תפריט עמוד

התרמילאים החדשים

לארוז מינימום ציוד ולהתכונן למקסימום הרפתקאות, לחשוב ספונטני, להתמודד עם אתגרים, להיפתח לתרבויות שונות, לפגוש אנשים חדשים, לפתוח את העיניים ואת הלב. להיות תרמילאי זה לא עניין של גיל או יעד טיול, זאת תפיסת עולם

מיהו תרמילאי? על פי המילון, תרמילאי הוא אדם במסע תרמילים או חובב מסעות כאלה. ואם נרחיב, הרי שמדובר במי שיוצא למסע עצמאי, לרוב לאורך זמן ועם אמצעים מועטים. ההתניידות ממקום למקום נעשית בתחבורה ציבורית מקומית או בטרמפים (את הטרמפ הקלאסי מחליפים בשנים האחרונות "טרמפים חברתיים" – אנשים שמוצאים זה את זה דרך הרשתות החברתיות), הציוד לא מאופסן במזוודה ממותגת אלא בתרמיל על הגב ואכסניות הן מקומות הלינה המועדפים.


תרמילאות זה לא רק טיול עם תרמיל על הגב, זאת תפיסה חיים | צילום: תומר בכר

אבל זה רק צד אחד של תרמילאות. להיות תרמילאי זה לא רק לטייל עם תרמיל על הגב, זוהי תפיסת חיים שלמה. אדם יכול להיות תרמילאי בגיל 17 ובגיל 77, הוא יכול לנוע בדרכים במשך שנים מבלי לחזור הביתה או להחזיק במשרה קבועה ולצאת למסעות תרמילאות מזדמנים. החיפוש אחר הרפתקה חדשה בארץ שמעולם לא היית בה, הרצון להכיר תרבויות אחרות, הפתיחות לטעמים ולצלילים שונים, הנכונות לגלגל שיחה עם כל מי שחוצה את דרכך, בין אם הוא תרמילאי אחר, חקלאי מקומי או תלמיד כיתה א'. ראיית העולם והפתיחות כלפיו היא מהות התרמילאות.

חלון, קירגיזסטן 2007 | צילום: תומר בכר

נתונים מראים כי בכל שנה יוצאים מעל 50 אלף ישראלים לטיולי תרמילאות ברחבי העולם, רובם צעירים בראשית שנות ה-20 שלהם, והיעדים המועדפים עליהם הם אוסטרליה, ניו זילנד, תאילנד, הודו ומדינות דרום אמריקה. אבל, כאמור, יש גם תרמילאים מסוג אחר, כאלה שבמשך שנים לא מפסיקים לטייל, גם אם בין מסע למסע הם חוזרים לשולחן במשרד, לכיתת הלימוד או לטיפול בנכדים. דיברנו עם כמה תרמילאים נצחיים על התשוקה למסעות הרפתקניים, שלא רק שאינה דועכת עם השנים, היא רק הולכת וגוברת.

להיות תרמילאי פירושו לפתוח את העיניים והלב לתרבות מסביבך. פפואה ניו גיני | צילום: תומר בכר

"טיול תרמילאים מתחיל בלארוז את הסקרנות הטבעית שלכם", אומרת גליה גוטמן, עיתונאית, מרצה בנושא טיולים ומסעות בעולם ותרמילאית בנשמה. "אם פעם טיול בחו"ל היה חייב לכלול את השילוש הקדוש של ים, חול ושמש ורק המשוגעים יצאו כדי ללכת, טרקים הם כיום כמעט מיינסטרים, פעילות שמשפחות שלמות עושות בחופשה. גם העובדה שתיירות הטרקים נחשבת כיום לבטוחה יותר, לפחות מאיימת ולבת השגה, תורמת לפופולריות של סוג הבילוי הזה".

מה הופך טיול "רגיל" לטיול טרק?
"על פי ההגדרה, טרק הוא כינוי למסלול טיול רגלי, שאורך בין מספר שעות למספר ימים, והוא מהווה מרכיב חשוב בטיול של תרמילאים. פעמים רבות יש לטרק שיא שהולכים לקראתו: טיול על קרחון, הגעה למעבר הרים גבוה, או מקום מעניין מבחינה תרבותית כמו מאצו' פיצ'ו".


