תפריט עמוד

ז'ול ורן – מסע הכורסא הגדול

כשהיה בן 11 חמק ז'ול ורן לאונייה שעמדה להפליג להודו. אביו הוריד אותו לפני שיצאה לדרך, אך התשוקה למסעות לא נרגעה. כשבגר, יצא למאות מסעות הרפתקניים ברחבי העולם, מרביתם מאצל שולחן הכתיבה שלו. מסע בעקבות ז'ול ורן לכמה מהמקומות המתוארים בספריו

יש משהו מוזר בכתיבה על מסעות של אחרים, ודאי כאלה שלא נערכו מעולם. אבל המסע שהתרחש במוחו של ז'ול ורן ונכתב על שולחן הכתיבה שלו מרתק אותי. זהו מסע למחוזות הדמיון, הסקרנות וחוסר המנוחה של אדם שלא הסתפק בעתיד שהבטיחו לו הוריו ובעולם שעיצבה עבורו החברה שבה חי.    

לצד ההתפשטות הקולוניאלית של המעצמות האירופיות במאה ה־19, ובעקבות המפגש עם עולמות חדשים ותרבויות לא מוכרות, התפתח באירופה ז'אנר של ספרות מסעות והרפתקאות. ההשתלטות הקולוניאלית הונעה על ידי מוטיבציה כלכלית ופוליטית, אולם ההתפתחות הטכנולוגית בתחומי הניווט והספנות שנלוותה לכיבושים פתחה צוהר ליעדים חדשים ובלתי מוכרים לחוקרים, למטיילים ולהרפתקנים. הפרסום הרחב שניתן למסעותיהם של חוקרים כמו ריצ'רד ברטון וג'ון הנינג ספיק, בחיפושם אחרי מקורות הנילוס, שימש השראה לסוג חדש של תיירות ולכתיבה ספרותית סמי־מדעית, ששילבה חוויות אישיות בתיאורי מקומות חדשים, תרבויות, צמחייה ועולם חי. ולנוכח אמצעי התחבורה והתקשורת המוגבלים יחסית, היו כתבי העת וספרי המסע של המאה שעברה מעין מקבילה לטלוויזיה של ימינו; חלון לעולם לא ידוע.

צרפת. "חמישה שבועות בכדור פורח" היה ספרו הראשון של ורן, וכתב היד שלו נדחה על ידי מו"לים רבים | צילום: דובי טל

המסעות הציתו את דמיונם של רבים. למשל, הילד ז'ול ורן (1828־1905). אביו, המשפטן פייר ורן, הכיר כנראה במשיכתו של בנו אל ארצות שמעבר לים, וכאשר גילה יום אחד שבנו בן ה־11 נעלם, חיפש אותו במזח הספינות של העיר נאנט. אולם אפילו הוא הופתע לגלות שוורן הצעיר כבר היה בדרכו להודו, על ספינת סוחר. הודעת טלגרף שנשלחה אל האונייה שמה קץ מהיר לקריירה שלו כאיש מסעות של ממש.

לימודי משפטים ומדע בדיוני
ב־1847 הגיע ז'ול ורן לפריז, מצויד בקצבה חודשית מחשבונו של אביו לצורך לימודי משפטים בסורבון. אך תשוקתו לספרות, לתיאטרון ולמחוזות דמיוניים לא דעכה. כבר כסטודנט למשפטים התחיל לכתוב סיפורים קצרים ומחזות, ובמהרה החליט לא להתפשר. הוא ויתר על הקצבה החודשית והתמסר לכתיבת ספרי מסעות והרפתקאות. פגישתו בפריז עם פליקס נדאר, טייס כדורים פורחים והצלם האווירי הראשון, הביאה אותו לכתוב את ספרו הראשון, "חמישה  שבועות בכדור פורח". זהו תיאור מסעם של שלושה אנגלים בשליחות האגודה הגיאוגרפית המלכותית הבריטית, החוצים את אפריקה לרוחבה, מזנזיבר ועד סנגל, בכדור פורח. 

