תפריט עמוד

השכונה שלנו בסין

בכל שבוע אנו מביאים כאן רשמים של כותבים-נוסעים שנמצאים בחו"ל ושולחים אלינו כתבות, רשמים, המלצות ותיאור חוויות שהם חווים במהלך הנסיעה. והפעם: אור גראור על שכונת מגוריו בסין

יום לאחר שהגענו לשְיָאמֶן שבסין כבר שכרנו דירה. האוניברסיטה הפנתה אותנו למתווכת בשם צֶ'נְג (Cheng) שהראתה לנו שתי דירות בבניין גבוה מול השער המערבי של הקמפוס. כל מי שאי פעם חיפש דירה בתל-אביב יודע שברגע שמוצאים דירה טובה חוטפים אותה, וכך שכרנו את הדירה השנייה שראינו, דירת שני חדרים בקומה ה-13 ב-1,900 יואן (בערך 250 דולר) לחודש. צ'נג, שלא דיברה מילה באנגלית, החתימה אותנו על חוזה שכולו היה בסינית. שלוש שנים נגה למדה סינית באוניברסיטת תל-אביב, כך שהיא אמנם יכולה לתרגם את קונפוציוס, אבל לא היה לה מושג מה היה כתוב בחוזה. מתים מפחד, חתמנו בכל זאת.

מאז למדנו שאנחנו גרים בבניין A מתוך שלושה בניינים שמרכיבים את "עיר האוניברסיטה". בשלושת הבניינים יש בערך 1,500 דירות ורובן מאוכלסות על-ידי סטודנטים, כולל רוב הסטודנטים הזרים. על כל בניין מופקדים שני שומרים, יש מצלמות במעגל סגור במעליות ובמסדרונות ולכל דירה יש שתי דלתות – דלת רגילה ודלת סורגים כמו שרואים בכספות של בנקים. בינתיים לא ברור לנו למה צריך את כל האבטחה הזאת, אבל אנחנו מתחילים לחשוב שזה חלק מהאבטלה הסמויה של השכונה.

"עיר האוניברסיטה" היא שכונה אוטרקית, מעין כפר קטן בתוך שיאמן. המתווכת שלנו גרה בקומה השישית של הבניין. היא קישרה אותנו לטכנאי אינטרנט שהתקין לנו את הרשת בדירה, וגם הוא גר בבניין. השומרים כנראה גם גרים כאן, וכך גם כל בעלי החנויות והמסעדות מסביב. כולם דואגים לכולם ומנסים לסדר אחד לשני עבודה (אחד השומרים ניסה לסדר לנו את אותו טכנאי האינטרנט שצ'נג סידרה לנו).

מתחת לבניין יש שבע מסעדות שונות, סופרמרקט, בית-מרקחת, בר-אינטרנט, בית-קפה, מכולת, חנות דגים, חנות פרחים, חנות צילום, מאפייה, שלוש מספרות, משרד תיווך + משכפל מפתחות + בר מיצים (סוג של pickup bar שכונתי – באות לשם בחורות לבושות לציד ומחכות שסטודנטים יזמינו אותן למיץ. המיצים מאד טעימים – הכל סחוט במקום וכולל תפוחים, אגסים, אננס, פפיה, עגבניות, ומלפפונים על בסיס של מים או חלב-סויה. כל זה בחמש יואן, כלומר שלושה שקלים. ניסינו פעם את מיץ העגבניות – היה לו טעם של סלט. עגבניות הן מוצר חדש בסין, ובינתיים הם מתייחסים אליו כאל פרי מתוק).
המכולת מתפקדת גם כמפקדת השכונה. אפשר למסור שם כביסה ובעלת המכולת איכשהו סידרה לנו כרטיס כניסה מגנטי לבניין. למכולת, ובעצם לשכונה כולה, יש אתר אינטרנט, שם תוכלו לראות את סוגי הדירות בבניין וכמה הן עולות. המגוון רחב, החל בחורים בקיר וכלה בדירות של שני חדרים ואולי יותר (אנחנו לא יודעים למה, אבל המתווכת סירבה להראות לנו את הדירות המפוארות יותר).

השכונה מגלמת את הערך החשוב ביותר עבור הסינים: קהילתיות. אנחנו רגילים לקרוא על ניכור בערים מודרניות; בשיאמן גרים 1.5 מליון בני-אדם, אבל לא מרגישים ניכור. העיר מחולקת לשכונות, כמו שלנו, וכל שכונה היא קהילה קטנה בפני עצמה. לפני יומיים מסרנו את מס' הטלפון של טכנאי האינטרנט מהבניין לשני סטודנטים זרים, כך שלאט לאט גם אנחנו נטמעים בשכונה.

לכתבות נוספות של אור גראור:

ימים ראשונים בסין »

התעמלות בוקר בסין »

המורה לאנגלית »

הסופרמרקט »

אמנות סינית מודרנית »

חוויות קולינריות בשיאמן »

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 2

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *