תפריט עמוד

הר קניה – מלך הרי אפריקה

הר קניה – מלך הרי אפריקה

קרחון על קו המשווה הוא מחזה נדיר, והר קניה מספק כמה מחזות לא שכיחים כאלה. מטיילים המטפסים לראשו נתקלים בדרכם בבעלי חיים מרתקים ובצמחייה ייחודיית, שאין כמותה בשום מקום אחר בעולם

את הקילימנג'רו והר קניה, הרים גבוהים אף מהריה של אירופה, זכו האירופים לראות לראשונה רק לפני כ-150 שנה. כ-350 שנה לאחר גילוי אמריקה עמדו לודוויג קראפף ויוהאן רבמן  מול מלומדי החברה הגיאוגרפית המלכותית הבריטית, וניסו לשכנעם בקיומו של קרחון על קו המשווה, ובתגובה זכו לקיתונות של לעג. שני המיסיונרים ערכו את התצפיות הראשונות של הקרחונים הנמצאים על הגבוהים בהרי אפריקה: רבמן צפה בכיפה הלבנה של קילימנג'רו ב-1848, ושנה אחריו הבחין קראפף בקרחוני הר קניה.

קיבויי, מנהיג שבט האקאמבה (AKAMBA) ששכן ממזרח להר קניה, הוא שסיפר לקראפף על הר אדיר שפסגתו מכוסה בחומר לבן דמוי קמח. לאחר שנפרד מקיבויי, צעד קראפף שישה ימים תמימים עד שראה במו עיניו את הפלא הלבן. עדויות שני המיסיונרים בפני החברה הגיאוגרפית המלכותית הבריטית הוגדרו כדמיון מרנין שאינו עומד במבחן ההיגיון, כך לפחות סבר דסבורו קולי, מומחה בעל שם לאפריקה התיכונה, שכף רגלו לא דרכה מעולם על אדמת היבשת.

חופי אפריקה מוכרים מזה אלפי שנים, אניותיו של המלך שלמה שטו כפי הנראה בנתיבים פיניקיים ידועים, וזה יותר מאלף שנים נמצאת אוכלוסייה מזרח תיכונית בנמלי מזרח אפריקה. הגיאוגרף תלמי דיווח אמנם עוד במאה השנייה לספירת הנוצרים על הרי הירח, שהם, כך משערים, הרי רוונזורי (RUWENZORI). אולם פנים היבשת החל להיחקר רק במאה ה-19, בעקבות אופנת המסעות לגילוי מקורות הנילוס. רק הודות למגפה שתקפה את שבט המאסאים יכלו החוקרים לחצות את השטח, שאפילו סוחרי העבדים וסוחרי השנהב פחדו להיכנס אליו. בדרך זאת הצליח החוקר והמגלה ג'וזף תומסון לעבור בארץ המאסאי ב-1883 ו"לגלות" שאכן יש קרחונים על קו המשווה. תומסון לא שכח להדגיש את אומץ לבם של קראפף ורבמן, ולציין את היחס המשפיל לתגליותיהם. קניה, השם שניתן להר, הוא שיבוש של המלה "קיניה" בשפת האקאמבה, שפירושו "הר זכר היען". השם ניתן לו על שום צבעיו – שחור ולבן – כצבעי נוצות היען.

כיבושים ראשונים של ההר
עשר שנים לאחר שהסתבר שההר אכן ניצב שם, החלו בניסיונות לכבשו. הגיאולוג גרגורי, שעל שמו נקרא הסעיף המערבי של השבר הגדול באפריקה, ניסה להעפיל אל פסגת ההר בשנת 1893. הלפורד מקינדר, תלמידו של גרגורי באוניברסיטת אוקספורד, החליט לכבוש את ההר אף שלא ידע דבר על טיפוס אלפיני. לאחר שלמד את הנושא במשך שנה, צירף אליו שני אלפיניסטים מפורסמים של המון בלאן, אולייה וברושרל.