הספר עמוס תיאורים טכניים והסברים מדעיים, סגנון שהיה זר לאותה תקופה, וכתב־היד נדחה על ידי מו"לים רבים. על סף ייאוש פנה ורן למו"ל פייר ז'יל אטצל, שזיהה את הפוטנציאל הטמון בסגנון הספרותי החדש והוציא את הספר לאור בינואר 1863. ורן התחייב בפני אטצל לפרסם שני ספרים מדי שנה, במשך עשרים השנים הבאות. ההסכם הזה השתלם כנראה לשני הצדדים, ובעיקר לקוראים.

 "חמישה שבועות בכדור פורח" היה לסיפור הצלחה בצרפת, וזו עודדה את ורן לכתוב עוד ועוד ספרי מסעות בדיוניים. כחמישים סיפורים התפרסמו בסדרה Les Voyages Extraordinaires ("מסעות מופלאים"), ובהם כמה מהיותר מפורסמים: "מסע לבטן האדמה" (1864), "מן הארץ אל הירח" (1865), "עשרים אלף מיל מתחת למים" (1869), "סביב העולם בשמונים יום" (1872), "האי המסתורי" (1874) ועוד. העובדה שז'ול ורן כמעט לא יצא מצרפת עד 1866 לא מנעה ממנו לכתוב יותר משמונים ספרי מסעות ומדע בדיוני, המרתקים את הקוראים עד היום.

סנפלינג למערה. ב"מסע אל בטן האדמה" הגיבורים יורדים אל בטן
האדמה דרך צינור ההובלה של הר געש | צילום: דודו בן צור

כדורים פורחים ועצי באובב
מעקב אחר גיבורי ספריו של ורן נעשה מרתק במיוחד, כאשר אנו משווים בין מה שנכתב בהם לבין המציאות הממשית. מעריצים רבים של ורן, שאיתם שוחחתי לצורך הכנת הכתבה, סיפרו על מסעות שערכו בעקבות ספריו, תוך השוואה בין הכתוב לבין המציאות הגיאוגרפית. 

נתחיל דווקא בדבריו של ורן עצמו, בראיון עיתונאי מ־1894: "לא כתבתי את 'חמישה שבועות בכדור פורח' כסיפור על הטיסה בכדור פורח, אלא כסיפור על אפריקה. תמיד התעניינתי בגיאוגרפיה ובמסעות, ורציתי לתת תיאור רומנטי של אפריקה. לא היו באפשרותי אמצעים לקחת את הקוראים ברחבי אפריקה אלא בכדור פורח, ולכן השתמשתי בכדור… אני עצמי טסתי פעם אחת בלבד בכדור פורח, אולם זה היה הרבה זמן אחרי שהספר התפרסם, ולמשך 45 דקות בלבד. בזמן שכתבתי את הסיפור לא היה לי אמון באפשרות לנווט בלון, אלא באטמוספירה יציבה כמו בחדר זה. כיצד יכול בלון להתמודד עם זרמי רוח של שבעה או שמונה מטרים בשנייה? זהו חלום, אולם אני מאמין שהתשובה לשאלה, אם אי־פעם תיפתר, תהיה בדמות מכונה הכבדה מהאוויר, הבנויה על עקרון הציפור, אשר יכולה לעוף למרות שהיא כבדה מחלל האוויר שהיא תופסת".

נראה, כי מסעם של החוקרים האנגלים ג'ון הנינג ספיק וריצ'רד ברטון, בחיפוש אחרי מקורות הנילוס, שימש השראה לתיאור קורותיהם של ד"ר פרגוסון וחבריו קנדי וז'ואי בכדור הפורח. הבחירה בזנזיבר כמקום המוצא למסע מחזקת השערה זו. השנים שבהן בילה ד"ר דיוויד ליווינגסטון בזנזיבר ומאבקו בסחר העבדים שפרח באי, אף הם נראים לי מקור השראה חשוב לספר, אבל מהשיטוט שלי באי נראה התיאור של זנזיבר בספר שטחי ולוקה בחסר. ורן מזכיר אמנם את סחר העבדים, את הגומי והשנהב, אולם מטעי הציפורן, הקינמון והתבלינים, שכל הנמצא באי אינו יכול שלא להריח אותם, כלל אינם מתוארים בו. גם דתם של התושבים המוסלמים אינה מוזכרת, והם מתוארים רק כ"כושים" או "ערבים".

