| האבק שירד על העיר לפני כמה ימים הכניס אותי למזג מאובק. לא מפתיע שלאבק יש דימוי מחורבן. אבק זה אומר לכלוך באוויר ובבית, שיעול, טעם גרגרי בגרון וריאות איומה. ביום האבק ההוא עשיתי כמה צילומים מהירים של השמש שנראתה כמו גלולת אספירין. נורא. |
 |
| צילום: עמי בן בסט |
| האם האבק – אותו "שחק דק של חומרים" – בלשון אבן שושן, הוא באמת נורא כל כך? האמת היא שיש לי כמה הוכחות מצולמות שהאבק דווקא יכול להיראות קצת אחרת, ומנקודת מבט, קצת אחרת, הוא בכלל חומר אקזוטי, מין שיקוי קוסמי שיודע לצבוע את העולם שלנו בצבעים מרהיבים. |
 |
| צילום: עמי בן בסט |
| תראו למשל את התמונה המדהימה הזו. הגורם העיקרי לצבעי הכתום והאורנג' שקלטה מצלמתי לפני כשנה היה במידה רבה האבק. העובדה שהשמש הטובה שלנו נראית בעת שקיעה – אדומה יותר מוכרת והיא נגרמת כתוצאה מכך שהקרניים עוברות דרך ארוכה יותר באטמוספירה. קרני האור מתפזרות ונראות לנו אדומות יותר כתוצאה מהימצאותם של חלקיקים מפזרים באוויר. כמה שיש יותר גרגרי אבק באוויר, ואלו יכולים להיות גם חלקיקי אפר ועפר שהיתמרו מלועו של הר געש שהתפרץ אי שם, יש סיכויים טובים שהשמיים יראו אדומים יותר והשקיעות – רומנטיות מתמיד. אבל כל זה כאין וכאפס לעומת האסתטיקה הנהדרת של "האבק הקוסמי" (ר' וויקיפדיה — אנגלית). הצילומים המופלאים של הירחים והשמשות והגלקסיות המגיעים אלינו בשנים האחרונות ממרחבי החלל שברו זה מכבר את כל שיאי הפליאה וההשתאות. העיפו מבט בגלריה של טלסקופ החלל ע"ש האבל ותראו משהו מאותו "וואוּ" עליו אני מדבר. |
 |
| צילום: APOD |
| ומה תגידו על התמונה הזו? זהו צילום של "ספיצר" טלסקופ חלל בתת-אדום שיודע לקלוט את אנרגיית החום שפולטים גופים לוהטים בחלל. האובייקט המצולם כאן היא ערפילית הסליל (Helix) שנמצאת בקבוצת מזל דלי. במרכזה נראה כוכב קטן ודחוס המכונה: "ננס לבן" שהוא כוכב קטן, לוהט ודחוס – שמש המצויה בשלבי חייה האחרונים. אולם מה שמעניין אותנו כעת זהו האור הקורן בתת-אדום מהכוכב המת, כנראה כתוצאה מהתנגשויות של כוכבי שביט המתנגשים פעם אחר פעם בחלקיקי הגז והאבק הקוסמי המצוי בכמויות אדירות מסביב. פרטים על האסטרופיזיקה של האירוע המדהים הזה כאן. אבל אל תלכו לפני שתציצו עוד רגע פנימה אל תוך תוכה של "העין" הקוסמית והמאובקת הזאת. |
וואוּ! אבק!
מתוך אובך הימים המאובקים שעברו עלינו ממריא עמי בן בסט על החלל העמוק, בוהה באבק ואומר וואוּ. הוא מבין: זה כמו להביט לקוסמוס בעיניים |
Array
(
)