ילדות נושאות עצי הסקה. המפגשים לאורך הדרך הם שנותנים לטיול את הייחוד שלו | צילום: תומר בכר

אילו טיולי תרמילאות מיוחדים זכורים לך במיוחד?
"טיול אחד זכור לי במיוחד הוא מרדף אחר השלכת היפה ביותר. שנים חיפשתי את השלכת הכי יפה. בניו אינגלנד, ביפן, במונטנגרו, בקנדה, בעמק הלואר, במחוז צ'ינגחאי בסין, ברמת הגולן, ובסוף מצאתי אותה בקוריאה. היה סתיו, חודש אוקטובר, ויצאנו מסיאול. תור של מכוניות השתרך בדרך לשמורת סורקסאן (Seoraksan), הנחשבת ליפה בדרום קוריאה ונמצאת ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו. בכניסה ניצב פסל ענקי של בודהה העשוי יציקת ברונזה מוזהבת, ואת הנכנסים בשעריה מקבל פסל של דוב שחור – הסמל של הרי סורקסאן. טיפסנו על גושי גרניט עצומים בין עצי אדר שאותתו בצבעים כמו שרק הם יודעים – אדום שני, צהוב, כתום, ירוק בהיר.


שלכת בשמורת סורקסאן בדרום קוריאה | צילום: שאטרסטוק

"אף שתושבי קוריאה נוצרים ברובם, הם קרובים באמונתם גם לבודהיזם, שאחד מעקרונותיו הוא ההתחברות לטבע. ומה טבעי יותר מאשר עלייה לרגל למקדשים שהוקמו, ולא במקרה, במקומות שבהם השלכת מעלה הרהורי תפילה? הקוריאנים אכן סוגדים לטבע שלהם ויוצאים אליו בהמוניהם. צעירים ומבוגרים הם צעדו במרץ בשבילי השמורה בבגדי טיול מדוגמים להפליא ולא הפסיקו להצטלם על רקע השלכת".


הודו. כשמצלמים אנשים, חשוב לצלם בגובה העיניים | צילום: אייל הירש

גוטמן מספרת על טיול נוסף, מדהים לא פחות, שעשתה למדבר דנקיל (Danakil) בצפון-מזרח אתיופיה, על גבול אריתריאה. "המדבר נראה לכאורה חסר חיים, אך למעשה זהו פלא גיאולוגי רוחש של הרי געש, שברים גיאולוגיים, בקעים, מעיינות חמים וקיטור. מדבר דנקיל נמצא בשקע עפאר (Afar), שהוא עצמו חלק מהבקע הסורי אפריקאי המוכר לנו היטב. מתחתיו רוחשת הפלטה האפריקאית חסרת המנוח, ששולחת כל העת זעזועים המרעידים את האדמה. כתב של הנשיונל ג'יאוגרפיק כינה את דנקיל 'המקום האכזרי עלי אדמות' – כבשן שהטמפרטורות מטפסות בו ל-44 מעלות בחורף וליותר מ-50 מעלות בקיץ".

אם ובנה בנמיביה | צילום: אייל הירש

הסיפור הוא התרמיל
בין שלל התרמילאים ומדריכי הטיולים, מצאתי גם תרמילאות אחרת. את מסעותיו של עמי בן בסט, מנחים סיפורים, דרכם הוא יוצא לדרכו לכבוש את היעד הבא. "למזלנו, העולם שלנו עמוס בסיפורי מסתורין ותעלומות, שחלקם לפחות מצית את הדימיון ועושה לנו טוב בדרכו", אומר בן בסט, שמלבד המסעות הפרטיים שלו, הוא גם ארגן והשתתף בכמה משלחות מטעם מסע אחר.