כאשר ממריאים גיבורי הספר בכדור הפורח "ויקטוריה" וטסים מעל טנזניה של היום, אנו מקבלים תיאור מפורט יותר: בעלי חיים אופייניים למזרח אפריקה, צמחייה (מנגרובים, עצי באובב), תכסית של הרים וכפרים ותיאור של קבוצות אתניות שונות (למשל, שבט נימוואזי החי במרכז טנזניה). נתיבו של הכדור עבר מעל הרי הירח שבאיזור רואנדה ובורונדי, המשיך מעל מקורות הנילוס ומפלי מרצ'ינסון, הנילוס הלבן, דרום סודאן, אגם צ'אד, איזור שבטי ההאוסה פולאני שבניגריה, נהר הניז'ר, טימבוקטו, וסופו במפלי סנגל, שבחוף המערבי של אפריקה. 

בספר נעשה שימוש עשיר ומרשים במונחים משפות מקומיות, המתארים חפצים שונים מחיי היומיום. כשנשאל ורן על התמצאותו בנושא, השיב בפשטות: "למזלי הטוב, נכנסתי לעולם שבו יש מילונים על כל נושא אפשרי. אני רק צריך לדפדף במילון ולחפש את הנושא שעליו אני רוצה לכתוב. גם מקריאה צברתי כמות של מידע, ובנוסף – יש לי רעיונות מדעיים וסיפורים רבים בראשי".

נשים דייגות, קניה 1900. הכובעים לראשיהן אינם אלא מלכודות דגים. בראיון מ-1894 אמר ורן: " תמיד התעניינתי בגאוגרפיה ובמסעות, ורציתי לתת תיאור רומנטי של אפריקה" | צילום: הרי גונסטן, באדיבות ג'יאורפיקל מגזין

סוסים איסלנדיים ומסעדת גורמה
גיבורי ספרו השני של ורן, "מסע אל בטן האדמה", הם פרופסור גרמני לגיאולוגיה בשם אוטו לידנברוק ואחיינו אקסל, המגיעים בעקבות סאגה איסלנדית אל הר הגעש סנייפל שבמערב איסלנד ונעזרים במסעם אל מרכז כדור הארץ בהנס, בחור איסלנדי רב תושייה. באחד מביקורי האחרונים באיסלנד התחקיתי אחר נתיבם של גיבורי הספר; מרייקיאוויק לחצי־האי סנייפלסנס ועד הקרחון המכסה את כיפתו של הר הגעש סנייפל (Snaefellsjokull). אבל גיבוריו של ורן עשו את הדרך על גבי סוסים איסלנדיים. "אין חיה העולה על הסוס האיסלנדי. דבר אינו עוצר בעדו; לא שלג, לא סופות ולא דרכים משובשות. הוא אמיץ ואינו מוותר לעולם… אדמה ומים חד הם לגביו". 

תיאוריו של ורן את העיר רייקיאוויק ואת הדרך אמינים למדי. מוזיאונים פתוחים באיסלנד בהם ביקרתי, כמו זה שבגלומבר, משחזרים את הבית האיסלנדי של המאה ה־19 ומזכירים את ביתם של הכפריים שאירחו את גיבורי הספר בכפר גַרְדָאר: "עברנו במסדרון ארוך ואפל שהוליך אל כל ארבעת חדרי הבית: המטבח, חדר העבודה, חדר השינה של המשפחה, והחשוב מכל – חדר האורחים. נלקחנו אל חדר זה… במקום מיטות היו שם שתי תיבות עץ גדולות, צבועות באדום וממולאות בעשבים יבשים… הדבר היחיד שהפריע לי היה ריחם הרע של דגים מיובשים… האשה האיסלנדית היתה אם לתשעה עשר ילדים קטנים כגדולים". מספר הילדים הרב אופייני לחברה האיסלנדית של המאה ה־19. 

בהמשך הדרך עוברים גיבוריו של ורן לאורך מפרץ פקסה (Faxa) בכפרים גוֹפוּנֶס, גרדאר, אַלְפְטָנֶס, בּוּדִיר וארנרסטפי. ורן השתמש במעבורת על מנת לחצות את "פיורד הלווייתנים" (Hvalfjordur), הנקרא כך בשל הלווייתנים הרבים הפוקדים אותו בחודשי האביב. היום נמצא במקום מפעל נטוש לעיבוד בשר לווייתנים, שהפסיק את פעילותו בשנות השמונים בעקבות לחץ בינלאומי. 

