאות מעלות עשן לגירוש שדים. אחרים תוקעים בקונכיות, שבעת העתיקה שימשו כשופר. יש כאן ניסיון מרתק, לא ברור אם אמין, להחיות האת התרבות המסו אמריקאית. כמו בחלום יעקב, הם מטפסים אל פירמידת השמש ויורדים ממנה, לאחר שניכר בפניהם שעברו התעלות רוחנית גדולה, גם אם אינם טורחים לציין אותה ככזו. כאשר השמש עולה הם עומדים שם ושואגים "אולה". נפלאות דרכי העולם. שמו של האל בערבית (אללה), הפך לקריאת עידוד בספרדית וזו, הגיעה למקסיקו ומשמשת היום בטקס פרה קולומביאני…. 

במרחק של שבע שעות משם, באל טחין (El Tajin), אתר הטוֹטָאנָאקים הסמוך למפרץ מקסיקו, מתקיים אירוע מקביל. במרכזו עומדים, לייתר דיוק מרחפים הבּוֹלָדוֹרֶס. חמישה גברים לבושי ססגוניים מטפסים אל עמוד גבוה, שלקצהו צורת צלב, הם נקשרים אליו לרגליהם וכשראשם למטה, הם מסתובבים במהירות, שלושה עשר סיבובים, כמניין הרקיעים בעולמם הרוחני. שלושה עשר סיבובים, כפול ארבעה מעופפים, נותנים את המספר 52, שלו מקום חשוב, אפילו מהותי, בתרבות המסו אמריקאית.
במרחק שעתיים טיסה משם, באוּשמָל שבחצי האי יוקטן, מתקיים ארוע אחר, באותו יום ממש. בני המאיה חוגגים את יום השוויון למרגלות הפירמידה הגדולה, שם השמש מאירה את גרם המדרגות בזוית כזאת שיוצרת רושם של נחש אימתני המטפס לעבר השמיים. זהו קֶצָאלקוֹאֳטֶל, הנחש המכונף…. פעם כהן אצטקי, פעם נביא מזוקן שצבעו לבן, פעם מיתוס שגרם להם לראות בספרדים את שליחיו. הנחש שהוא סמל החיים וסמל המוות, יוצא מן האדמה ודומה שתיכף ירחף.
ביום שהגעתי לשם היה מעונן….

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code