תפריט עמוד

חקר כדור הארץ: מסע אל בטן האדמה

חקר כדור הארץ: מסע אל בטן האדמה

אוניית מחקר מיוחדת תקדח בעומק ים יפן בניסיון להגיע בפעם הראשונה אל מעטפת כדור הארץ

אולי זה קצת מפתיע, אבל בני המין שלנו, שהילכו כבר על הירח, שיגרו חלליות וגמאו מיליארדי קילומטרים בחלל, יודעים מעט מאוד על מה שקורה במעמקי החצר הביתית שלהם, פנים כדור הארץ. עדיין אין לנו "טלסקופים" מיוחדים שיכולים להסתכל "בתוך" האדמה, והקידוח העמוק ביותר שנעשה אי פעם ביבשה, בחצי האי קולה (Kola) בסיביר, הגיע לעומק של כ־11 קילומטרים ורק גירד את קליפת האדמה. לפיכך הידע שיש לנו היום

דימוי מחשב של האונייה צ'יקיו. החוקרים היפנים יהיו הראשונים "להגיע" לאזור שטרם נחקר באופן ישיר

על מה שקורה מתחת לרגלינו – הרכב החומרים, הטמפרטורות והמבנה המדויק של המעטפת והגלעין של הכדור שלנו – הוא כללי, בלשון המעטה. היעדר הגישה למעמקי הכדור מאלץ את המדענים להסתמך על מקורות עקיפים, בהם ניתוח גלים סייסמיים ובדיקה של כל מה שיוצא החוצה – גזים, מינרלים ומתכות, בהרכב כזה או אחר. 

בחודשים האחרונים חלה התפתחות שיכולה לקדם את מחקר כדור הארץ במידה ניכרת. קבוצת חוקרים בינלאומית דיווחה ביולי כי איתרה חלקיקים זעירים המכונים גיאו־ניוטרינו, המגיעים מסלעים המצויים בעומק רב מאוד. למציאת החלקיקים יש חשיבות עצומה, מכיוון שכל חלקיק נושא עימו מידע באשר למקורו – סלעים רדיואקטיביים שפולטים קרינה ותוך כדי כך גם תורמים לחום העצום השורר בפנים הכדור. "צפייה" במעמקי האדמה באמצעות חלקיקי הגיאו־ניוטרינו תוכל בעתיד לספק למדענים תמונה מדויקת יותר באשר למקורות החום הללו ותשפר את ההבנה שלנו בכל הנוגע לתהליכים המתרחשים בפנים כדור הארץ ומשנים אותו כל העת – החל בתזוזת הלוחות הטקטוניים הגדולים וכלה ברעידות אדמה ופעילות געשית.

הבעיה היא שקשה מאוד לאתר את חלקיקי הגיאו־ניוטרינו, מכיוון שהם בלתי נראים וכמעט חסרי משקל. באמצעות המכשור שיש כיום הם מתגלים בקצב ממוצע של חלקיק אחד מדי חודש, וייקח עוד שנים רבות עד שיפותחו חיישנים יעילים יותר. וכך, עד שיגיעו ה"טלסקופים" של הגיאו־ניוטרינו ייאלצו המדענים להסתפק בשיטות קונוונציונליות יותר, למשל קידוחי מחקר עמוקים במיוחד.

חלקי צינור שבהם הצ'יקיו תעשה שימוש בעת קידוח החור בקרקעית האוקיינוס. אם האונייה תזוז יותר מכמה מטרים בעת הקידוח, יישברו הצינורות

זה בדיוק מה שמתכוונים לעשות חוקרים במרכז היפני לחקר מעמקי כדור הארץ 
(CDEX). בעוד כשנתיים תבצע אוניית הקידוח "צ'יקיו", שפירוש שמה ביפנית הוא "כדור הארץ", חדירה עמוקה במיוחד אי שם במי יפן. מטרת הקידוח תהיה, בין השאר, להניח סייסמוגרפים משוכללים בסביבות קו המגע שבין שני לוחות טקטוניים ענקיים. הלוחות הללו, המתחככים זה בזה, גורמים פעם אחר פעם לרעידות אדמה עזות באזור כולו. 

אוניית הקידוח היפנית, פלא טכנולוגי בפני עצמו, עלתה יותר מחצי מיליארד דולר, והיא מצוידת במגוון טכנולוגיות חדישות,בהן מעבדה משוכללת של ארבע קומות שבה אפשר לבצע אנליזות רגישות בדגימות של גז וסלעים שיועלו אל פני המים במהלך הקידוח. יכולות הקידוח של האונייה מרשימות במיוחד. צ'יקיו מסוגלת לשלשל את המקדח לעומק של ארבעה קילומטרים מתחת לפני הים, ואחר כך לקדוח עוד שבעה קילומטרים בעומק הקרקעית, וכך לחדור את קרום כדור הארץ ו"לגעת" במעטפת. אם הכל יתנהל כשורה, הרי שהחוקרים היפנים יהיו הראשונים "להגיע" לאזור שטרם נחקר מעולם באופן ישיר. קידוח המחקר העמוק ביותר שבוצע עד היום בקרקעית האוקיינוסים הגיע לעומק של כשני קילומטרים בלבד ורק "שרט" את קרום כדור הארץ. לפיכך אין כיום מידע באשר להרכב המדויק של מעטפת הכדור, שהיא יותר משמונים אחוזים מהחומרים שמרכיבים את הפלנטה שלנו.

[banner]

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

חורף במקום הכי קר בעולם

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מסיביר

טיול בקמצ'טקה – בין הרי געש, יערות ודובים
טיול בקמצ'טקה – בין הרי געש, יערות ודובים

חצי האי קמצ'טקה, במזרח רוסיה, הוא גן עדן לצלמים ולחובבי טבע. הרים מושלגים, הרי געש פעילים, יערות ירוקים ויערות מפוחמים שנשרפו בהתפרצויות געשיות, ובעיקר כמות אדירה של דובים. הצלם איציק בן מלכי חזר מקמצ'טקה עם אלפי תמונות ורצון ...

אגם בייקל – הפנינה הכחולה של סיביר
אגם בייקל – הפנינה הכחולה של סיביר

כשחושבים על סיביר עולות בדמיון תמונות של ערבות קפואות, יללות זאבים וגולאגים, אבל המציאות התגלתה כהפוכה: בחוץ שררו 30 מעלות (מעל האפס), הנופים קושטו בפריחות קיץ וכלבי ים ביישניים, היחידים בעולם שאינם חיים בים, רבצו על סלע. מסע ...

סרטון: חורף במקום הקר בעולם
סרטון: חורף במקום הקר בעולם

איך חיים במקום שבו בחודש ינואר הטמפרטורה הממוצעת היא מינוס 46.4 מעלות? מה קורה לכביסה שנשארת תלויה בחוץ? ואיך נוהגים על הכבישים הקפואים? ביקור חורפי במקום הקר בעולם