במהלך הדרך הם נאלצו להיאבק בתנאי האקלים והטופוגרפיה הקשים, בגילויי עויינות מצד בני שבט קיקויו ובמלאי אספקה אוזל והולך. אולם, בסופו של דבר נכבשה פסגתו של ההר ב-13 בספטמבר 1899. מקינדר כינה את הפסגות על שם מנהיגי שבט המאסאי: באטיאן (BATIAN) ברום 5,199 מטר, נליון (NELION) ברום 5,188 מטר ולננה (LENANA) ברום 4,985 מטר.

לובליה, המוכר לנו כצמח בית קטן, גדל כאן לגובה אדיר

בין מטפסי הר קניה שמור מקום מיוחד לשלושה שבויי מלחמה איטלקים שברחו ממחנה המעצר לשבויים בנניוקי, שלמרגלות ההר בימי מלחמת העולם השנייה. מטפס ההרים בנוצ'י והרופא-הטייל באלטו צירפו אליהם את ברזוטי, שהיה אמנם חסר ניסיון, אבל מספיק משוגע כדי להצטרף ל"משלחת". הם צעדו אל ההר כשבאמתחתם 22 מטרים של חבל אגבה וקרמפונים שהכינו בעצמם מחלקי מכונית ישנה. המידע על מבנה ההר ונתיבי הטיפוס עליו היתה מועטה – בהר צפו בעיניהם ממחנה השבויים, ואילו את צורתו של המפנה השני הכירו מתוך ציור על תווית של קופסת שימורים.

הם נזקקו לשבוע שלם כדי לחצות את היער עד לאיזור האלפיני. במהלך המסע נמלטו בקושי מקרנף, והוטרדו תכופות על ידי פילים ותאואים. כשלונם לכבוש את פסגת ההר נתפס כביש מזל כפול: הוא נעשה מן המדרון הקשה ביותר ובעונה הבלתי מתאימה מכולן. לאחר שעלו אל הפסגה השלישית של ההר, חזרו למחנה כפי שהבטיחו במכתב שהשאירו למפקד. מפקד המחנה הבריטי, שהעריך את רוחם הספורטיבית, הפחית מיוזמתו את תקופת המאסר שנגזרה להם.

פסגות כפקק
הר קניה נחשב כמלך הרי אפריקה. אמנם הוא נמוך מקילימנג'רו, אך עתיק ממנו בהרבה. ההרים הגבוהים ביותר בעולם, כגון רכסי ההימלאיה והאנדים, כמו גם האלפים והרי הרוקי הם כולם תוצאה של תנועת לוחות (פלטות) המרכיבים את קליפת הארץ. לוחות אלה מתנגשים זה בזה ותוך כדי כך יוצרים קימוטים אדירים, הם הם הרכסים. בכל זאת, קשה לדמיין כיצד יכול חומר געשי ליצור הר שלם ומבודד, שגובהו קילומטרים אחדים.

מהשוואה בין הר קניה לבין קילימנג'רו אפשר לחשוב לכאורה כי מדובר בשני אבות טיפוס שונים: בעוד קילימנג'רו נראה כהר געש טיפוסי, מעוגל, שלועו נראה היטב, הרי שהר קניה, עם פסגותיו המזדקרות ונופיו המחודדים, נראה כלקוח מפרק אחר בספר הגיאולוגיה. היום גם לא נותר כמעט זכר ללועו של הר הגעש המקורי.

לו חזרנו אחורנית כמה מיליוני שנים היה נגלה לפנינו הר אחר לגמרי. לפני כשלושה מיליון שנה היה הר קניה הר געש פעיל, שהתנשא לגובה של כ-7,000 מטרים מעל פני הים. אולם אז נסתם הצינור המזין את הלוע בסלע שעלה ממעבה האדמה. סלע זה היה שונה בהרכבו המינרלי וגם קשה מהחומר שממנו נתהוותה פסגת ההר. עידנים של פעילות כוחות הבליה הביאו לכך שהפקק האנכי הקשה יזדקר על רקע שיפועם המתון של מורדות ההר. קרחוני ההר, מצדם, הביאו את העיצוב לידי גימור. גלישת הקרחון על הקרקע פועלת כמו כף בולדוזר, ויוצרת עמקים רחבים ואתרי אגמים טיפוסיים הקרויים "קרקסים".