הספינה סנט לואיס. תחריט מהאנציקלופדיה האמריקאית, 1874, אחד ממקורות ההשראה של ורן בתיאור כלי רכב עתידניים

בכפר בודיר, אליו מגיעים הפרופסור וחבריו ב־20 ביוני, יש היום מלון מיוחד, הבנוי על שפת הים ומשקיף אל כיפתו של הסנייפליוקל, הקרחון שמכסה את הר הגעש. המלון הוא בית עץ ישן וחורק, והופתעתי למצוא בו את אחת ממסעדות הגוּרמה הטובות באירופה. אורחים רבים מגיעים לכאן בטיסה מרייקיאוויק, לטיסה מעל הסנייפל ולארוחת ערב במסעדת המלון. לאחר הארוחה יצאתי לשוטט בחולות חוף הים. פסגתו של הקרחון נצצה באורה של שמש חצות. על הרקע הלבן של החולות הבחנתי בגוף שחור ומנוקד. כשהתקרבתי, גיליתי גופת כלב ים ובצידה חור כניסה של קליע בעל קוטר רחב; עוד קורבן במלחמה בין הדייגים לכלבי הים בחלק זה של האוקיינוס האטלנטי.

הסנייפל ושער הגיהנום
למרות גובהו הצנוע יחסית (1,466 מטרים) והעובדה שהתפרץ לאחרונה ב־1219, בחר ורן בסנייפל כמקום שבו יחדרו גיבורי ספרו אל בטן האדמה. מדוע? "כמה סיבות דחפו אותו דווקא לסנייפל", מסביר ד"ר וויליאם בוטצ'ר, חוקר ספרות צרפתית, "אגדות מימי הביניים תיארו את איסלנד כ'שער הגיהנום', כנראה בגלל הפעילות הוולקנית הרבה באי. בנוסף לכך, ביקורו הראשון של ורן מחוץ לצרפת היה בסקוטלנד, שם התאהב בצפון הרחוק, ובביקורו בנורווגיה, ב־1862, הוא נתקל בראשונה בכתבי הסאגות העתיקות ובחר בסנייפל".

פסגת הר סנייפל באיסלנד. מכאן חדרו גיבורי ספרו של ורן אל בטן האדמה

כבר במאה ה־13 תואר הקרחון על ההר כביתו של ברדור – תוצר של זיווג בין טרול למלכה – מגן איסלנד מפני הרוע. יש המזהים היום את דמותו בקרחון, יש המייחסים להר כוחות מיסטיים, ומדי שנה מתכנסים באיזור אנשים המאמינים כי חייזרים אמורים לנחות דווקא שם. מכל מקום, זהו אחד משבעת מקורות האנרגיה החשובים בכדור הארץ. ורן מציין בספר את פסגת ההר, "סקרטיס", שבעזרת הצל שלה מוצאים גיבורי הספר את הכניסה אל בטן ההר. השם בדיוני ואינו נמצא בשום מקור איסלנדי. פסגת ההר מכוסה בכיפת קרח. הטיפוס על ההר אינו קשה, וניתן לביצוע היום באופנוע שלג או עם ציוד בסיסי של טיפוס קרח. 

מסעם של אקסל ודודו אל בטן האדמה הוא אחד משיאי יצירת הדמיון של ורן. דרך צינור ההובלה של הר הגעש הם יורדים אל עולם תת־קרקעי קסום, עד 150 קילומטרים מתחת לפני האדמה. במעמקי האדמה הם מגלים עולם קדומים, ובו חיות קדמוניות (התיאור המפורט של הדינזוארים הימיים והיבשתיים מפתיע לאור הידע המועט שהיה לגביהם בתקופתו של ורן). הגיבורים יוצאים משם בעזרת התפרצות געשית, הנושאת את הרפסודה שלהם על ים של לבה אל פתח היציאה בהר הגעש סטרומבולי שבאיטליה. גם בחירתו של ורן בסטרומבולי לא היתה מקרית: לעריכה המדעית של הספר אחראי הגיאולוג הצרפתי צ'רלס סנט קלר דוויל, שחקר את סטרומבולי.

