היידה, טיולדת.
עם הנץ החמה יצאתי לריצת עשרה ק"מ בשדות עמק יזרעאל עם עמוס עוז (יש עוד אחד כזה מסתבר), חבר כמו אח הוא לי. "בראש מורם ותמיד בחיוך" כפי שהוא הציע/ביקש. תוך כדי התנשפות הספקנו לחלוק מספר תובנות: להיות בכאן והעכשיו, דברים שלא הבנתי על הסדרה "התבגרות" בנטפליקס אבל הוא כן ושאין פח מספר 48 בקצה המסלול, סימן? תהיתי, "למי שמאמין בסימנים" הוא השיב.
אחרי מנת הפתיחה הגיע זמנה של המנה העיקרית, הצפנתי ליעד הבא – נבי חזורי בואך מבואות החרמון, כי מצפון תפתח הטובה. אחרי המתיחות של הגוף הגיע תורה של הנשמה.
בנסיעה, בין נמרוד לב ששר על ימים טובים וניל יאנג ששר על לב מזהב, בעלת צימרים מנווה אטי"ב מספרת ברדיו שיש עוד מקום למהירי החלטה של בין הזמנים, הפקקת הצפויה אפשרה לי להנות מפודקאסט של תופעת סבתא רביע (חוויה ממש, ממליצה לך).
בין שלהי פריחת הדובדבן לפרי שתיכף מתקרב לפי המקורות במג'דל שאמס, מגלשי הסקי בכניסה לישוב הזכירו נשכחות של עבר לא רחוק בצרפת.
אנדרטה ללוחמי יחידת אגוז (ר"ת אנטי-גרילה ולוחמה זעירה) מקבלת את פני הבאים אך בחרתי להרחיב את מורשת הקרב סביב נבי חזורי, אתר קבורה של הקדוש הדרוזי השייח' עותמאן חזורי (ק"מ מזרחית לקלעת נמרוד) שוחר שלום שהאגדה מספרת כי נהג לתת מלח מיוחד לעוברי האורח בדרכם מעכו לדמשק. כאשר פגש את החולפים בדרך שאל אותם בדבר מטרת הליכתם: אם היה זה למטרות מלחמה, היה המלח גורם למחרחרי המלחמה שלא יגיעו ליעדם, אך אם היתה זו נסיעה למטרות שלום, המלח שהעניק להם תיבל את מזונם בטעם משובח שאין דומה לו.
הפוך גוטה, העצה החשובה ביותר למטיילים במסלול היא להתחיל אותו הפוך, קרי עם הסימון האדום – מה שהופך את העליה התלולה בסיום לירידה בהתחלה. אך אל דאגה – מצאתי את עצמי היחיד שהלך הפוך, "בסוף לכל שבת יש מוצאי שבת, זו מתמטיקה פשוטה" כפי שחלקה איתי יעל מסנסנה (תודו, שם מעניין לישוב), "בהמשך מחכה לך עליית בולדרים" אבל יש שכר בצידם – גבי מים קרים. אמבטיית הקרח של הטבע, הטובה (עמוקה וצלולה מכולם) הייתה מספר 2 – (המספור במסלול הכחול בהחלט עוזר), איך חשבתי לא להיכנס – קארפה דיאם כדרך חיים.
אומר ולא אגזים שהייתי מהבודדים שטיילו בלי כיפה (אבל עם כובע). פגשתי את טובי הבנים, מלח הארץ – אחד מהם ניווט אשכרה עם ספר מפות, "אין חשש שהבטריה תיגמר" הסביר עילום.
"החברים של שיקלי" כינה אותם אחד מהם, "חס ושלום" השיבה לו אחת הנשים בקבוצת המטיילים, "חס וכרפס" הוא תיקן אותה בהגיית הפסח, מה שבטוח כולנו מועדים בשמחה – על הבולדרים. משם דרך ארוחה משפחתית המשכתי למסורת נוספת – מעגולדת (מעגל גברים מחוזק בחברים) בנקודת תצפית מקרית טבעון על עמק יזרעאל.
המעגל נסגר.
אמבטיית הקרח של הטבע, הטובה (עמוקה וצלולה מכולם), גב מס' 2
—–
יגאל לרנר – קולנוען ובמאי דוקומנטרי, מפיק פסטיבל הקולנוע לסרטי טבע ומסע בכנרת, מנחה מעגלי גברים ומוביל מסעות לוחמים… בקיצור מסעולוג