צילומים מרהיבים של הטבע הפראי בהר קניה

מקו המשווה לקוטב
העולה במעלה ההר מדלג בין עולמות נוף שונים ומגוונים. למעשה, הטיפוס עד ראש ההר, שם מצויים קרחוני עד ושוררות טמפרטורות קיפאון, כמוהו כטיול מקו המשווה אל הקוטב. הדבר נובע לא רק בשל האקלים המשתנה – ירידת הטמפרטורה בכמעלת צלסיוס אחת לכל 150 מטרים של טיפוס – אלא בעיקר בשל חגורות הצומח השונות המקבילות לחגורות הצומח העולמיות.

הנוף נשלט על-ידי יער גשם, יערות מחטניים ("טייגה"), יערות רחבי עלים, רצועה של אברשים, טונדרה ומדבר ארקטי. בדרך, יש גם אחו אלפיני של דגניים ויערות חיזרן (במבוק), וברום של 4,000 מטרים ניתן לראות צמחים ייחודיים, שאין להם אח ורע בעולם.

ריבוי משקעים על מורדות ההר הביא להתפתחותו של יער גשם הררי. יער זה מרשים בגובה עציו, במורכבותו ובמגוון העשיר של צמחיו, אף שהוא פחות עשיר מיער הגשם המשווני של השפלה במרכז ושל מערב היבשת. בין עצי יער הגשם מצוי הזית האפריקני גדול הממדים, קרוב משפחתו של הזית הים-תיכוני צנוע הממדים. נציג אופייני אחר הוא אוקוטאה (OCOTEA), שגובהו 40 מטרים וקוטר גזעו שלושה מטרים. את הכינוי "קאמפור" קיבל בשל הריח של עליו ושל קליפת הגזע שלו – ואכן, הוא שייך למשפחת העריים, שאליה שייכים גם הקאמפור (רוזמרין רפואי) והקינמון.

כשממשיכים בטיפוס מגיעים לחגורת המחטניים. במקום אורן, משליטי היערות המחטניים של צפון כדור הארץ, כאן פודוקרפוס מחטני קדום, שמחטיו רחבות ומזכירות את עלי האספרג התרבותי. נוכחותו ביבשות הדרומיות מאששת את רעיון נדידת היבשות ומרמזת על קדמוניותו של עץ מחטני זה. יער הפודוקרפוס מרשים בעציו הגבוהים, ואופיו המיוחד נובע מגזעיהם המפותלים של עציו ומזקנים עבותים של חזזיות, התלויות על אמירי העצים. פירותיהם מושכים מגוון עופות אוכלי פירות, בהם קיכלים אדומי-חזה, תוכים ומיני הטורקו – שכמיטב מסורת עופות היער הם עוטים נוצות בצבעים צעקניים. לטורקו, משפחה הקיימת באפריקה בלבד, יש גוף בצבע ירוק-כחול וכנפיים בצבע השלהבת, ה"נדלקת" בעת פרישת הכנפיים.

מעל חגורת המטניים מגיעים אל חגורת החיזרן. דגניים מופלאים אלה, הידועים בעיקר מן המזרח הרחוק, יוצרים נוף סבוך, שמוטב לא להיכנס לתוכו בעיקר בגלל התאו האפריקני. בעל חיים מפחיד ותוקפני זה, שמשקלו כטונה, הוא אחד המסוכנים לאדם מבין יצורי אפריקה.

באחד מביקורי במקום נעלם המדריך אל תוך סבך הבמבוק, תוך השמעת רעשי פצפוץ. בעוד אנו תוהים שמא נתקל בתאו אימתני, חזר המדריך עם קני חיזרן כרותים ועליהם פטרייה המשמשת את בני הקיקויו כתרופה מסורתית נגד מלריה. המלריה מביאה למותם של כשני מיליון בני אדם בשנה, ומיליונים רבים אחרים החולים במחלה פוגעים בכלכלתן של מדינות רבות בעולם השלישי. עד לשנים האחרונות הוכנה התרופה נגד מלריה מכינין שהופק מגזע עץ. אולם, בשל הופעת זנים חדשים ועמידים של חיידקים, החלו לחפש תרופות חדשות למחלה הקטלנית. ייתכן איפוא שהפיתרון מצוי ביערות החיזרן שבהריה הגבוהים של מזרח אפריקה.