עטיפת המהדורה הראשונה של
"מן הארץ אל הירח", 1865

מסתרי הזמן והחברה האידיאלית
הספר המפורסם ביותר של ורן הוא "סביב העולם בשמונים יום" – סיפורו של הבריטי פיליאס פוג, שהתערב כי יצליח להקיף את כדור הארץ בשמונים יום, והצליח. סיפור העלילה לוקח את גיבוריו מאנגליה דרך צרפת, תעלת סואץ, עדן, בומביי, אלאהבד, כלכותה, סינגפור, הונג קונג, שנגחאי, יוקוהאמה, סן פרנסיסקו, ניו־יורק, ליברפול וחזרה ללונדון. בתקופה שבה נכתב הציעה חברת הנסיעות "תומאס קוק" מסע דומה סביב העולם, אבל זה נמשך עשרה ימים יותר ממסעם של גיבורי הספר. 

כאשר סיים פוג את מסעו והיה בטוח כי איחר ביום אחד, הרגיע אותו עוזרו הנאמן פספרטו, והסביר כי המסע נערך ממערב למזרח, ולכן הרוויח פוג יום אחד. על הרעיון העומד בבסיס הספר סיפר ורן: "ישבתי בבית קפה בפריז, וקראתי כי אדם יכול להקיף את העולם בשמונים יום. מיד עלה לי הרעיון, כי אפשר להרוויח זמן או לאבד זמן בגלל קווי אורך שונים, כך שגיבורי הספר יוכלו לאבד או להרוויח יום".

בספרו "האי המסתורי" תיאר ורן קבוצה של גברים, הנמלטת מהשבי באמצעות כדור פורח, נוחתת באי שומם והופכת אותו לגן פורח. מרבית העלילה מתרחשת באי לינקולן – אי בדיוני בדרום האוקיינוס השקט. ורן תיאר בספר טכניקות מגוונות להישרדות על אי בודד, כאשר העיקרון המנחה את הקבוצה הוא ניצול של כשרונות המשלימים זה את זה. 

ז'ול ורן, 1905-1828. התמונה צולמה כשהיה בן 25 בידי ידידו נדאר

"האי המסתורי" אינו הספר היחיד שבו מתאר ורן חברות אידיאליות, החיות מחוץ לציוויליזציה האנושית. תיאורים אלה שופכים אור על מקור חשוב נוסף לכתיבתו – ההגות הסוציאליסטית־אוטופיסטית של קלוד אנרי סן סימון ("על השיטה התעשייתית") ובעיקר זאת של שרל פורייה ("העולם התעשייתי החדש"), המאמינה באפשרות היווצרותו של "אדם חדש". את תורתו של פורייה אפשר לסכם כאמונה באפשרות כינונו של סדר חברתי חדש, שאינו מושתת על יריבות, תחרות ושנאה, אלא על כבוד הדדי, חיבה ואהבה. וכך, גם אם נראות יצירותיו של ורן במבט ראשון פשוטות ונאיביות, קריאה מעמיקה בהן מגלה תפיסה חברתית מגובשת וכן קודים נסתרים, מודלים מתמטיים מורכבים ואפילו חזיונות של שואה אקולוגית.

לקריאה נוספת:

ארגנטינה - מגדלור בקצה העולם  
ארגנטינה – מגדלור בקצה העולם
האי הקטנטן לוס אסטדוס התגלה באוקיינוס הדרומי בינואר 1616, שימש בית כלא ארגנטיני ונודע כבית הקברות הגדול בעולם לאוניות. אבל גולת הכותרת שלו היא מגדלור יוצא דופן שהוקם בו בסוף המאה ה־19 ושימש השראה לז'ול ורן
 
אפריקה בעקבות ז'ול ורן - מסע בכדור פורח  
אפריקה בעקבות ז'ול ורן – מסע בכדור פורח
כ־150 שנה אחרי שיצאו החוקרים הבריטים ברטון וספיק לאפריקה, לחפש את מקורות הנילוס, ערכה משלחת "מסע אחר" מסע מחווה בעקבותיהם, במסלול שהונצח גם בספרו של ז'ול ורן, "חמישה שבועות בכדור פורח". כמו גיבורי הספר הם ריחפו בכדור פורח, פגשו מקומיים שמעולם לא ראו חפץ מעופף שכזה, התמודדו עם ברדלסים וזבובי צה־צה וחוו את קסמה של היבשת השחורה

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.