בן בסט מאמין בתרמילאות שבה הדמיון הוא תרמיל הגב. מסעות טובים, הוא אומר, הם אלה המונחים על ידי הדמיון או על ידי ספור חזק או מיתוס. במקרה כזה, אחת המטרות של המסע יכולה להיות לנסות לאושש או להפריך את המיתוסים. הוא מספר על כמה משלחות של "מסע אחר" שהשתתף בהן ואשר יצאו לדרך בעקבות סיפורים, היסטוריים או דמיוניים.


תרמילאות מזן אחר: מסע בכדור פורח מעל שמורת הסרנגטי – בעקבות ברטון וספיק | צילום: שאטרסטוק

כ־150 שנה אחרי שיצאו החוקרים הבריטים ברטון וספיק לאפריקה, לחפש את מקורות הנילוס, משלחת של "מסע אחר" יצאה במסע מחווה בעקבותיהם, באותו מסלול שהונצח גם בספרו של ז'ול ורן, "חמישה שבועות בכדור פורח". כמו גיבורי הספר הם ריחפו בכדור פורח, פגשו מקומיים שמעולם לא ראו חפץ מעופף שכזה, התמודדו עם ברדלסים וזבובי צה־צה וחוו את קסמה הכובש של היבשת השחורה.

"תכנית המסע שלנו היתה שאפתנית למדי, בן בסט מספר, "טיסה לניירובי ומשם לזנזיבר, הפלגה בספינת דאו עתיקה באוקיינוס ההודי, טיסה לפנים היבשת, מסע ברכב שטח באזורי שמורות הטבע הענקיות של טנזניה – נגורונגורו וסרנגטי – וגולת הכותרת: טיסה בכדור פורח, במטרה להגיע עימו אל חופיה של ימת ויקטוריה.


גנו חוצים את נהר המארה במהלך הנדידה הגדולה בין קניה לטנזניה | צילום: שאטרסטוק

"התכנון והמשא ומתן להפקת הטיסה בכדור הפורח ארך שנה כמעט. בקשתנו מחברת בלון ספארי הבריטית היתה מוזרה: לטוס בכדור פורח מהסרנגטי עד לימת ויקטוריה, בדילוגים, בעקבות ספרו של ז'ול ורן. רצינו להגיע לשמורה באוקטובר, בעת שמתרחשת הנדידה הגדולה של החיות. מאות אלפי פרטים, עדרים עצומים של גנו, זברות וצבאים ממינים שונים, נודדים צפונה לחפש אחר מזון. המראה מכדור פורח אמור להיות מרהיב. 'מעולם לא נעשה מסע כזה. יש הרבה בעיות טכניות. קשה מאוד להשיג אישורים בטנזניה. צפו גם לעלות גבוהה מאוד', כתבו לנו. האישורים לטיסה במערב השמורה לא הגיעו, ועונת הגשמים התקרבה. פקס מאכזב מאנגליה הודיע לנו על ביטול הפרויקט. 'חפשו נתיבים חלופיים, אנחנו נבוא באביב!', הודענו נחרצות". ההתעקשות הזאת השתלמה ובמאי שנה לאחר תחילת התכנונים המשלחת יצאה לדרך והצליחה להגשים את המסע.


מפגש בשחור לבן, גרמניה | צילום: תומר בכר

חלם – מציאות או דמיון?
גם לעיר חלם, מקום מושבה של חבורת הכסילים המצחיקה מסיפורת היהודית, יצא בן בסט, ביחד עם גיל אל עמי, שותפו למסעות רבים. היעד היה חלם, עיר קטנה במזרח פולין, לא הרחק מהגבול עם אוקראינה. הם חזרו משם עם סיפורי חלם חדשים לגמרי.

"דו יו האב ברקפאסט טומורוו?, שאלנו באנגלית בקבלה של מלון פורטלנד. בחלם, כמו בהרבה ערים פולניות אחרות, מדברים רק פולנית. ניהלנו במשך דקות ארוכות מונולוגים ארוכים וחסרי סיכוי עם החלמאי העדין שישב בקבלה ולא הבין מלה וחצי מלה מהאנגלית שבפינו. פורטלנד הוא מלון עם שם אנגלי שמדבר רק פולנית. האם מדובר במעשה חלמאות? האם העיר חלם שבויה בדימוי המגוחך והייחודי שדבק בה לאורך השנים?