צמחייה ייחודיית באחו האפרו-אלפיני, בגובה 4,000 מטר | צילומים: אייסטוק

מפילים ועד קופיפים
קו היער על קו המשווה הוא הגבוה ביותר, ורק בגובה של כ-3,000 מטרים עובר המטפס לאיזור של רחבי העלים (באלפים, לשם השוואה קו היער אינו מגיע לגובה של יותר מ-2,000 מטר). העץ השלט כאן הוא ההגניה (HAGENYA), נציג משפחת הוורדניים האופיינית לאזורים הממוזגים. גזעי ההגניה רחבי הממדים, שגילם מאות שנים, הם מקומות-חיוּת של מגוון שרכים וטחבים, למשל פרחי בושמת, שגונם כעין הלילך, סחלב והנקרא דיסה ועמודי תפרחת של קניפופיה, שפרחיה האדומים מושכים אליהם צופיות ממינים שונים. חובבי הצמחים יכולים ליהנות ממראהו של "דינוזאור חי" – רגלי הזאב. נציגי קבוצתו של צמח שרכני קדום זה יצרו בעבר יערות מפותחים עוד בטרם היו דינוזאורים על פני כדור הארץ. כיום, נותרו רק מינים ספורים, כולם נמוכים.

בתוך היער ההררי של הר קניה קיימים גם יונקים גדולים ייחודיים. בנוסף על פילים ותאואים ניתן לפגוש כאן יונקים שהתגלו רק בתחילת המאה העשרים. כאלה הם, למשל, חזיר היערות והבונגו המזרח אפריקני, אנטילופה גדולה שצבעה כעין השוקולד וצידה מעוטר בפסים לבנים אנכיים. אין הסבר מספק מדוע אין גורילות הרים בהר קניה, שתנאיו דומים לתנאים השוררים בהרי הווירונגה (VIRUNGA) על גבול אוגנדה, זאיר ורואנדה, שטח מחייתן של גורילות ההרים. 

נציגי הפרימטים הם בעיקר גונון סייקס וקופי הקולובוס. הגונונים נוהגים לגנוב מזון מתיירים במיומנות מרשימה, והם אף מתגנבים לחדרי המלון שעל ההר דרך מרפסות. קופי הקולובוס, אקרובטים מיומנים, מרחפים מעץ לעץ תוך כדי פרישת ה"פונצ'ו" השחור-לבן שלהם. תיירים נתקלים בפרוותם השחורה-לבנה גם במקומות אחרים – כקישוט של הכובעים המסורתיים של להקות הרקדנים מבני הקיקויו והצ'וקה. בלילות ניתן לראות את הגלגו, קיפוף קטן הניזון, בנוסף על פירות וצוף פרחים, גם מחרקים, שאותם הוא לוכד בידיו הזריזות. בני המזל יפגשו כאן נמר שחור או סרוואל שחור האופייניים ליערות.

מעל היער ניתן למצוא את חגורת האברשיים. האברשים הגדלים בצפונו של כדור הארץ הם ברובם שיחים; בהר קניה גדלים אברשים שהתפתחו לעצים והם מלווים במין של פרע ענק. בישראל, הפרע הוא צמח קטן בעל פרח צהוב, בהר קניה הפרח הצהוב של הפרע גדול כפליים. כאן גם צומח סייפן הר קניה, ובמפנים אחדים של ההר, למרבית ההפתעה, גם הפרוטאה. מינים רבים של הפרוטאה נפוצים בדרום אפריקה, שם היא הפכה לסמל מקומי. הפרוטאה, פרח גדול ומרשים, היא ביטוי מובהק נוסף לשפע תנאי הגידול בעולם בזעיר אנפין של הר קניה.

מעל חגורת שיחי האברש נמצא האיזור של העשבונים – החגורה האפרו-אלפינית. בנוף הפתוח של האיזור ניתן להבחין בפסגות משובצות הקרחונים. ברום של 4,000 מטרים יצרה הבליה הקרחונית עמקים בצורת U (בניגוד לעמקים בצורת V הנוצרים על-ידי נחלים), ובגובה רם יותר היא הביאה להתהוות אגמים, שבהם נשקפים פסגות ההרים, מראה מרהיב לכל הדעות.

החוקר שחקר את ההר לראשונה, הביולוג השוודי הדברג, הגדיר את תנאי ההר ברצועה זאת כ"קיץ כל יום, וחורף כל לילה". ואמנם, שינויי האקלים הקיצוניים במשך היממה מעמידים אתגרי הישרדות מורכבים בפני יצורי ההר הגבוה. מאבק ההישרדות של הצמחים באיזור זה הוא מופלא, והעונג מהצצה חודרת לתוך פרטיות הביולוגיה של צמחי רצועה זאת הוא רב. ה"אנטי-פריז", למשל, הומצא כבר מזמן על ידי לובליות המפרישות חומר המונע קיפאון בנוזלים שנאגרו בשושנת העלים המקיפה את הניצן שלהן. שמירת הניצן היא בעייתית, והצמחים האפרו-אלפיניים נאלצו לטרוח רבות על מנת להגן עליו מפני החום והקור. לפי אחד ההסברים, ברום שבו עצים אינם מסוגלים להתקיים, מתנשאים הצמחים העשבוניים לגובה של עצים. הצמחים הללו "בורחים" מקור הלילה, שהוא חריף יותר סמוך לקרקע, ומחום הקרקע במשך היום.

הניצנים נעטפים במעטפות של מאות עלים, הנסגרים בלילה ונפתחים עם אור ראשון. הם מבודדים את הניצן בעזרת "סוודר" של שערות צפופות, המרפדות את העלים, והכולאות ביניהן אוויר רב לבידוד. המבנה דמוי הכר של הצמח מגן אף הוא על הניצנים שבמרכז. התנאים דמויי המדבר במשך היום אחראים לכך שלרבים מצמחי ההר יש מסלול פוטוסינתיזה האופייני לצמחי מדבר. עם זאת, מקצת הצמחים פיתחו מסלול פוטוסינתיזה ייחודי (הקרוי CAM), המאפשר העברת חלק מן התהליך ללילה, אז פתיחת הפיוניות לקליטת גזים אינה מביאה לאובדן רב של נוזלים חיוניים.

ייחודיות היא שם המשחק בקרב צמחי החגורה האפרו-אלפינית, ובוטנאים רואים בהם תופעות מהמרשימות בעולם. מדובר במועדון אקסקלוסיבי של חברים, שכן ארבעה מכל חמישה מיני צמחים קיימים אך ורק כאן.

תאו בהר קניה. אחד מבעלי החיים המסוכנים ביותר לבני האדם

ענקים בארץ הפלאות
טיול באחו האפרו-אלפיני עם צמחי הענק שלו היא חוויה אגדתית – שילוב של גוליבר בארץ הגמדים ועליסה בארץ הפלאות. בחלקה התחתון של רצועה זאת צומח הסביון הכרובי, שעמוד התפרחות שלו מתנשא לגובה של כשני מטרים וחצי. אולם את ההפתעה האמיתית שומר ההר להמשך: סביוני ענק מאריכי ימים שגובהם כשמונה מטרים! זהו עשב בצורת עץ היוצר מעין יער מעל לקו היער. אחת לעשרים עד שלושים שנה פורחים סביוני הענק האלה, ואז צומח מהם עוד עמוד תפרחות, המגביה אותם בשני מטרים נוספים. שאלות כמו מדוע פורחים כולם דווקא בשנה מסוימת וכיצד מתוזמנת הפריחה הבו-זמנית של סביוני הענק בהפרשי זמן כה גדולים, עדיין נותרו בגדר חידות.