רחוב בחלם. האם העיר שבויה בדימוי המגוחך שדבק בה? | צילום: DyziO / Shutterstock

"במהלך ארבעת הימים ששהינו בעיר נתקלנו פעם אחר פעם בסיטואציות משונות שהעלו את השאלות הללו", מספר בן עמי. הוא מביא כדוגמה את הקיוסקים הזעירים המצויים למכביר בעיר חלם. "בדוכנים המסורגים הללו יש חלונות זעירים (אלה המאפשרים שיחה בין המוכר לקונה) נמוכים, בעצם נמוכים מדי, בגובה הבטן. האם זו תופעה אופיינית לעיר חלם? סביר להניח שלא. אולם כאשר אתה רואה את החלמאים מתכופפים מלוא קומתם על מנת לשוחח עם המוכר, אתה לא יכול שלא להיזכר בסיפורים ההם".

כמה טיפים למטיילים
איזה נעלים לקחת? גליה גוטמן, עיתונאית ומרצה בנושא טיולים ומסעות בעולם: נתחיל מכך שכיום רוב הנעליים המקצועיות הן טובות, אך מה שקובע זו ההתאמה האישית. וזו בדיוק שאלת מיליון הדולר. לכן לפני שנכנסים לחנות ומתחילים למדוד, השאלה שצריכה להישאל היא לאיזה צורך (פרט להליכה כמובן) ישמשו הנעליים – האם להליכה של כמה קילומטרים בשבילים מתוחזקים, או לטרק של כמה שבועות בהרי ההימלאיה שצריכות לעמוד בתנאי שטח קשוחים. שאלה נוספת שחשוב לתת עליה את הדעת היא באיזה עומס הן יצטרכו לעמוד: מה משקלו של הנועל אותן ומה משקל התרמיל שהוא נושא. בארצות הברית יש הבחנה בין Hiking (הליכה עם תרמיל יום במשקל של 5 עד 10 ק"ג) לבין Backpaking (הליכה עם תרמיל גדול, שמשקלו יכול להגיע ל-20 ק"ג ויותר). חשוב גם לשאול את עצמכם לאילו תנאי מזג אוויר מיועדות הנעליים ועד כמה מהותי שיהיו אטומות למים.מה לשים בתרמיל? אייל הירש, צלם תרבויות ומוביל מסעות צילום בעולם: הכי חשוב לקחת בתרמיל מברשת שיניים, דרכון, כרטיס אשראי וכמובן ביגוד בסיסי וכלי רחצה. בתרמיל שלי תמצאי כמובן מצלמה ומכשיר לגיבוי התמונות.איך לצלם? אייל הירש ממליץ: ראשית, רצוי לצלם באור מלא. בצילום נוף חשוב שקו האופק יהיה ישר ובצילום פורטרט מומלץ לשלב סביבה מעניינת. כשמצלמים אנשים רצוי מאוד לצלם מגובה העיניים ובכל מקרה לא לצלם מול האור, אלא אם כן רוצים צלליות. בצילום קלוזאפ של אנשים יש לצלם לפחות שתי זוויות, כמו כן מומלץ מידי פעם לצלם בשחור לבן. לגבי צילום תנועה – כדאי לצלם ברצף.

לקריאה נוספת:

תרמילאים - חקר הנוודים החדשים
תרמילאים – חקר הנוודים החדשים
פעם התרמילאים היו גורם לא רצוי במדינות רבות בעולם, אבל לאחרונה החלו מדינות, גורמים תיירותיים וחוקרים להכיר בקיומם ואפילו בחשיבותם הכלכלית. דריה מעוז שבה מכנס אקדמי בתאילנד בנושא התרמילאות
לתרמילאים: מה לשים בתרמיל?
לתרמילאים: מה לשים בתרמיל?
איילת נעמן
כאשר יוצאים לטיול שבו סוחבים את התרמיל על הגב, כדאי מאוד לארוז בתבונה. איך מחליטים מה לקחת? איזה ציוד הוא הכרחי ועל מה אפשר לוותר?

 

הכנס בחסות:

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.