הלובליה, המוכרת לנו כצמח קטן הגדל בעציץ, מצמיחה כאן עמוד תפרחת המתנשא לגובה של ארבעה מטרים. על הר קניה נמצאים שני מינים של לובליות ענק – לובליה טלקי עם פרחים המזכירים נוצות יען, ולובלית הר קניה בעלת פרחים בולטים בצבע סגול. בעודך תוהה איזה חרק מסוגל להתקיים בגבהים אלה ולהאביק את הלובליות, והתשובה מתגלה בדמות צופית יפהפייה ארוכת זנב. זכר של צופית ג'ונסטון נעמד על ראש הלובליה ומכריז בקולו ובצבעיו כי הוא בעליו של השטח. חום גוף קבוע מאפשר לעופות להתקיים כל השנה בתנאי האקלים השוררים על ההר, אולם רק מין צופית אחד חי בגבהים של 4,000 מטרים ויותר. כך גם באנדים, שם קוליברים (המקבילה האבולוציונית האמריקנית של הצופיות), הם המאביקים בגבהים אלה.

הלובליות וסביוני הענק הגיעו במקביל ובאופן בלתי תלוי לפתרון של ענקיוּת. למרות הדמיון בצורתם, אסטרטגיות החיים שלהם הפוכותף סביוני הענק חיים מאות שנים ומתרבים רק אחת לכמה עשרות שנים; לעומתם, אורך חייה של לובלית הענק הוא קצר, היא גדלה במהירות, ופרחיה פורחים פעם אחת ומתים.

קרובים בחו"ל
שלא כצפוי, במרומי הר קניה לא גדלים קרוביהם של מיני צמחים אפריקניים האופייניים לאיזור הנמוך יותר, אלא דווקא צמחים מן האיזור הממוזג של אירופה, ההימלאיה ואמריקה. הצמחים האפרו-אלפיניים שונים במידה רבה מקרוביהם, ואף על הרים שונים במזרח אפריקה התפתחו מינים שונים, סביוני הענק ולובליות הענק, למשל, ייחודיים לכל הר. אפילו רכס האברדר, המרוחק 60 קילומטרים בלבד מהר קניה, מתפאר במינים ייחודיים של סביון ענק וסביון כרובי. התופעה הקרויה "ויקריזם" מצויה גם במיני צמחים אחרים כמו גם בחרקים ועכבישים.

ייחודיות זו מעידה על נתק ממושך מאזורים אלפיניים אחרים בעולם, אולם היא מצביעה גם על תקופת ניתוק מספקת בין האזורים האלפיניים של ההרים השונים במזרח אפריקה, כך שניתן לאבולוציה מספיק זמן כדי ליצור מינים חדשים בעזרת הבידוד. קיים דמיון מפתיע בין צמחי הענק האפרו-אלפיניים לבין צמחי הגבהים של האנדים. העובדה שענקיות התפתחה גם באנדים, עשויה להצביע על כך שמשהו בתנאים של הר גבוה באיזור טרופי מביא להעדפת צמח מטיפוס כזה.

חוקרי ההר מתריעים בפני הרס הצומח האפרו-אלפיני הייחודי בעקבות ריבוי המטיילים. בעמק טלקי המטיילים נוהגים להאכיל שפני סלע, וכתוצאה מכך הם מתרבים במהירות. מצד שני, העיט השחור, טורף השפנים, והנמר, גם הוא זולל שפנים ידוע, מזדמנים לאיזור רק לעתים נדירות, כך שאין שום גורם החוסם את התרבותם. השפנים, ביחד עם מין מכרסם החי על ההר, שהתרבותו מואצת מסיבות דומות, פוגעים בצמחייה האפרו-אלפינית.

מטיילים רבים שזוכים להעפיל על הר קניה מרגישים כי הם עולים אל עולם אחר. ניתן אולי אפילו לומר "עולמות אחרים". המורכבוּת האקולוגית ואנדמיות המינים עליו מצווים עלינו שמירה זהירה במיוחד על עולמות ייחודיים אלו.


לחצו להגדלה

טיול לקניה

 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 1

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האי הכי צפוף בעולם

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות